על עבודה מרחוק, ביטחון מידע וקשרי חוץ בעידן קורונה

שנת 2020 תיכנס לספרי ההיסטוריה בגלל מגפת הקורונה והשלכותיה. הנזקים בעקבות המגפה רבים וקשים - מאובדן חיי אדם ועד אובדן פרנסה של אנשים טובים רבים. נראה שהמשבר הנוכחי אינו פוסח על קשרי החוץ בעולם בכלל ובין ארצות־הברית לישראל בפרט, ואף פוגע בהם ביתר שאת. כלל קציני הקישור הבין־לאומיים העובדים כתף אל כתף במפקדת Training and Doctrine Command (להלן: טריידוק) מצביעים על ירידה משמעותית בשיח בין הצבאות.1 טריידוק, פיקוד התורה וההכשרות של צבא היבשה בארצות־הברית, משמש מוקד ידע מרכזי במערכת היחסים בין צה"ל וזרוע היבשה הצה"לית ובין צבא היבשה של ארצות־הברית. מערכת היחסים בין הגופים נמשכת זה 40 שנה, ולמידה רבה עברה בין שני הצדדים.2 בהיבט הפנים־צה"לי, המגפה הנחיתה מכת מוות על תוכנית הביקורים והמשלחות ההדדיות שיועדו ל־2020. למעשה, למעט קבוצת קציני צה"ל שנשלחו לטריידוק לצורך הכשרה ארוכה,3 וקצינים שהתייצבו במפקדה לצורך מילוי תפקידים ארוכי טווח - כְּלל חלופת המשלחות בין ארצות־הברית ובין ישראל נעצרה,4 ובעוד שורות אלה נכתבות לא ברור מתי תתחדש. בין המשלחות החשובות ביותר שהגעתן נדחתה בולט היעדרו של מופע(Future Battlefield Annual Talks) FBAT29 שתוכנן ליוני 2020. במסגרת המופע מגיעה לישראל מדי שנה המשלחת הבכירה ביותר מטעם צבא ארצות־הברית ובה 20-15 גנרלים המשמשים כמפקדי בתי הספר למצוינות של טריידוק, ובראשם מפקד טריידוק, גנרל ארבעה כוכבים פאול א' פאנק.

ואולם כמו כל משבר גדול, נראה שגם הנוכחי מזמן אפשרויות רבות, שלא תמיד ניתנות לזיהוי במבט ראשון. בתפקידי כקצין הקישור של זרוע היבשה וצה"ל בטריידוק בשנה וחצי האחרונות, הייתי עד למענה הארגוני המרשים שפיתח צבא היבשה של ארצות־הברית, באופן שאפשר לו להמשיך להוציא לפועל את משימותיו במהירות וביעילות, למרות ההיערכות המיוחדת שנדרשה להתמודדות עם האויב החדש. במאמר זה ארחיב על כך בהקשר הצבאי המקומי, ואצביע על שלושה היבטים שעשויים לשמש הזדמנות ליצירת שינוי מערכתי מועיל בהיבט פנים־צה"לי וחוץ־צה"לי כאחד: השימוש בעבודה מרחוק, בביטחון מידע ובקשרי חוץ - כמקרה בוחן בעידן קורונה. בעקבות משבר הקורונה נדרש צבא נדרש ארצות־הברית לבצע שינויים משמעותיים על־מנת לעמוד במשימותיו השוטפות. טריידוק, על 32 בתי הספר שמאוגדים בעשרת מרכזי המצוינות שלו,5 מאמן מעל חצי מיליון חיילים ומשרתים בכל שנה. היקף תנועת כוח האדם, כמות המוכשרים, שערי הכניסה והיציאה ועבודת המטה המנהלת את טריידוק - כולם נדרשו לעבור שינוי לנוכח השלכות העידן החדש. טריידוק נדרש ללמוד לעבוד מרחוק, להעביר קורסים באופן מקוון ולבחון דרכים שיאפשרו להכניס ולהוציא חיילים להכשרה בלי להרחיב את מעגלי ההדבקה. ואולם השאלה החשובה ביותר הייתה ועודנה: כיצד ממשיכים לעבוד, תוך שימור מוכנות הצבא? תקצר היריעה מלהרחיב על כל השינויים שערכה המפקדה האמריקנית במעגליה השונים, נוסף על עבודה בקפסולות ויצירת בועות הכשרה, בדומה לנעשה בצה"ל. במאמר זה יוצגו דוגמאות לתהליכים ולשינויים שאימץ צבא ארצות־הברית ושמהם ראוי ללמוד. לצורך היישום מומלץ לבחון את ההתאמות שערך הצבא האמריקני, באופן שיאפשר לצה"ל לעשות את השינויים הנדרשים כדי לשמור על עוצמתו ולהשיג יתרון על צבאות אחרים.

עבודה מרחוק: ביזור סמכויות ופיתוח תשתית יעילה

לנוכח הנחיות צבא ארצות־הברית המורות לצמצם את כוח העבודה הבלתי חיוני בבסיסים, לא הורשו כלל קציני הקישור הזרים הפועלים במטה טריידוק להגיע לבניין המשרדים. הוראה זאת נכנסה לתוקף בתחילת מרס 2020 וחלה לא רק על קציני קישור אלא על אלפי חיילים, קצינים ואזרחים הפועלים בצבא האמריקני. ביוני 2020 פרסם הצבא האמריקני הוראה חדשה בנוגע למצבי כוננות רפואיים בבסיסי ארצות־הברית הקובעת כי הסמכות להגדיר את מצב הכוננות ביחידות עוברת למפקדי הבסיסים השונים. נוסף על ביזור הסמכויות, המתבסס על שיקולי מצב התחלואה במדינה ובאזור ועל האמצעים הרפואיים העומדים לרשות הבסיס וסביבתו, חודדה ההנחיה לצמצם ככל האפשר כניסה של גורמים לא חיוניים לבסיסים, ובמקביל - נקבע שיש להורות על היערכות של מרב הגורמים לעבודה מרחוק. כך, באחת, ארגונים שלמים בפיקוד הפסיקו להגיע פיזית לבסיס. דוגמה לאחד מהם היא ארגון SATFA (Security Assistance Field Training Authority), שאמון הן על טריידוק והן על מוסדות צבאיים של הרמה המטכ"לית ואחראי על רישומם, קליטתם ומימונם של כלל הסטודנטים הבין־לאומיים (כעשרת אלפים בכל רגע נתון) המתייצבים להכשרות בצבא ארצות־הברית.6 בימים כתיקונם נוהגים מאות עובדי הארגון העצום להגיע לבסיס טריידוק ולמלא את כל האגף המזרחי בבניין. על השינוי הגדול הזה אמר מפקד טריידוק, גנרל פאנק: "העברנו עשרות אלפי משרתים ואזרחים לעבוד מהבית, ולא איבדנו תנופה לרגע. הקורונה גרמה לנו לחשוב מחדש על המבנה והארגון של טריידוק, ועל האופן שבו אנחנו מכשירים חיילים".7

כדי לאפשר את המעבר לעבודה השתמש צבא היבשה האמריקני בשלושה כלים מרכזיים שעמדו לרשותו:

תרבות מוסדית - האמריקנים מורגלים בעבודה מרחוק מפאת הגודל העצום של המדינה והפריסה הגלובלית של הצבא. הפריסה של טריידוק על־פני כל ארצות־הברית, כמו הפריסה הצבאית הכלל־עולמית, מחייבת לנהל שיחות באמצעים וירטואליים באופן שוטף. לכן, באופן מוסדי ותרבותי, המעבר לעבודה מרחוק של יתר מרכיבי המערכת לא העמידה בפני הארגון קשיים מיוחדים. צה"ל, שביום־יום אינו נדרש להתגבר על מרחקים עצומים, מצא את עצמו מול אתגר חדש.

רכש מהיר ופריסה רחבה מאוד של כלים יום־יומיים לעבודה מרחוק - צבא היבשה רכש רישיון ממיקרוסופט לשימוש בתוכנת MS-Teams (טימס) ובכך אפשר לקבוצות עבודה להמשיך לעבוד באופן שוטף תוך מתן כלים להעברת מידע, שיח וידיאו מרובה משתתפים וניהול מסמכים משותפים. נוסף על כך, הוקמה רשת CVR8 המרכזת את כלל האמצעים לעבודה, ללמידה ולניהול מרחוק. מערכות אלה התווספו למערכות הקיימות בשגרה, בהן Joint Knowledge Online, Army Knowledge Online ו־Central Army Registration, המאפשרות ביצוע הדרכה, הכשרה ולמידה אונליין בקורסים ובהכשרות הנלמדים ברחבי צבא היבשה.9 דווקא בנושא הטימס לא נשאר צה"ל מאחור ובנה תשתית לשימוש במערכת על־גבי הרשת האזרחית. באפריל 2020 החל לפעול פורטל "קליק" של אגף התקשוב,10 שבאמצעותו יכול כל חייל ליצור כתובת דוא"ל עם סיומת @idf.il ובאמצעות שם משתמש זה להיכנס למערכת מבוססת טימס וליהנות מסביבת עבודה וירטואלית מלאה, מאובטחת ומנוטרת. למצער ולמרבה האבסורד, גם שבעה חודשים לאחר שהוקם הפורטל הוא מאוכלס ברובו בגורמים צה"ליים טכנולוגיים בלבד.11 האבסורד מתחזק עוד יותר כאשר מופיעות בתקשורת הישראלית כתבות על כך שיחידות מבצעות הכשרה מרחוק באמצעות קישורי זום.12 הרוב הגדול בצה"ל אינו מודע לקיומה של המערכת. אלו שכן, מהווים מיעוט המתקשה לשכנע את הקהל הרחב להשתמש בטימס שנחשבת "מערכת מורכבת לשימוש". בפועל, צה"ל מפסיד כאן פעמיים. פעם ראשונה, בשימוש במערכות פתוחות, פרוצות ולא מנוטרות. פעם שנייה, באי שימוש במערכת מצוינת שיכולה לספק פלטפורמה עשירה וסביבת עבודה איכותית.

