מטרופולין על שבר

אל"ם אלעד אדרי, מפקד מחוז חיפה בפקע"ר

אל"ם (מיל') גילי שנהר, יועץ מיוחד בתחום homeland security בישראל ובחו"ל, רכז התוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל־אביב. משמש כמסביר פיקוד העורף לציבור בחירום 27.12.2022

השאלה היא לא אם תהיה רעידת אדמה הרסנית אלא מתי. עלינו לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי להקטין את הפגיעות מרעידת האדמה. פעולה זאת כאמור תלויה בשיתוף פעולה ורצון טוב של גורמים רבים החל ממשרדי הממשלה, הרשות המקומית והאזרחים

על פי דוח של מכון המחקר CRED, בשנים 2001–2021 הייתה רעידת אדמה הגורם מספר אחת לתמותה מבין אסונות טבע בעולם, לא כולל התמותה ממגפת הקורונה זאת למרות שהיא מהווה אחוז קטן יחסית מכלל האסונות. ישראל שוכנת באזור של שני שברים מרכזיים: השבר הסורי–אפריקאי והעתק הכרמל המכונה גם שבר יגור.

באזורים אלו התרחשו בעבר רעידות אדמה הרסניות וצפויות להתרחש גם בעתיד. בממוצע, אחת ל־100 שנים מתרחשת רעידת אדמה הרסנית באזורנו. בשנת 1837 התרחשה רעידה חזקה שמוקדה היה בסמוך לעיר צפת והיא הסבה נזק רב לעיר ולסביבותיה. 90 שנים לאחר מכן, בשנת 1927, התרחשה רעידת אדמה המשמעותית האחרונה שמוקדה היה באזור בקע ים המלח ועוצמתה 6 בסולם ריכטר.

את זמן ההתרחשות של רעידת האדמה ההרסנית הבאה לא ניתן לחזות מראש והיא עלולה להתרחש בעתיד הקרוב. היקף הנזק בעקבות רעידת אדמה תלוי במספר גורמים מרכזים: מגניטודת הרעידה, המרחק בין המוקד לאזור הנפגע, סוג התשתית הקרקעית עליו בנויים המבנים, סוג המבנה ואיכות הבניה של המבנים והתנהגות האוכלוסייה.

תרחיש הייחוס לרעידת אדמה בישראל קבע הערכות ל־7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה ובינוני, 37,000 פצועים קל, 170,000 מחוסרי בית, ו-28,000 בניינים עם הרס כבד. על פי תרחיש הייחוס לעיר חיפה התרחיש הגדיר צפי של 200 הרוגים, יותר מ־1,500 פצועים ו־7,000 חסרי קורת גג.

לאור פוטנציאל הנזק הגדול הצפוי, אנו נדרשים להיערך לקראתה בכל הרמות החל מרמת הפרט והמשפחה, הרשויות המקומית, משרדי הממשלה וגופי החירום. להיערכות מוקדמת לקראת רעידת אדמה עשויה להיות השפעה רבה על הקטנת הפגיעות של התושבים, להקטנת אבידות בנפש ונזקים לרכוש.

מאמר זה עוסק באופן בו רשות מטרופולינית גדולה במיוחד נערכת לאיום זה. לצורך כתיבת המאמר נבחרה העיר חיפה. חיפה הינה עיר ייחודית בישראל במספר רב של היבטים. במאמר זה נתמקד בשניים מהם: המבנה הטופוגרפי של העיר והאיומים אליהם היא נערכת, כאשר במוקד יהיה איום רעידת האדמה. נבחן כיצד הגופים הרלוונטיים ברשות המקומית מודעים לאיומים הללו, כיצד הם מנותחים ובאיזה אופן נערכים כדי לתת להם מענה במקרה שיתממשו.

 

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz