15 שנים למלחמת לבנון השנייה
לוחמים מחטיבת הנח"ל צועדים בחזרה מלבנון לאחר הפסקת האש, אוגוסט 2006
היא החלה בתור מבצע "שכר הולם", הפכה למבצע "שינוי כיוון" ולאחר סיומה התקבע שמה כ"מלחמת לבנון השנייה". היא נמשכה 4 שבועות ו־6 ימים, גבתה את חייהם של 121 חיילים ו־44 אזרחים והביאה בסיומה להתפטרותם של הרמטכ"ל רא"ל דן חלוץ ושל מפקד פיקוד הצפון אלוף אודי אדם. לפני 5 שנים נפרסו ב"מערכות" על פני שלושה גיליונות - 467-466, 469-468 ו־470 - תובנות מן המלחמה במסגרת פרויקט מיוחד. להלן סיכום קצר של המאמרים כפי שנכתבו ממפקדים שהיו בשטח וממפקדים שחקרו את תוצאות אותה מלחמה.
גיליון 467-466 (ספטמבר 2016)
תא"ל (מיל') דב תמרי, לשעבר מפקד עוצבה ומפקד המכללה לפיקוד ולמטה, כתב כי ההתייחסות למאבק מול חזבאללה ומול רצועת עזה ראוי שתהיה במושגים של מלחמות התשה, דבר המחייב עיצוב מחדש של הציפיות של ישראל. לדבריו, הניסיון לבחון את המלחמה מחייב זהירות, מכיוון שבדרך־כלל הנטייה היא לעסוק בתופעות הפיזיות של הקרבות והמערכות, והדבר מוביל להתמקדות בסביבות הטקטית, המבנית והארגונית. כמו כן, טען, כי סיבוב המלחמה הבא, אם יתרחש, יהיה דומה במידה רבה או מעטה לזה הקודם, ועל כן יש לבחון דווקא את הצד הישראלי - עד כמה תופעות צבאיות, מדיניות וחברתיות חוזרות ונשנות מקשות על מימוש הפוטנציאל של צה“ל ופוגעות ביכולת העבודה שלו.
אל"ם (מיל') גור ליש, רח"ט תפיסת הביטחון במטה לביטחון לאומי, תהה האם הניסיון של צה”ל ממלחמת לבנון השנייה מצריך עדכון משמעותי בתפיסת הביטחון של ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי היום בטיוטת המטה לביטחון לאומי? לדבריו, לישראל אין תפיסת ביטחון כתובה ומאושרת אך לאור טיוטה של תפיסת הביטחון שהפיץ המל"ל ב־2012 הוא בחן את המלחמה לטובת דיון בתפיסת הביטחון, ולא כביקורת על ממלאי התפקידים השונים במלחמה.
תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בין־תחומית, כתב על הקשר בין אפקטיביות צבאית בזמן אמת ובין המצב הביטחוני לאחר שנים והסכנה לצה”ל עקב אי ההבחנה בין השניים. לדבריו, ככל שהזמן עובר, נדמה שהמלחמה הייתה מוצלחת יותר. טענתו במאמר היא שהמלחמה הייתה כושלת לפי כמה אמות מידה מקובלות במקצוע הצבאי, בדיוק כפי שנטען מיד אחריה. ההצלחה המיוחסת לה - שיפור המצב הביטחוני־מדיני - נובעת בעיקר מגורמים שאינם קשורים לפעולה הצבאית הכושלת.
גיליון 469-468 (נובמבר 2016)
תא"ל איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן, כתב על כך שבהיעדר ניצחון ברור וחד־משמעי, במבצעים שתכליתם להשיג הרתעה יש להפריד, ככל שניתן, בין האירועים והתחושות במהלך הלחימה ובין השפעותיה בטווח הבינוני והארוך. בדיעבד, התברר שההרתעה שאותה ביקשו להשיג מקבלי ההחלטות בישראל אכן הושגה בדמותה של תקופת שקט ארוכה. עם זאת, נותרה המלחמה בזיכרון הציבורי כהזדמנות שהוחמצה.
אל"ם (מיל') מוטי כידור, מח"ט 401 במלחמת לבנון השנייה, ציין כי התחקיר והפקת לקחים הם בבסיסה של המערכת הצבאית. בסוף כל קרב, טען, אמור מי שפיקד עליו לזהות טעויות ושגיאות בשלבי תכנונו, נוהל הקרב לקראתו וניהולו. במאמרו התייחס לכמה תופעות שאירעו במהלך הלחימה, שלדעתו יש בהן ערך מוסף לסיבוב הלחימה הבא בלבנון לכשיבוא, וללחימה בכלל.
אל"ם יואב מרדכי, מפק"צ בפו"ם אלון, כתב כי ראייה מפוכחת ואמיצה של הכשלים שעימם הגיע צה”ל למלחמת לבנון השנייה והתנהלותו בה, יאפשרו מוכנות וביצועים טובים יותר בעימות הבא. במאמר ניסה לענות מנקודת מבט אישית של מג”ד במלחמה, מה נדרש לעשות כדי שנהיה טובים יותר במלחמה הבאה.
סא"ל (בדימוס) ד"ר דוד דוכן, לשעבר קצין קשר. מומחה באסלאם רדיקלי ועמית מחקר ב־ICT הרצליה, כתב על מלחמת לבנון השנייה בפריזמה של מלחמה פוסט־מודרנית. לדבריו, בעבר התאפיינו מלחמות בהיותן טוטליות, ושבהן גייסו המדינות את האזרחים, את הכלכלה, את התעשייה ואת משאבי המדינה למלחמה. כיום, נדמה שאין עוד מקום למלחמה טוטלית, ולכן נכון יעשה צה”ל אם יתכנן את מהלכיו להכרעה צבאית של יריביו ולא להשגת לגיטימציה בין־לאומית.
סא"ל (מיל') ד"ר שמעון גולן, ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה של צה"ל, כתב על העמדות והשיקולים בצה"ל ובדרג המדיני בנוגע למהלך קרקעי נרחב. לדבריו, מאז שהמהלך הקרקעי לא הושלם - המשיך ארגון חזבאללה לעמוד על רגליו ומעמדו במערכת השלטון בלבנון אף גבר.
גיליון 470 (מרס 2017)
אל"ם אבי דהן, סמאו"ג איו"ש, כתב על האומץ לתמרן ובחן את חמשת העקרונות שישפרו את התמרון הקרקעי של צה"ל, ויעצימו את הישגיו במלחמה הבאה בעזה ובלבנון. המאמר הציג את הממצאים והמסקנות העיקריים של עבודת מחקר שבחנה את הסיבות - ברמה האסטרטגית וברמה האופרטיבית - לאי־מיצוי מרכיב התמרון במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "צוק איתן" ובדקה השלכות האפשריות של אי המיצוי הזה על המערכות בעתיד.
סרן (מיל') אופק איש מעש, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר קצין באמ"ן, כתב על התרבות האסטרטגית של חזבאללה. לדבריו, לחזבאללה יש דפוסי חשיבה והתנהגות קבועים הנשענים על מסורת, ניסיון ותרבות. הודות להבנה של הדפוסים האלה יכולים גופי המודיעין וקבלת ההחלטות בישראל להיטיב לאפיין ולהעריך את ההתנהגות של חזבאללה במערכה.
המאמר שסיכם את שלושת המוספים היה של אלוף (מיל') משה עברי סוקניק, שהגיב למאמרו של אל"ם (מיל') מוטי כידור, שכתב כי לא היה נכון למנות אלופים במילואים לעשות את התחקירים האוגדתיים לאחר המלחמה. לדבריו של סוקניר, לאותם אלופים (והוא בהם) יש ניסיון קרבי עשיר, ותרומתם לאיכות התחקירים ולרמת הלקחים הייתה משמעותית.
יותר מכל, מלחמת לבנון השנייה עוררה פולמוס רב שלא שכך גם 15 שנים לאחר סיומה, בדבר השאלה כיצד להגדיר אותה ואת תוצאותיה: האם היא כישלון בשל הנפגעים הרבים בנפש וברכוש? האם צה"ל דווקא יצא כמנצח בשל שנות השקט בחזית הצפון? ואולם בעצם ניתן להגדיר את המלחמה כתיקו? קריאה במאמרים הנ"ל אולי תספק תחמושת למי מהצדדים, אך תשובות חד־משמעיות אין עדיין בנמצא.