"אם יקרה פעם נוספת" מאורעות מבצע "שומר החומות" כמקרה של לחימה היברידית

ד"ר יגיל הנקין, מדריך אקדמי בבית הספר למלחמה במכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה, חבר הקתדרה ללימודי צבא במכללות הצבאיות ועמית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון31.01.2022

כל הסתכלות על התרחשויות "שומר החומות" כסדרה של אירועים מבודדים היא מוטעית. אם תידחה תחילת ההיערכות, ולא יובן שמערכות בנות זמננו הן בעלות קו חזית מטושטש גם בתוך המדינה ושהבעיה היא בעיית ביטחון לאומי - הסיבוב הבא עלול לגבות מישראל מחיר גבוה הרבה יותר
כוחות משטרה ומג"ב בלוד בעקבות המהומות, 11 במאי 2021. דומה שלא הוקדשה תשומת לב לכך שהתפרעויות מסוג זה עלולות לשמש כלי בידי אויביה של ישראל כדי לפגוע בה, ולשבש את פעולותיה במהלך לחימה בעתיד. צילום: משטרת ישראל

כוחות משטרה ומג"ב בלוד בעקבות המהומות, 11 במאי 2021. דומה שלא הוקדשה תשומת לב לכך שהתפרעויות מסוג זה עלולות לשמש כלי בידי אויביה של ישראל כדי לפגוע בה, ולשבש את פעולותיה במהלך לחימה בעתיד. צילום: משטרת ישראל

במהלך מבצע "שומר החומות" במאי 2021 התמודדה ישראל עם גל התפרעויות, רובן בערים המעורבות מאוכלוסייה יהודית וערבית או סמוך ליישובים ערביים. חלקן – במיוחד בעיר לוד – כללו ירי בנשק חם. שלושה אזרחים יהודיים נרצחו בידי ערבים בהתפרעויות ובמעשי לינץ' במהלך המבצע, אזרח ערבי נורה במהלך הפגנה, ככל הנראה בידי שוטרים, ומתפרע ערבי נורה ונהרג בידי אזרחים יהודים בלוד. כבישים שונים, כולל כאלה המובילים לבסיסי צבא, נחסמו בידי מתפרעים. נזק רב נגרם לתשתיות ולרכוש. 23 תחנות משטרה ניזוקו וכ־300 שוטרים נפצעו, רובם פצעים קלים. במשך מספר ימים שרר העדר חוק בערים מעורבות, במיוחד בלוד ובעכו. מתוך 204 התקפות אבנים נגד צוותי כיבוי, הרוב היה בשטחי הקו הירוק; 14 ניידות כיבוי מתוך 280 הושבתו. באחד מימי "שומר החומות" לבדו התמודדה המשטרה עם 90 מוקדי הפרות סדר.

כמה השלכות נגעו באופן ישיר לצה"ל. בהן דיווחים על ירידה במוטיבציה של חיילים בדואים וערבים, חשש להסתובב עם מדים ואף טענות כי חלקם ביקשו להשתחרר מצה"ל. כמה חיילים בני מיעוטים סירבו פקודה או ביצעו "סרבנות אפורה", ולפחות שבעה שוחררו מצה"ל כתוצאה מכך. חיילים (ללא הבדל מוצא) "ביישובים בהם קיים חשש לעימות אלים", לפי דובר צה"ל, הורשו לנוע ללא מדים. דווח כי ביחידות שונות חיילים התבקשו לנוע ללא מדים מחוץ לבסיס; חיילי מילואים מגדוד חי"ר שגויסו בצו 8 קיבלו הוראה (שגרתית) לצאת הביתה ללא נשק. (ההוראה בוטלה לבסוף על ידי ראש אמ"ץ).

הוויכוח על הסיבות להתפרעויות, האחריות להן והשלכותיהן נמשך, כמו גם הוויכוח על השאלה מי היו המתפרעים – האם צעירים מובטלים וקשורים לארגוני הפשע אם לאו. עם זאת, דומה שלא הוקדשה תשומת לב לכך שהתפרעויות מסוג זה עלולות לשמש כלי בידי אויביה של ישראל כדי לפגוע בה, ולשבש את פעולותיה במהלך לחימה בעתיד. התפרעויות עממיות, הפרעה לתנועות כוחות ביטחון ויצירת לחץ פנים־מדינתי כדי למנוע גיוס מילואים או כדי להפעיל לחץ על אנשי כוחות ביטחון, הן טקטיקות מקובלות בעימותים בשנים האחרונות במסגרת התופעה המכונה "לחימה היברידית". אפשר להפעילן ביעילות רבה באופן יחסי בלי לקחת אחריות ובלי שהאחריות להן תתגלה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"