תוכנית היערכות חברתית־רגשית חסינה לרעידת אדמה

ד"ר שירה דסקל, מומחית לכלכלה ולרגולציה סביבתית, המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה

ד"ר אדר בן אליהו, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה

פרופ' אמריטוס יעקב בן חיים, טכניון - מכון טכנולוגי לישראל, יוזם ומפתח של תורת פער-ידע, שיטה לקבלת החלטות ותכנון אסטרטגי בתנאים של אי ודאות עמוקה

סא"ל (מיל') רונן אבני, לשעבר רע״ן פיתוח בפקע״ר ורמ״ח מחקר ופיתוח בכבאות והצלה לישראל, דוקטורנט ב- Corvinus University of Budapest27.12.2022

היערכות חברתית־רגשית להתמודדות עם אירועי קיצון ומשברים היא גורם קריטי ביכולת ההתאוששות והחזרה לתפקוד של האוכלוסייה. המאמר מציג מתודולוגיה המבוססת על תורת פער-ידע לבניית תוכנית היערכות חברתית־רגשית, שממקסמת את החוסן מול אי הוודאות באירוע קיצון של רעידת אדמה

ישראל חשופה להתרחשותן של רעידות אדמה חזקות שייצרו תנודות קרקע ברחבי המדינה, ועלולות לפגוע בבניינים ובמתקנים. אף שבשנים האחרונות חלה התקדמות בהבנת המנגנונים של רעידות אדמה, עדיין מדובר בהתרחשות שלא ניתן למנוע, התרחשות בלתי צפויה ומורכבת שמרכיבי אי הוודאות בה רבים, ושהשלכותיה עלולות להיות הרסניות. כיוון שהנזק מרעידות אדמה, הן לרכוש ותשתיות והן לחיי אדם, עלול להיות הרסני ועצום בהיקפו, מדינות רבות משקיעות משאבים רבים כדי להיערך ולמזער את היקפי הנזק.


במקרים רבים מתמקדת ההיערכות לרעידות אדמה בחיזוק מבנים ובהיבטים תפעוליים של חילוץ, הצלה ומתן סיוע רפואי, ללא התייחסות להיבטים חברתיים-רגשיים, על אף שהיערכות זו קריטית ביכולת ההתאוששות והחזרה לתפקוד של האוכלוסייה. במאמר זה נציג מתודולוגיה מולטי־דיסציפלינרית חדשנית וייחודית המבוססת על תורת פער-ידע, וכוללת היבטים תיאורטיים ומעשיים. המתודולוגיה מאפשרת לבחון כמה חלופות במטרה למקסם את החוסן מול אי הוודאות באירוע שתוצאותיו קיצוניות וברמת אי ודאות גבוהה. כמו כן, נדגים את יישום השיטה לבניית תוכנית היערכות חברתית־רגשית, ולבחינת רמת החוסן שלה מול אי הוודאות בשני תרחישים של רעידת אדמה בעצימות גבוהה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz