מה עצר את התמרון היבשתי הרוסי בחודשיים הראשונים למלחמה?

ד"ר אייל ברלוביץ', רת"ח מחקר צבאות זרים במכון לחקר לוחמת היבשה, מחלקת מת"ת, זרוע היבשה16.06.2022

החודשיים הראשונים למלחמה מראים שאין פתרונות קסם בלחימה. ואין להסתמך על האויב שימלא את חלקו כפי שנכתב בסעיף אויב בפקודת המבצע. לכן אין תחליף לאימון סדיר ותדיר של כלל המסגרות הלוחמות, לבניין כוח עם יתירות מסוימת ולפעולה על פי תו"ל.
טנק רוסי הרוס ליד מריופול, 7 במרס 2022

טנק רוסי הרוס ליד מריופול, 7 במרס 2022

ב־24 בפברואר 2022 פלשו כוחות צבא רוסיה לאוקראינה. המטרה המשוערת של המבצע הייתה לשחרר את אוקראינה ולהחליף בה את השלטון, והנחת היסוד הייתה, כנראה, שהצבא האוקראיני ייכנע לאחר הקרבות הראשונים, או לא יילחם כלל. בתחילת המלחמה קרסו הנחות היסוד הרוסיות בזו אחר זו. הצבא האוקראיני בלם את ההתקדמות הרוסית בערים קייב וחרקיב, והצליח לפגוע בפלטפורמות רבות. חלק מההצלחה האוקראינית נזקף ליכולת המערבית להעביר מערכות ופלטפורמות רבות לאוקראינה: מערכות נ"ט, ארטילריה קנית ורקטית, טנקים, רכבי לחימה של חי"ר, נגמ"שים, רכבים קלים לניוד, מערכות טזק"א ועוד.1

מה הייתה הסיבה שבגללה הצליח הצבא האוקראיני לעצור את התמרון הרוסי? ראשית, תוכנית המערכה הרוסית והטעויות הטקטיות הרוסיות. שנית, היכולת של הצבא האוקראיני להפעיל את כוחות ההגנה ככוח רב־חילי שמתבסס על מארבים, הגנה סטטית והפעלת אש יבשתית.

במאמר זה אדון בתוכניות המערכה הרוסית, וכיצד פעלה בחודש הראשון למלחמה. כמו כן אדון בקרב ההגנה שניהל הצבא האוקראיני, ובמקומן של מערכות הנ"ט. המקורות במאמר גלויים בלבד, ולכן חסרים במהותם. ממשלת רוסיה לא פרסמה את מטרות המלחמה שלה באוקראינה. גם ממשלת אוקראינה לא פרסמה את מטרות המלחמה שלה, ואף לא את ארגון הכוח ומקומו. לכן לא ניתן לדעת מהם ההישגים האסטרטגיים, המערכתיים והטקטיים שביקשו הכוחות בשני הצדדים להשיג. המידע הקיים מתבסס על מודיעין גלוי שנחקר (מיקום האירוע, שעת האירוע ולפעמים שם היחידה). המקורות הללו בעייתיים. ראשית, לרוב הם ערוכים על־ידי הצד שהפיץ אותם כדי לשרת את הנרטיב שהוא מנסה לקבע. שנית, הם מספקים עדות רגעית תחומה במרחב גיאוגרפי שלא ניתן להסיק ממנה תמונה רחבה אלא מקרה בודד שסרטון כלשהו מראה. כדי להשתמש במקורות אלה ללא הטיה יש לצפות בסרטונים רבים ולהשוות ביניהם, ליצור מסד ידע רחב על הצבא המפיץ אותם או לאסוף את החומרים הגלויים שמפרסמים הצדדים.2

הטעויות הטקטיות הרוסיות

"הציוד הרוסי פועל בצורה אפקטיבית כמו שחששנו אבל הוא הופעל באופן רשלני"3

ארבעה חלקים למבצע היבשתי הרוסי: 24 בפברואר עד 3 במרס (עשרת הימים הראשונים), 3 במרס עד 30 במרס ומ־30 במרס עד עתה.4 להערכתי, בתחילת המלחמה קבעה התוכנית המבצעית הרוסית ארבע גזרות שונות שחלוקתן נעשתה על פי הפיקודים הצבאיים השונים של הצבא, כפי שמפורט בטבלה:

הרעיון המבצעי המערכתי היה להבקיע בארבע גזרות ולחברן, להתקדם במהירות בכמה צירים כדי להגיע לאיום על הבירה קייב ולכתר את עיקר הכוח הצבאי האוקראיני במזרח המדינה. הכוחות המתמרנים הרוסיים נדרשו לכתר את קייב מכמה כיוונים על־ידי הכוחות שבגזרתה, בגזרה המזרחית ואולי בגזרה הדרומית. במקביל הם נדרשו לכתר את הצבא האוקראיני ממערב לנהר הדנייפר על־ידי כוחות הגזרה הצפון מזרחית, הגזרה המזרחית והגזרה הדרומית. המקום היחיד שבו הצליח הצבא הרוסי להתקדם במהירות היה בגזרה הדרומית, שבה הכוחות שיצאו מחצי האי קרים החלו להבקיע את מערכי ההגנה של העיר מריופול בתיאום עם כוחות המיליציות של דוניצק. במהלך עשרת ימי הלחימה הראשונים הכוחות שיצאו מקרים נעו כ־385 ק"מ והצליחו לכתר את הערים המרכזיות בגזרה זו. ההגעה לפאתי העיר הובילה לקרב כיבוש ארוך של פאתי העיר ושל העיר עצמה.5 זאת לעומת מקרים שבהם הייתה התקדמות מהירה, אך היעדים המערכתיים לא הושגו.

