אל״ם מאיר שמגר, במפקדת כוחות צה״ל בגדה המערבית (מלון ״אמבסדור״) לאחר מלחמת ששת הימים, עם רס״ן (אז) דב שפי, סרן צבי טרלו ז״ל, רס״ן (אז) רחמני וולפסון ז״ל, וסגן יהודה בלום (צילום: רס״ן אברהם בן־נפתלי)
\r\n \r\n\r\n\r\n\r\n \r\n \r\n
ב־5 ביולי 1967, כחודש לאחר שצה״ל תפס את השליטה בשטחים נרחבים מעבר לגבולות מדינת ישראל באותם ימים, נקרא הפצ״ר דאז, אל״ם מאיר שמגר ז״ל, לסקור בפני ועדת חוק, חוקה ומשפט של כנסת ישראל את המצב המשפטי בשטחים אלה. סקירה זו, שכללה התייחסות מפורטת למסגרת המשפטית החלה בשטחים שנתפסו על־ידי צה״ל ומסדירה את פעילותו, סמכותו ואחריותו בהם, רלוונטית גם היום, למעלה מ־ 50 שנים מאז ניתנה.
\n
מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון צבאי מרשים של מדינת ישראל. ביום סיום המלחמה, 10 ביוני 1967, החזיקה ישראל בחצי האי סיני, באזור יהודה ושומרון, בחלקה המזרחי של ירושלים, ברצועת עזה וברמת הגולן. מצב זה לא הפתיע את הפרקליטות הצבאית וקציניה, שנערכו לאפשרות מבעוד מועד כחלק מתהליך בניין הכוח שעבר על צה״ל בראשית שנות ה־60. בהיערכות ללחימה ובמהלכה, הוצמדו קציני הפרקליטות הצבאית, בסדיר ובמילואים, ליחידות הממשל של צה״ל, שנערכו לתרחיש של הקמת ממשל צבאי בשטחים שהיה עתיד צה״ל לתפוס. כך למשל סיפר תא״ל (דימ׳) צבי ענבר ז״ל, מי שלימים מונה לפצ״ר, כי כבר במהלך תקופת ההמתנה, במאי 1967 נקרא למפקדת פיקוד הדרום בבאר שבע, ״לשם איוש תפקידי היועצים המשפטיים בחוליות החלוץ של הממשל הצבאי שליד הכוחות הלוחמים.
\n
תא״ל (דימ׳) דב שפי, שמוּנה גם הוא לימים לתפקיד הפצ״ר, סיפר כיצד יומיים לאחר פרוץ המלחמה כבר נקרא להתייצב בפיקוד המרכז ולשמש כמפקד חוליית היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, שפעלה ממלון ״אמבסדור״ בירושלים - מקום מושבה של מפקדת הממשל הצבאי שהוקמה באותה העת. בשוך הקרבות סיפר שפי, כי צוותי ייעוץ משפטי נשלחו לתפוס את מקומם בנפת שומרון ובנפת יהודה, כשבראש הייעוץ המשפטי בנפת שומרון הועמד אז עו״ד מיכה לינדנשטראוס, לימים מבקר המדינה, ואילו עו״ד גרשון אוריון, שנבחר לשמש כיועץ המשפטי בנפת יהודה.
\n
יכולתה של הפרקליטות הצבאית לספק את המענה הדרוש בזמן אמת, עוד במהלך הלחימה וביתר שאת מיד בסיומה, הייתה לעזר חשוב לצה״ל בבואו להתמודד עם האתגר המשמעותי שניצב בפניו - הסדרת השליטה בשטח רב היקף ורוויי אוכלוסייה אזרחית. כבר אז נוכחו כל העוסקים במלאכה, כי הפרקליטות הצבאית עמדה באתגר וליוותה את הסדרת התפיסה הצבאית בהצלחה. בראייה היסטורית לאחור, נשאלת השאלה - כיצד קרה הדבר שהפרקליטות הצבאית הייתה ערוכה מראש לאתגר זה?
חשיבותה של הסקירה שערך שמגר בכנסת ביולי 1967 חורגת בהרבה מן הערך ההיסטורי שלה. היא צוהר חשוב וייחודי לתפיסות הבסיסיות שהנחו את צה״ל עת נטל את האחריות לניהול כלל היבטי החיים באותם שטחים שנתפסו במלחמה. אותן התפיסות שהונחו אז נוכחות גם כיום בבסיס הנורמות המשפטיות המנחות את פעולתו של צה״ל באיו״ש
אל״ם מאיר שמגר, במפקדת כוחות צה״ל בגדה המערבית (מלון ״אמבסדור״) לאחר מלחמת ששת הימים, עם רס״ן (אז) דב שפי, סרן צבי טרלו ז״ל, רס״ן (אז) רחמני וולפסון ז״ל, וסגן יהודה בלום (צילום: רס״ן אברהם בן־נפתלי)
ב־5 ביולי 1967, כחודש לאחר שצה״ל תפס את השליטה בשטחים נרחבים מעבר לגבולות מדינת ישראל באותם ימים, נקרא הפצ״ר דאז, אל״ם מאיר שמגר ז״ל, לסקור בפני ועדת חוק, חוקה ומשפט של כנסת ישראל את המצב המשפטי בשטחים אלה. סקירה זו, שכללה התייחסות מפורטת למסגרת המשפטית החלה בשטחים שנתפסו על־ידי צה״ל ומסדירה את פעילותו, סמכותו ואחריותו בהם, רלוונטית גם היום, למעלה מ־ 50 שנים מאז ניתנה.
מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון צבאי מרשים של מדינת ישראל. ביום סיום המלחמה, 10 ביוני 1967, החזיקה ישראל בחצי האי סיני, באזור יהודה ושומרון, בחלקה המזרחי של ירושלים, ברצועת עזה וברמת הגולן. מצב זה לא הפתיע את הפרקליטות הצבאית וקציניה, שנערכו לאפשרות מבעוד מועד כחלק מתהליך בניין הכוח שעבר על צה״ל בראשית שנות ה־60. בהיערכות ללחימה ובמהלכה, הוצמדו קציני הפרקליטות הצבאית, בסדיר ובמילואים, ליחידות הממשל של צה״ל, שנערכו לתרחיש של הקמת ממשל צבאי בשטחים שהיה עתיד צה״ל לתפוס. כך למשל סיפר תא״ל (דימ׳) צבי ענבר ז״ל, מי שלימים מונה לפצ״ר, כי כבר במהלך תקופת ההמתנה, במאי 1967 נקרא למפקדת פיקוד הדרום בבאר שבע, ״לשם איוש תפקידי היועצים המשפטיים בחוליות החלוץ של הממשל הצבאי שליד הכוחות הלוחמים.
תא״ל (דימ׳) דב שפי, שמוּנה גם הוא לימים לתפקיד הפצ״ר, סיפר כיצד יומיים לאחר פרוץ המלחמה כבר נקרא להתייצב בפיקוד המרכז ולשמש כמפקד חוליית היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, שפעלה ממלון ״אמבסדור״ בירושלים - מקום מושבה של מפקדת הממשל הצבאי שהוקמה באותה העת. בשוך הקרבות סיפר שפי, כי צוותי ייעוץ משפטי נשלחו לתפוס את מקומם בנפת שומרון ובנפת יהודה, כשבראש הייעוץ המשפטי בנפת שומרון הועמד אז עו״ד מיכה לינדנשטראוס, לימים מבקר המדינה, ואילו עו״ד גרשון אוריון, שנבחר לשמש כיועץ המשפטי בנפת יהודה.
יכולתה של הפרקליטות הצבאית לספק את המענה הדרוש בזמן אמת, עוד במהלך הלחימה וביתר שאת מיד בסיומה, הייתה לעזר חשוב לצה״ל בבואו להתמודד עם האתגר המשמעותי שניצב בפניו - הסדרת השליטה בשטח רב היקף ורוויי אוכלוסייה אזרחית. כבר אז נוכחו כל העוסקים במלאכה, כי הפרקליטות הצבאית עמדה באתגר וליוותה את הסדרת התפיסה הצבאית בהצלחה. בראייה היסטורית לאחור, נשאלת השאלה - כיצד קרה הדבר שהפרקליטות הצבאית הייתה ערוכה מראש לאתגר זה?