"אם יקרה פעם נוספת": מאורעות מבצע "שומר החומות" כמקרה של לחימה היברידית

ד"ר יגיל הנקין, מדריך אקדמי בבית הספר למלחמה במכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה, חבר הקתדרה ללימודי צבא במכללות הצבאיות ועמית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון12.01.2022

כל הסתכלות על התרחשויות "שומר החומות" כסדרה של אירועים מבודדים היא מוטעית. אם תידחה תחילת ההיערכות, ולא יובן שמערכות בנות זמננו הן בעלות קו חזית מטושטש גם בתוך המדינה ושהבעיה היא בעיית ביטחון לאומי - הסיבוב הבא עלול לגבות מישראל מחיר גבוה הרבה יותר
כוחות משטרה ומג"ב בלוד בעקבות המהומות, 11 במאי 2021

כוחות משטרה ומג"ב בלוד בעקבות המהומות, 11 במאי 2021

במהלך מבצע "שומר החומות" במאי 2021 התמודדה ישראל עם גל התפרעויות, רובן בערים המעורבות מאוכלוסייה יהודית וערבית או סמוך ליישובים ערביים.1 חלקן – במיוחד בעיר לוד – כללו ירי בנשק חם.2 שלושה אזרחים יהודיים נרצחו בידי ערבים בהתפרעויות ובמעשי לינץ' במהלך המבצע, אזרח ערבי נורה במהלך הפגנה, ככל הנראה בידי שוטרים,3 ומתפרע ערבי נורה ונהרג בידי אזרחים יהודים בלוד. כבישים שונים, כולל כאלה המובילים לבסיסי צבא, נחסמו בידי מתפרעים. נזק רב נגרם לתשתיות ולרכוש.4 כמו כן, 23 תחנות משטרה ניזוקו וכ־300 שוטרים נפצעו, רובם פצעים קלים. במשך מספר ימים שרר העדר חוק בערים מעורבות, במיוחד בלוד ובעכו. מתוך 204 התקפות אבנים נגד צוותי כיבוי, הרוב היה בשטחי הקו הירוק; 14 ניידות כיבוי מתוך 280 הושבתו. באחד מימי "שומר החומות" לבדו התמודדה המשטרה עם 90 מוקדי הפרות סדר.5

כמה השלכות נגעו באופן ישיר לצה"ל. בהן דיווחים על ירידה במוטיבציה של חיילים בדואים וערבים, חשש להסתובב עם מדים ואף טענות כי חלקם ביקשו להשתחרר מצה"ל.6 כמה חיילים בני מיעוטים סירבו פקודה או ביצעו "סרבנות אפורה", ולפחות שבעה שוחררו מצה"ל כתוצאה מכך.7 חיילים (ללא הבדל מוצא) "ביישובים בהם קיים חשש לעימות אלים", לפי דובר צה"ל, הורשו לנוע ללא מדים. דווח כי ביחידות שונות חיילים התבקשו לנוע ללא מדים מחוץ לבסיס;8 חיילי מילואים מגדוד חי"ר שגויסו בצו 8 קיבלו הוראה (שגרתית) לצאת הביתה ללא נשק. (ההוראה בוטלה לבסוף על ידי ראש אמ"ץ).9

הוויכוח על הסיבות להתפרעויות, האחריות להן והשלכותיהן נמשך, כמו גם הוויכוח על השאלה מי היו המתפרעים – האם צעירים מובטלים וקשורים לארגוני הפשע אם לאו.10 עם זאת, דומה שלא הוקדשה תשומת לב לכך שהתפרעויות מסוג זה עלולות לשמש כלי בידי אויביה של ישראל כדי לפגוע בה, ולשבש את פעולותיה במהלך לחימה בעתיד. התפרעויות עממיות, הפרעה לתנועות כוחות ביטחון ויצירת לחץ פנים־מדינתי כדי למנוע גיוס מילואים או כדי להפעיל לחץ על אנשי כוחות ביטחון, הן טקטיקות מקובלות בעימותים בשנים האחרונות במסגרת התופעה המכונה "לחימה היברידית". אפשר להפעילן ביעילות רבה באופן יחסי בלי לקחת אחריות ובלי שהאחריות להן תתגלה.

כוח מזוין ללא סימוני זהות בכניסה לשדה תעופה סימפרופול, 2014

כוח מזוין ללא סימוני זהות בכניסה לשדה תעופה סימפרופול, 2014

לחימה היברידית: יכול לקרות אצלנו, או אולי כבר קרה?

המונח "לחימה היברידית" נולד בתחילת שנות האלפיים,11 נכנס לשיח המקצועי עם מחקרו12 של פרנק ג. הופמן ב־2007 וזכה להתעניינות רבה לאחר שרוסיה השתלטה על חצי האי קרים ב־2014 והלחימה במזרח אוקראינה מאותה שנה. הגם שהמונח כלל איננו משמש את הרוסים,13 ובוודאי השיטות המדוברות אינן מוגבלות להם.14 אין הסכמה כוללת על משמעות המונח, אולם בדרך כלל מקובל לסבור כי הוא כולל שימוש בפעולות הנמצאות "מתחת לסף" המלחמה, כדי להשיג הישגים (מדיניים או אחרים) בלי לשלם את המחיר הכרוך בפעולה גלויה, בלא צורך לקחת אחריות ישירה, ותוך מניעת היריב מלהטיל אחריות כזו.15 במידה רבה, ההגדרה היא אמצעי ניתוח בעיקר עבור אלה – כמדינות המערב וישראל – שכנגדם תופעל. יש להיזהר מיצירת רושם שמדובר באיזו דוקטרינה מסובכת ומתוחכמת המופעלת בידי רבי אמנים. הפשטות היחסית של הפעלת אמצעים שונים כתחליף לפעולות גלויות, דווקא היא זו שמגדילה את האיום, שהוא קל להבנה אך לא תמיד להתמודדות.16

לדוגמה רוסיה, שהשתמשה בשישה סוגי פעולות כדי לנצל מתחים אתניים באוקראינה ובגיאורגיה לטובתה, לערער שלטונות לא רצויים ולשבש מדינות יריבות: תעמולה, שימוש בזהות (לאומית/אתנית), חימוש מתקוממים, סיוע בלוחמים, ניצול נוכחות רוסית בשטח מדינות אחרות (בסיסי צבא, הסכמים) והקפאת סכסוכים בלא פתרונם, כדי לייצר מצב המצדיק מעורבות רוסית מתמדת.17 בחצי האי קרים, למשל, כללו פעולות אלה "אנשים מנומסים", או "ירוקים מנומסים", חמושים לבושי מדים ללא סימני היכר שהשתלטו על מתקני ממשלה ומתקני מפתח וחסמו מחנות של הצבא האוקראיני.18 במזרח אוקראינה כללו פעולות אלה הפגנות "ספונטניות" והשתלטות של אזרחים על מתקני ממשל, בקשת האזרחים הנ"ל מרוסיה להתערב,19 ואף ירי מתוך הפגנות על חיילים אוקראינים, דבר שהוביל לירי חזרה ולהאשמת האוקראינים בהרג מכוון של מפגינים.20 הגם שרוסיה ממשיכה להכחיש כי כוחותיה פועלים במזרח אוקראינה, לאחרונה נחשפו בטעות הוכחות רשמיות לפעילות מאורגנת רוסית במהלך משפט שוחד,21 שהצטרפו לראיות קודמות למעורבות רוסית בלחימה.22 לא למותר לציין שרוסיה האשימה את ארצות־הברית בסיוע ל"מהפכות הצבע" במזרח אירופה, שהחליפו שלטונות פרו־רוסים בשלטונות פרו־מערביים. במקרה של אוקראינה ב־2014, אפילו היה צדק בהאשמה זו.23

מבצעי הונאה והטעיה במסגרת כזו נועדו לא פעם לתמוך במהלכים מלחמתיים, הן באופן ישיר כמקובל במבצעי תודעה ולוחמת מידע מימים ימימה, והן באמצעות יצירת חוסר אמון בהנהגה או שסעים פנימיים בחברה, שיסייעו להקשות על המדינה להגיב ביעילות לאיום חיצוני.24 בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב ברשתות חברתיות ובקבוצות נושאיות ברשתות אלה, שבהן פועלים גורמים השייכים למדינות, תחת זהויות בדויות של משתמשים רגילים, כדי לשתול מידע או לחזק הלכי רוח שישרתו את המהלך גם הם, לטווח הקצר והארוך. העובדה שהדבר נעשה איננה מעידה, כמובן, כי הוא תמיד יעיל.25

לעיתים נעשים ניסיונות לערער את מוסדות המדינה מבפנים בהיקף נרחב: באוקראינה הצליחו הרוסים לחדור בצורה נרחבת לשירותי המודיעין,26 לא רק למטרות השגת מידע מאוקראינה, אלא כדי למנוע ממנה לאסוף מידע ולהיערך בצורה יעילה מול הפעולות של הרוסים והמיליציות המקומיות שבהן תמכו. אחד משירותי המודיעין האוקראיני אף היה למעשה בשליטה מוחלטת של הרוסים, כך שכאשר הצליחו האוקראינים לפטר את ראשי המודיעין, כל המידע שאותו שירות מודיעין אסף הושמד או הוברח והאוקראינים לא יכלו לעשות בו שימוש.27 באוקראינה נעשו התנקשויות או ניסיונות התנקשות בלוחמים מתנדבים ומפקדים, דבר שסייע לערער את הנלחמים נגד רוסיה.28 מטבע הדברים רוסיה לא לקחה אחריות על פעולות אלה.29

מבצעים מסוג זה השתמשו במתחים אתניים כדי להצדיק התערבות, ואף הגבירו את המתחים כדי להצדיק זאת, ולשמר "סכסוכים קפואים" שישמשו אמתלה למעורבות רוסית.30 התמיכה בבדלנים באוקראינה שימשה לא רק כדי להצדיק את תוכנית התערבות הקיימת, אלא כדי לחולל מתחים שיובילו לעליית לאומנות רוסית בין האוכלוסייה הרוסית־אתנית באוקראינה ובגיאורגיה, ולפתח בקרבה מגמות בדלנות.31 עידוד מתחים אתניים ופוליטיים והגברתם משמשים, כאמור, גם כדי לשבש את תגובתה של מדינת היעד, להקשות עליה להגיע למדיניות אחידה וליישם אותה, ולהעסיק אותה בצרות פנים בזמן שהיא יעד לתקיפות או פעולות מבחוץ.32

ברמה טקטית, חסימת צירים וכבישים בידי מפגינים כדי לשבש תנועות כוחות צבא שימשה את הבדלנים בחבל דונבאס שבאוקראינה, הן ביודעם שהצבא האוקראיני יתקשה להפעיל כוח כנגד אזרחים לא חמושים, בהם נשים וילדים, והן כדי לנצל את המצב לתעמולה;33 עשרים שנים קודם לכן השתמשו הצ'צ'נים באמצעים דומים כדי לעכב מספר טורים צבאיים רוסיים בפלישה לצ'צ'ניה.34 עקב כך, אפשר לראות בנקל שההתפרעויות האלימות ב"שומר החומות" ותוצאותיהן יכולות היו להיות מיושמות כחלק ממערכה היברידית נגד ישראל: תסיסה לאומנית המובילה להתפרעויות אלימות רחבות היקף המרתקות כוחות משטרה, מטילות אימה ומשבשות את החיים; שיבוש תנועות צבא; חסימת צירים חשובים; ערעור אמון הציבור בממשלה - כל אלה שיטות שיושמו כחלק ממאבקים, ויכולות להיות מיושמות בישראל.

כיוון שקשה להוכיח השפעה זרה או אמינות ברשתות חברתיות,35 והשפעה על אנשי מפתח לא תמיד קלה להוכחה, אי אפשר באמת לדעת שלא הייתה השפעה כזאת כבר ב"שומר החומות", ושחמאס, חזבאללה או גורמים עוינים אחרים לא היו קשורים להתרחשויות ולהסתה ברשתות חברתיות שהובילו להתפרעויות.36 אמנם רבים האשימו באפליה או בהזנחה בהתרחשויות,37 למרות שגם גורמים בחברה הערבית טענו כי המהומות היו לאומניות ואף כי יתרחשו שוב במצב דומה.38 ואולם בכל מקרה חובה להניח שאויבי ישראל הסיקו את המסקנות מ"שומר החומות", ושבפעם הבאה ינסו באופן פעיל לקדם ולעודד מצב כזה בעצמם.

רכבים של יהודים שנשרפו על ידי ערבים במהלך המהומות

רכבים של יהודים שנשרפו על ידי ערבים במהלך המהומות

הכשל המערכתי: ישראל צריכה להסתכל גם פנימה

"שומר החומות" הראה שלמרות ששיטות ניתוח מערכתיות משמשות בצה"ל ובגורמים נוספים כבר שנים כדי לנסות ולהבין את האויב כמערכת,39 ישראל לא הבינה את עצמה כמערכת.40 העובדה הברורה שבזמן לחימה המתרחש בחוץ והמתרחש בפנים אינם מנותקים, ונקודות התורפה של המערכת אינן דווקא הברורות לעין, לא הופנמה. דברים מסוימים בוצעו כהלכה, כדוגמת ההשפעה המורלית שיש לקיום הגנה אפקטיבית בדמות מערכת "כיפת ברזל". אפילו השם שנבחר – "שומר החומות" – העיד כי צה"ל הבין שהמתרחש בירושלים משפיע על הירי מעזה, וכי המאבק איננו רק על המתרחש על גבול עזה בלבד. ואולם לא נראה שהקשר בין המתרחש בזירת החוץ והפנים הובן במלואו; המשטרה, צה"ל וגורמי הביטחון האחרים תפקדו כמעט במנותק זה מזה, ולא הובנה החשיבות של שליטה כלפי פנים בזמן לחימה, תיאום בין־ארגוני וחשיבות התפקוד כמערכת גם כלפי פנים. דומה שגם ברמת הממשלה, מטבע הדברים המיקוד היה בלחימה מול חמאס, אולם היחס למאורעות הפנים היה כאל התפרעויות משניות, ולא חלק ממערכה.41

למרות העובדה שבצה"ל מלמדים כי במלחמות לרוב אין קווי חזית מסודרים, ולמרות ההבנה של חלק מעקרונות הלחימה ההיברידית,42 צה"ל התייחס ל"שומר החומות" כמבצע המתבצע מעבר לקו חזית ברור,43 ול"הגנה" ול"התקפה" כמצבים נפרדים המתרחשים באזורים גיאוגרפיים שונים, ועל כן הופתע מההתרחשויות. כך העידה התגובה הפזורה והמקומית לחסימת צירים המשמשים תנועות צבאיות ולהפרעה לתנועה לבסיסי צבא (כדוגמת השיבושים בכביש לנבטים),44 לא דובר רק באי הפקת לקחי מאורעות אוקטובר 2000 (הגם שבעשרים השנים שחלפו, הועלה נושא מעבר הכוחות בוואדי עארה לא פעם) אלא בתפיסה בפועל לפיה הלחימה מתחילה בשטחי הכינוס או בקו הגבול, וכל מה שלאחור מכך – איננו חלק מהלחימה עצמה. ברור היה גם שאפשרות איום פנימי והפעלת לחץ על חיילים בני מיעוטים (במקרה זה, המיעוט הבדואי בעיקר) לא נתפסה כבעיה מבצעית, ועל כל פנים ככל הנראה לא נעשתה עבודה להתמודדות עם אפשרות ריאלית כזו.45

המשטרה ראתה תחילה את המהומות בערים המעורבות דרך מסגרת של הפרות סדר ומחאה פוליטית, והשתדלה להנמיך את גובה הלהבות המטאפוריות גם כאשר פירוש הדבר היה אי-התערבות במהומות.46 לא זו בלבד, אלא שהמשטרה לא ראתה את ההשפעה שיכולות להיות למהומות כאלו בזמן לחימה – החל במניעת תנועה של כוחות צבא בצירים, עבור לריתוק גורמי ביטחון פנים והגבלת חופש הפעולה שלהם, שיבוש תוכניותיה הביטחוניות של המדינה וכלה בהשפעה שלילית על אנשי מילואים, שישקלו האם לענות לקריאה להגן על המדינה כאשר המחיר הוא הפקרת ביטחון משפחתם כלפי פורעים מבית. בעיצומו של המבצע דיבר מפכ"ל המשטרה בלוד על העתיד שבו לא יהיו כוחות משטרה מסודרים, ובמשפט שזכה לעיקר תשומת הלב הסביר כי המשטרה תמצה את הדין: "עם כל מי שהפר את הסדר, עם כל מי שעשה וונדליזם, וזה לא משנה כרגע, יהודים או ערבים [...] הטרוריסטים משני הצדדים, אנשים שהפרו את השלווה של כולנו".47

כפי שעולה מן הדברים, המסגרת התיאורטית לפיה פעלה המשטרה הייתה של השכנת סדר בעימותים אזרחיים אלימים, ולא של מניעת הפרעה מבצעית ושימור חופש הפעולה של המדינה. לאחר מעשה הסביר המפכ"ל כי: "מהרגע שהבנו את עוצמת האירועים וכמות האירועים שהיו, תוך פחות מ־24 שעות ניתן מענה בכל הארץ, תוך ארבעה ימים חוסלה האנתפאדה [...] עם אפס הרוגים, עם מינימום אמצעים".48 אמנם דוּבר כמובן בשינוי גדול מהאמירות במהלך המבצע, אולם גם המסגרת של אנתפאדה פנימית מתמקדת באיום על החברה הישראלית, ופחות בנושא חופש הפעולה הצבאי של ישראל – אם כי כמובן הדברים תלויים זה בזה.

שלט בערבית שקורא "להציל את שייח' ג'ראח"

שלט בערבית שקורא "להציל את שייח' ג'ראח"

הלקחים החלקיים

הן צה"ל והן המשטרה עשו צעדים חשובים להפקת לקחי "שומר החומות", אולם דומה שבלא להכיר באפשרות שהתרחשויות כדוגמת אלו שקרו ב"שומר החומות" עלולות לשמש כלים בלחימה היברידית נגד ישראל, יהיה המענה לקוי. העובדה שרוב האוכלוסייה הערבית לא הייתה מעורבת בהתפרעויות מובנת מאליה, שכן תמיד מיעוט קטן לוקח חלק אקטיבי במחאות אלימות ולא אלימות.49 בלחימה אלימה כמעט תמיד אחוז נמוך מאוד נוטל חלק, ולא במקרה נדרשות תנועות גרילה בדרך כלל להפעיל אלימות גם כלפי תומכיהן הפוטנציאליים, כדי לקזז את כוחה של המדינה ולמנוע מהם "לשבת על הגדר".50 לא לחינם הגדיר הגנרל הבריטי רוברט תומפסון התקוממות לא כעממית, אלא כאמצעי המאפשר למיעוט קטן מאוד ונחוש מאוד להשיג שליטה על האזרחים.51 שיפור כלכלי וצמצום אי שוויון מיותר (יעד חשוב ורצוי כשלעצמו) לא בהכרח יקטין בעיות מסוגים אלו,52 בפרט אם יתעלם מהממדים הדתיים והאתניים שלהן.

נראה שהאפשרות כי המצב הנ"ל יהיה לא תופעה מבודדת אלא חלק ממערכה לא הופנמה דיה. המשטרה עדיין מתייחסת לאיום כזה כאל בעיה של הפרות סדר,53 צה"ל דיבר על הקמת כוחות לאבטחת שיירות לוגיסטיות בידי כוחות מילואים,54 ונשמעו דיבורים על הקמת משמר לאומי (מה שאפשר לראות כהחזרתו לחיים של ארגון הג"א).55 עם זאת, גם כאן יש התמקדות בחלק אחד של הבעיה. לדוגמה המשטרה וצה"ל דיברו על גיוס מילואים נרחב. גיוס מילואים לאבטחת שיירות רצוי, אולם לא ברור כיצד יעבוד בפועל בהעדר סמכויות ומיומניות שיטור לחיילים המגויסים. ציוד הכוחות באמצעים לפיזור הפגנות הוא חשוב, אולם נדרשות גם הכשרה וסמכויות במקרה של התפרעויות אלימות,56 ובמיוחד בתסריט של חסימה בידי הפגנות לא אלימות שמונעות תנועה ומשיגות יעד של שיבוש פעולות הצבא. נוסף על כך יש להביא בחשבון את העובדה שאנשי מילואים, בפרט בערים מעורבות ולאורך צירים בעייתיים, עלולים בעימות עתידי למצוא את עצמם בדילמה הקשה האם להתייצב לשירות מילואים או לסרב להתייצב, כדי להישאר בביתם ולהגן על משפחותיהם וחבריהם מפני התפרעויות. העברת כוחות מג"ב באופן מידי למשטרה תסייע, אולם עלולה ליצור בעיה אחרת אם יוחלפו כוחות שיטור מיומנים ביו"ש בכוחות מילואים מיומנים פחות (ב"שומר החומות" רוב ההרוגים הפלסטינים במהלך התפרעויות היו לאחר שכוחות מג"ב הוחלפו ביחידות צבאיות; כאמור, לא תמיד ריבוי הרוגים, גם בקרב מתפרעים אלימים, משרת את מטרותיה של מדינת ישראל); וגם גיוס מילואי מג"ב עלול להשתבש כתוצאה מהתפרעויות וחסימות צירים.

ראש אט"ל הקודם, אלוף איציק תורג'מן, אמר כי: "ואדי עארה זה ציר תנועה שלא נכון להתבסס עליו או להתעמת איתו. זה לא שווה את השקעת המשאבים, צריך להשקיע הרבה סדרי כוחות, ויש לנו צירים חלופיים שתכננו למלחמה".57 אמירה זו הייתה בעייתית, מכיוון שהיא שידרה לאויביה של ישראל מסר כי השקעת המאמץ בשיבוש צירים משתלמת. אחרי הכול, קשה להאמין שצה"ל יוכל לעבור, במקרה של "מלחמת הצפון", רק בצירים שאינם עוברים סמוך ליישובים ערביים כלשהם ואם יעשה כן – הרי שצמצם את מספר נקודות המפתח שחזבאללה או חמאס צריכים לטווח.

כמו כן, אם צה"ל לא יבוא לוואדי ערה - ואדי ערה, כמושג, יכול לבוא אל צה"ל: כפי שהוכיחו חסימות הצירים במחאות רבות בשנים האחרונות, לא נדרשים מתפרעים רבים כדי לחסום ציר, בהעדר יכולת אמינה לפנותם במהירות. לבסוף, גם אם צה"ל איננו מתכוון לעבור בוואדי ערה, אין צורך למסור את המידע הזה לכל מתכנן של תוכניות מבצעיות בצד היריב. רעיונות כגון הטלת עוצר על יישובים סמוכים הם גרנדיוזיים, במובן שיידרשו כוחות רבים לאכוף אותם מול התנגדות מקומית. יתרה מכך, יש להניח כהנחת עבודה שלצד התפרעויות אלימות, כפי שנראה ב"שומר החומות", ייתכנו הפרעות חמורות יותר: החל בצליפות משטחים שולטים או ירי אחר, וכלה ברחפני נפץ שקשה לאתר את מקורם, וקל להפעילם מתוך יישוב המרוחק קילומטרים ספורים מהציר. כוחות אבטחת שיירות שממוקדים בפתיחת צירים לא יוכלו לסייע, לאחר שהפצצה הראשונה תנחת על משאית דלק או תחמושת.

כוחות משטרה ומג"ב בלוד, 11 במאי 2021

כוחות משטרה ומג"ב בלוד, 11 במאי 2021

מה יש לעשות

כל הסתכלות על התרחשויות "שומר החומות" כסדרה של אירועים מבודדים היא מוטעית. האויב למד אף הוא את האירועים שחשפו תורפות בתגובה של ישראל, וכיוון שניצול תורפות הוא מרכיב של לוחמה היברידית, הרי שישראל צריכה לצפות להתמודד גם עם המקרה הגרוע שיכלול את כל המרכיבים גם יחד. ניסיונותיו של חזבאללה להבריח תחמושת לתחומי ישראל לשימוש עתידי, שגברו מאז "שומר החומות",58 הם דוגמה מצוינת לכך שגם הוא מבין את הנושא (ויש להניח שאם אפשר להבריח תחמושת בדרך היבשה, יהיה אפשר להבריח גם רחפנים נושאי אמל"ח או נפץ, שיכולים בתנאים מסוימים לעבור את הגבול בכוחות עצמם).

חשוב להדגיש כי מבחינת האויב לא רק פגיעת אזרחים ערבים באזרחים יהודים תהיה הישג, אלא גם להיפך. הפניית כוחות משטרה למשימות של דיכוי התפרעויות יהודיות תשבש אף היא את חופש הפעולה של ישראל. ככל שיתרחשו אירועים כמו ניסיון הלינץ' בבת־ים או הניסיון לפגוע בנהגי אוטובוסים ערביים בטבריה, תתלבט המשטרה אם להפנות כוחות לאפשר חופש תנועה לצה"ל או לדכא התפרעויות בערים. ערעור האמון במדינה הנובע ממתחים פנימיים ותחושת חוסר ביטחון של האזרחים גם הוא יהיה הישג עבור אויבי ישראל, ויש להניח שהאויב ינסה לעודד תוצאה כזאת ולהוביל אליה; הפצה של מידע כוזב יכולה לפעול לכמה מטרות וכמה כיוונים. כדי להתמודד עם אפשרות כזאת צריכה ישראל קודם כול להכיר בקיומה. אם הגורמים השונים האחראים על הביטחון יחשבו שיש להם בעיות נפרדות שבמקרה מתרחשות בו בזמן, הם עלולים שלא להיערך בצורה טובה דיה. צה"ל, המשטרה וגורמי הביטחון צריכים להפנים כי הקביעות הישנות בנוגע לשדה הקרב הלא לינארי ובנוגע לשימוש באמצעים שאינם מלחמתיים, נכונות לא רק מהקו שישראל מעוניינת להציב, אלא גם, בתנאים המתאימים בתוכה פנימה.

בהתאם לכך, נדרש שיפור בתיאום ובניהול. הבעיה איננה "הפרות סדר רב־זירתיות", ואינה "חסימת צירים" ואפילו לא "פוגרומים". הבעיה האפשרית היא מערכה היברידית שבה אויבי ישראל מבקשים לשלול את חופש הפעולה בעת לחימה, ועל הדרך לפגוע באופן קשה בישראל בלי צורך לשגר מטחי רקטות (אך, יש להניח, במקביל לכך). בהתאם לכך, ההיערכות צריכה להתחיל הרבה לפני פרוץ "הסיבוב הבא", וההתמודדות מולה צריכה להיעשות בשיטות שונות אבל מתוך אותו היגיון שמנחה התקדמות בשטח מאוכלס שבו תיתכן פעילות גורמי טרור, תוך צורך לאבטח את ההתקדמות ואת הבסיסים.

תפקידה של הממשלה צריך להיות, בזמן שגרה, לתכנן אסטרטגיה ארוכת טווח כדי לצמצם את הסיכוי להתלקחות פנימית, עימותים אתניים בין אזרחים ופגיעה בביטחון אזרחי ישראל בעת עימות עם גורמים חיצוניים. ואולם היא צריכה להיערך למקרה שבו התלקחות מסוג זה תתרחש.

במצב של התלקחות פנימית בזמן מערכה חיצונית, הממשלה עצמה צריכה לנהל מערכה כזו באופן אחוד, שבו ניהול המערכה כלפי חוץ ובזירה הפנימית נתפס כפעולה אחת עם חלקים שונים, ולא כפעולות מנותקות. בעניין זה אפשר ללמוד דווקא דוגמה מפעולתו של מלך ירדן עבדאללה כאשר איימו מאורעות אוקטובר 2000 להתפשט לירדן: לצד צעדים להפחתת הלחץ59 הופיע עבדאללה בטלוויזיה יחד עם ראשי שירותי הביטחון שלו, הזהיר את המפגינים מתוצאות של התפרעויות אלימות, ושלח כוחות צבא בכלי רכב משוריינים להפגנת כוח כדי שהמסר יועבר.60 אופן שימוש זה דומה בעיקרו לשיטה האמריקנית של הפעלת המשמר הלאומי כלפי פנים בעת איום על הסדר. במקרה של התרחשויות כגון אלה, שומה על ראש הממשלה, השרים וראשי מערכות הביטחון הרלוונטיות לנהל יחד ולהעביר בפומבי את המסרים הרצויים, כך שיהיה ברור, לאזרחי ישראל כמו גם לאויביה, שישראל לא תשותק בידי מערכה היברידית ולא תתכופף בפניה. בדומה לכך, גם המאבק נגד נשק לא חוקי איננו רק בעיה פלילית אלא בעיית ביטחון לאומי, שמטרתה גם מניעת פשיעה, גם מניעת חתרנות אלימה, התקוממות עממית וטרור וגם מניעת שיבוש יכולת הפעולה של ישראל בעת עימות עתידי. נשק פלילי ונשק לאומני אינם מנותקים זה מזה, ובהתאם לכך איתור נשק וחשיפת התארגנויות לפעילות אלימה יצריכו מעורבות מתמדת של שב"כ ואמצעי מודיעין מתחום הביטחון הלאומי. יידרש כמובן משנה זהירות ופיקוח בהפעלת אמצעים אלו כדי לא לפגוע בזכויות אזרח של ישראלים.

כמו כן, נדרש מיקוד מודיעיני לזיהוי השפעת גורמי חוץ עוינים על מחאות והפרות סדר אזרחיות, כדי לצמצם את ההפתעה ולמנוע ככל האפשר את השפעתה.61 חובה להתמקד במניעת גנבות נשק מצה"ל, הן בעזרת הגברת השמירה ושימוש באמצעים טכנולוגיים למניעת גנבות, הן על־ידי התאמת הוראות הפתיחה באש (כפי שכבר החל להיעשות) והן על־ידי ענישה מחמירה של חיילים המעורבים בגנבת נשק או מכירתו. יש לשים דגש מיוחד, גם ברמה המניעתית וגם ברמת הענישה, על הגנת חיילים בני מיעוטים ומשפחותיהם. מניעת לחץ כלפיהם בימי שלום תמנע עריקות, התנקשויות או פיגועים בהמשך; יחס סלחני לאיומים כלפי חיילים עלול לגרום תוצאות קשות.62 צה"ל, המשטרה ומערכת המשפט, צריכים להקדיש מאמץ מיוחד להגנתם ולהגנת משפחותיהם. באותה מידה יש להקדיש מחשבה למניעת לחץ והגנה מיוחדת על בני מיעוטים הממלאים תפקידים אזרחיים בכירים.63

ברמה הלאומית, יש צורך בהחזרת הג"א64 לחיים.65 תפקידה צריך להיות תגובה ראשונית לפיגועים ומניעת התקפות אתניות; ניתן ואפשר להכשיר כיתות הג"א, של לוחמים בדימוס, למלא תפקידי מתנדבי משטרה ולהיות בעלי יכולת למנוע הסלמה של מצבים בעלי פוטנציאל קטלני, או לבלום הפגנות מלהפוך לפוגרום. קיומה של הג"א או "משמר לאומי" חזק הוא ערובה לכך שאנשי מילואים ביישובים המועדים לפורענות יגיעו למלא את משימותיהם בשעת הצורך, ולא יצטרכו לשקול האם להגן על בתיהם או לבוא. אפשר להתבסס על מודל גדודי ההגמ"ר ביהודה ושומרון ובגבולות כדי ליצור כוחות הגמ"ר בתוך שטחי הקו הירוק – בהשקעה יחסית קטנה, ומאנשי מילואים שעברו את גיל יחידות החוד, אולם עדיין כשירים לתפקידי ביטחון סטטיים יחסית ללא משקל גבוה.66 ככל שהגדלת גיוס מילואי מג"ב הוא רעיון מבורך, עדיין יידרש זמן לגיוסם ולפיזורם, ושלבים אלו חשופים לשיבוש; קיומו של כוח אזרחי זמין במהירות יכול למנוע את הקשיים בשלבים אלו, ותחת פיקוד המשטרה - לאפשר למשטרה להתמודד עם הפרות סדר בטרם יהפכו להתפרעויות אלימות בקנה מידה לא נשלט. כמו כן, יש לשקול לאחסן דרך קבע כלי נשק אישיים של אנשי מילואים בנקודות משטרה במקומות מגוריהם, כדי שבדרכם למילואים ומהמילואים יוכלו להגן על עצמם, ניתן יהיה להפעיל אותם לסיוע בתוך זמן קצר מאשר אם יצטרכו להגיע, אך יהיו חשופים פחות לגניבת נשק מאשר באחסון בבית.

יש צורך במרכז שליטה משותף לצה"ל, משטרה (ובתוכה מג"ב) ואף גורמים אזרחיים רלוונטיים בגזרות הנדרשות,67 כדי לנהל את ענייני הפנים כולם; לא רק ניתוב צירים, אלא התייחסות שלמה לביטחון בשטח ישראל בשעת חירום, החל בהשלטת סדר וכלה בחופש תנועה ופעולה. יחידות מילואי המשטרה ומג"ב צריכות להיות מגויסות אוטומטית מיד כאשר מוכרז על מבצע גדול, עוד לפני שיש תמרון. בהתאם לכך, ההחלטות על הפעלת כוחות ועל סדר העדיפויות צריכות להיות מוּנחות על־ידי סדר העדיפויות הלאומי, ולא החלטות מבודדות של כל גוף ביטחוני. בהתאם, תידרש תמיכה משפטית כדי לא להוביל למדיניות של "דלת מסתובבת"68 או הצבת מכשולים מיותרים על הפעולות בשעת חירום. אם בתקופת ההתנתקות יכלה המערכת המשפטית לעצור ולכלוא בהליך מזורז מפגינים שאיימו לשבש את מבצע ההתנתקות, לא תחת אש ולא כשמדובר בפעולה צבאית טהורה, על אחת כמה וכמה שהדבר ניתן לביצוע במקרה של לחימה. הגם שהנושא כרגע עומד במרכז התודעה הציבורית, צרות אחרונות משכיחות את הראשונות, והשגרה גוברת על הכול.69 לפיכך, אם תידחה תחילת ההיערכות, ולא יובן שמערכות בנות זמננו הן בעלות קו חזית מטושטש גם בתוך המדינה ושהבעיה היא בעיית ביטחון לאומי - הסיבוב הבא עלול לגבות מישראל מחיר גבוה הרבה יותר.

תודתי לעמיתיי במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, אלכס גרינברג, אפרים ענבר והלל פריש, על סיועם והערותיהם.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

שוטרי משטרת ישראל במוקדי הפרות הסדר וזירות נפילות הטילים, מאי 2021

שוטרי משטרת ישראל במוקדי הפרות הסדר וזירות נפילות הטילים, מאי 2021

הערות

  • הציטוט בכותרת מתבסס על התוכנית "זמן אמת" על מאורעות "שומר החומות", במסגרתה אמר חבר מועצת עיריית עכו, בולוס נחאס, כי: "אם יקרה פעם נוספת... אנחנו שוב נצא [להפגנות] [...] אנחנו חושבים שכל הרע זה בכיבוש [...] אם זה עניין שנוגע לעם הפלסטיני [...] אנחנו נצא [...] זה לא בשליטה אפילו" (ערוץ כאן 11, זמן אמת עונה 5 פרק 13, 16 בנובמבר 2021, דקה 47:45-48:20, https://www.youtube.com/watch?v=XtGDUNWfNM0)

  • לירן לוי, "10 בתי כנסת שרופים ועבירות רכוש: נזקי המהומות", וואלה, 16 במאי 2021.

  • הגר שיזף וינאל ג'בארין, "הרג הנער באום אל-פחם: חבריו נעצרו בחשד לדריסת שוטרים 11 יום אחרי המקרה", הארץ, 1 ביוני 2021.

  • לירן לוי, "10 בתי כנסת שרופים ועבירות רכוש: נזקי המהומות", וואלה, 16 במאי 2021.

  • פרוטוקול מס' 35 מישיבת ועדת ביטחון הפנים, יום שני, ט' בטבת התשפ"ב (13 בדצמבר 2021), שעה 9:35.

  • אמיר בוחבוט, "המתיחות מתחילה להשפיע: נפקדות וירידה במוטיבציה בקרב החיילים הבדואים", וואלה, 23 ביוני 2021.

  • פרוטוקול מס' 53 מישיבת ועדת החוץ והביטחון, יום שני, ב' בטבת התשפ"ב (06 בדצמבר 2021), שעה 10:30. בתקופת ההתנתקות סירבו פקודה 63 חיילים - אריק בנדר, "63 סרבנים בזמן ההתנתקות", מעריב NRG, 7 בספטמבר 2005 - אולם דומה שאין בסיס אמיתי להשוואה בין הסרבנות בהתנתקות, סביב סוגיה השנויה במחלוקת פוליטית וכלפי אזרחי ישראל, לסרבנות בשעת לחימה נגד חמאס – שלא לדבר על הזמן הארוך יותר שנמשכה התוכנית וההכנות אליה וכמות הסרבנים הפוטנציאלים הגדולה בסדרי גודל.

  • אמיר בוחבוט, "מחשש לתקיפות של ערבים: צה"ל אישר לחיילים לנוע בלבוש אזרחי", וואלה, 16 במאי 2021; יוסי יהושע, "כשחיילים מונחים לנוע בלי מדים - יש בעיה קשה בהרתעה", Ynet, 19 במאי 2021.

  • אריה יואלי, "מרד לוחמים במילואים: לא יוצאים הביתה בלי נשק", סרוגים, 19 במאי 2021.

  • עלי מוגרבי, "בשב"כ מעריכים: 85% מהמתפרעים הערבים - בעלי רקע פלילי", חדשות 13, 19 במאי 2021; יאיר קראוס, "כמעט כל נאשמי שומר החומות – ללא רקע פלילי קודם", מקור ראשון, 13 באוגוסט 2021; צוות המשרוקית של גלובס, "כמעט כל עצורי "שומר החומות" הם מהמעמד הגבוה בחברה הערבית?", 6 בדצמבר 2021.

  • התופעה כשלעצמה ותיקה הרבה יותר. ר' למשל את הניתוח של פטר קיש למלחמת קשמיר ב־1947: Peter Almos Kiss, "Kashmir, 1947 – the First Modern Hybrid War", Working paper, 2021,   

  • Frank G. Hoffman, Conflict in the 21st Century: The rise of Hybrid wars, Potomac institute for policy studies, Arlington, 2007.

  • חיפוש צמד המלים "מלחמה היברידית"  ברוסית (Гибридная война) ברשת מראה בבירור שכל המאמרים הדנים בסוגיה זו נכתבו על־ידי מחברים מערביים, מפנים אליהם או מתפלמסים עימם. כך גם ערך הוויקיפדיה הרוסי, נכון לרגע כתיבת המאמר, מסתמך בעיקר על מקורות מערביים ומתאר את התופעה לפי אותם מקורות, ולא לפי מקורות רוסיים, בוודאי לא צבאיים-תורתיים.

  • Nicu Popescu, "Hybrid tactics: neither new nor only Russian", European Union Institute for Security Studies, 2015.

  • Arsalan Bilal, "Hybrid Warfare – New Threats, Complexity, and ‘Trust’ as the Antidote", NATO Review, November 2021; Patrick J. Cullen and  Erik Reichborn-Kjennerud, “Understanding Hybrid Warfare”,  Multinational Capability Development Campaign project, 2017.

  • במקרה הרוסי, למשל, הרצון להטעות את היריב והידיעה כי אפשר לנצל מולו אמצעים שונים כדי להגביל את יכולת הפעולה שלו הוא רעיון פשוט אם כי לא תמיד קל ליישום. היישום הרוסי של "מלחמה היברידית" קשור גם לאילוצים הרוסיים: הרצון להטעות את האויב, להימנע מאבדות, להתחשב בדעת הקהל ברוסיה שגם תחת פוטין אמנם תמכה בסיפוח חצי האי קרים ובבדלנים בחבל דונבאס שבאוקראינה, אך לא נלהבת מיציאה למלחמה נגד אוקראינה - Andrei Kolesnikov, "How Do Russians Feel About a War With Ukraine?", Carnegie Moscow Center, 16 December 2021. כל אלה הובילו את הרוסים לחפש פתרונות שלא יכללו הפעלה גלויה ובלתי-ניתנת להכחשה של כוחות צבאיים.

  • Kyle Oliver Kendall, "Using their own people against them: Russia's exploitation of ethnicity in Georgia and Ukraine", MA Thesis, Naval Postgraduate School, Montrey, 2015.

  • John R. Haines, "How, Why, and When Russia Will Deploy Little Green Men – and Why the US Cannot", Foreign Policy Research Institute (March 2016); United States Army Special Operations Command, “Little Green Men”: A Primer on Modern Russian. Unconventional Warfare, Ukraine 2013–2014, US Army SOCOM, Fort Bragg 2015.

  • France 24, "Pro-Russia protesters seize eastern Ukraine state buildings", 6 April 2014;David M. Herszenhorn and Andrew Roth, "In East Ukraine, Protesters Seek Russian Troops", New York Times, April 7, 2014; Reuters, "Armed pro-Russian protesters seize city in eastern Ukraine", The Guardian, April 12, 2014; Daisy Sindelar, "In Eastern Ukraine, The Hunt For A Smoking Gun -- And A Real Russian Holding It", Radio Free Europe/Radio Liberty, April 15, 2014.

  • Pieter van Huis, "A Reconstruction of Clashes in Mariupol, Ukraine, 9 May 2014", Bellingcat, January 28, 2015.

  • Radio Svoboda, "Sud v Rostove raskryl informatsiyu o postavke prodovol'stviya rossiyskim voyennym na vostoke Ukraini" (Court in Rostov exposed information about food supply to Russian military in eastern Ukraine), 16 December 2021. תודתי לרוני רוז שהביא לידיעתי מקור זה.

  • Aric Toler, "Russian Official Account of Attack on Ukraine Border Guards", Bellingcat, 30 May 2015; Ruslan Leviev, "Three Graves: Russian Investigation Team Uncovers Spetsnaz Brigade in Ukraine", Bellingcat, 22 May  2015.

  • למשל התמליל המפורסם של שיחת ויקטוריה נולנד, אז תת־מזכירת המדינה  האמריקנית, עם שגריר ארצות־הברית באוקראינה – “Ukraine crisis: Transkript of leaked Nuland-Pyatt call”, BBC, 7 February 2014

  • Yuriy Danyk, Tamara Maliarchuk and Chad Briggs, "Hybrid War: High-tech, Information and Cyber Conflicts", Connections 16 (2), 2017, p. 7ff; Sandor Fabian and Janis Berzins, "Striking the Right Balance: How Russian Information Operations in the Baltic States Should Inform US Strategy in Great Power Competition", Modern War Institute at West Point (April 2021).

  • Andrei Soshnikov, "Inside a pro-Russia propaganda machine in Ukraine", BBC, 14 November 2017; Todd C. Helmus et. Al, Russian Social Media Influence: Understanding Russian Propaganda in Eastern Europe, RAND, Santa Monica, 2018.

  • הדבר לא היה בשל יעילות אגדית של שירותי הביון הרוסיים, אלא בגלל שחלקו תרבות משותפת, ורבים מאנשי שירותי הביון הבכירים של שתי המדינות היו אנשי KGB לשעבר. השלטון הפרו־רוסי באוקראינה כמובן תרם את חלקו בתקופה בה התקיים.

  • Roger N. McDermott, Brothers Disunited: Russia’s Use of Military Power in Ukraine, Foreign Militaries Study Office, Fort Leavenworth, 2015, pp. 8-13, 20-21; Christopher Miller, "Ukraine's top intelligence agency deeply infiltrated by Russian spies", Mashable, 30 December 2014; Mark Snowiss, "Ex-Ukrainian Spy Chief: Russian Camps Spreading Chaos", VOA, 24 July 2015; Oleksiy Sorokin, " Ukrainian security agency detains its own general as Russian double agent", Kyiv Post, 14 April 2020.  

  • Adrian Higgins, "Chechen hitman posed as French journalist to hunt Vladimir Putin’s enemies in Ukraine", The Independent, 13 June 2018; 112 Ukraine News agency, "Who is who in Donbas volunteer Okueva murder case?",14 January 2020. גם כמה מפקדי מורדים שהיוו אופוזיציה למנהיגים בדלנים פרו-רוסים חוסלו. לרוב מוערך כי מדובר בפעולות  מטעם רוסיה, אם כי אין לשלול אפשרות של חיסולים אוקראיניים - Radio Free Europe/Radio Liberty, "Separatists Vow Revenge After Top Commander Killed In Eastern Ukraine", 17 October 2016.

     

  • האוקראינים מצידם ביצעו 'עוקץ' כדי לגייס-כביכול שכירי חרב ללחימה נגד אוקראינה, ואז לעצור את אלה מהם המבוקשים עוד מקודם על ידי אוקראינה. גם עניין זה מסתדר היטב עם רעיונות הלחימה ההיברידית, הגם שפחות רלוונטי כנראה לאיום היברידי על ישראל – “Inside Wagnergate: Ukaraine Brazen Sting Operation to Snare Russian Mercenaries”, Bellingcat, 17 November 2021.

  • Diana Dascalu, "Frozen Conflicts and Federalization: Russian Policy in Transnistria and Donbass", Journal of International Affairs, 22 May 2019; Geir Hågen Karlsen, "Divide and rule: ten lessons about Russian political influence activities in Europe", Palgrave Communications 5, 2019.

  • Kendall, Using their own, pp. 23-28. 55-61.

  • בעניין זה יש להעיר שהאשמות "הקנוניה הרוסית" נגד הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שכידוע לא הוכחו כידוע והתבססו על מידע מפוקפק למדי, הסיטו את הדיון הציבורי בארצות־הברית מאפשרות סבירה אחרת: שב־2016 סברו הרוסים שהילרי קלינטון תנצח, ומערכת המידע והתעמולה לא באמת נועדה להעלות את טראמפ, אלא ליצור בקרב מתנגדי קלינטון בציבור האמריקני חוסר אמון נוסף, ולפגוע בלגיטימציה של הנשיאה הצפויה וביכולתה להוביל מדיניות.

  • Center for Civilians in Conflict, Entering the Grey Zone: Hybrid Warfare and the Protection of Civilians in Ukraine, June 2021, p. 14.

  • יגיל הנקין, ננצח או שניעלם: תולדות מלחמת צ'צניה הראשונה, 1994–1996, מערכות, תל־אביב, 2007, עמ' 217.

  • במשך זמן רב פעל בפייסבוק דף "רשמי" של תנועת Black Lives Matter האמריקנית, שאף מכר מוצרים וגייס תרומות. רק אחרי חשדות של פעילים שלא הבינו כיצד איש מהם איננו מכיר את מפעילי האתר, התברר כי מדובר באוסטרלי שהפעיל את הדף כהונאה וגרף למעלה ממאה אלף דולרים בתרומות ומכירות מוצרים. Donnie O'Sullivan, "How We Proved That the Biggest Black Lives Matter Page on Facebook Was Fake", Global Investigative Journalism Network, 31 August, 2020.

  • לדברי גלעד אך, מזכ"ל ארגון "עד כאן", בעזרת משתמשים מזויפים נכנסו אנשי הארגון לקבוצות ערביות שונות ברשתות החברתיות והיו עדים להצגת נשק וכסף רב בצורה שהעידה על כוונה להשתמש בהם במהלך ההתפרעויות. סימנים כאלה אינם מוכיחים מעורבות של גורמים מבחוץ, אולם מגדילים את הסיכוי לכך. סרט התעודה חמישה ימים במאי, דקה 25:49–26:20 - https://www.youtube.com/watch?v=MukCSaBc-2g. פורסם כי פרופילים מזוייפים שהופעלו בידי גורמים איראניים התערבו בקבוצות ישראליות ברשתות חברתיות  כדי להשתיל מסרים שיגבירו שסעים בישראל (דפנה ליאל, "תחקיר: כך רשת אירנית מפיצה תכנים בישראל - במטרה ללבות את הוויכוח הפוליטי", חדשות 12, 29 בדצמבר 2021), וכן השתמשו במתקפות כופרה לצרכים תודעתיים (.בועז דולב ודוד סימן טוב, "מתקפות סייבר/כופרה איראניות נגד ישראל לתכלית תודעתית", המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2 בינואר 2022).  יש להניח שהאיראנים מתערבים גם ברשתות חברתיות בשפה הערבית, לא רק בעברית, וסביר מאוד שעשו כך גם ב'שומר החומות'.

  • "בר לב: התקוממות פנימית בחברה הערבית כמו בשומר חומות עלולה לקרות שוב", מעריב, 7 בדצמבר 2021; אלון חכמון ואנה ברסקי: "בר לב: התפרצות האוכלוסייה הערבית ב'שומר חומות' הפתיעה את המדינה מאוד", מעריב, 12 בספטמבר 2021.

  • ידיעות אחרונות, 9 ביולי 2021; ערוץ כאן 11, זמן אמת עונה 5 פרק 13, 16 בנובמבר 2021, דקה 47:45-48:20, https://www.youtube.com/watch?v=XtGDUNWfNM0)

  • דוגמאות רבות אפשר למצוא בדף של מרכז דדו באתר צה"ל - https://bit.ly/3EUEqo5

  • הנרי קיסינג'ר התלונן בזמנו כי "לישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים". דומה שבימינו היוצרות מתהפכות לעיתים קרובות.

  • די לציין שבהצהרות לסיום המבצע השתתפו ראש הממשלה, שר הבטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ, אולם לא השר לבטחון פנים, מפכ"ל המשטרה או כיו"ב. מתוך כחצי השעה שהוקדשה להצהרות של ארבעת הדוברים, הקדיש ראש הממשלה לנושא דקה וחצי, ושר הביטחון – דקה. הרמטכ"ל מטבע הדברים לא התייחס לנושא. לעומת זאת, ראש השב"כ, שתפקידו כולל ענייני פנים, הקדיש כמעט שליש מהצהרתו לנושא – כ-45 שניות מתוך קצת פחות משתי דקות. סיכום מבצע 'שומר החומות', כאן 11, 21 במאי 2021, https://www.youtube.com/watch?v=c-8Kbm1wc3c

  • כפי שיעיד למשל העיסוק הנרחב בצה"ל ב'"דוקטרינת גראסימוב'", שאמנם איננה ממש דוקטרינה אולם היא תיאור של אופן הלחימה כיום כפי שראה אותו הרמטכ"ל הרוסי. נאומו של גראסימוב (רוסית) זמין בכתובת: https://vpk-news.ru/articles/14632; על הצורה בה הפך במערב נאום זה ל'דוקטרינה' ר' Mark Galleoti, "I’m Sorry for Creating the ‘Gerasimov Doctrine’", Foreign Policy, March 5, 2018 https://foreignpolicy.com/2018/03/05/im-sorry-for-creating-the-gerasimov-doctrine/. ב-־2018 נשא גראסימוב נאום נוסף בעניין הלחימה העתידית כפי שהוא רואה אותה, ובין היתר הדגיש את הנקודות בדבר טשטוש הגבולות בין שלום למלחמה, הפגיעה ביעדים כלכליים ותשתיות מדינה כדרך להשגת השמדה מלאה של האוייב, חשיבות הטכנולוגיה (כולל מערכות פו"ש, כלים לא מאויישים ולוחמה אלקטרונית – כולל מה שבצה"ל יכנו לוחמת סייבר וספקטרום) ובניין כוח הנדרש לכך, כולל יחידות מוטסות ושילוב טוב יותר של השריון. תרגום הנאום זמין בכתובת  https://www.armyupress.army.mil/Portals/7/Army-Press-Online-Journal/documents/2019/Gerasimov-2019.pdf 

  • המכשול ברצועת עזה ודאי סייע לחזק הרגשה זו.

  • טל לב רם, "'ההמון התחיל לרוץ לכיווני ויידה עשרות אבנים': קצין צה"ל ניצל מניסיון לינץ' בדרום", מעריב, 12 במאי 2021; יואב לימור: "צה"ל יגייס יחידות מילואים לאבטחת צירים מפני ערביי ישראל במערכה הבאה, ישראל היום, 23 בנובמבר 2021.

  • חייל שסירב פקודה ב"שומר החומות" לא בהכרח עשה זאת על רקע אידיאולוגי; איומים עליו אם לא יעשה זאת הם כלי רב עוצמה.

  • דומה שאפשר לומר שהמשטרה חיפשה שקט תעשייתי ולא שקט: ניתן להגדיר את ההבדל בכך ששקט מבקש להשליט מצב של סדר ושקט, ואילו שקט תעשייתי מבקש לאפשר לארגון להמשיך בעיסוקיו כרגיל ללא צורך לשנות את דפוסי פעולתו, גם אם התוצאה לכל מי שמחוץ לארגון הפוכה משקט.

  • אלי סניור, "המפכ"ל בלוד: 'טרוריסטים משני הצדדים'; השר אוחנה: 'התבטאות מקוממת'", Ynet, 18 במאי 2021.

  • פרוטוקול ישיבת וועדת בטחון הפנים של הכנסת, 13 בספטמבר 2021. כאמור, בפועל היו שלושה הרוגים יהודים בלינץ', בשריפה ובתקיפה, הרוג ערבי אחד כנראה מידי המשטרה, והרוג ערבי נוסף מירי להגנה עצמית.

  • במחקר על למעלה מ־300 תנועות מחאה ברחבי העולם מ־1900 ואילך מצאה אריקה צ'נואת' כי למעט שני מקרים, תנועות (אלימות או לא אלימות) שזכו לתמיכה פעילה של 3.5% מהאוכלוסיה בעת ובעונה אחת תמיד הובילו לשינוי, ויתרה מזו – רוב תנועות המחאה המצליחות הצליחו להוביל את השינוי עם הרבה פחות מ־3.5%. אפילו אחוז ההצלחה של תנועות עם בין 0.06% תמיכה פעילה ל־0.25% תמיכה פעילה (כ־30% מהמספר הכולל שנמדד) עמד על כמעט מחצית. תנועות לא אלימות הצליחו יותר מתנועות אלימות. כמובן, מדובר בסטטיסטיקה ולא בחוק – כך שתנועות שחושבות שאם יצברו יחד 3.5% מיד יקרוס השלטון וייכנע, טועות. ר' Erica Chenoweth, " Questions, Answers, and Some Cautionary

    Updates Regarding the 3.5% Rule", Carr center for Human Rights Policy, Harvard Kennedy School, 2020, https://carrcenter.hks.harvard.edu/files/cchr/files/CCDP_005.pdf. מאגר הנתונים נמצא בכתובת https://dataverse.harvard.edu/dataverse/navco

  • יגיל הנקין, כדגים בסבך: רודזיה במלחמה 1965–1980, מערכות ומודן, בן שמן, 2019, עמ' 225–230; Yagil Henkin, "Stoning the Dogs: Guerilla Mobilization and Violence in Rhodesia", Studies in Conflict & Terrorism, 36(6), 2014, pp. 503-532

  • רוברט תומפסון, שלטון ומרדנות: לקחי מלאיה ווייטנאם, מערכות, תל־אביב, 1967, פרק 3.

  • ר' למשל Claude Berrebi, “Evidence about the Link Between Education, Poverty and Terrorism among Palestinians.” Peace Economic, Peace Science and Public Policy  13 (1), 2007, pp. 18-53; Eli Berman, Michael Callen, Joseph H. Felter, Jacob N. Shapiro, "Do Working Men Rebel? Insurgency and Unemployment in Afghanistan, Iraq, and the Philippines", Journal of Conflict Resolution 55 (4), 2011, pp. 496-528. לעיתים קרובות קיים גם קשר בין גורמי פשיעה וגורמים לאומניים, והמעבר מקריירת פשע לקריירת גרילה נפוץ גם הוא.

