רכב קרבי יבשתי בלתי מאויש – שרידות, מבצעיות ורצף לחימה

סא"ל (מיל') מקסי י' בלום, מתמחה בתחום שרידות ומיגון פלטפורמות לחימה קרקעיות, מחלוצי מערכות ההגנה האקטיבית18.07.2022

המגמה העולמית היא שכלב"מים ישולבו בתמרון הקרקעי בצורה רחבה. בגישה זו צוות הקרב יוכל להעיז יותר ולהסתכן בתמרונים ובריצה קדימה לקראת מגע עם האויב. העובדה שאין לוחמים בפלטפורמה אינה מורידה מהצורך להגנה ולמיגון הכלי, על כן פלטפורמה מושתתת על קוקונים (ביצים) מוגנים ומרווחים תיתן את המענה לשרידות הנדרשת

ההצלחה בתווך הלחימה האווירי והימי הציתה את הדמיון בקרב מתכנני מערכות הנשק היבשתיות, לטובת קידום כלי רכב קרביים בלתי מאוישים בתווך הלחימה היבשתי. הדגש הקרבי הופנה ליכולת לחימה ותמרון קרקעי ממוקד משימה, בשל השאיפה למנוע היפגעות פלטפורמות לוחמות מאוישות וצמצום נפגעים בחזית הלחימה – מה שיעזור לצמצם את זמן הלחימה, שכן שחיקת הכלים תמוזער, האש תהיה מדויקת, רצף הלחימה יביא לספיקת השמדת מטרות וכל היתרונות יקצרו את רצון הלחימה של הצד השני. ב־2017 פרסם צבא ארצות־הברית דוח כולל1 המתאר בפירוט את המתווה של התרומה ואופן הלחימה, כמו גם כיווני חשיבה כיצד ישולבו עם כוחות לוחמים. הקו המנחה היה כיצד כלים בלתי מאוישים נשלטים מרחוק ואוטונומיים יתרמו להעצים את יכולות הצבא, ולקדם נצחון בשדה הקרב.

בחינה מהירה של אופן הלחימה היבשתי ותווך התמרון הקרקעי מעלה את ההבדלים המהותיים בין זירות הלחימה:

1. בעוד בתווך הימי והאווירי הכטב"ם פוגש את הצוות הטכני בסיום כל משימה (בסיס חיל האוויר, או ספינת אם), רצף הלחימה הקרקעית, תוך ניצול ההצלחה בתמרון הקרקעי, מרחיק את הפלטפורמות ממרכזי הלוגיסטיקה ומחייב פתרון למפגש לוגיסטי שנקבע אד הוק.

2. בניגוד לאוויר והים, הקרקע אינה סטרילית, האיומים מגוונים והאויב החבוי נמצא בקרבה רבה לפלטפורמות המתמרנות.

3. בניגוד לאוויר והים התווך היבשתי רחוק מלהיות אחוד.

נראה אפוא שהתווך היבשתי אינו זהה ומחייב התייחסות מיוחדת, כדי לאפשר למרכב קרבי בלתי מאויש לשרוד להילחם ולהשיג את קפיצת המדרגה בלחימה הקרקעית.

הגישה המבצעית ומתאר הפעולה

בבואנו לבחון היכן יתרום כלב"מ (כלי לחימה בלתי מאויש) ללחימה היבשתית וכיצד, ראוי לברר איזה אלמנטים קרביים ניתן להטיל עליו, שכן כלב"מ בודד לא יבצע את כל משימות הלחימה. מדובר במשפחה של פלטפורמות בעלות משימות קרביות שונות, אך כולן עם מוטיב פעולה זהה – תמיד בראש הכוחות המתמרנים, חשופות לאש מנגד ונדרשות לשרוד את מגוון איומי היבשה: אש נ"ט, תחמושת קנית, מטענים ומוקשים.

בחלוקה גסה ניתן לחלק את מגוון המשימות המבצעיות לכמה מתארים עיקריים:

מודיעין ואיסוף. גילוי, איתור וסימון כוחות אויב, סד"כ, מיקום ופריסה בשטח.

סיור. גילוי ואיתור מכשולים טבעיים ומלאכותיים, חסימות, הכוונת כוחות לנתיבי תנועה, איתור מעברים בזמן אמת.

הטעיה. הפעלת אמצעי שיבוש וחסימת יכולת אויב או ככוח הטעיה לשיבוש תפיסת תמונת הקרב של האויב.

מכשולי מיקוש. ניקוי מסלול בשטח ממוקש, התגברות על מטעני צד.

קטלניות. הפעלת מערכת נשק מותקנת בכלב"מ (תותחים/מקלעים/טילים). תוך כניסת הפלטפורמה לשטחים קדמיים במרחב הלחימה כולל בשטח בנוי. טווח מגע עם האויב ומטרות עוינות, המפעילים בעמדות מרוחקות ולא בהמולת הקרב.

תיאום אש. הכוונת אמצעי וגורמי תקיפה מרוחקים (ארטילריה, אוויר, נשק מסייע אחר).

לוגיסטיקה. העברת תספוקת מבצעית ללוחמים בחזית או ריענון כלב”מים. פינוי נפגעים.

משימות נוספות. פיקוד, תקשורת.

בכל מתארי הלחימה וצורות הקרב על הכלב"מ לשמור על תקשורת דו־צדדית עם המפעיל, כדי שיוכל לנווט ולשלוט במשימות. ביבשה יש חשיבות רבה להשהיות התקשורת או התנתקויות אפילו לזמנים קצרים של השהיית המידע, שכן על המפעיל מרחוק להגיב ולהפעיל תוך כדי קבלת נתוני החיישנים מבפלטפורמה בזמן אמיתי. המדד להצלחה בקרב היבשתי תלוי לא אחת בזמן התגובה במיוחד בעת לחימה, שהרי בעת הקרב המגיב ראשון יקבע ניצחון או כישלון. זמן מעוף של רקטת  RPG מטווח של 100 מטרים, לדוגמה, הוא כשנייה.

ערוצי התקשורת חייבים להיות חסינים, אמינים ובתעבורה גבוהה (נפח וקצב) המתאימים כדי לקיים את המטלות המבצעיות בכל מתאר ובכל מרחב פעולה (קווי ראיה, הפרעות טבעיות, חסימות אויב).  חסינות סייבר היא אלמנט נוסף וחשוב ליכולות הנדרשות, שכן פלטפורמה מאוישת עשויה להסתנוור מרעש לבן, או מושתקת מחסימת תקשורת. במקרה של כלי מאויש הצוות יידע כיצד להיחלץ; במרכב בלתי מאויש הפלטפורמה נעצרת או חמור מזה נחטפת על־ידי פקודות סייבר מנגד. סוגיה מעניינת זו של ניתוק התקשורת מעלה שיקול בעייתי – מה המפעיל מבין? האם להשמיד את הכלי מרחוק שמא נחטף, או לשגר צוות לחילוץ מחשש שהוא עשוי ליפול לידיים עוינות? הפלטפורמה היא בקו ראשון לאש, אינה בקו ראייה של המפעיל ולהגיע לחלצה סביר שיסכן את הכוחות הלוחמים הנעים עם כלים מאוישים. סוגיה דומה תהיה עת הכלי נפגע מאיום שלא זוהה על־ידי החיישנים: עלייה על מוקש לדוגמה או היפגעות ממטען צד. במקרה זה המפעיל נמצא בערפל קרב. 

שרידות פלטפורמות מתמרנות בתווך היבשתי

הניסיון לקדם את הרעיונות של מרכב לחימה בלתי מאויש דרבן מכוני מחקר לבחון כיצד יש להתמודד ולהיערך ברמה המדינתית. ב־2010 פרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי דוח מקיף2 שנגע במגוון רב של נושאים הנדרשים לקידום פיתוח וטיפול לקראת השגת היכולות המבוקשות של כלים לוחמים בלתי מאוישים. בנושא אחד לא ניתן דגש מספק – השרידות הבליסטית של הפלטפורמה.

היבשה רוויה באיומי נ"ט קטלניים: רקטות נ"ט, טנ"ט, מקלעים, תותחים, מטעני גחון, מטעני צד ואיומי תקיפה עיליים (תמ"ס) מן האוויר או מן הים. כולם יכולים להשמיד את הפלטפורמה או לנטרל את יכולת התמרון שלה. ככלל, האיומים אינם מבחינים בין פלטפורמה מאוישת לכזו המופעלת מרחוק. לפיכך הסיכון שאיומים יופעלו ויפגעו בפלטפורמות כלב”ם אינם קטנים מאלה המאיימים על הפלטפורמות המאוישות. ייתכן שאף גדולים מהן, שהרי ככל שנשתמש בכלים אלה במתארים מורכבים יותר – האיומים גדולים יותר, ובהינתן שהמפעיל יושב מרחוק ו"לא חי" את מרחב הלחימה כמו לוחם מקומי, הרי הפלטפורמה יכולה להיקלע למצב מסוכן ופגיע.

סוגיית המיגון בעייתית עקב הקטלניות הרבה של האיומים (עוצמת החדירה). לפיכך יש קושי להעניק מיגון ושרידות לפלטפורמות יבשתיות בגין המשקל העצום הנדרש להגן עליהן. הניסיון לצמצם את משקל חבילות המיגון הבליסטי הוליד את מערכת ההגנה האקטיבית היעילה נגד איומי טנ"ט ורקטות נ"ט. זו מזהה את האיום במעופו בדרך כלל עשרות או מאות ואלפי מטרים, ומשגרת אמצעי נגד בטרם פגע בפלטפורמה. נגד חימושים קינטיים הנורים מתותחים ומקלעים כבדים לא נמצא עדיין פתרון קל משקל מספק, אך צפוי שיימצא כך כזה המזהה את האיום במעופו מאות מטרים וישגר אמצעי נטרול. ואולם איומים אלה, גם אם לא נוטרלו, נורים בדרך כלל ממקור ירי שניתן לזהות מיד אחרי פתיחה באש וניתן לפעול נגדם בתמרון, באש ובחתירה למגע. בפלטפורמות בלתי מאוישות מהלך כזה יהיה מורכב ביותר, לנוכח העובדה שהמפעיל לא נמצא פיזית בשדה הקרב, ולפיכך איום זה אקוטי למב"ם. הקבוצה השלישית של האיומים (מוקשים, מטעני צד וחימושים מוטמנים), היא הקטלנית ביותר.

אין פתרון טכנולוגי כמו הגנה אקטיבית והדבר מחייב מיגון בליסטי כבד שלא ניתן לנשיאה על פלטפורמה לוחמת בינונית. מעל הכול, פעם שרכב ראשון עלה על מטען – הוא יעצור את שטף התנועה של כלל הכוח, שכן בניגוד למשגר אויב יורה שניתן לזהות את מקור האש, במיקוש יש נעלם גדול היכן יימצא השני. כלומר מיקוש הוא איום קטלני על הפלטפורמה הנפגעת, ומשית התנהלות מבצעית על כלל הכוח. יוצא אפוא שהכלב"מ, מכונת מלחמה גדולה ככל שיהיה, לא יתרום את יכולותיו כל עוד לא יצויד במיגון בליסטי נגד כלל האיומים כמו הפלטפורמות הלוחמות.3

רבים נוטים לחשוב כי ההכרעה נעוצה ביכולת עוצמת האש שתהיה גבוהה מזו של האויב – תפיסה שלא הוכיחה עצמה. לפיכך פיתוח פלטפורמה לוחמת מתחיל עם יכולות השרידות בזירה עוינת, ובראשן המיגון הבליסטי. זו תבטיח תנועה בזירה ללא איום הפגיעה הבליסטית, קל וחומר בזירת לחימה שבה יש מטענים ומוקשים שמולם לא נמצא מיגון בליסטי יעיל. בשנים האחרונות החלו צבאות העולם להציג פלטפורמות לחימה בלתי מאוישות, תוך ציון הצורך במיגון בליסטי ושרידות. מאמר שפורסם לאחרונה מתאר את הפעילות של פיתוח כלי לחימה לא מאוישים בצבאות העולם,4 מדגישים את האוטונומיות ואינטלגנציה מלאכותית. אך לא מדגישים את חשיבות  השרידות של הפלטפורמות, התבוננות ברכב שהוצג בתערוכה מראה כי ספק אם רמת המיגון הבליסטי תעמוד נגד האיומים המקובלים בזירה, לא כל שכן מטענים. בחודשים האחרונים החל הצבא הרוסי להתאמן עם כלים בלתי מאוישים.5 במאמר שפורסם דווחו היכולות הטובות של הלוחמים להפעיל מרחוק פלטפורמה לפינוי מוקשים, כמו גם רכב נושא טילים. נראה כי הדגשים הם היכולות הטובות לשליטה והפעלה מרחוק "תוך התעלמות מהאויב". אין מענה בליסטי המאפשר לכלים לנוע בחופשיות.

המבנה. ברכב 3 תאי לחימה לשלושה לוחמים המפעילים את כלל אמצעי הנשק מכל תא לחימה

המבנה. ברכב 3 תאי לחימה לשלושה לוחמים המפעילים את כלל אמצעי הנשק מכל תא לחימה

האם הפלטפורמה הבלתי מאוישת יכולה להיות פחות מוגנת? 

מרכב לחימה נשלט מרחוק חייב להיות בנוי לעמוד בצבר היתקלויות אש, שאינן עוצרות אותו או מפסיקות את לחימתו; להיות שריד יותר מפלטפורמה לחימה מאוישת שכן המצב השכיח של לחימתה הוא במצבי קיצון, בעוד פלטפורמה מאוישת הייתה ונפגעה היא נסוגה לאחור, ופלטפורמה אחות נכנסת להמשך רצף הלחימה. אלמנט נוסף העומד לזכות פלטפורמה מאוישת הוא התערבות הלוחם במצבי פעולה קיצונים או במצוקת זמן ומקום. הלוחם תמיד ערני לתת את הפקודה לפלטפורמה כשהוא נמצא עליה, עם יכולת לזהות מייד שינויים לא צפויים או הפתעות. זמן התגובה מינימלי. למרכב הנשלט מאחור שתי חולשות: ראשית, המפעיל רואה מה שהמצלמה מספרת. אין את תחושות הגוף כמו: רעד התנועה, רעש המנוע, שיפוע קל לקראת החלקה או שדה ראייה חדש שהפלטפורמה נחשפה אליו. על כולם יקשה למפעיל מרחוק לתת מענה, או שיגיב באיחור. שנית, גם בהנחה שהתקשורות טובה, תמיד צפויות הפרעות קצרות, הפסקות או השהיות וניתוקים של שניות בודדות, שעשויות להיות קריטיות עת מתבצעת נהיגה מרחוק בשטח הפתוח (לא כביש סלול). איחור בתגובה משמעו סכנה לכוח. לוחם ברכב החש בגופו תאוצות צד או שיפועי דרך קלים, יכול לחפות בתגובה מהירה למניעת הידרדרות בנהיגה, או ראייה בזווית עין מקור ירי שניתן להתחמק עוד לפני שירה. מכאן שהכלב"מ חייב להיות משודרג באופן שייטיב לפעול כאילו חושי המפעיל יושבים בתוך הרכב. מובן שהשרידות הבליסטית צריכה להיות טובה יותר, שכן יש בה לחפות על ניידות איטית וחשיפה ארוכה.   

מגוון מערכות ההגנה האקטיבית וטכנולוגיות המיגון הנמצאות בשוק אינן נותנות מענה מתאים למגוון האיומים הקיים או העתידי, ובמיוחד מוקשים ומטענים. מיגון נגד איומי המטענים כבד ובלתי מעשי להתקנה על כלב"מ, הנדרש להיות קל משקל ובממדים קטנים, ולפיכך נדרשת חשיבה אחרת להתגוננות ומיגון שתהיה אף טובה מזו של פלטפורמה מאוישת.

הקוקונים מבנה ושרידות (מיגון הביצים)

קונספט מיגון הקוקונים6 הוא רכב מושתת על קונספט מיגון מיטבי נגד איומים יבשתיים, בדגש על מטעני צד ומטעני גחון. הרעיון התבסס על הקטנת ממדי שטח הפנים הניצב מול האיום, ויצירת מרווחי אוויר גדולים ככל האפשר כדי להקטין סיכוי פגיעה ולאפשר מרווח חופשי לשחרור הלחץ של גלי ההדף מהפיצוץ. הטכניקה נעוצה ביכולת לפוגג את ההדף, ולהקטין את עוצמת גלי ההלם למרכב או תאי הלחימה של הלוחם. הגישה מבוססת על תאי לחימה מוגנים ללוחם בודד ומעוצבים למיגון לכיוון ממנו צפוי האיום לתקוף – מטעני גחון מלמטה, מטעני צד, מצד הדרך. הקוקונים מחוברים למרכב גלגלי, רחוקים זה מזה. בעת פעולת מיקוש או מטען אקראי המופעל נגד הפלטפורמה, האיום "רואה" הרבה אוויר (מרווח בין הקוקונים) ומעט שטח פלדה של הקוקון. יתרה מכך, פגיעה באחד אינה בהכרח משמידה את הקוקונים השכנים. הקוקון מעוצב בדרך שהוא "מעובה" לכיוון שממנו מגיע האיום. מול איום גחון – הגחון מעובה ועיצובו בצורת חרוט (לצורך פיזור גלי ההדף הצידה); מול מטען צד - הדפנות מחוזקות במיגון ופונות לעבר צד הדרך ועיצוב הקוקון כאליפסואיד מאפשר פיזור גלי ההדף לצדדים. המיגון מבוסס על הגיאומטריה של הקוקון הבודד ועל המרווח בין הקוקונים. משקלם וממדיהם יכתיבו את גודל המטענים ועוצמתם.

ניתן אפוא לאמץ גישת מיגון ומרכב זה גם למימוש בכלב"מ. מובן שהמיגון יהיה מיטבי גם לאיומי המטענים, אך מעבר לכך ניתן יהיה לשלב בכל קוקון אמצעי לחימה או צפקוד מבצעי התואם את המשימה.

"הלוקסוס" של כלים בלתי מאוישים באוויר ובים הוא יכולת סיום המשימה של הפלטפורמה בבסיס האם. זו תפגוש את הטכנאים שיכשירו וישמישו את הפלטפורמה טכנית לפעולה נוספת. במידת הצורך יותאמו למשימה (יכולה להיות שונה מקודמתה), יעברו בדיקת מערכות מול צב"ד (ציוד בדיקה) ותיקבע הכשירות המבצעית המאפשרת לצאת למשימה חדשה. אם יש בעיה טכנית משמעותית – לרוב ניתן להביא פלטפורמה חלופית לביצוע המשימה מהאנגר שבבסיס האם. ביבשה הפלטפורמות מתרחקות. ככל שיהיו הצלחות מבצעיות ינועו הפלטפורמות הלא מאוישות קדימה, ויצרכו את מאגר האנרגייה לתנועה או מאגר החימוש לירי. פעולת מלא מחדש תחייב תנועת התקרבות של גופי הלוגיסטיקה לפלטפורמות הלא מאוישות, כלומר אנשי לוגיסטיקה נכנסים לשטחי לחימה או הפלטפורמות מושגות לאחור (מדרון אחורי). לחלופין להניע אותן לשטחים בטוחים מאחור. בשני המקרים התנועה מורכבת הן בגלל אזורי הנסיעה זמן הנסיעה והחשיפה לאיומים.

ניידות המרכב תושתת על מרכב מרובה גלגלים. כוח ההנעה יהיה בכל גלגל ויושתת על HUB חשמלי. ההנעה תהיה ישירה לכל גלגל, וצנרת חשמלית תגיע לכל גלגל שישמש גם להיגוי. כך התכנון יהיה ללא מוטות ההינע או מוטות הניהוג המקובלים ברכב רגיל. בשיטה זו שליטה על מהירות הגלגלים מאפשרת תמרון ללא מוטות היגוי או הפניית גלגלים, ובעת ייזום איום מהקרקע לא יהיה אלמנט שיפגעו וימנעו את המשך הניידות. בגישה זו תחתית מרכב הפלטפורמה תהיה נקייה ללא אלמנט מכני שיכול להתקע להישבר במקרה של פיצוץ או מיכשול. מספר הגלגלים יעמוד על שישה לפחות, כדי להשיג יתירות באם גלגל עלה על מוקש. מספר זה יאפשר לחץ קרקע נמוך, כלומר שיפור טוב בנושא התמרון בשטחים קשים. לא מן הנמנע לשלש אפילו 8X8 כדי להבטיח חילוץ מהיר של רכב שנפגע ממיקוש.

עידן הרכב החשמלי מעמיד כבר קיום יכולות אנרגטיות מצוינות של הספקים גבוהים מאות כוחות סוס ויכולות נסיעה ללא טעינה של מאות ק"מ. בעתיד כנראה יהיה טוב מכך. לפיכך יש מקום לחשוב על מערך של הנעה חשמלית ללא מקור מנועי הבעירה ללא דלק נוזלי. קוקון אנרגייה במרכב הוא פתרון מיטבי, יהיה מבוסס על מצברים צפופי אנרגייה ארוזים לעבודה לספק את כלל צרכי המב"מ למשך זמן לחימה מוגדר. באירוע מלא מחדש לא מתדלקים ממיכלית דלק (שהיא פגיעה), ולא מבזבזים דקות רבות ליד מכלית הנושאת אלפי ליטר דלק – פשוט מחליפים בטרייה (הדבר יכול להתבצע בצורה אוטומטית עם רכב לוגיסטי המחלק בטריות).

נוסף על כך, לצורך יתירות, במקרה של פגיעה בקוקון האנרגטי בכל קוקון משימתי של הכלב"מ תותקן סוללה חשמלית לצורכי גיבוי. במקרה של היפגעות הקוקון האנרגטי יוכלו הכוחות להיחלץ מזירה מוכת אש באמצעות שימוש באנרגייה הרזרבית בקוקונים המשימתיים. אופציה נוספת תהיה להגביר או לחלק אנרגייה בין עמיתים על־ידי חיבור חשמלי בין רכבים ואיזון האנרגייה בין המשתתפים באמצעות כבלים מרכב שכן בזמן הפוגה מלחימה.

קוקונים משימתיים ותפקוד מבצעי

מבנה הכלב"מ המבוסס על הקוקונים יכול לספק גם את המבנה המשימתי של הכלב”מ, בדרך שכל קוקון יהיה משימתי בתפיסתו המבצעית. לפיכך יש מקום לחשוב על תכנון קוקונים משימתיים שיזוודו באמצעים וטכניקות יעודיות:

קוקון חיישנים. אוסף של חיישנים על הקוקון המיועד לאיסוף נתוני שטח ומידע זמן אמת. העיבוד הראשוני יתבסס על בינה מלאכותית, כדי להבין לאן להפנות מבט ולרכז מאמץ סריקה. במקביל להעברת כלל המידע למפעיל ולקבלת משימות.

קוקון תקיפה. יכיל אמצעי נשק, מערכות שליטה, הכוונה, סימון מטרות אויב ויכולת ניהוג החימושים לפגיעה במטרה. ניתן לזווד מגוון אמצעי תקיפה - צריחי נשק בינוני, תותח קל, משגר טילים.

קוקון אנרגייה יחידת כוח. יכיל את מקור האנרגייה של הפלטפורמה, ובו מספר מצברים שניתן יהיה להחליף. תהיה אפשרות לאזן אנרגייה בין רכבים בזמן מנוחה או הפוגה מלחימה. במידת הצורך ישלב מערכת בקרת אקלים לקוקונים האטומים (בליסטית).

