אחרית דבר

איתמר רבינוביץ', סגן יו"ר המכון ללימודי ביטחון שליד אוניברסיטת תל־אביב, נשיא קרן דן דוד ועמית לא תושב במכון ברוקינגס בוושינגטון 28.11.2022

בקיץ 2022 נמצאים הפוליטיקה הישראלית, יחסיה של ישראל עם העולם הערבי, הפוליטיקה האזורית של המזרח התיכון והפוליטיקה הבין־לאומית בעיצומן של תמורות עמוקות. ביוני 2022 הודיע ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, על התפטרותו בתום שנה בתפקיד. ימים ספורים לאחר מכן החליף אותו יאיר לפיד, ונקבע מועד לבחירות חדשות לכנסת – 1 בנובמבר 2022. כאשר הוקמה ממשלת בנט-לפיד תמכה בה קואליציה של 61 חברי כנסת, שהורכבה ממפלגות ומסיעות שייצגו את כל גווני הקשת של הפוליטיקה הישראלית. למן ההתחלה הייתה זאת ממשלה שבירה, שאותגרה על־ידי מציאות סבוכה, סתירות ומאבקים פנימיים, ומתקפה בלתי פוסקת של אופוזיציה נחושה בראשותו של בנימין נתניהו.

הממשלה החדשה הצליחה להתגבר על אתגרים אלה בחודשיה הראשונים, ובאביב 2022 העבירה, לראשונה זה קרוב לארבע שנים, תקציב מדינה. הקואליציה החלה להתפורר כאשר עידית סילמן, חברה במפלגתו של בנט, הודיעה על פרישה. בעקבותיה פרשו ח"כים נוספים מסיעתו ומסיעת מרצ, ובסופו של דבר נותר בנט למעשה ללא סיעה משלו. לפיד יכהן כראש ממשלת מעבר עד בחירות 1 בנובמבר, וייתכן שבחירות אלה, כמו קודמותיהן, יסתיימו במבוי סתום; מערכת בחירות חדשה תיקבע ולפיד, כמו נתניהו לפניו, ימשיך לכהן כראש ממשלת מעבר לתקופה בלתי מוגדרת.

במבט לאחור יש לראות את ממשלת בנט-לפיד כממשלת מעבר, שנועדה להוציא את ישראל מהגעש הפוליטי של שלוש השנים הקודמות למציאות פוליטית יציבה יותר. מקואליציה מגוונת המייצגת את מלוא הקשת של הפוליטיקה הישראלית, נבצר מעצם מהותה להתמודד עם שאלות היסוד של המדינה – בראש ובראשונה הסוגיה הפלסטינית. מכאן נגזר עליה לעמוד מול האתגר המתמשך שסוגיה זו מציבה. היא אותגרה גם על־ידי האיבה הבלתי פוסקת של האופוזיציה בהנהגתו של נתניהו, שסירבה לקבל את הלגיטימיות של הממשלה החדשה.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאןhttps://bit.ly/3ledAzz