ד"ר עדו הכט, חוקר במרכז בגין־סאדאת, תיאר את סיפור המלחמה אחרי עשרת הימים הראשונים בשאר הגזרות: "באופן מעשי, מרגע שנבלמו ההתקפות לכיתור קייב, לכיתור חרקוב ולכיבוש החוף הצפוני של הים השחור בשלהי השבוע השני של המלחמה [...] במשך השבועיים הבאים בעיקר הפגיזו מטרות שונות בקייב ובחרקוב, ביצעו התקפות קטנות 'לשיפור־עמדות' (כיבוש כפר כזה או אחר וטיהור השטח שדרכו התקדמו הן לרוחב, כדי לחבר בין הכוחות בצירי ההתקפה הנפרדים, והן לאורך, כדי לעבות את הצירים הללו ולהגן עליהם מפני התקפות־נגד אוקראיניות על צירי האספקה. בנוסף החלו להתבצר להגנה כדי להדוף התקפות־נגד אוקראיניות. [...] המשיכו הרוסים לתקוף במזרח אוקראינה כדי להשלים ולבסס את החיבור היבשתי בין קרים לבין דוניצק ו־'לשחרר' את הדונבס הצפוני. אולם, הגם שהצליחו להתקדם היתה התקדמות זו איטית מאד וגבתה מהם אבדות רבות. האוקראינים הגיבו בהתקפות־נגד והיו יעדים שעברו מיד ליד כמה פעמים. בסוף השבוע הרביעי של המלחמה הודיעו בכירים רוסים שהסתיים השלב הראשון של המלחמה וכי בכוונתם לצמצם את כוחותיהם בחזית קייב ולהעביר את הדגש למזרח אוקראינה. כאמור, בפועל כבר שבועיים לפני ההודעה הרשמית עיקר מאמצי ההתקפה הרוסיים היו במזרח, והכוחות במרחב קייב ככל הנראה שימשו בעיקר כדי לרתק כוחות אוקראיניים גדולים להגנת הבירה".6 סיפור המלחמה שתיאר הכט מראה שרק בגזרה הדרומית הצליח הצבא הרוסי לעמוד ביעדיו, וגם זאת בצורה חלקית.

הגבלת התנועה לצירים הסלולים וחריגה מהתו"ל

השטח בצפון אוקראינה לא אפשר איגופים עמוקים והגביל את הצבא הרוסי לצירים סלולים. רס"ן שחר הלר, ראש המכון לחקר לוחמת היבשה, הראה במאמרו במערכות שבשל עליית המעלות החריגה לתקופה זו בשנה, האדמה הקפואה הפשירה מוקדם מהצפוי ונעשתה בוצית.7 האדמה הגבילה את תנועת הכוחות הרוסיים, הממוכנים כולם, לכבישים ולדרכי עפר.8 כך תועלו הכוחות הרוסיים לאזורים שנותחו מראש על־ידי צבא אוקראינה.

הצבא הרוסי חרג מהתו"ל והאימונים בשני תחומים עיקריים: ארגון הכוח ללחימה והפעלת אש.

* ארגון הכוח ללחימה. הכוח המתמרן הרוסי הוא הצק"ג המשלב מרכיב סיוע משמעותי עם רכיב מתמרן בסד"כ של גדוד מתוגבר. בתחילת המלחמה שינה הצבא הרוסי את ארגון הכוח שלו, כדי להבקיע ולנצל הצלחה. עם זאת, השינוי הוביל להקטנת הסיוע באש האורגני של הכוח, לשיירות לוגיסטיות גדולות ולחוסר יכולת לנצל הצלחה בגלל מחסור באספקה ובתחמושת. השינוי הוביל לבעיה טקטית בהפעלת הכוח וביכולתו לפעול לאורך זמן. נדמה כי מ־1 במרס השתנה ארגון הכוח לקרב, והצבא הרוסי חזר לפעול במתכונת צק"גים ולהגדיל את קצב המבצעים על חשבון קצב ההתקדמות.

הביטוי הבולט ביותר לבעיה שיצר ארגון הכוח לקרב שלא על פי תו"ל, היה בתחום הלוגיסטי. הארגון החדש של הכוחות המתמרנים הוביל להשארת שיירות האספקה הרחק מאחור; השיירות גדלו מאוד; כנראה שלפי התכנון הרוסי ההתקדמות למרחק רב יועדה לשטח נטול איום, ולכן הכוחות המתמרנים יכלו להפריד בין הדרגים לכוחות המתמרנים. כך נאלץ הכוח הרוסי לעצור במקום, ולעיתים לנטוש את כליו כשנגמר להם הדלק. הבעיה רק החריפה עקב ארגון הכוח שלא על פי התו"ל.

* הפעלת אש. הצבא הרוסי מבוסס על הפעלת אש יבשתית מסיבית ממגוון כלים אורגניים ברמת הבריגדה, כאשר הפעלת האש נועדה לשחוק את כוח היריב ולאפשר לכוח לתמרן.9 בששת הימים הראשונים של המלחמה העדיף הצבא הרוסי לפעול מהר ללא הפעלת אש. ייתכן שהעדפה זו נבעה מרצונם של מפקדי המערכה להימנע מהריסת התשתית האזרחית ומפגיעה באוכלוסייה המקומית, כחלק מהנחת היסוד של שחרור אוכלוסייה ידידותית משלטון עוין. שיטה זו חורגת מהתו"ל ומהאימונים של הצבא הרוסי, שבהם הכוח המתמרן מפעיל אש רבה לפני הגעתו לשלב כיבוש היעד. רק לאחר עשרה ימים החל הצבא הרוסי לקדם את כוחות הארטילריה, וחזר לפעול באופן שמזכיר את האימונים: סיור של כוחות סיור וכטמ"מים, ירי ארטילרי מסיבי והתקדמות.

בעיות אספקה ואבטחת נתיבי אספקה

הכוחות הרוסיים שפעלו בגזרות השונות נאלצו לפעול ללא שיירות הלוגיסטיקה האורגניות של הבריגדה והצק"ג, ובשל גודלן נעו באיטיות ובדוחק על מספר נתון של צירים. עם זאת, הבעיה הגדולה יותר הייתה המארבים האוקראיניים והצורך לאבטח את הצירים ואת השיירות הנוסעות בהם. ביום ה־20 למלחמה, לדוגמה, כוחות צבא רוסיה מהארמיה השנייה, שהחלו את הלחימה מזרחית לעיר קונוטופ, הגיעו למזרח קייב, מרחק של 250 ק"מ, אך ללא הסיוע הלוגיסטי של הכוח.10 מכיוון שההתקדמות הייתה מהירה והם לא טיהרו את המרחב, קווי האספקה עברו בשטחים שבהם לצבא רוסיה הייתה רק שליטה מבצעית, במקרה הטוב.

ב־30 במרס פינה הצבא הרוסי את מרבית כוחותיו מאזור קייב והפנה אותם לדונבאס ולאזורים מדרום לחרקיב. הרעיון המערכתי והטקטי השתנה בהתאם. ראש המחוז הצבאי של לוגנסק סרגיי האידי הציג בריאיון לעיתון הבריטי הגרדיאן את השינוי בשיטת הלחימה הרוסית: "הדפנו את ההתקפה עם הטנקים [של צבא רוסיה] אבל אין לנו אפשרות [להילחם] נגד את הארטילריה [הרוסית]. זאת הסיבה שאנחנו, לצערי, צריכים לסגת. החזקנו מעמד כבר שלושה חודשים, הרוסים לא הצליחו לחדור דרך אזורים קטנים".11

סמואל קרני אדאמס, חוקר במכון RUSI הבריטי, טען שהצבא הרוסי: "יכול לקחת נגיסות קטנות של קו החזית האוקראינית על־ידי כיתור כיסים של חיילים באזורים אסטרטגיים, ניתוקם על־ידי [הפעלת] לוחמה אלקטרונית ושימוש בארטילריה [כדי] לעצור את הכוחות המתגברים ואז לכווץ יותר את הכיסים".12

כלי רכב צבאיים רוסיים שהופצצו על ידי כוחות אוקראיניים באזור קייב, מרס 2022

כלי רכב צבאיים רוסיים שהופצצו על ידי כוחות אוקראיניים באזור קייב, מרס 2022

צבא אוקראינה מגן על הבית

התוכנית הרוסית נכשלה בגזרת קייב, ובגזרות הצפונית והמזרחית. כוחות צבא רוסיה התקדמו לפחות 100 ק"מ במהלך החודש הראשון ללחימה, אך לא עמדו ביעדיהם המערכתיים ולא הצליחו לכתר את כוחות צבא אוקראינה במזרח המדינה או את העיר קייב. לאחר סיום החודש הראשון של הקרבות נעצרה ההתקדמות הרוסית, בשל ההחלטה לשנות את אזור המבצעים ולהתמקד בגזרת דונבאס. אם כן כיצד עצר הצבא האוקראיני את הצבא הרוסי בגזרות אלה? מפקד חטיבת ההגנה האזורית 127 באזור חרקיב קולונל (מקביל לדרגת אל"ם) רומן גריצ'נקו אמר בריאיון: "תודה לקנדה על עזרתה לאוקראינה, אני אומר זאת [מעומק] ליבי [...] אנחנו יכולים לאשר שאנחנו משתמשים בצורה אפקטיבית בציוד שאתם שולחים והוא אינו מתבזבז [...] [תותח ללא רתע מסוג] קרל גוסטב הוא מאוד פשוט [לתפעול]. תן לי 15 דקות ואני יכול להסביר לכל אחד איך לירות בו ולעשות את זה בצורה אפקטיבית".13 לדבריו, בשל פשטות התותח מערכת הנ"ט טובה לאנשי מילואים ומאפשרת למפקדים להשתמש בטקטיקות התקפה מתוחכמות יותר.14 משלוחי הנשק לאוקראינה, ובהם משלוח מערכות הנ"ט, החל לפני המלחמה ונמשך ביתר שאת במהלכה. מבצע סיוע זה היה חסר תקדים בהיקפו בכלל ובכמויות מערכות הנ"ט בפרט.15

עד אמצע מאי העבירו מדינות המערב למעלה מ־40 אלף מערכות נ"ט מסוגים שונים לפי חלוקה זו:

* איטליה – מספר לא ידוע של מערכות נ"ט.

* ארצות־הברית – מעל 5,500 מערכות ג'אוולין16 קלות ו־14 אלף מערכות נ"ט אחרות, כולל מסוג AT-4.17

* בלגיה – 200 מערכות נ"ט מסוגים שונים.

* בריטניה – יותר מ־3,150 מערכות נ"ט בשם "הדור הבא של נשק נגד טנקים קל". 18כמו כן, מספר לא ידוע של מערכות נ"ט אחרות כגון ג'אוולין.

* גרמניה – מעל 900 מערכות מדגם פאנצרפאוסט עם 3,000 טילים.

* דנמרק – 2,700 מערכות נ"ט M-72.19

* לוקסמבורג – 100 מערכות NLAWS.

* נורווגיה – 4,000 מערכות נ"ט (כנראה AT-4).

* פינלנד – 1,500 מערכות נ"ט חד־פעמיות.

* צרפת – מספר לא ידוע של טילי מילאן.20

* קנדה – 4,500 מערכותM-72 .21

* שוודיה – כ־10,000 מערכות נ"ט מדגם AT-4.

העברת הנ"ט והשימוש בו זכו להד תקשורתי ברחבי העולם. כתבים שונים הציגו את הנ"ט כאמצעי שסייע לצבא אוקראינה לעצור את הרוסים, ובה בעת המליצו לצבאם על הלקחים שראוי ללמוד מהמערכה. בישראל טען הכתב הצבאי של אתר וואלה אמיר בוחבוט: "עד כה הוכיחו האוקראינים שיש ביכולתם לגרום לנזק, כולל הרוגים לצבא הרוסי, באמצעות טילי נ"ט.22 מרק קנקיאן, חוקר במרכז הלימודים הבין־לאומיים והאסטרטגיים,23 טען בריאיון לרשת תקשורת אמריקנית: "הג'אוולין הוא האמל"ח המתוחכם והיעיל ביותר שיש לאוקראינים".24 מערכת הג'אוולין אף נודעה ברשתות החברתיות כ"ג'אוולין הקדושה".25

בבריטניה מייחסים את ההצלחה של צבא אוקראינה דווקא לטיל הבריטי NLAW. לפי ניק קרייבן, כתב העיתון הבריטי הדיילי מייל שהוצב בקייב, החיילים האוקראינים צועקים "אלוהים שמור על המלכה", כאשר הם מתאמנים עם מערכת הנ"ט הבריטית.26 קרייבן מצטט את לויטננט קולונל (מקביל לדרגת סא"ל) איגור בזולוק, שטען לפני המלחמה: "הטילים ישנו את המלחמה עבורנו. זה אומר שאנחנו יכולים להילחם ברוסים, ואין זה משנה כמה מהרוסים יש פה. יש לנו דרך לעצור את השריון שלהם".27

ג'ון איסמי, כתב של העיתון הניו יורק טיימס, טען שהשימוש בשתי המערכות הוביל לפגיעה במספר רב של פלטפורמות משוריינות רוסיות, ואִפשר את עצירת הצבא הרוסי.28 הנרטיב המפאר את טיל הנ"ט הגיע גם לעיתונות הסינית. ב־16 במרס הופיעה בעיתון סאות' צ'יינה מורנינג פוסט כתבה, שיובאה מהעיתון האמריקני בלומברג והתחילה כך: "שיטפון של טילי נ"ט נשלחו לאוקראינה, ויש להם את הפוטנציאל לשנות את מהלך המלחמה. [הם] יגבירו [את] הלחץ על רוסיה למצוא מספיק חיילים כשירים לקרבות הגרילה העירוניים שעתידים לבוא כעת".29

מאמר של דיויד סאקס שפורסם בעיתון האמריקני פורין אפיירס (Foreign Affairs) טען שטאיוואן צריכה ללמוד מהמלחמה באוקראינה, לאמץ טקטיקות הגנה א־סימטריות ולצייד את כוחות הצבא במערכות שהוכיחו באוקראינה אפקטיביות מבצעית כמו נ"ט וטח"י. 30 הכתב הצבאי מנג'יט נגי הציע לצבא הודו לבדוק כיצד הלקחים מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה בכלל, והלקחים מתפקוד טילי הנ"ט בפרט, ישפיעו על ארגון הסד"כ העתידי של צבא הודו ועל פיתוח הטנקים שלו, הדומים במאפייניהם לטנקים הרוסיים.31

הבלטת יכולות הנ"ט לא עסקה רק במערכות שהגיעו מחו"ל אלא גם במערכת הנ"ט האוקראינית שטוגנה, או בגרסת הייצוא שלה סקיף.32 השטוגנה זכתה לתהודה רבה בעולם בזכות הסרטונים המראים כיצד הצבא האוקראיני צד טנקים ועמדות רוסיות ואף מפיל מסוק בעזרתה.33

התמונה שעולה מדיווחים, דעות ופרשנויות העוסקות בהצלחת קרב ההגנה האוקראיני, מדברת על התרומה המכרעת של מערכות הנ"ט שסופקו על־ידי המערב. המשך הסיוע המערבי בתחום זה ובתחומים זהים כמו חימוש משוטט, יאפשר את המשך ניהול המערכה האפקטיבית האוקראינית.34 לעומת אלה הטוענים שהנ"ט הוא הרכיב המרכזי שסייע להצלחת הצבא האוקראיני, יש חוקרים הטוענים כי האש הארטילרית היא שתרמה לכך. בכתבה בעיתון הצרפתי לה מונד טענו מומחים צרפתים שיש לבחון את סיפור ההגנה האוקראינית מנקודת המבט של הפעלת האש. לאו פריה פיג'נה, חוקר במרכז ללימודי ביטחון במכון הצרפתי ליחסים בין־לאומיים,35 טען: "אנחנו רואים את הרחפנים ואת טילי הנ"ט משום שהם מצולמים. אבל יותר מ־80% מהנזק שנגרם על־ידי האוקראינים עד היום הוא הודות לארטילריה שלהם".36

כמו כן, אחד הדוברים במאמר של פיג'נה משווה בין הקרב באוקראינה לקרבות על הסום במהלך מלחמת העולם הראשונה.37 ג'ק וויטלינג וניק ריינולדס, חוקרים במכון RUSI הבריטי, מצטטים יועץ לרמטכ"ל צבא אוקראינה שטען כי: "הנ"ט האט את הרוסים. אבל מה שהרג אותם הייתה הארטילריה. זה מה ששבר את היחידות שלהם".38 בשל החשיבות העולה של האש, החלו מדינות המערב לשלוח לאוקראינה ארטילריה קנית רבה יותר.39

ד"ר יגיל הנקין, מדריך אקדמי בבית הספר למלחמה במכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה בצה"ל, טען במאמר במערכות ש"מספר הטנקים שהושמדו אינו מבוטל, אולם נשק הנ"ט – קרקעי ומוטס כאחד – לא מנע את המשך השימוש בשריון או ברק"ם. קשה לדעת כמה טילים נורו וכמה החטיאו, אולם מכיוון שברשות האוקראינים אלפי טילי נ"ט ואין ספק כי ירו רבים מהם, פירוש הדבר כי היו החטאות רבות. הנ"ט פגיע לארטילריה, ובהתאם לכך אף הוא, כמו הטנק, אינו פתרון קסם. אין ספק כי הנ"ט האוקראיני שיבש מאוד את הפעולה הרוסית, אולם מול כוח משולב המגובה בארטילריה ובחי"ר יעיל תהיה עבודתו קשה יותר".40

לטעמי, הדיון על אודות האמל"ח שובר השוויון בקרבות בין צבא רוסיה לאוקראינה מפספס את ההבדל שבין שני הצבאות: במרבית הגזרות הצבא הרוסי פעל באופן חד־חילי בלבד או פעל לא על פי תו"ל, ואילו הצבא האוקראיני פעל באופן רב־חילי ועל פי תו"ל. הכוח הרוסי המתקדם נתקל בכמה מארבי נ"ט שנועדו להשהות את התקדמותו ולשחוק אותו. הצבא האוקראיני הפעיל שורה של אמצעים ויכולות המשלבות אש ונ"ט:

1. מארבי נ"ט בקרבת הצירים עם נ"ט קצר טווח או הכוונת אש, וללא הסתערות על הכוח המותקף.

2. מארב נ"ט קצר טווח והסתערות מטווח קרוב על הכוח המותקף, הפעלת אש מנגד בעיקר על כוחות לוגיסטיים, ובשטחים סגורים (בנויים ויערות) גם על כוחות לוחמים.

3. מארבים מטווח רחוק בעיקר על־ידי רחפנים.

לאחר שכוחות ההגנה האוקראיניים עצרו את ההתקדמות הרוסית, החלו להישחק הכוחות שהיו אמורים לכתר את קייב. שלושה קרבות מאזור קייב ממחישים זאת: המארב בעיר צ'רנייב בצפון מזרח קייב, המארב בעיירה ברוברי וההגנה על קייב מצפון מערב.

המארב בצ'רנייב

ההגנה על העיר צ'רנייב כללה:

1. מסך סיור של חטיבת הטנקים הראשונה של צבא אוקראינה,41 שנועד להשהות את ההתקדמות הרוסית;

2. הגנה סטטית על בסיס מערכי הגנה חפורים ומאוישים על־ידי כוחות ההגנה הטריטוריאלית (מילואים);

3. כוח ממוכן משוריין, על בסיס חטיבת הטנקים הראשונה, לניהול קרב הגנה מול הכוחות המתקדמים ויוצא להתקפות נגד;

4. כוחות פשיטה ומארבי נ"ט.

הכוח הרוסי הצליח לכתר את העיר צ'רנייב ולהפגיז אותה ימים רבים. עם זאת הכוח המגן ששהה בה המשיך להילחם בעיקר בפאתי העיר, זאת משום שאין שם מכשול טבעי, ובסופו של דבר העיר לא נכבשה. יתרה מזאת, ההתנגדות האוקראינית שחקה את הכוח הרוסי ולא אפשרה לו להגיע ליעד המערכתי והאסטרטגי שלו, כיתור קייב ממזרח.

המארב בברוברי

ביטוי לרב־חיליות האוקראינית אפשר לראות במארב שעשו ב־10 במרס לטור שריון רוסי בעיירה ברוברי, הממוקמת בצפון מזרח קייב. כוחות השריון מרגימנט הטנקים השישי של הדיוויזיה המשוריינת ה־90 התקדם לעיירה ברוברי ממערב למזרח על גבי ציר סלול, ללא רכיבי הסיוע הקרבי שלו ובעיקר ללא האש. הצבא האוקראיני הכין לטור השריון מארב כפול: החלק הראשון היה באמצעות רחפן שגילה את תנועת הכוחות הרוסיים, וכוח נ"ט קצר טווח שתקף את היחידות המובילות של הכוח הרוסי שנע ללא משמר קדמי וללא מסך סיור כלשהו. ממארב זה נפגעו שני טנקים רוסיים, ולאחר העיכוב המשיך הטור להתקדם מערבה.