  • למשל סרטון המשטרה במסגרת תרגיל "עורף לאומי 21" באוקטובר 2021, שאמצעי ההמחשה שלו כללו, לצד מהומות בלוד והתפרעות בהר הבית, קבוצת חרדים החוסמת את הכניסה לירושלים: https://www.youtube.com/watch?v=3HADNpWmRUM

  • לימור, 23 בנובמבר 2021. הכותרת בידיעה זו בעייתית. האיום של התקוממות לאומנית מתוך החברה הערבית בישראל קיים ומסוכן, הפיכה אוטומטית של "ערביי ישראל" לאויב במערכה הבאה מסוכנת גם היא. איננו מעוניינים שכוחות יגיעו לאבטחת צירים כשהם משוכנעים שהאויב הוא כל אזרח ערבי באשר הוא; הסמנטיקה, במקרה זה, עלולה לייצג גם מהות, וההשלכות של ראיית ציבור אזרחי כולו כ'אוייב' יכולות להיות קטלניות, כפי שאירע פעמים רבות בהיסטוריה. במיוחד בשל כך יש צורך ביכולות שיטור, ולא רק ביכולות צבאיות.

  • בשנות ה־80 של המאה ה־20 פורק הג"א ובמקומו ניתנו למשטרה כמה מאות תקני שוטרים. מאות שוטרים אמנם חוסכים קריאת מילואים רבים,  ויכולים למלא את מקומם של מאות אנשי הג"א בכל רגע נתון, אולם אינם יכולים לתת מענה למצב בו נצרך גיוס כללי. אילן בכר, "רבין מסכים: שוטרים במקום אנשי הג"א, מעריב, 26 בספטמבר 1985.

  • דיינו להזכיר את ההשפעה על צה"ל של הריגת אזרחים רבים בכפר כנאא ב'ענבי זעם' ושוב במלחמת לבנון השניה, או ההשפעה לטווח ארוך על המשטרה של ועדת אור וחקירת הרג 13 אזרחים ערבים במהלך הפגנות אלימות באוקטובר 2000.

  • טל לב רם, "אלוף איציק תורג'מן מזהיר מתרחיש הפרעות במגזר הערבי: 'לא ניסע מוואדי ערה'", מעריב, 12 בנובמבר 2021.

  • אמיר בוחבוט, "סיכול ההברחה הגדולה מלבנון: חיזבאללה תכנן להעביר נשק לפיגועים בישראל", וואלה, 10 ביולי 2021; גיא ורון, "המשטרה: 'חיזבאללה מבריח נשק לערביי ישראל כדי לחמש אותם ליום הדין'", חדשות 12, 22 בנובמבר 2021.

  • כגון תרומת דם להפגנת סולידריות עם הפלסטינים.

  • תודתי לפרופ' הלל פריש שהפנה את תשומת ליבי לכך.

  • יש להודות כי עניין אחרון זה הוא מסובך במיוחד, גם בשל החשש לפגיעה בזכויות אזרח וגם ובייחוד כיוון שקשה מאוד להוכיח מעורבות חיצונית ביצירת מהומות או חתרנות – בפרט אם הדבר נעשה על ידי משתמשים כוזבים ברשתות חברתיות המשתלבים בקבוצות קיימות ומעודדים המעודדים הלכי רוח קיימים גם הם, ולא על ידי מימון זר ישיר.

  • חסן שעאלן, "איומים והודעות הסתה נגד חיילים דרוזים", Ynet, 22 ביולי 2014; שמעון איפרגן, "החיילים הנוצרים שוברים שתיקה: 'זה ייגמר ברצח'", מאקו, 16 ביולי 2015; שמעון איפרגן, "מאיימים על חיילים ערבים-נוצרים ברשת: "מצווה להרוג אותו"", מאקו, 22 בפברואר 2017.

  • כך למשל אִפשר בית החולים סורוקה לעובדים ערבים ללון במעונות בשל חששם לחזור לביתם בסוף משמרת מחשש שייפגעו בידי מתפרעים יהודים. "מנהל סורוקה: 'הלנו אנשי צוות ערבים שחששו לצאת בזמן שומר החומות'", חדשות 13, 18 בדצמבר 2021.

  • המשמר האזרחי איננו יכול להיתפס כתחליף להג"א. מלבד ההבדל בסמכויות או ביכולת לגייס אנשים למילואים בהג"א, גם מספר המתנדבים הפעילים במשמר האזרחי יורד בעקביות, וב־2020 היה רק 25,070, בעוד שרק חמש שנים קודם לכן היה 34,500 (משטרת ישראל, השנתון הסטטיסטי 2019, השנתון הסטטיסטי 2020, לוח 7.1). גם נתון זה מרוחק מרחק רב מלמעלה מ־70 אלף הפעילים בתחילת שנות האלפיים, 50 אלף הפעילים בשנות ה־80 המאוחרות, או יותר ממאה אלף בשנות ה־70. בשעה שעד 2010 היה ניצב במשטרה מפקד על המשמר האזרחי, החל משם הוכפף המשמר כולו לניצב משנה (רמ"ח מתנדבים) עדות לכך שהמשמר איננו נתפס כגוף עם תפקיד הגדול יותר מסיוע פרטי לשוטרים. גם בהיקפו המצומצם יכול היה משמר אזרחי לתרום תרומה ניכרת לשמירת הביטחון (נניח, לו היו מופעלים עשרת אלפים איש נוספים בה בעת ב"שומר החומות") אולם ספק אם יש יכולת להפעילו בצורה כזו.

  • הטיעון כאילו ידובר במיליציות יהודיות נגד ערבים איננו רלוונטי, גם לולא היה מתעלם מההבדלים בסדרי הגודל של הפרעות ב"שומר החומות"' ואילולא הייתה מונחת ביסודו ההנחה כי יש כאן מלחמת אזרחים שתפקיד המשטרה בה הוא איפשהו בין לעמוד מן הצד לבין להיות שופט בין הצדדים. ראשית, אין מחסום בהג"א נגד בני מיעוטים בוגרי צבא או משטרה. שנית, חבר הג"א הוא בעל נשק מוכר, תחמושת רשומה ותפקיד מוגדר. מתנדב הג"א יהיה, מטבע הדברים, אדם מיומן יותר ומהימן יותר ממחזיק נשק רגיל, לא כל שכן ממחזיק נשק לא חוקי, וכפוף למשימות. באימון מתאים, מתנדבי הג"א תחת עינה של המשטרה יהיו מיומנים ואמינים  - ומצופה מהם יהיה למנוע התפרעויות בשכונותיהם ועריהם, בין אם המתפרעים ערבים או יהודים.

  • הקמתה של יחידת "דבורה" בצפון ויחידות כגון לוט"ר אילת או סיירת חטיבת ירושלים בשנות ה־70 וה־80 של המאה ה־20 הן דוגמה ליחידות התערבות מקומיות על בסיס מילואים; ניתן להרחיב את היחידות המקומיות גם בלא שכולן יהיו יחידות לוט"ר. יש, למשל, הרבה פחות לוחמים שצריכים לפרוץ לתוך זירת אירוע מלוחמים שצריכים לבודד את הזירה, ובוודאי שהיכולות שנדרשות כדי למנוע ממתפרעים לפלוש לשכונה ולשרוף כלי רכב אינן היכולות הנדרשות לצורך חילוץ בני ערובה.

  • הנקין, 2019, עמ' 128–129.

  • עד ספטמבר 2021 כבר שוחררו 80 מתוך 125 עצורים בנגב, כולל מעורבים בלינצ'ים וניבסיונות רצח, בערבות או למעצר בית. נימוקי השופטים כללו לעיתים קרובות את ההנמקה שכיוון שהמציאות השתנתה, מסוכנותם של החשודים איננה קיימת יותר. Ynet, 22 בספטמבר 2021.

  • דוגמה לכך ניתן לראות מהעובדה שהוראות בסיס הרבנות הצבאית ברמלה – וסביר שאיננו היחיד – קובעות, נכון לרגע כתיבת מאמר זה, כי "אין לנוע בצורה רגלית ברחבי רמלה, אך ורק בתוך רחבי התחנה המרכזית או בתחבורה ציבורית". צילום ההוראות, שבוצע בתאריך 22 בדצמבר 2021, הובא בערוץ הטלגרם של עמית סגל, 23 בדצמבר 2021. דובר צה"ל אמר כי מדובר בהוראה ישנה מימי "שומר החומות", אך השינוי שבוצע לאחר הפרסום היה למעשה שינוי המילים תוך הותרת המשמעות על כנה.