קריסת בירת הטרור: חטיבת יפתח בקרב בשכם במבצע "חומת מגן"

אל"ם (מיל') אליעזר שנוולד , קצין בשריון, קצין אג"ם, חונך פיקודי ומטכ"לי באיתמ"ר, סמח"ט יפתח במבצע "חומת מגן"22.05.2022

כיצד פועלת חטיבה במבצע? מאמר של סמח"ט יפתח במהלך "חומת מגן" על לקחים ומשמעויות מעצם ביצוע המשימה והשגת מטרות, על החוויה הבלתי אמצעית של המפקד בקרב, על רלוונטיות מודל "צבא העם" בהקשר המילואים ועל המשמעות התודעתית של המבצע
חפ"ק סמח"ט בליל הכניסה לקבר יוסף במבצע "חומת מגן". הנג”ח (נוהל גיוס חירום) מעמיד במבחן את כל ההכנות והתהליכים שטופחו בחטיבה במהלך השנים שקדמו למבצע. צילום: חיילי החטיבה

חפ"ק סמח"ט בליל הכניסה לקבר יוסף במבצע "חומת מגן". הנג”ח (נוהל גיוס חירום) מעמיד במבחן את כל ההכנות והתהליכים שטופחו בחטיבה במהלך השנים שקדמו למבצע. צילום: חיילי החטיבה

בפרוץ מבצע ”חומת מגן” (פסח תשס”ב) שימשתי כסמח”ט יפתח 576, בפיקודו של אל”ם אורן בן ג'ויה. חטיבת יפתח הייתה חטיבת השריון מאוגדת יהודה 720 שהשתתפה במבצע ”חומת מגן” כחטיבה אורגנית, בצק”ח בעדיפות שריון, עם אחריות גזרתית חטיבתית.

חטיבת יפתח הייתה חטיבת שריון מילואים ותיקה (החטיבה פורקה ב־2014), עם טנקי מג”ח 7 משודרגים ואיכות גבוהה של מפקדים וחיילים. הימ”ח (יחידת מחסני החירום) של החטיבה היה ממוקם במחנה ענתות שבבנימין. יחידות החטיבה ביצעו תעסוקות ואימונים בצורה סדירה במהלך השנים. נוסף על שלושת גדודי השריון האורגניים והפלוגות החטיבתיות, הפלס”ר, הפלחה”ן והפלחי”ק, היו לחטיבה פלוגות לוגיסטיות אורגניות: פלה”ס (הספקה), פלר”ק (רפואה) ופלק”ד (פלוגה קדמית, האחראית על חימוש ואחזקה). בתקופה שקדמה למבצע ביצעו חלק מיחידות החטיבה תעסוקה בגזרת שכם וגם אימון ייעודי ללחימה בשטח בנוי בצאלים.

שנת תשס”ב (2002) הייתה שנת שיא באירועי טרור המתאבדים של האנתפאדה השנייה. בחודש הסמוך לפסח של אותה שנה (אדר־ניסן, מרס 2002) נהרגו בפיגועי התאבדות 131 חיילים ואזרחים. הפיגוע החמור מכולם היה בליל הסדר במלון פארק בנתניה. מחבל מתאבד מטול־כרם שהתחפש לאישה פוצץ עצמו במרכז האולם שבו שהו כמה מאות אנשים וחגגו את ליל הסדר. המטען היה רב־עוצמה, ומהפיצוץ נהרגו 30 איש ונפצעו כ־150 .אירוע זה הביא למבצע ”חומת מגן”, שמטרתו להשתלט על הערים ביו”ש, לתפוס את מרכזי השלטון של הרשות הפלסטינית, להשמיד תשתיות טרור, להפעיל לחץ על הרשות ועל העומד בראשה ולהגן על האוכלוסייה הישראלית ולאפשר לה אורח חיים תקין.

כמה חודשים לפני המבצע הכין צה”ל את פקודת ”שדה קוצים” למקרה שיידרש להשתלט על ערי יו”ש. במסגרת פקודה זו חטיבת יפתח הייתה אמורה להשתתף בכיבוש טול־כרם. החטיבה נערכה לכך על־ידי הכנת תוכניות וסיורי קו. אולם לאחר שהוחלט לצאת למבצע ”חומת מגן”, הונחתה החטיבה להשתתף בכיבוש שכם. למבצע גויסו כחמש אוגדות – כ־20,000 חיילי מילואים – היקף חסר תקדים שלא גויס מאז מבצע ”שלום הגליל”, 20 שנה לפני כן. במהלך המבצע השתלט צה”ל על כל העיירות והערים ביו”ש, פגע בתשתית הטרור ופירק את גורמי הטרור החמושים של הרשות הפלסטינית ואת חמאס מנשקם. המבצע השיג את מטרותיו, החזיר לצה”ל את השליטה הביטחונית בשטח ויצר מפנה אסטרטגי ותודעתי. בעקבותיו הוכרעה האנתפאדה השנייה, והיקף הטרור צומצם. פרט להישגים אלה, למבצע היו הישגים חשובים נוספים שצריך לתת עליהם את הדעת בשל השלכותיהם העתידיות.

במאמר זה על השתתפות החטיבה ב"חומת מגן" אני מבקש להצביע על לקחים ומשמעויות מעצם ביצוע המשימה והשגת מטרת המבצע, על החוויה הבלתי אמצעית שלי כמפקד, על רלוונטיות מודל ”צבא העם” של המילואים ועל המשמעות התודעתית של המבצע.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz