פרק חמישי: "צעירים ללא מחר": הדור הצעיר הפלסטיני ברצועת עזה

מיכאל מילשטיין, 30.03.2022

 

רוב הצעירים מעוניינים לברוח מהמציאות באמצעות סמים. איבדנו את הרצון. לא נשנה דבר. אפילו אם ייקראו לנו ונצא בהמון של חצי מיליון איש - לא נצליח לשנות דבר (מוחמד אל־תלולי, צעיר מרצועת עזה)

 

הדור הצעיר ברצועת עזה חולק מאפיינים משותפים עם בני הקבוצה המקבילה לו בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, אך לצד זאת גם היבטים ייחודיים הנגזרים מהנסיבות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות שבהן הוא נתון. היברידיות פוליטית ותרבותית, התרסה כלפי מקורות הסמכות מבית, תחושת ריקנות ועתיד אישי וקולקטיבי לוט בערפל, לצד היכרות מוגבלת עם ישראל, תסכול עמוק לנוכח הקושי לפתח מסלול חיים יציב והיקלעות לאבטלה כרונית – כל אלה מאפיינים הן את צעירי הגדה המערבית והן את אלה ברצועת עזה. ואולם כלל התופעות מוצאות ביטוי עז יותר בקרב הדור הצעיר העזתי, וזאת כאמור נוכח המציאות הטעונה שבה הוא חי.

מאז שחמאס השתלטה על רצועת עזה ביוני 2007, חיים תושבי האזור, ובכללם בני הדור הצעיר, במעין חוסר נורמליות מתמשך. תחת משטר חמאס – אחד המאחזים השלטוניים הבודדים של תנועת האחים המוסלמים במזרח־התיכון - נתונים הצעירים בדיכוי פוליטי וחברתי־תרבותי עמוק. הדור הצעיר באזור הזה חשוף לאינדוקטרינציה אינטנסיבית של התנועה המקודמת דרך מגוון סוכנים, ובראשם מערכות החינוך, התקשורת והממסד הדתי. תכליתה של אותה תעמולה להעצים את ההערצה כלפי החמאס, לעודד את ההתגייסות לשורותיה ולהנחיל את תפיסתה בנוגע לצורך במאבק ובהקרבה עד להכרעתה המלאה של ישראל ולכינון מדינה פלסטינית במקומה - "מהים עד לנהר".

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"