אחרי 20 שנה: מה למדנו ומה עלינו ללמוד מהקמת גדודי הסיור וחטיבת הקומנדו בצה"ל?

אל"ם ירון שרוני, סגן מפקד אוגדה 98 , לשעבר מפקד חטיבה 226 ומפקד גדוד הסיור של הצנחנים

רס"ן יעלה קלמן, יועצת ארגונית, לשעבר יועצת אוגדה 922.05.2022

אף כי יותר מ־20 שנה חלפו מאז תחילת התהליך של הקמת הגדס"רים, עדיין רבות אי־ההסכמות בתחומים רבים בבניין הכוח ובהפעלת הכוח. אל לנו לחזור על הטעות המשותפת להקמת שתי המסגרות ולהיקלע לתהליך ארוך ולא ממוקד, אשר יוביל לפגיעה באפקטיביות האדירה הטמונה בהפעלתן באופן הראוי. אם לא נסכם את התפיסה והייעוד של חטיבת הקומנדו ונסבירם, אזי גם בעוד עשור ייכתבו דברים דומים
אולימפיאדת מקצועות קומנדו, יוני 2021. הפערים גבו ועתידים לגבות מחיר של ממש באפקטיביות המבצעית של היחידות. צילום: דו"ץ

אולימפיאדת מקצועות קומנדו, יוני 2021. הפערים גבו ועתידים לגבות מחיר של ממש באפקטיביות המבצעית של היחידות. צילום: דו"ץ

במהלך השנים, כחלק מהתאמת בניין הכוח לשינויים במציאות הצבאית ובצרכים המבצעיים, מתגבשות בצה"ל יכולות חדשות ובתוך כך מוקמות יחידות ומתבצעים שינויים בייעוד ובתפיסת ההפעלה של יחידות קיימות. במאמר זה נבקש לעמוד על הדמיון בין תהליכי ההקמה של גדודי הסיור החטיבתיים בתחילת שנות ה־2000, ובין אלה של חטיבת הקומנדו ב־2015. בשני המקרים אוחדו כמה יחידות עצמאיות ובעלות ייעוד ייחודי תחת מפקדה אחת, הן משיקולי פיקוד ושליטה והן לנוכח צורך מבצעי שלא קיבל מענה מספק לדעת מקבלי ההחלטות.

ואולם נוסף על כך, ניכר דמיון רב גם בתהליכים הארגוניים שהתקיימו, בניהול השינוי, בתגובות אליו ובאופן הטמעתו. בשני המקרים אפשר להבחין בפער מהותי בין החזון של מקבלי ההחלטות ובין התפיסות בשטח, שלא היו ברורות ומדויקות דיין, ובעיסוק מועט מדי בתרבות הארגונית כחלק מתהליכי המיזוג. הפערים, שעליהם נעמוד לעומק בהמשך המאמר, גבו ועתידים לגבות מחיר של ממש באפקטיביות המבצעית של היחידות. לפיכך, באמצעות בחינת הדומה והשונה ננסה
להציג תובנות מרכזיות והמלצות שאותן אפשר יהיה ליישם בתהליכים עתידיים של הקמת יחידות בצה"ל.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאןhttps://bit.ly/3ledAzz