כשירות ולא כמות

סא"ל (מיל') פרופ' עוזי בן שלום, סוציולוג צבאי מאוניברסיטת אריאל ויו"ר אגודת חוקרי צבא וחברה בישראל10.04.2022

בעקבות פיגועי הטרור שבוצעו לאחרונה, שאינם דומים לחלק ניכר מן הפיגועים בתקופת "אנתפאדת הבודדים", יש להשקיע בכשירות של נושאי הנשק, ותפוצה רחבה מדי של כלי יריה לא תסייע בכך. הצגת מאפיינים של פיגועים לציבור, הגדרה ברורה של ציפיות מכל אדם הנושא נשק ברישיון והכשרה יסודית הם המרכיבים החשובים בהתמודדות של ישראל עם גל נוסף של פיגועים
זירת פיגוע הירי בחדרה, מארס 2022

זירת פיגוע הירי בחדרה, מארס 2022

פיגועי הטרור שבוצעו לאחרונה שונים במידה רבה מחלק ניכר מן הפיגועים שהתבצעו בתקופת "אנתפאדת הבודדים" (2015–2016). ההבדלים המרכזיים נוגעים לרמת הנחישות של התוקפים להרוג, ההכנות המוקדמות שבוצעו והשילוב בין אמצעי לחימה כמו מכונית וסכין או כלי נשק מסוגים שונים. בפיגועים האחרונים בולטת מיומנות בסיסית בהפעלת כלי הנשק, ומשך הזמן של פיגועים אלה ארוך באופן יחסי ונמנה בדקות ולא בשניות.

ההכנה הפסיכולוגית של המפגעים היא גורם מרכזי להבדל ברמת הקטלניות. כאשר תוקף נחוש להרוג ומתמיד בכך – קשה לשבש את פעולותיו. תוקף נחוש נמצא במצב פסיכולוגי של "מנהרת אלימות", והמיקוד בפעולותיו מאפשר לו להתמיד בהן. כאשר התוקף אינו נחוש, כפי שאירע פעמים רבות מאוד בפיגועי סכינאות של אנתפאדת הבודדים, נדרשת פעולה פיזית כלשהי, לעתים רבות ללא כל צורך בכלי נשק, המשבשת את פעולותיו ומוציאה אותו ממצב פסיכולוגי זה. שיבוש פיגוע של תוקפים שאינם נחושים מתבצע בדרך כלל באמצעות פעולות התגוננות כגון זריקת חפצים, מאבק וצעקות. עם זאת, אם אנו נמצאים בפתחה של תקופת פיגועים הדומה למה שראינו בתקופה האחרונה, אין די בפעולות התגוננות שאדם סביר יכול לבצע.

ניתוח חזותי של פיגועים שהתרחשו באנתפאדת הבודדים, אשר פורסם בגיליון השני של כתב העת חברה צבא וביטחון לאומי, התבסס על צפייה בסרטונים שהעלו אזרחים לרשת.1 הניתוח מלמד, כי היכולת לשבש פיגוע באמצעות נשק באה לידי ביטוי, כאשר משבש הפיגוע יודע כיצד להשתמש בנשק והוא נחוש לעשות זאת. ההכשרה הקודמת היא הגורם רב ההשפעה והחשוב ביותר. היא, ולא שום קטגוריה חברתית אחרת, אידאולוגיה או שייכות לקבוצה מגדרית או אתנית. במחקר נוסף שנערך על שיבוש פיגועי טרור על ידי נשים מצאנו, כי הגורם היחיד שיכול להסביר שיבוש פיגוע על־ידי נשים בכל התקופה של אנתפאדת הבודדים, היה רמת ההכשרה המעשית של שוטרות וחיילות.2

מעצר מבוקשים במזרח ירושלים, פברואר 2016

מעצר מבוקשים במזרח ירושלים, פברואר 2016

הדבר מחדד את היחס הנכון לנשיאת נשק על־ידי חיילים, שוטרים ואזרחים כאחד. והנה, דווקא כאן מצוי עקב אכילס בטיפול בנושא. רבים מלובשי המדים, אשר אינם נושאים בתפקידי לחימה וחלק גדול מן האזרחים או שאינם נושאים כלל נשק, או שאינם יודעים כיצד לעשות בו שימוש ברמה מבצעית. נשיאת נשק כצעד של "מוכנות יתר"3 אינו ערובה להצלחה בשיבוש של פיגועים. מהן הסיבות שהביאו למצב זה? ראשית, תפוצה רחבה של כלי נשק היא בעייתית, שכן מעורבים בה מקרים רבים של פליטות כדור, פציעות, התאבדויות, גניבות ותקלות בכלי הנשק. שנית, הכשרה יסודית בנשק היא יקרה ויש בה סיכון. כל אדם שניגש לחדש רישיון לנשקו האישי מבין עד כמה המדינה נרתעת מהשקעה בהכשרה מסוג זה, ואף יותר מכך – בשמירת הכשירות. התוצאה היא תהליך הכשרה שטחי ביותר, שרובו מוקדש לאזהרות שונות ובו אין מתרגלים כמעט אף פעם ירי מבצעי או תפעול תקלות ירי.

שלישית, נושא המודעוּת. כל אדם הנושא נשק בתקופת פיגועים חייב לדעת ולהפנים את המשמעות של האחריות ושל המנהיגות המצופה ממנו. ללא הפנמה של ציפיות אלה, אנשים אינם פועלים לשיבוש פיגועים. מי שיכול לשבש פיגוע צריך להבין כי חובתו האישית לנסות להגן על הציבור במקרה של פיגוע. בתקופה זו הנכונות ליטול אחריות, בוודאי בעת פיגוע שהוא אירוע בלתי סדור ובלתי מובן ואין כללים ברורים לפעולה, אינה מובנת מאליה. היחס המורכב לאזרחים שמנעו את הפיגוע בבאר שבע מראה זאת בבירור.4

שאלה מהותית אחרת היא מידת היכולת של המערכות הביטחוניות להסתגל למציאות החדשה. אם יתרבו פיגועים המאופיינים בתוקפים נחושים ומאורגנים, הרי שנוסף על הדריכות הקיימת ממילא של כוחות הביטחון תידרש השקעה בהדרכה של נושאי הנשק בציבור הישראלי, כדי שיוכלו לזהות באיזה מצב הם נמצאים ומה ניתן לעשות.

יש להשקיע בכשירות של נושאי הנשק, ותפוצה רחבה מדי של כלי יריה לא תסייע בכך. כלומר איכות לעומת כמות. הצגת מאפיינים של פיגועים לציבור, הגדרה ברורה של ציפיות מכל אדם הנושא נשק ברישיון והכשרה יסודית הם המרכיבים החשובים בהתמודדות של ישראל עם גל נוסף של פיגועים.

הערות

  • בן־שלום, ע., משה, ר., מש, ר., ודביר, ע. (2022). מיקרו־סוציולוגיה של מלחמות חדשות - ניתוח חזותי של פיגועי טרור במהלך "אנתפאדת היחידים". חברה צבא וביטחון לאומי, 2, 67–87

  • Ben-Shalom, U., Mash, R., Lewin, E., & Dvir, A. Violence by women – The utility of the three-agent model for the understanding of terror attacks in the Intifada of the Individuals  (Submitted for publication).

  • Ben-Shalom, U., & Glicksohn, J. (2013). Dimensions of operational stress and forms of unacceptable risk-taking with small arms. Military Psychology, 25(4), 319-329.

  • ברוך, ח' (2022, 22 במארס). תיעוד: המשטרה לקחה את נשקו של מחסל המחבל. ערוץ 7