בין מעילים ורוח: על האיזון בין פיתוחים טכנולוגיים ופיתוח מיומנות ורוח לחימה
שני מטוסי איליושין Il-14 של חיל האוויר המצרי שהושמדו בפתיחת מלחמת ששת הימים. מבצע "מוקד" לא התבסס על עליונות טכנולוגית, אלא על שילוב של מחשבה תחבולנית, על מודיעין איכותי ועל מקצועיות טייסי חיל האוויר בהפעלת אמל"ח. צילום: לפ"מ
תקופה ארוכה אנו מזהים נטייה גוברת בצה“ל להתבסס על פתרונות טכנולוגיים לאתגרים מבצעיים. מבצעים מוגבלי היקף שהתרחשו בשנים האחרונות יצרו אצל מקבלי ההחלטות תחושה שאפשר לקיים מערכה המבוססת על אמצעים טכנולוגיים מפותחים ואף לנצח בה. במבצעים שלא הניבו את התוצא המצופה נהגו לתלות את האשמה בחוסר בשלותה של הטכנולוגיה ונמנעו משאלות מהותיות על האפשרות להשיג את ההישג באופן אחר. בין המפקדים רווחת היום ההרגשה כי האמצעי הטכנולוגי הוא האמצעי החשוב ביותר להשגת ניצחון במלחמה. מאמר זה טוען כי לא די בהתבססות על יתרון טכנולוגי בלבד, ומנסה להציג עקרונות להשבת האיזון בין המוקד הטכנולוגי בבניין הכוח בזרוע היבשה לשני מוקדים אחרים – מיומנות וערכיות.