החלק השני של המארב כלל שני רכיבים: ראשית, השהיית הכוח הרוסי על־ידי שני טנקים מדגם T-64 של צבא אוקראינה. שנית, העלאת רחפן לאוויר שבעזרתו הכוח האוקראיני יכול לטווח ולהכווין אש ארטילרית לעבר הכוח הרוסי בשעה שהטנקים האוקראיניים נסוגים לעמדות אחוריות. בנקודה מסוימת הפעיל הצבא האוקראיני אש ארטילרית שפגעה בפלטפורמות הרוסיות, והכריחה אותו לסגת לאחור. בסופו של יום פגעו שני המארבים בשלושה טנקים ושלושה נגמ"שים, והצליחו לעכב את ההתקדמות הרוסית בזמן מה.42

ההגנה על קייב מצפון מערב

ביום הראשון של המלחמה הייתה היכולת האוקראינית לפעול ככוח רב־חילי המרכיב העיקרי להדיפת הכוחות הרוסיים משדה התעופה בגוסטומל.43 הכוח המרכזי שהדף את ניסיון ההשתלטות של הצנחנים על שדה התעופה היה חטיבת התגובה המהירה הרביעית של צבא אוקראינה. החטיבה הוקמה ב־2015 ומובצעה ב־2016. היא רב־חילית, אורגנית וכוללת רכיב חי"ר קל, גדוד שריון,44 רכיב ארטילריה,45 רכיב מודיעין, רכיב לוגיסטיקה ומפקדה.46 היא כנראה החטיבה הראשונה שהוקפצה לאזור שדה התעופה, והצליחה להדוף את הכוח הרוסי. נוסף על חטיבת זו, הפעיל הצבא האוקראיני סיוע אווירי ואת אגד הכוחות המיוחדים השלישי שהוצב בעיר. כך הוא השיג את היתרון הכמותי והיתרון באש. כדי למנוע נחיתת מטוסים, צבא אוקראינה כנראה הפגיז את מסלול הנחיתה.47 מ־24 בפברואר עד 30 במרס נערך הקרב על קייב ופרבריה. ההגנה האוקראינית הייתה בנויה על מערך ביצורים, מיקוש ושוחות שהכינו כוחות ההנדסה הקרבית ואזרחים ביערות המקיפים את קייב ובעיר עצמה.

ב־27 במרס הצטרף כתב של רשת BBC לכוח סיור אוקראיני באחד היערות. הכוח יצא מהשוחה חמוש בנשק קל וטילי נ"ט לטווח קצר. במהלך התנועה ביער נע לפני הכוח רחפן בטווח הארטילריה הרוסית, 3–4 ק"מ. פעולת הרחפן הייתה כפולה: סיור לפני הכוח, ואיתור מטרות רוסיות. לאחר רכישת המטרה והעברת נקודות הציון שלה למפקדה, הותקפו המטרות באש ארטילרית.48 ב־31 במרס, בעת הנסיגה הרוסית, התרחש אירוע דומה בעיר נובו בסן. טנק אוקראיני ירה מעמדה מוגנת על שיירה של רכבי לחימה של חי"ר מדגם BTR-80. רכבי הלחימה של החי"ר לא הצליחו לזהות את מקור האש וירו לעבר המקומות שחשבו שמהם ירו עליהם. סרטון שצילם רחפן מראה שלאחר כמה דקות הכוח האוקראיני הפעיל אש ארטילרית, והסיג את הכוח הרוסי.49

במזרח המדינה, באזור דונבאס, המלחמה דומה ללחימה במלחמת העולם הראשונה. הצבא האוקראיני מגן על האזור על־ידי שוחות וקווי הגנה קשיחים. הקווים הללו מאוישים על־ידי חיילים המפעילים מגוון מערכות נ"ט לטווחים קצרים וארוכים ואש תמ"ס, מרגמות וארטילריה. במקביל כוחות מיוחדים או כוחות סיור יוצאים לפשיטות בחסות הארטילריה האוקראינית. הכוחות הללו פועלים כדי לפגוע ביחידות צבא רוסיה בעורפן באמצעות הכוונת אש ובאמצעות ירי נ"ט ארוך טווח, שיבוש התוכניות הרוסיות על־ידי הטמנת מוקשים או שילוב בין השניים. כל הפעולות מלוות על־ידי רחפן שמצלם ומכווין אש ארטילריה במקרה הצורך.50

סיכום

קרב ההגנה האוקראיני נועד לשחוק את כוחות הצבא הרוסי כך שלא יוכלו לעמוד ביעדים המערכתיים והאסטרטגיים שלהם. מערך ההגנה השתנה מעיר לעיר ומיישוב ליישוב. קווי ההגנה בכל אחד מהערים והיישובים היו מבוססים על כמה רכיבים: ראשית, שימוש במכשולים טבעיים או בפאתי ערים המקשים על ההתקדמות. שנית,  מערך הגנה נייח, שנבנה בחופזה או הוקם מראש. שלישית, כוח נייד ממוכן ומשוריין המסייע בקרב ההגנה ועורך התקפות נגד. רביעית, חוליות פשיטה הפועלות בעורף מערך האויב. חמישית, מערך האש היבשתית. היכולת האוקראינית לערוך קרב הגנה רב־חילי מול כוח חד־חילי הפועל לא על פי תו"ל מנעה מהרוסים הישגים מבצעיים ומערכתיים בחודש הראשון של המלחמה. בחודש השני של המלחמה הצבא הרוסי החל לשנע את כוחותיו לאזור דונבאס ולנסות להבקיע את מערכי ההגנה שם.

החודשיים הראשונים למלחמה מראים שאין פתרונות קסם בלחימה. ואין להסתמך על האויב שימלא את חלקו כפי שנכתב בסעיף אויב בפקודת המבצע. לכן אין תחליף לאימון סדיר ותדיר של כלל המסגרות הלוחמות, לבניין כוח עם יתירות מסוימת ולפעולה על פי תו"ל.

אני מודה לסא"ל (מיל') ד"ר עדו הכט, לד"ר זאב אלרון, לסא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק, למר שמואל שמואל ולגברת שיר שחר על הערותיהם למאמר.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

הערות

  • Joost Oliemans, J. & Mitzer, S. (2022, April 11). Answering the Call: Heavy Weaponry Supplied To Ukraine, ORYX

  • Watling, J. & and Reynolds, N. (2022, April 22). Operation Z: The Death Throes of an Imperial Delusion. RUSI, p.5

  • חלק זה מבוסס על מקורות אלה (אלא אם צוין אחרת): התכתבות ושיחות עם סא"ל א'; רס"ן (במיל') א'; ראש המכון לחקר לוחמת היבשה רס"ן שחר הלר; רמ"ד תפיסות רס"ן ענבל הלינגר שושן; סא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק; מסמכים שונים של סא"ל (מיל') ד"ר עדו הכט; אל"ם אברלינג'י ג' (2022, 20 במרס). סקירה נושאית – הלחימה בין רוסיה לאוקראינה בראי מוקשים ומטענים. מפקדת קצין הנדסה ראשי; מסמכים שונים של שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו; הסיכומים השבועיים של סא"ל שי ונטורה העוסקים בפן הלוגיסטי של המלחמה

  • צילומי לוויין מסחריים; סרטונים שאזרחים אוקראינים מצלמים בטלפונים ומפיצים; צילומי צמתים; מחקר אוסינטי; מקורות רשמיים החשודים בהטיה מובנית

  • https://militaryland.net/ukraine/invasion-day-9-summary/

  • הכט, ע' (2022). מה אפשר ללמוד מהמלחמה באוקראינה – ומה לא? סיכום ראשוני ולקחים ראשוניים. מסמך פנימי

  • הלר, ש' (2022, 14 באפריל). גנרל חורף מחפש כיוון. בין המערכות

  • מכיוון שמרבית הסרטונים מצולמים על־ידי אזרחים אוקראינים, יכול להיות שחלק מהכוחות נע בתוך שטחים סבוכים ואין לנו עדות לכך

  • ברלוביץ', א' (אוגוסט 2021). חשיפה–תקיפה בצבא רוסיה. מערכות 491, עמ' 34–39

  • https://militaryland.net/ukraine/invasion-day-20-summary/

  • [1] Graham-Harrison. E. & Semchuk. K. (2022, May 13). Trial by fire: Ukraine war becomes gruelling artillery duel. The Guardian

  • MacKinnon, M. (2022, May 15). Ukraine reservists credit Canadian weapon for taking out a $4.5-million Russian tank; A Russian T-90M tank was destroyed by the Ukrainian Territorial Defense forces using an anti-tank rifle donated by Canada. The Globe and Mail

  • Ibid

  • על הסיוע המערבי לאוקראינה לפני המלחמה ובמהלכה ראו:

    Hunter C. E. (2022, May 17). Military Assistance to Ukraine: Rediscovering the Virtue of Courage. RUSI

  • מערכת נ"ט FGM-148 Javelin היא מערכת נישאת ששוקלת 22.3 ק"ג ויעילה עד טווח של 2,500 מטר. המערכת פועלת על פי עקרון שגר ושכח. הפגיעה של הטיל היא עילית. להרחבה על הטיל ראו:

    https://twitter.com/AmitLidor/status/1485317116895154177?s=20&t=hKEq7ZkklxP6seVYf2Iohw

  • Foy, H., Rathbone, J. P., Olearchyk, R. & Schwartz, F. (2022, April 25). The battle for Donbas: ‘the real test of this war’, Financial Times

  • Bureau of Political-Military Affairs, (2022, May 6). U.S. Security Cooperation with Ukraine

    מערכת נ"ט שמיוצרת על־ידי החברה השוודית סאאב. המערכת היא קלה לסחיבה, 6.7 ק"ג, חד־פעמית ויעילה עד טווח של 500 מטר. להרחבה ראו:

    https://www.army-technology.com/projects/saabat4/

  • או באנגלית: NLAWS. המערכת מיוצרת על־ידי החברה השוודית סאאב ופותחה על פי דרישות משקל הטיל בזביל: 12.5 ק״ג. אורך הטיל: 102 ס״מ. קוטר הטיל במקטע הרש״ק: 150 מ״מ. קוטר הרש״ק: 102 מ״מ. המערכת יעילה עד טווח של 800 מטר ופועלת על פי עקרון שגר ושכח. להרחבה ראו:

    https://twitter.com/AmitLidor/status/1506843350946697220?s=20&t=hKEq7ZkklxP6seVYf2Iohw

  • דגם שונה של AT-4

  • מערכת שמיוצרת על־ידי החברה האירופית MBDA. הטיל שוקל 13 ק"ג, ולפי אתר החברה הוא יעיל ל־3,000 מטר. להרחבה ראו:

    https://www.mbda-systems.com/product/milan-er/

  • Weaver, M. (2022, March 17). What weapons have other countries supplied to Ukraine?. The Guardian; Jarczyk, H. & Küstner, K. (2022, April 30). Waffen für die Ukraine: Wer liefert was?. BR24; Military aid and arms for Ukraine (2022, April 22). France 24; Forum on the Arms Trade (without a date). Arms transfer for Ukraine

  • בוחבוט, א' (2022, 25 בפברואר). אימת הטנקים: הטיל שמוכיח כי האוקראינים מסוגלים לגרום לנזק והרוגים לרוסים. וואלה

  • The Center for Strategic and International Studies

  • Siemaszko, C. (2022, March 22). U.S.-made Javelin missiles are ‘vital’ to Ukraine’s fight against Russia, experts say, NBC

  • שם

  • Craven, N. (2022, February 10). 'God save the Queen!': Ukrainian troops say British NLAW missiles are a 'game-changer' as they train to fight Russian forces and warn 'crazy' Putin: 'We will kill for our homeland'", The Daily Mail

