פרק שני: מאפייני היסוד של הדור הצעיר הפלסטיני

מיכאל מילשטיין, 30.03.2022

 

בני הדור הצעיר הם תוצר של עידן אשר לווה בשינויים חברתיים ותרבותיים מרחיקי לכת שבהם שולב כוח המשיכה העצום של השיבה למקורות. זאת, בעיקר על רקע התסכול שמקורו בכישלון האידיאולוגיות אשר שלטו בפלסטין ובעולם הערבי בשנות ה־50 וה־60 של המאה הקודמת, לצד מהפכת המידע שקישרה את אותם הצעירים ישירות לעמיתיהם בקצות תבל ועוררה בהם את התחושה כי יש בכוחם לשנות דברים. (סלאם פיאד, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית בשנים 2007–2013)

 

במוקד ניתוחו של מאנהיים בנוגע למושג "דור" ניצבה הטענה ולפיה אותה קבוצה חברתית אינה מאובחנת אך ורק על בסיס העובדה שחבריה נולדו בתקופה מוגדרת. לשיטתו מדובר בביטוי לזיכרונות, לחוויות קולקטיביות ולכמיהות זהות וכן לעולם מושגים משותף. המיזוג בין כלל הרכיבים יוצר את מה שכינה מאנהיים "קבוצת גורל". ניתן להחיל את אותה האבחנה גם על בני הדור הצעיר הפלסטיני שצמחו בעידן של השתנות רוויית טלטלות מבית ומחוץ.

הצעירים הפלסטינים כיום הם במידה רבה גילום של דור ה־Y (ילידי שנות ה־80 וה־90) ושל דור ה־Z (שנולדו לאחר שנת 2000) בעולם כולו. תודעתם של אותם הצעירים עוצבה בהשראת עידן הערוצים המסחריים, מהפכת המידע והרשתות החברתיות וכלכלת השפע. הם מזוהים עם קניות, בילויים, נהייה אחר מותגים ומוצרי אלקטרוניקה מתקדמים, לצד קידוש האינדיווידואליזם והשאיפה למיצוי עצמי.

אותם הצעירים מתאפיינים בדה־אידיאולוגיזציה אשר מגולמת בחוסר עניין, במיאוס ובייאוש כלפי המסגרות הפוליטיות. תמר ועוז אלמוג טענו כי דור ה־Y נתפס כמי ש"כיבה את אש המרד" אשר הציתו הדורות הצעירים לאחר מלחמת העולם השנייה, אלה שנתפסו כמרדניים ביותר בתולדות האנושות ואשר הביאו לתמורות מרחיקות לכת במגוון מישורים.

לעומתם, הצעירים בני ימינו מפגינים אדישות ופסיביות עמוקות. הדבר נובע בין היתר מהעובדה כי הדור הצעיר בן ימינו צמח בעולם המתאפיין בחוסר יציבות כרוני, אשר בו השינויים מתחוללים בקצב מהיר. הדבר נוסך בקרב הצעירים תחושה ולפיה אין בכוחם לשנות את המציאות, וכי במקום זאת מוטב להם להתמקד בטיפוח מאווייהם האישיים.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"