פרק שמיני: הקמפוס משנה את פניו: תמורות במגזר הסטודנטים הפלסטיני

מיכאל מילשטיין, 30.03.2022

 

תנועת הסטודנטים הפלסטינית שרויה באי־סדר [...] הסטודנטים מקדמים שביתות ומניפים סיסמאות, אולם נעדרים השפעה בפועל (איהאב אל־ג'רירי, פרשן פוליטי מהגדה המערבית)

התרחקתי מכולם באוניברסיטה והרגשתי לראשונה שאין ערך בכל מה שהם עושים שם: הסיסמאות על השלטים ועל הקירות, הזיעה שעל פניהם והצעקות הבלתי פוסקות [...] העיניים הבוהקות ולהט הדיבור בעת שהם נואמים זה אחר זה, הקריאות והחלומות האישיים המעורבבים בפוליטיקה ובענייני המולדת. אני מפנה את גבי אל הסטודנטים המתקהלים במחאה על 2 התקפות המתנחלים נגד מסגד אל־אקצא [...] מפנה את גבי מהצרחות ומהפטפוטים (רא'וף, אחד מגיבורי הרומן פשע בראמאללה)

 

הסטודנטים הם כוח מרכזי המקדם שינויים במדינות ובחברות בעידן המודרני. מזה למעלה ממאה שנים מזוהים הסטודנטים עם תנועות מהפכה ומחאה החותרות לשינוי הסדר הקיים או אף לקעקועו המוחלט: החל בתנועות הרדיקליות שפעלו באירופה בראשית המאה ה־20, עבור דרך קבוצות הסטודנטים המהפכניות שצמחו בעולם הערבי בשנות ה־40 וה־50 של המאה הקודמת, וכלה במרד הסטודנטים של 1968 שהיה בעל הד בין־לאומי.

בכל אותם המקרים שימשו הסטודנטים חיל חלוץ שהניע תמורות פוליטיות, תרבותיות ואינטלקטואליות, וסוכן שהפיץ רעיונות מהפכניים בחברה. הקמפוסים הפכו למוקד פעילות פוליטית תוססת, ולא פעם שימשו זירת מאבק בין מגזר הסטודנטים ומנגנוני המדינה, או בין קבוצות סטודנטים שייצגו כוחות פוליטיים יריבים. הפעילות הסטודנטיאלית עצמה הייתה אמצעי לניידות חברתית ופוליטית, ובמסגרתה השמיעו בני הפריפריה החברתית את קולם והשתלבו בהנהגות הפוליטיות והציבוריות.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"