פרק 6: אהוד אולמרט והמזרח התיכון החדש־חדש

איתמר רבינוביץ', סגן יו"ר המכון ללימודי ביטחון שליד אוניברסיטת תל־אביב, נשיא קרן דן דוד ועמית לא תושב במכון ברוקינגס בוושינגטון 28.11.2022

בהקשר של יחסי ישראל־ערב כרוך המונח ״מזרח תיכון חדש״ בראש ובראשונה בחזון שטווה שמעון פרס בראשית שנות ה־90. על פי חזון זה, לאחר כינונו של שלום מדיני ייכון גם שיתוף פעולה ישראלי־ערבי בפיתוח התשתיות והמשאבים הכלכליים, שיידרשו כדי לקיים בעשורים הבאים את אוכלוסייתו התופחת של האזור. הייתה זאת אירוניה מרה שעשור לאחר מכן ניצבה ישראל מול מזרח תיכון חדש שונה לחלוטין, שמעוצב על־ידי איראן, החותרת להגמוניה אזורית, תורכיה, שחזרה לפוליטיקה האזורית כמעצמה אסלאמית, וציר התנגדות, שהקימה ומנהיגה איראן, הכולל אותה ואת סוריה, חזבאללה, חמאס והג'האד האסלאמי.

בבחירות שהתקיימו בישראל במרס 2006 ניצח אהוד אולמרט, יורשו של שרון, שהתמודד על בסיס מצע יֹוני ובמרכזו ״תוכנית ההתכנסות״ — נסיגה חלקית חד־צדדית מהגדה המערבית כהשלמה למהלך שהחל ברצועת עזה. אך זמן קצר לאחר שנבחר, חמאס ברצועת עזה וחזבאללה בלבנון הציבו בפניו אתגר, ואולמרט נגרר למלחמה בעייתית בלבנון, מלחמה שהעיבה על תקופת כהונתו והביאה לגניזתה של תוכנית ההתכנסות. אולמרט עוד הספיק לצאת למבצע רחב היקף בעזה ולנהל משאים ומתנים שלא צלחו עם סוריה ועם הפלסטינים בטרם אולץ להתפטר מתפקידו. אולמרט, שמילא את מקומו של שרון החולה כראש ממשלה, עמד בראש רשימת קדימה בבחירות לכנסת. הוא ראה בעצמו את יורשו של שרון במלוא מובן המילה והציג את עצמו ככזה. בדומה לשרון הוא השלים מסע מלב־לבו של הימין הישראלי לעמדה החותרת ליישוב הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

מצע הבחירות של קדימה בראשות אולמרט כלל את תוכנית ההתכנסות כנדבך מרכזי בו. אולמרט העדיף פתרון מוסכם עם הפלסטינים, אך בהנחה שפתרון כזה יהיה קשה, ואולי אף בלתי ניתן להשגה, ראה לנגד עיניו נסיגה ישראלית חד־צדדית מרוב שטחה של הגדה המערבית ופינוי התנחלויות מבודדות, שלא נכללו בשלושת גושי ההתיישבות הגדולים שנועדו להישאר בשליטה וריבונות ישראליות.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאןhttps://bit.ly/3ledAzz