השפעת רעידת אדמה על משק המים והביוב – אתגרים ומענים

אל"ם (מיל') פרופ' יצחק אשכנזי, מומחה בין־לאומי לניהול אסונות ומצבי משבר. יו"ר המכון לרגולציה של מצבי חירום ואסון, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, פרופסור בפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן־גוריון

דניאל לקר, מנהל האגף לביטחון מים חירום וסייבר, רשות המים27.12.2022

האתגר המרכזי ברעידת אדמה יהיה לייצר תמונת מצב לאומית לפגיעה במערכות המים והביוב, לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול ולזהות היכן נדרש סיוע ומאמץ משותף. הערכת המצב לנוכח קשיי תקשורת, תחבורה ומחסור במשאבים תהיה אתגר מרכזי

"אלפים חיים בלי אהבה, אבל אף לא אחד חי ללא מים" (המשורר האנגלי וינסטון יו אודן)

למרות העובדה שישראל ניצבת על סף המדבר וחלקה הדרומי אף מוגדר כזה, בשונה ממדינות רבות בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט מערכות המים והביוב בה יציבות. ישראל מובילה בעולם באחוזי ההתפלה (כיום כ־80% מן המים לשימוש ביתי אינם נשענים על משאבי טבע) באמצעות חמישה, ובעתיד הקרוב שבעה מתקני התפלה מרכזיים מן הגדולים בעולם. כמו כן, ישראל היא מדינה "ירוקה" ובעלת שטחים חקלאיים לא מבוטלים בשונה מן המקובל באזור. לא מעט בעקבות השיא העולמי של שימוש חוזר במי ביוב (מים מוּשבים). כמעט 90% מן הביוב בישראל נאסף ומטופל, ולמעשה מרבית החקלאות בישראל מבוססת על מים מוּשבים. לשם השוואה, ספרד וסינגפור ניצבות במקום השני בעולם, עם 30% בלבד, וארצות־הברית מטפלת באחוזים בודדים ממי הביוב.

גם בתחום החקיקה ישראל היא סמן ימני, ועל פי חוק המים התשי"ט-1959: "מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לניהול מרכזי של המדינה", בשונה מהעולם. מול היציבות במשק המים בישראל, מתקיימים סדרה של איומים ואתגרים למשק המים ובהם: טרור, לחימה מוגבלת או רחבה, תקיפות סבר (סייבר), אך תרחיש הייחוס המשמעותי ביותר למשק המים – רעידת אדמה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz