צק"ח בצבא ארצות־הברית - מה ניתן ללמוד בצה"ל מהפרסום החדש

סא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק, חבר הקתדרה ללימודי צבא במכללות הצבאיות בצה"ל ומנל"ח בעוצבת עקבות הברזל

סא"ל גלעד אברילינג'י, קצין קישור זרוע היבשה וצה"ל ב־TRADOC02.02.2021

למרות שבספר הצק"ח האמריקני אין חידושים גדולים, הרי שהוא מבטא באופן מיטבי את האופן שבו רואים בצבא היבשה את הפעולות ברמת החטיבה. נכון ללמוד מהנושאים המפורטים בספר לקחים לצה"ל, ולבחון את אופן יישומם בכוחות היבשה
Large Scale Combat Operations

Large Scale Combat Operations

צבא היבשה של ארצות־הברית פרסם לאחרונה ספר תו"ל חדש לצק"ח, כחלק מתהליך עדכון התו"ל ליישום עיקרי תפיסת הלחימה הרב־ממדית שפורסמה ב־2017. הספר הנוכחי לא שונה באופן מהותי מקודמו שיצא ב־2015, אולם הוא מבטא התאמה של המושגים והמונחים שעודכנו בתורה הבסיסית של צבא היבשה ביולי 2019 (כלל ספרי ה־Army Doctrinal Publication - ADP) וכן נושאים שונים הקשורים בהקשר המערכתי והאסטרטגי של לחימת צק"ח ונושאים נוספים. במאמר זה אצביע על הנושאים שאותם נכון ללמוד מפרסום זה, וליישמם בספרות התו"ל של צה"ל ובעשייה הצבאית בו.1 

 

עדכון תורת הלחימה של צבא היבשה של ארצות־הברית

צבא ארצות־הברית מעדכן את תורת הלחימה שלו בכל כמה שנים (בדרך כלל מעל לחמש שנים ופחות מעשר). עדכון התו"ל לא נעשה לכל הפרסומים אלא רק לאלה שהצטברו התנאים לעדכונם, כמו: שינוי ארגוני, פרסומה של תפיסה חדשה, התפתחות טכנולוגית משמעותית וגורמים אחרים. כך, יש פרסומי תו"ל שלא עודכנו עשרות שנים, או שעבר זמן רב עד שעודכנו בשל היעדר צורך לעדכנם: לחימה בג'ונגלים (עודכן ב־2020 לאחר 38 שנים); לחימה בשטחים מדבריים (1993) ועוד.

בשנים 2020-2017 עודכנו רוב פרסומי התו"ל העיקריים של צבא היבשה בארצות־הברית, לנוכח פרסומה של תורת מבצעים חדשה בסוף 2017 2 (הפרסום העדכני הוא מ־2019).3 זאת הניעה, כאמור, את עדכונן של שאר תורות הלחימה, שרובן פורסמו במהדורה חדשה הן מבחינת התוכן והן מבחינת מתודולוגיית הפרסומים של צבא ארצות־הברית בשנים 2012-2011. 4

כלל פרסומי התו"ל הבסיסיים (ADP) של ה־army בצבא ארצות־הברית פורסמו מחדש ביולי 2019, 5 ולמעשה כך יישר הצבא קו בתורת הלחימה העיקרית שלו. לאחר שעודכנו הפרסומים העיקריים, הגיע תורם של הפרסומים המפרטים אותם, ככל שאלה נדרשים לעדכון לפי התו"ל החדשה. כתוצאה מכך פרסומי תו"ל רבים לא עודכנו.6

אייל ברלוביץ', חוקר צבאות זרים במחלקת מת"ת בזרוע היבשה, טען שזאת הפעם הראשונה שיצקו בצבא ארצות־הברית תוכן לפרסומה של תפיסת הלחימה הרב־ממדית. ברלוביץ' הוסיף שמפקד פיקוד האימונים והתורה (TRADOC) באותה העת פעל ליישום התפיסה בתו"ל, שהיא אחת הדרכים של הצבא להטמיע את התפיסה שפותחה. עוד ציין שעיקר השינויים בתורת הלחימה היו בנושא הפעלת האש, בעיקר בכל הקשור לכינוס היכולות של האש ברמת האוגדה (Division), ובמתיחת שדה הקרב לממדים נוספים (סייבר, ספקטרום). אם כי ללא הגדרה מספקת בתו"ל לפעולות שנדרש לעשות בהם ופירוט השיטות לכך.7

 

צוות הקרב החטיבתי - ספר מעודכן 2021

בינואר 2021 פורסם ספר התו"ל העוסק בצק"ח, והוא עדכון של פרסום קודם מאוקטובר 2015. 8 מאז 2006 עודכן ספר הצק"ח בכל חמש שנים בממוצע (2006, 2010, 2015, 2021) - עניין שיכול לשמש עדות לכך שלשינויים בשדה הקרב ובתו"ל של צבא היבשה של ארצות־הברית יש השפעה רבה על דרג החטיבה. זאת ככל הנראה בשל שינויים באופן שבו נתפסת סביבת הלחימה הטקטית, השפעת היכולות הטכנולוגיות הנכנסות לשירות בצבא והאופן שבו יש לתכנן ולנהל מבצעים לנוכח שינויים אלה ובכך ארגון הכוחות, המפקדה, המודיעין והפעלת האש לסוגיה.

ספר צוות הקרב החטיבתי, צבא היבשה של ארצות־הברית, 2021

ספר צוות הקרב החטיבתי, צבא היבשה של ארצות־הברית, 2021

הפרק הראשון עוסק בשלושת המבנים הבסיסיים של החטיבה בצבא היבשה: חטיבת החי"ר, החטיבה המשוריינת והחטיבה הממוכנת (סטרייקר). העיסוק במבנים הארגוניים ובמשימות האופייניות לחטיבות הללו חיוני, מאחר שמאפייני החטיבות ואמצעי הלחימה שלהן משפיעים באופן משמעותי על האופן שבו ניתן להפעילן במבצעים. אמצעי הניוד והשרידות שלהם משפיעים על יכולות התנועה והשרידות במתארים שונים, נגד כוחות צבא סדירים ונגד כוחות בלתי סדירים, בלחימה בשטחים פתוחים ובלחימה בשטחים סגורים. כך משפיעים גם אמצעי הלחימה העיקריים של החטיבות הללו על שיטת פעולתן.

שני הפרקים הבאים עוסקים בסביבה המבצעית שבה עשוי לפעול הצק"ח, באיומים ובמטרות שלעברם יופעל. בכך, יש שונות רבה בין צבא היבשה של ארצות־הברית ובין צה"ל, שכן לוחמת קואליציה ומשימות הקמת שלטון ונושאים נוספים לא מאפיינים, לרוב, את פעולתה של החטיבה בצה"ל, ולכן נושא זה ייחודי באופן מסוים לצבאות משלוח ובעיקר לצבא ארצות־הברית. עם זאת, ניתן ללמוד מכך על ראייה רחבה מאוד של סביבת הפעולה, וההקשר המערכתי והאסטרטגי של הפעולות הטקטיות של הצק"ח בה.

במסגרת הפרק השני מופיע תת־פרק על מבצעים רחבי היקף (Large Scale Operations). למושג זה משמעות רבה במעבר של צבא ארצות־הברית ממבצעים נגד כוחות בלתי סדירים כפי שפעל בעיראק ובאפגניסטאן להתמודדות עם איום של יריבים שווים כדוגמת סין ורוסיה וחזרה, הלכה למעשה, לבניין כוח למלחמה מהסוג הזה. לטובת אירועים מסוג זה הפיק הצבא סדרה של תשע חוברות שכללו מקרי בוחן הקשורים להפעלת כוח במלחמות נגד יריבים שווים.9

הפרק הרביעי עוסק בפיקוד ושליטה ומכונה "פיקוד משימה", מאחר שזאת ההכוונה של צבא היבשה של ארצות־הברית למפקדים ולמטה. על כן יש חשיבות סמלית לשם. בפרק יש התייחסות נרחבת לפעילות בממד הסייבר והל"א (לוחמה אלקטרונית), עם דגש על מבצעי ל"א (האמריקנים משנים את המושג לוחמה אלקטרונית ללוחמה אלקטרו־מגנטית). במובן השינוי הזה, ניתן לראות התייחסות משמעותית למבצעים רב־ממדיים. מושגים אלה נעדרו לחלוטין מהספר הקודם ב־2015, וכעת מקבלים משנה תוקף.

במסגרת הפרק יש התייחסויות לאיומים הקיימים על מערכת המידע של משרד ההגנה האמריקני (Department of Defense Information Network - DODIN) וכיצד מבצעי סייבר ואלקטרומגנטי (CEMA – Cyber and EM Activities) פועלים באופן אפקטיבי על־מנת לסנכרן בין מבצעי מודיעין, התקפות סייבר, הגנת סייבר, התקפות אלקטרו־מגנטיות, תמיכת אלקטרו־מגנטיות ומבצעי ניהול ספקטרום. כל זאת על מנת לייצר עליונות במרחב הפעולה של החטיבה בסייבר ובספקטרום. בפרק מוסברות משימות שאפשריות לפעולה בספקטרום במסגרת הגנה מפני פעילות האויב ואמצעי הלחימה, כמו נטרול רחפנים וכטמ"מים המופעלים לאיסוף ולתקיפה, וכן במסגרת התקפה כמו שיבוש יכולות הפיקוד והשליטה של האויב, פגיעה ביכולות האיסוף שלו ושיבוש מערכות הנשק שלו. נושא זה לא מפורט בתו"ל כוחות היבשה של צה"ל כמעט בכלל.

הפרק החמישי עוסק באיסוף (לסוגיו) ובאבטחה, ומקדים את הפרקים העוסקים באופן שבו מופעל צק"ח במבצעים התקפיים והגנתיים. הקדשת פרק לנושאים אלה לפני שמפורטות שיטות הפעולה בצורות הקרב העיקריות, מדגיש את חשיבותם ואת התרומה שלהם למבצעים. בצה"ל לעומת זאת, נושאים אלה לא באים לידי ביטוי בצורה נפרדת בספרות התו"ל, אלא בפירוט שיטות הפעולה של הכוחות בצורות הקרב השונים. צבאות מערביים נותנים לכך חשיבות רבה מכפי שצה"ל נותן. דוגמה לכך ניתן לראות בעובדה שלשכת ההדרכה של ההגנה לפני הקמת צה"ל פרסמה חוברת תו"ל בנושא "הבטחה", ואילו עם הקמת צה"ל נעדר פרסום נפרד זה מספרות התו"ל שלו, לפחות כחוברת עצמאית.

הפרקים השישי והשביעי מסבירים את האופן שבו יש להפעיל את הצק"ח במבצעים התקפיים והגנתיים. בשני הפרקים מוקדשת פסקה המתארת את המעבריות לצורות קרב אחרות, נושא שבעבר לא תואר בספרות התו"ל הצה"לית אך בעשור האחרון הוקדשה לו תשומת לב מסוימת. זאת בעיקר הודות ללקחי תרגילים (ופחות ממבצעים שכן נושא זה כמעט ולא תוחקר) שבהם נדרשו מפקדים לתרגל מעבריות, בעיקר בין התקדמות להתקפה (האימונים לקראת מבצע "עופרת יצוקה" לדוגמה), ובין התקפה לשלב "טיהור המרחב" (הגנה שבה הכוח מאבטח את עצמו, אך ממשיך לפעול בצורה התקפית לאיתור ולהשמדת האויב והתשתיות במרחב נתון כאשר הוא מתמרן בתוכו).

הפרק השמיני עוסק במבצעי ייצוב, ובו מתוארות המשימות האופייניות למבצעים אלה ולאופן שבו הצק"ח יתכנן וינהל אותם. בפרק ניתנים דגשים למעבריות ממבצעי ייצוב למבצעים אחרים, זאת, לנוכח לקחי צבא היבשה של ארצות־הברית מהלחימה בעיראק ובאפגניסטאן, שבה נדרשו כוחות לעבור מסוג מבצעים אחד למשנהו, לעיתים במהירות רבה ותוך היעדר זמן להכנת הכוח למשימות בצורה סדורה.10 בצה"ל נושא זה מופיע כפסקה במסגרת הפעלת הצק"ח בלוחמות ובמתארים השונים (שטח בנוי, שטח הררי, מבצעי ייצוב).

הפרק התשיעי עוסק בקיום הכוח מהבחינה הלוגיסטית, ובוצעו בו ההתאמות הנדרשות לפי סוגי הצק"חים והרכבם. בצה"ל אין פרק ייעודי למערכי הסיוע הקרבי והסיוע המנהלתי, אלא כפסקה בסיומה של כל צורת קרב, וכן כחלק מתיאור מבנה וארגון החטיבה.

 

לקחים לצה"ל

הלמידה מצבאות זרים היא מקור קבוע של צבאות, ובכלל זה צה"ל, לקביעת תו"ל ושאר תחומי בניין הכוח.11 היא נעשית בהקשר ובהתאמה הנדרשת לצרכים, ולכן ניתן לראות שוני רב בין התפתחותה של מחשבה צבאית ותו"ל בצבאות מערביים שאחת המשימות העיקריות שלהם היא כוחות משלוח ובין זו של צה"ל. זאת, הודות למאפיינים הייחודיים של זירת המלחמה שבה פועל צה"ל מאז הקמתו (לדוגמה, לחימה בקווים פנימיים, הגנה מפני איום קיומי באופן קבוע) וגורמים אחרים לעומת צבאות משלוח דוגמת צבא ארצות־הברית וצבאות נאט"ו.

עם זאת, הניסיון המבצעי של צבאות זרים במתארים שונים, וכן התפתחויות טכנולוגיות המשותפות לעולם המערבי, מביאות לכך שנכון שצה"ל ילמד את המעשה בצבאות אלה, ובמידת הצורך יאמץ ויתאים עניינים מסוימים לצרכיו.

ספר צוות הקרב החטיבתי, זרוע היבשה, 2017

ספר צוות הקרב החטיבתי, זרוע היבשה, 2017

ההחלטה לעסוק במבנים הארגוניים של סוגי החטיבות בצבא היבשה של ארצות־הברית ובמאפייני פעולתם, היא החלטה חשובה שלא נעשתה בצורה מספקת בצה"ל. הגישה בצה"ל של "צק"ח הוא צק"ח הוא צק"ח" (אגב, קשה יותר האמירה בנושא הזה בנוגע לדרג הגדוד - הצק"ג) שגויה מיסודה. הרי צק"ח שיסודו חטיבת חי"ר וכולל גדס"ר, יהיה בעל יכולות פעולה שונות מצק"ח שיסודו חטיבת שריון הכוללת רק פלס"ר. כך הדבר גם בהקשר לאמצעי הלחימה והניוד העיקריים, שהרי הלחימה הממוכנת שונה מן הלחימה הרגלית, ונכון היה להדגיש זאת בספרות התו"ל של צה"ל, בתכנון המבצעי ובתפיסת ההפעלה של כוחות היבשה.

אומנם בספרות התו"ל הצה"לית שורטט המבנה של חטיבות החי"ר וחטיבות השריון, אך הדבר לא הביא ברוב המקרים להשפעה מתאימה בתיאור הלחימה של החטיבות, ובוודאי שמקומה של החטיבה הממוכנת (מבוססת "אכזרית" ו"נמר") נעדר מן הספר. הוספת הנושא לספרות התו"ל לא תהפוך אותו לכזה שיש לו התייחסות מתאימה בתכנון המבצעי ובתפיסת ההפעלה של כוחות היבשה, אלא שבשונה מצבא ארצות־הברית נכון שהעניין יידון תחילה בתפיסת ההפעלה ובתכנון המבצעי, ולאחר מכן יוסדר בתורת הלחימה. זאת השיטה הנהוגה בצה"ל כצבא מיליציוני מיום הקמתו.

בכל הנוגע לסביבה המבצעית והעיסוק בהקשר של פעולת הצק"ח לרמה המערכתית ואף האסטרטגית, ניתן ללמוד על ראייה רחבה מאוד שנכון שתבורר גם בצה"ל. אחד הציוויים שמופיע בפרקים אלה הוא הצורך של מפקד להבין את הסביבה המבצעית שבה הוא פועל על כלל היבטיה, לרבות סוגיות תרבותיות ו"אזרחיות", כדי שיוכל לתכנן ולנהל מבצעים בצורה המועילה ביותר להשגת מטרותיו.12 נושא זה נמצא תחת עיון של זרוע היבשה בחודשים האחרונים, ובסופו של תהליך הבירור ייתכן שיקבל את המענה המתאים מבחינת תו"ל ולאחר מכן סדרי הפעולה הקשורים בניתוח הסביבה המבצעית בתכנון ובניהול מבצעים ביבשה (ובכלל).

למרות השוני בין צבאות מערביים ובעיקר צבא היבשה של ארצות־הברית לצה"ל בכל הקשור לזירת המבצעים הצפויה, הרי שלמרות ההיכרות האינטימית שלנו עם זירות המבצעים, אנו לוקים בחוסר הבנה של האויבים, בעיקר בכל הקשור לתרבות ולצורות ההתנהגות שלהם. עם זאת, נכון יהיה למקד את דרג החטיבה בצה"ל בעיסוקו הטקטי, בשונה, במקרים רבים ובעיקר במבצעי ייצוב, מדרג החטיבה בצבא היבשה של ארצות־הברית ובכוחות משלוח אחרים.

בפרק הפיקוד והשליטה מפורטות המשימות של הפעולה בספקטרום, ומוצגים ממלאי התפקיד בנושא זה במפקדת החטיבה. בפסקה העוסקת בפעולה בספקטרום מפורטות, כאמור, המשימות ההגנתיות וההתקפיות האופייניות לפעולה בספקטרום.13 אין פה כמובן חידוש מבחינת המשימות האופייניות, אך עבור כוחות היבשה בצה"ל יש חידוש, מכיוון שאין משימות אלה מפורטות בספרות התו"ל - לא בתורת לחימה תחומית כמו "התקשוב במבצעי כוחות היבשה" (פרסום תורתי חיוני ליבשה לנוכח מרכזיות תחום זה), ולא בספרות תורת הלחימה של הדרגים המתאימים שיידרשו להפעיל ל"א "טקטית" בשדה הקרב. 

בפרק העוסק במבצעים התקפיים מתוארת צורת תמרון בשם "הסתננות".14 בצה"ל אומנם מתוארת אפשרות לתמרון מסוג זה, אך בשל קשירתה לכשלים מסוימים במלחמת לבנון השנייה, למרות שלא הופעלה הלכה למעשה, היא נזנחה ולא פותחה. צורת התמרון הזאת משנית (כפי שמופיעה בספרות התו"ל של היבשה), אך נכון יהיה לפתח את הדיון בה בספרות התו"ל מדרג האוגדה ומטה כדי לאפשר למפקדים כלים להפעיל כוחות לפיה.

בין מטרות תמרון ההסתננות שנכתבו בספר ניתן למצוא: תמיכה של צורות תמרון אחרות, תקיפת עמדות שלא מוגנות היטב, תקיפה של עמדות האויב מן העורף או מן האגף, תפיסת שטחי מפתח לתמיכת מאמץ מכריע, הטרדת פעולות האויב, הגעה נסתרת לשטחי היערכות לקראת התקפה. בכל מקרה, אין מדובר בתמרון הסתננות חטיבתי אלא בהפעלת כוחות קטנים יותר (פלוגות) בתמרון הסתננות לביצוע משימות. לנוכח אופיו של האויב בחזיתות האפשריות ללחימה, נכון יהיה לפתח את שיטת התמרון הזאת, לפרסם אותה כחלק מהתו"ל ביבשה ולאמן כוחות לפעול לפיה.

נושא הל"א או הפעולות בספקטרום כחלק מתיאור המבצעים ההתקפיים וההגנתיים חסר בספר האמריקני, ונראה שנושא זה לא פוּתח מעבר לכתוב בפרק הפיקוד והשליטה בספר זה. במקרה של צה"ל, נכון יהיה לפרט את השיטות לפעולה בספקטרום כחלק מביצוע מבצעים התקפיים והגנתיים. כך, יינתנו עקרונות ושיקולים עיקריים להפעלה בשלבים השונים, בהתקפה, בהתקדמות, ברדיפה, בהגנה, בהשהיה ובנסיגה. כתוצאה מכך יינתן מענה שלם של כלל מאמצי הלחימה הטקטיים האפשריים הניתנים להפעלה בהווה, ובטווחי הזמן הקשורים להצטיידות באמצעי לחימה נוספים.

הפרק העוסק במבצעי ייצוב נראה אומנם ככזה הקשור בעיקר לכוחות משלוח העוסקים במקרים רבים, בסופו של דבר, בסוג מבצעים זה ופחות במבצעים התקפיים שנועדו להשמיד את האויב ותשתיותיו, אך ברובו מתאים ביותר לצה"ל. פרק מסוג זה אומנם קיים בספר התו"ל של צה"ל לצק"ח,15 אך נכון יהיה לבחון הרחבתו ובעיקר לציין את הפעולות הנדרשות במעבר מהרעיון של התקפה (מבצעים התקפיים לרבות פעולות ל"טיהור המרחב") לרעיון של מבצעי ייצוב. כך קרה לצה"ל בסיומה של מלחמת ששת הימים בשטחי יהודה, שומרון ועזה; לאחר סיומם של שלבי הלחימה העיקריים במלחמת לבנון הראשונה, ולמעשה עד לנסיגה לקו רצועת הביטחון בקיץ 1985. על הצורך הזה ניתן ללמוד מכתביו של אלוף (מיל') עמנואל סקל, שתיאר את לחימת אוגדה 252 במלחמת לבנון הראשונה והקדיש פרק ייעודי לתקופה שלאחר עיקר ההתקפה בשם "שנת בט"ש בלבנון".16

בנושא הלוגיסטיקה הרי שנכון לבחון לעומק את שיטת הפעלת הגדוד הלוגיסטי (בצה"ל יחס"ם - יחידת סיוע מנהלתי)17 לתמיכת מבצעי הצק"ח ובעיקר את הקמת ותפעול בסיס המבצעים הקדמי (Brigade Support Area – BSA).18 נושא זה אומנם נבחן בצה"ל והוקמו יחידות ייעודיות לכך, אך נראה כי לא הגענו למבנה ארגוני יציב בצורה מספקת וכן לא מפורטות שיטות הפעולה של היחידה והפעולות הלוגיסטיות הקשורות בבמ"ק (בסיס המבצעים הקדמי).

תרשים המבטא את שיטת הלוגיסטיקה בבסיס מבצעים קדמי, FM 3.96, p. 9-28

תרשים המבטא את שיטת הלוגיסטיקה בבסיס מבצעים קדמי, FM 3.96, p. 9-28

הדוגמאות שהובאו בספר הצק"ח של צבא היבשה בארצות־הברית עסקו בעיקרן במלחמות "גדולות" (מלחמת העולם השנייה, מלחמה קוריאה, המבצעים לכיבוש עיראק). מנגד הן חסרו במבצעים נגד כוחות בלתי סדירים, שנכון היה שיובאו אלה לצד אלה כדי להקל על מפקדים את ההבנה בנוגע לפעולה לנוכח התו"ל במתארים שונים, שכבר לא מובחנים בצורה מובהקת בשדה הקרב. עניין זה נכון כמובן לצה"ל, ולכן מומלץ, אם מובאות דוגמאות ממלחמות וממבצעים, להדגים באמצעות לחימה נגד צבאות סדירים ונגד כוחות בלתי סדירים, ורצוי ממבצעים וממלחמות הקרובות לעת הנוכחית.

 

סיכום

למרות שבספר הצק"ח האמריקני אין חידושים גדולים, הרי שלנוכח העובדה שהושקעה בו עבודה רבה של פיקוד ההדרכה והאימונים (TRADOC) הוא מבטא באופן מיטבי את האופן שבו רואים בצבא היבשה את הפעולות ברמת החטיבה.

הנושאים העיקריים שיש לבחון הם הפעולות בספקטרום (לוחמה אלקטרונית) בדרג החטיבה בתהליכי הפיקוד והשליטה ובצורות הקרב השונות, העמקה בסוגיית הסביבה המבצעית מעבר לשטח ולאויב, יצירת חיבור בין משימות החטיבה להקשר של הרמות המערכתית והאסטרטגית, צורת התמרון "הסתננות" במסגרת הקרב החטיבתי, המעבר ממבצעים התקפיים למבצעי ייצוב והשיטות להפעלת הגדוד הלוגיסטי (יחס"ם) בקרב החטיבתי.

השוני בין שני הצבאות האמריקני והישראלי קיים, אולם למרות זאת נכון ללמוד מהנושאים המפורטים בספר לקחים לצה"ל ולבחון את אופן יישומם בכוחות היבשה.

הערות

  • המאמר לא ידון במבנה ובארגון החטיבה ובהמלצות לכך לצה"ל, שכן, נושא זה כבר נבחן בשנים האחרונות במסגרת עבודת המטה "צק"ח גדעון".

  • יש לציין כי הפרסום הראשון היה כבר בחודש נובמבר 2016, אך למעשה הוא הוחלף כבר לאחר שנה, באוקטובר 2017 בפרסום "יציב" יותר.  Headquarters Department of the Army, Army Doctrinal Publication (ADP) 3-0, 2017.  https://fas.org/irp/doddir/army/adp3-0.pdf

  • הפרסום העדכני הוא מחדש יולי 2019 והוא עדכן את הפרסום מחודש אוקטובר 2017, ראה: Headquarters Department of the Army, Army Doctrinal Publication (ADP) 3-0, 2019. https://fas.org/irp/doddir/army/adp3_0.pdf

  • הפרסומים שהיו מוכרים כמדריכי שדה (FM) אורגנו מחדש בשלושה מדרגים – ADP (עיקרי הפרסום), ADPR (פירוט נוסף על עיקרי הפרסום עד כדי 100 עמודים) ו- FM (מדריך השדה המוכר) ראה לדוגמה: https://www.army.mil/e2/downloads/rv7/info/references/ADP_3-0_ULO_Oct_2011_APD.pdf

  • https://armypubs.army.mil/ProductMaps/PubForm/ADP.aspx

  • תאריכי הפרסום העדכניים שרובם קודמים לשנת 2019 עת פורסמו תורות הלחימה הבסיסיות של הצבא: https://armypubs.army.mil/ProductMaps/PubForm/FM.aspx

  • אייל ברלוביץ, תורת הלחימה הרב־ממדית בצבא היבשה של ארצות הברית, בין המערכות, 6 באוגוסט 2020.

  • Headquarters Department of the Army, Field Manual (FM) 3-96, 2021. https://armypubs.army.mil/epubs/DR_pubs/DR_a/ARN31505-FM_3-96-000-WEB-1.pdf

  • החוברות באתר הצבא: https://www.armyupress.army.mil/Books/Large-Scale-Combat-Operations-Book-Set/

  • הכנת הכוחות למשימות בעלי מאפיינים שונים היא עניין של שבועות ולעיתים חודשים בצבא היבשה של ארצות־הברית ובצבאות מערביים בכלל, כפי שאלה מכינים את כוחותיהם למשימות במקומות שונים בעולם ככוח משלוח.

  • אמ"ץ-תוה"ד, מסמכי היסוד הביטחוניים והצבאיים, מהותם, ייעודם וארגונם, 2016, עמ' 33-31; דותן דרוק, "מי יכתוב לנו את תורת הלחימה ביבשה? הדעיכה של יכולות פיתוח הידע והסדרתו ביבשה", בין הקטבים 17-16 (יולי 2018), עמ' 260-245; מאיר פינקל ואיתן שמיר, "ממי צה"ל צריך ללמוד?" מערכות 433 (אוקטובר 2010), עמ' 35-28.

  • Headquarters Department of the Army, Field Manual (FM) 3-96, 2021, p. 2-5

  • Headquarters Department of the Army, Field Manual (FM) 3-96, 2021, pp. 4-74 – 4.82

  • Headquarters Department of the Army, Field Manual (FM) 3-96, 2021, pp. 6.24 – 6.26

  • מפקדת זרוע היבשה, צוות הקרב החטיבתי, 2017, עמ' 251-244.

  • אלוף (מיל') עמנואל סקל, ימי לבנון - אוגדה 252 במלחמת שלום הגליל, ליאור שרף הפצות, 2019, עמ' 135-90.

  • מיכאל אוריה, "המבנה החדש של החטיבות הלוחמות נחשף לראשונה", אתר צה"ל, 12 באוגוסט 2018.

  • Headquarters Department of the Army, Field Manual (FM) 3-96, 2021, p. 9-28, 9-37 – 9.41