  • שם

  • Ukraine’s Javelin and NLAW tank-killer missiles could see Russia shift war tactics (2022, March 16). SCMP

  • Sacks, D. (2022, May 16). What Is China Learning From Russia’s War in Ukraine? Foreign Affairs

  • Ismay, J. (2022. March 18). Ukraine Is Wrecking Russian Tanks With a Gift From Britain. The New York Times; Ukraine conflict: Why is Russia losing so many tanks? (2022, April 11). BBC

  • Negi, M. (2022, April 2). Indian Army to use lessons from Russia-Ukraine war in designing battle tanks for future. India Today

  • מערכת השטוגנה נכנסה לשירות מבצעי ב־2011. יחסית לשאר המערכות שנסקרו היא כבדה – בין 97 ק״ג ל־104 ק״ג והפעלתה דורשת 4 לוחמים לפחות. זאת כדי שיוכלו לשאת את המערכת לעמדת השיגור. הטווח היעיל של הוא 5 ק״מ ביום ו־3 ק״מ בלילה. להרחבה ראו:

    https://twitter.com/AmitLidor/status/1519870642836975616?s=20&t=7D3XhuFwQGfo8pFWeQfQ-g

  • Roblin, S. (2022, March 27). See Why Ukraine’s Tank-Busting Stugna-P Missiles Are Proving So Effective. 1945

  • Watling, J. (2022, April 4). After Bucha, Keep the Munitions Flowing to Ukraine. RUSI

  • Centre des études de sécurité de l’Institut français des relations internationales

  • Pietralunga, C. (2022, May 18). 'The Donbas today is the Somme of 1916': Ukraine's battle of the shells. Le Mond

  • Ibid

  • Watling and Reynolds (2022, April 22), p.4

  • Western Leaders Pledge To Send Artillery To Help Ukraine In New Phase Of War (2022, April 19). RFE/RL

  • הנקין, י' (2022, 8 במאי). שלושת "הגדולים" מכים שוב: לקחים צבאיים ראשוניים מחודשיים של מלחמה באוקראינה. בין המערכות

  • היא הייתה מורכבת משלושה גדודי טנקים, גדוד חי"ר ממוכן, כוח סיור, שלושה גדודי תותחנים, כוח הגנה וכוח סיוע קרבי. כל גדוד מונה כ־400 חיילים ו־40 רק"מים שונים. להרחבה ראו:

    https://militaryland.net/ukraine/armed-forces/1st-tank-brigade ;

    Axe, D. (2022, March 31). Ukraine’s Best Tank Brigade Has Won The Battle For Chernihiv. Forbes

  • Österreichs Bundesheer (2022, April 11). Aus dem Kriegstagebuch: Erfolgreiche Abwehr einer russischen Kampfgruppe in einem Vorort von Kiew. Der Krieg in der Ukraine

    https://www.youtube.com/watch?v=qNeXbNY3HYQ&list=PL6Udnt8OH5-tuFBuYigic6mYE6_TfCqV7&index=9

  • אנסבכר, י' (2022, 28 בפברואר). הקרב על אנטונוב – החמצה אופרטיבית שהפכה לכישלון אסטרטגי. בין המערכות

  • עם טנקים מסוג T-64bv. על יכולות הטנק ראו:

    https://www.armyrecognition.com/russia_russian_army_tank_heavy_armoured_vehicles_u/t-64bv_main_battle_tank_data_sheet_specifications_information_description_pictures_video.html

  • תומ"ת זחלי 122 מ"מ מדגם 2S1 Gvozdika. להרחבה ראו:

    https://www.armyrecognition.com/russia_russian_army_vehicles_system_artillery_uk/2s1_gvozdika_122mm_self-propelled_howitzer_technical_data_sheet_specifications_pictures_video.html

  • Abdurasulov, A. (2022, March 27). Ukraine war: The drone pilots monitoring Russian troops. BBC

    https://www.bbc.com/news/av/world-europe-60878703 ;

    Ukraine War: Kyiv residents dig trenches to fight Russians (2022, March 11). Sky News

  • https://twitter.com/Arslon_Xudosi/status/1511376081407905793

  • Ministry of Interior of Ukraine (2016, June 2). The NGU light infantry brigade represents a new model of military unit

  • At least 50 Russians were killed in the battle for Hostomel - the Defense Ministry (2022, March 4). LB.UA; McGregor, A. (2022, March 8). Russian Airborne Disaster at Hostomel Airport. Aberfoyle International Security; Roblin, S. (2022, February 25). Pictures: In Battle For Hostomel, Ukraine Drove

    Back Russia’s Attack Helicopters And Elite Paratroopers. 1945; How Russia lost the battle for a critical airfield near Kyiv (2022, April 13). CBC News: The National;

    יש גם עדויות להפעלת MLRS, אולם אין עדויות מצולמות שיוכלו להפריך את הטענה. להרחבה ראו:

    https://twitter.com/KofmanMichael/status/1497222924754894879?s=20&t=U_9Q7RaiF6VPj3bWUxEA0Q ;

    https://twitter.com/RALee85/status/1496836250610946053?s=20&t=dhsxHsd6N6rDgW8qaQ-V6g

  • Paton Walsh, N. (2022, May 27). Inside the trenches: CNN joins Ukraine's army on the front lines. CNN;

    https://twitter.com/Arslon_Xudosi/status/1511376081407905793 ;

    https://twitter.com/Blue_Sauron/status/1529800087488151553 ;

    Crawford, A. (2022, May 30). Ukraine War: On the frontline with the 93rd Brigade. Sky News

    https://www.youtube.com/watch?v=kbIdRlfOqjE