גנרל חורף מחפש כיוון

רס"ן שחר הלר, ראש המכון לחקר לוחמת היבשה, דוקטורנט בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה14.04.2022

אילו נשאלו הגנרלים של פוטין בנוגע לעיתוי היציאה למלחמה בפברואר, בהקשרי מזג האוויר בלבד, צדקו אלה שהציעו לצאת אליה. מצד אחר, טמפרטורות חמות יותר מהממוצע העונתי הביאו את האדמה הקפואה להפשיר מהר מהרגיל. הכנה נאותה לשדה הקרב, עם דגש על העונה הרלוונטית ללחימה, תאפשר להשיג את המטרות וההישגים הנדרשים ללא תלות בחסדי שמיים
"גנרל חורף" בחזית המזרחית של מלחמת העולם הראשונה, 1916. מתוך: Le General Hiver

"גנרל חורף" בחזית המזרחית של מלחמת העולם הראשונה, 1916. מתוך: Le General Hiver

 

"מלחמות, כבר לא קורות בחורף/אפילו לנו קצת קר בשביל לשנוא/מלחמות, כבר לא קורות בחורף/אפילו לנו קצת קר בשביל לכבוש" (סי היימן)

 

כבר שבועות שהצבא הרוסי לוחם בשטח אוקראינה. עולה השאלה: מדוע החליט נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, דווקא באמצע החורף האירופי של 2022, לפלוש למדינה? מקרי העבר מוכיחים כי תנאי מזג האוויר לא היטיבו עם הפולשים שנעו על אדמת אוקראינה: החל בנפוליאון בונפרטה בשלב נסיגתו מרוסיה חזרה לצרפת; וכלה באדולף היטלר בעת מעברו על אדמת אוקראינה בדרך לכבוש את רוסיה. במקרים אלה סייע דווקא החורף לצד הרוסי לשרוד או לנצח. האם כך גם הפעם? בשלב זה שווה להזכיר את "גנרל חורף"1 ו"גנרל כפור",2 אותו ביטוי המסביר למפקדים את השפעת החורף על המלחמה ובעיקר על תנועת הגיסות. סיבת הפלישה לאוקראינה כנראה אינה קשורה לחורף, ומתקשרת יותר להיבטים גיאופוליטיים שונים שהביאו את הרוסים והאוקראינים לנקודת חיכוך מספקת כדי לצאת למלחמה. מנגד, לתקופת החורף השפעה רבה על יכולת הצבאות להילחם זה בזה ולהשיג את ההישגים שהוגדרו להם על ידי הדרג המדיני. מאמר זה ינסה להציג את השפעת מזג האוויר על תנועת כוחות לוחמים, ולענות על השאלה האם היה כדאי לצאת למלחמה בתקופה זאת של השנה באזור זה של העולם?

השפעת מזג האוויר על מרחב התמרון היבשתי באוקראינה

ירידה משמעותית של משקעים בטווח זמן קצר מרווה את אדמת הכבול3 והאדמה השחורה האופיינית לאוקראינה ולמדינות רבות באירופה (לדוגמה המדינות הסקנדינביות, גרמניה, אירלנד, הולנד ועוד), אך גם לאזורים אחרים בעולם (קנדה, ארצות־הברית ועוד). תופעה זו של הרווית הקרקע אף קיבלה שם בשפה המקומית – Rasputitsa – המציין את תנאי הדרך המשובשים במרחב זה של העולם בשל משקעי מים או שלגים. מצב זה גורם לדרכים הלא סלולות ולשדות להיות מכשולים טבעיים, המונעים את תנועת רוב כלי הרכב והרק"ם.

רובו של הצבא הרוסי נשען על כוחות ממוכנים, בעלי מגוון רחב של כלי רכב ממוגנים. חלקם בעלי עבירות נמוכה מאוד לתנאי השטח הקיימים באוקראינה כעת. מתחילת המלחמה הופצו ברשתות החברתיות תמונות רבות המראות בעיקר כלי רק"ם שונים, מחופרים בבוץ בלי יכולת לצאת בשל יכולות עבירות בלתי מספקות, המונעות מהכלים לנוע בחופשיות ולא להתחפר בבוץ. התחפרות זאת נובעת ממערכת הנעה, ממזקו"מים (מערכת זחלים, קפיצים ומרכובים) ומגלגלים שאינם מתאימים לקרקעות רוויות המים. התמונות הללו משלימות את סיפורו של הצבא הרוסי הנע לאט בדרכים, חוטף נ"ט, מטענים ובקבוקי תבערה. מצב זה בקלות יכול להיות מכשול משמעותי לצבאות אחרים בהתמודדותם עם אותה הקרקע במקומות אחרים ברחבי העולם. מטבע הדברים, מצב זה נותן יתרון מובהק לאוקראינים, שיחד עם תיעול נכון של הכוחות (בעזרת פיצוץ גשרים, הצפת אזורים במים וכדומה)4 חייב את הרוסים לנוע על גבי צירים ולהיות חשופים לכוחות האוקראיניים המכסים היטב את המרחב במגוון אמצעים להתקפת הכוחות. ראוי לציין, הצבא הרוסי של 2022 אינו הצבא הנפוליאוני של 1812 והגרמני של 1942. הוא נהנה מכלי רק"ם חזקים יותר, משאיות בעלי הנעה משולבת וחשוב מכול - יש צירים סלולים רבים יותר ברחבי ברית המועצות לשעבר מבעבר. מרכיבים אלה הצליחו, למרות הגשמים, להביאם בדרך הקשה אל הערים המרכזיות במדינה ולצור עליהם.

"גנרל בוץ"5 אינו בוחר במי מהצדדים, וגם לצבא האוקראיני סיפק שפע של בעיות לכוחותיו הממוכנים. אפשר לראות כוחות אוקראיניים שקועים ללא יכולת להמשיך להילחם. היתרון הממשי העיקרי של האוקראינים הוא הכוחות הקטנים הנעים בעיקר באופן רגלי, אולם מוגבלים בתנועה מהירה ויעילה בין אזורים שונים. פרט לבוץ, נדרש להתייחס לנושא הקור העז בעונה זאת. הטמפרטורות צונחות עד ממוצע של מינוס 5 מעלות צלזיוס, מה שמקשה מאוד על הלוחמים וגורמי הסיוע להילחם. (ראו תרשים 1) מזג האוויר דורש ביגוד חם יותר המקשה על תנועת הלוחמים, מזון רב יותר (בעל ערך קלורי גבוה) ועוד. לכל אלה נוספו תנאי ראות ירודים בשל היווצרות עננים נמוכים וערפל, המקשים על תנועה, טיסה בגובה רב, הפעלת אמצעים אופטיים שונים ועוד.

תרשים 1: ממוצע הטמפרטורות באוקראינה בחתך חודשים. באדום הטמפרטורות הממוצעות בשעות היום (ב-Co); בכחול הטמפרטורות הממוצעות בשעות הלילה (ב-Co)

תרשים 1: ממוצע הטמפרטורות באוקראינה בחתך חודשים. באדום הטמפרטורות הממוצעות בשעות היום (ב-Co); בכחול הטמפרטורות הממוצעות בשעות הלילה (ב-Co)

מאפייני הקרקע ומזג האוויר באוקראינה

אוקראינה ממוקמת בדרום מזרח אירופה, צפונית לחופי הים השחור. מקיפות אותה מדינות רבות, בהן רוסיה, בלארוס, פולין ועוד. שטחה הוא השני בגודלו באירופה (אחרי רוסיה) וכולל יותר מ־600 אלף קמ"ר. מרבית שטחה של אוקראינה מישורי, ובחלקים קטנים מאוד של המדינה יש הרים (בעיקר בדרום מערב המדינה, לדוגמה הר הוברלה הגבוה ביותר במדינה – 2,061 מטרים).6 בחלקה הדרומי קרקעות הבנויות בעיקר מאבן חול כהה וגסה, ובאזור הדונבאס המזרחי מכרות פחם גדולים המעידים על הימצאותה של אדמת כבול. בחלקה המרכזי של המדינה בעיקר קרקעות המאופיינות בסלעי גרניט ובדיוריט קוורץ. האזור הצפון מערבי מאופיין בשטחים וולקניים שהביאו איתם סלעי בזלת, אנדזיט וטוף. קרקעות אלו אינן מכשול בוץ עבור הכוחות הנעים אליהם (ייתכן כי יתאפיינו בסלעים גדולים שיעצרו תנועת רק"ם). למרות גודלה של אוקראינה ושטחיה הפוריים, רק כ־15% מהמדינה מיוערים.

אוקראינה מאופיינת בעיקר בחלקיה הצפוניים במזג האוויר קר, הנובע מזרמים קרים המגיעים מצפון (מהכיוון הקוטב הצפוני של כדור הארץ). הטמפרטורה הממוצעת השנתית באוקראינה נמוכה ביחס למדינות אחרות במרחב (בקיץ 24-14 מעלות בממוצע; בחורף 0.7- ועד 5.3- מעלות). עיקר המשקעים יורד בחודשי הקיץ בין החודשים יולי–אוגוסט (ראו תרשים 2) בממוצע של 87 מ"מ לחודש (14 ימי גשם), לעומת ממוצע משקעים של 39 מ"מ בחודשים ינואר ופברואר (ממוצע של 11 ימי גשם) – עלייה של 112% בכמות המשקעים בין התקופות. ממוצע הגשמים השנתי באוקראינה עומד על יותר מ־553 מ"מ לשנה. נוסף על כמות המשקעים הנמוכה היורדת בחודשי החורף (ראו תרשים 1) הטמפרטורות הנמוכות באוקראינה אף מסייעות בהקפאת המים הנמצאים בקרקע, מה שמקשה אותה והופך אותה עבירה יותר לתנועת כוחות צבא עד שהיא מתחילה להפשיר ולהפוך לבוצית יותר.7 מנגד, הופעת כמויות גדולות של משקעי שלג מונעים תנועת כלי רכב, רק"ם ובעיקר את יכולתם של החיילים לנוע מרחיקים גדולים ברגל.

תרשים 2: ממוצע המשקעים באוקראינה בחתך חודשים. תרשים המשקעים. מראה באופן ברור את העלייה המשמעותית בירידת המשקעים בחודשי הקיץ לעומת החורף

תרשים 2: ממוצע המשקעים באוקראינה בחתך חודשים. תרשים המשקעים. מראה באופן ברור את העלייה המשמעותית בירידת המשקעים בחודשי הקיץ לעומת החורף

ניתוח מרחבי התנועה של הצבא הרוסי ביחס לקרקע ולאקלים

מתחילת המלחמה ניתן היה לראות את הצבא הרוסי נע במאמצים עיקריים לשטח אוקראינה. בצפון נעו כוחות כבדים לכיוון עיר הבירה קייב, כאשר בדרך אליה נדרשו הכוחות לעבור במרחב הביצות והאדמה השחורה רוויית המים. במקביל תקפו הרוסים בחבל הדונבאס, שם נאלצו להתגבר על השדות הרחבים של אדמת הכבול. בשאר החזיתות נהנו הרוסים מתנאי שטח נוחים יותר בשל הימצאות סלעי גיר, בזלת ועוד. הקור העז שציפו לו הרוסים לא הגיע, למרות התחזיות הצפויות בעונה זו של השנה. הטמפרטורות הגבוהות באופן יחסי הביאו את הקרקע להפשיר מהר מהרגיל, מה שמנע מהכוחות הרוסים הממוכנים לנוע באופן חופשי ובפריסה רחבה בשטחים הפתוחים. תנאים אלה הוסיפו לקשיים אחרים שנדרשו הכוחות הרוסיים להתמודד איתם בדרכם אל היעדים כמו: קבלת לוגיסטיקה קדימה אל הכוחות הלוחמים, תנועה בצירים בלבד, מארבי הנ"ט של הכוחות הקטנים ועוד.

סיכום והמלצות

הבנת תנאי מזג האוויר והשפעתם על השטח והכוחות הוא מרכיב מפתח בעיתוי תחילת הלחימה ובמהלכה. לפיכך, נדרש לקחת בתהליך ההיערכות ללחימה את מצב מזג האוויר ואת התחזית מספר ימים ככל הניתן קדימה. בהתאמה לתחזית נדרש לתכנן את המשימות הבאות, לתכנן את מרב פעילות התמרון בהתאם לשטח ובעיקר את הסיוע הלוגיסטי שצריך להגיע אל הקווים הקדמיים כל הזמן. בהתאמה לתכנון האופרטיבי נדרש לבצע תכנון מעמיק עבור אמצעים וכלים שישמשו לצליחת המכשולים, להוצאת כלים תקועים בבוץ או במים, וימנעו מכלים להישאר זמן רב ללא מענה ו"מחוץ למשחק".

אילו נשאלו הגנרלים של פוטין בנוגע לעיתוי היציאה למלחמה בפברואר, בהקשרי מזג האוויר בלבד (משקעים וטמפרטורה) ומנותקים מהקשרים גיאופוליטיים, מוכנות הצבא ועוד, צדקו אלה שהציעו לצאת אליה, לנוכח כמות המשקעים הנמוכה בתקופה זו והטמפרטורות הממוצעות לעונה זאת של השנה. מצד אחר, טמפרטורות חמות יותר מהממוצע העונתי של פברואר ותחילת מרס הביאו את האדמה הקפואה (שבנו עליה הגנרלים הרוסים) להפשיר מהר מהרגיל ולהפוך לבוצית – מה שהקשה על התנועה הרחבה, וכינסו את הכוחות לצירים הידועים.8

על צבאות, וצה"ל בפרט, לבצע מספר תהליכים כדי להימנע בעתיד מבעיה דומה לזאת שהרוסים חווים כעת באוקראינה:

* כתיבת תו"ל מותאם לתנאי החורף, בדגש על תנועת כוחות במקומות שבהם ייתכן שיווצרו מצבים דומים (יצירת בוץ שימנע את תנועת הכוחות).

* ביצוע ניתוח שטח מקיף הכולל השפעות מזג האוויר (כמויות משקעים, טמפרטורות וכדומה).

* קיום אימונים בהקשרי היערכות לחורף (תרגול תנועה בשטח בוצי, לחימה בטמפרטורות נמוכות ועוד).

* ביצוע הערכת מצב מקדימה לפני יציאה ללחימה, ובה יילקח בחשבון תנאי מזג האוויר הצפויים. הערכת מצב זאת תאפשר גם להגדיר בצורה טובה יותר את המשימות המוטלות על הכוחות הרגליים, הממוכנים והלוגיסטיים.

הכנה נאותה לשדה הקרב, עם דגש על העונה הרלוונטית ללחימה, תאפשר להשיג את המטרות וההישגים הנדרשים ללא תלות בחסדי שמיים.

כוחות אוקראיניים משתלטים על טנק T-80 רוסי שנתקע בבוץ. מקור: טוויטר

כוחות אוקראיניים משתלטים על טנק T-80 רוסי שנתקע בבוץ. מקור: טוויטר

הערות

  • הביטוי "גנרל חורף" מתאר את מורכבות הלחימה בחורף, בעיקר בחורף הרוסי

  • הביטוי "גנרל כפור" פורסם לראשונה בעיתון בריטי ב־1812, ובו תיארה הקריקטורה של העיתון את החורף תוקף את תמונתו של נפוליאון הנסוג מרוסיה

  • אדמת כבול מכילה חומר אורגני בכמויות גדולות, ומאפשרת לאגור מים בכמויות גדולות – מה שהופך אותה לאדמה בוצית בספיחה של משקעים מרובים

    Britannica 2022. Peat. https://www.britannica.com/technology/peat

  • אברלינג'י, ג' (2022). סקירה נושאית 2: היבטי עבירות וגישור בלחימה בין רוסיה לאוקראינה. מקהנ"ר. מחלקת תחה"ן

  • https://bit.ly/3rpFuwp

  • Britannica 2022. Ukraine. https://www.britannica.com/place/Ukraine

  • World Bank 2022, "climate knowledge portal – Ukraine" https://climateknowledgeportal.worldbank.org/country/ukraine/climate-data-historical;

    Weather and Climate 2022, "Average monthly snow and rainfall in kiev in millimeter", Average precipitation in Ukraine; Sunheron 2022, "Weather charts for Ukraine" https://www.sunheron.com/europe/ukraine-weather-february

  • Kasha Patel, K. (2022, March 9). Ukraine faces severe cold blast as it fights Russian invasion. The Washington Post

    https://www.washingtonpost.com/weather/2022/03/09/ukraine-cold-weather-russia-invasion