קוקונים נוספים אפשריים: קוקון הטעיה וחסימה, קוקון חילוץ ופינוי ואחרים.

שרידות ומיגון מיטביים במיוחד נגד איומי המטענים והמוקשים יחייבו פיתרון שונה מהקיים כיום בפלטפורמות הקרביות הקרקעיות. קונספט הקוקונים מאפשר להשיג שרידות גבוהה במתאר קרבי קרקעי. רמת המיגון תתבסס על הגיאומטריה החיצונים מבנה הדפנות והחלל הפנימי. ככל שאיום הייחוס גדול יותר (גחון או צד) משקל הקוקון כבד יותר.

הנפח הפנימי של הקוקון ייגזר מהאמצעים שיוכנסו לקוקון הבודד. אם בעבר דיברנו על תא גדול (כמו תא לוחמים), שמכיל את כלל האמצעים, הרי הקוקונים הנפרדים הייעודיים יכולים להיות מזוודים בצפיפות ללא חללי אוויר מיותרים. הממדים, המשקל והאנרגייה לניהול המערכת והניוד ייגזרו מתכן ראשוני שיאפשר לחבר את המיגון הזיווד הסילואטה של הכלב”מ גובה רוחב יציבות ולחץ הקרקע לצרכי ניידות.

בעבר בוצע ניתוח לקוקון בודד שבו לוחם שוהה. למשימת הכלב”מ יהיה צורך בניתוח ראשוני מול משימות הכלב”מ, כדי להגיע לצורת קוקון אחד או שניים בהם יזוודו היכולות המבצעיות השונות.

סיכום

המגמה העולמית היא שכלב"מים ישולבו בקרב היבשה בתמרון הקרקעי בצורה רחבה. בגישה זו צוות הקרב הכולל יוכל להעיז יותר ולהסתכן בתמרונים ובריצה קדימה לקראת מגע עם האויב. העובדה שאין לוחמים בפלטפורמה הנמצאים בסכנת פגיעה אינה מורידה מהצורך להגנה ולמיגון הכלי. מיגון פלטפורמה זו מחייב מיגון יתר, היות שאין לוחם ליד כדי לתקן ולהתערב והן בגלל הצורך לשמור על רציפות הלחימה, שהרי ניצול ההצלחה ושטף הלחימה הם תנאי לעליונות הקרבית.

פלטפורמה מושתתת על קוקונים (ביצים) מוגנים ומרווחים תיתן את המענה לשרידות המבוקשת והנדרשת. קוקונים ייעודיים יאפשרו לבנות צי של כלב”מים למשימות ייעודיות כמו: סיור ומודיעין; תקיפה בנשק; חסימה והטעיה; חילוץ ופינוי. כולם ברמת מיגון גבוהה מוכוונת משימה. הכלב”ם יעצים את היכולות שלו עת ישולב ויתבסס על קוקונים ייעודיים. אלה יתרמו הן לשרידות הן לניוד והתאמת ייעודית למשימה.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

הערות

  • U.S Army (march 2017). Robotic and Autonomous Systems Strategy. U.S. Army Training and Doctrine Command

  • השימוש בכלים צבאיים בלתי מאוישים עד שנת 2033 המלצות למדיניות לאומית על בסיס חיזוי טכנולוגי הערכת מומחים (דצמבר 2014). עורכים: י. זקס ול. ענתבי. INSS. מזכר 145

  • בלום, מ' (2019, 27 בנובמבר). פיתוח רכב לחימה קרקעי: מיגון מעל הכל. BESA

  • Sharma, S. (2022, April 22). Unmanned Ground Vehicle: Global Developments and Future Battlefield. IDSA Issue Briefs

  • Laskin, Y. (2019, August 9). URAN-9 Unmanned Combat Ground Vehicle. European Security & Defence

  • בלום, מ' (נובמבר 2018). קוקונים. לקט מו"פ ביטחוני בעולם, ידיעה 7