תשתית: מערכת המחשוב מבוססת האינטרנט האזרחי של צבא"א - בשונה מאוד מצה"ל, הרשת המקבילה לצה"לנט של צבא"א נמצאת על תשתית רשת האינטרנט האזרחית. מאן דהוא יכול לבצע כמעט כל פעולה ממחשבו הצבאי על־גבי הרשת האזרחית ולהתחבר בעת הצורך ל־NIPRNet.13 בדומה לצה"ל החיבור למחשב הצבאי מחייב שימוש בכרטיס החוגר הצבאי האמריקני והכנסת קוד אישי. בניגוד לצה"ל, בעת עבודה מרחוק, המשרתים משתמשים בקורא כרטיסים המחובר למחשב (אישי או צבאי) והכניסה לאתרים המוגבלים מבוצעת באותה הדרך. מערכת זו אפשרה ביתר קלות להעברת אנשים לעבודה מן הבית ונגישות מלאה לכלל תכתובות הדואר האלקטרוני והמערכות שנדרשות להמשך העבודה ברמות הסיווג הנמוכות.14

שלושת המרכיבים אפשרו למפעל האדיר של הצבא האמריקני להמשיך ולפעול כמעט כרגיל מבחינת תפוקות עבודות מטה ומשרד. המעבר לעבודה מרחוק בוצע באופן כמעט אגבי וללא קושי כלל מצד המערכת הגדולה, בעיקר בכל הקשור להתנהלות שאין בה בעיות סיווג בטחוני.

ביטחון מידע

המעבר לעבודה מרחוק מחדד את הסכנה הגלומה בפריצה למערכות הממוחשבות וגניבת מידע מסווג. איומי הסב"ר הקיימים כיום הם רבים וחדשות לבקרים אנו שומעים על אירועי תקיפה בסב"ר בישראל, ארצות־הברית ובעולם. לביטחון המידע חשיבות רבה ולקביעת נורמות עבודה ותרבות התומכת בכך יש חשיבות לא פחותה. בלי להיכנס לעובי הקורה בהקשרי ההגנה בסב"ר, יש כמה הבדלים תרבותיים בינינו ובין האמריקנים בכל הנוגע לסוגיה זו.

הגדרות הסיווג. ב־2004 פרסם משרד ההגנה האמריקני מסמך מקיף המגדיר את אופן סיווג המסמכים השונים.15 בגוף המסמך מופיעים כללים ברורים לאופן שבו יש לקבוע את סיווגו הביטחוני של המסמך ולאילו מסמכים יש לקבוע סיווג ביטחוני כלל. גם לצה"ל קיים מסמך כזה,16 אך הוא אינו בשימוש תדיר, אינו נלמד באופן מערכתי ומרבית הסיווגים הם שרירותיים ומבוססים על החלטת מפקד. דוגמה בולטת לכך היא17 תורת הלחימה הכללית האמריקנית שרובה בלמ"ס, ובחיפוש פשוט בגוגל ניתן למצוא את מרבית הפרסומים התורתיים העדכניים ביותר של צבא ארצות־הברית. מנגד, פרסומים תורתיים מסווגים מחייבים בקשת מידע ספציפית וקבלתם דרך ערוצי קציני קישור.18 באופן פשטני, מידע תורתי הופך למסווג ברגע שהוא עובר להיות פרקטי ותרגולתי. כלומר, טכניקות ותרגולות (TTP) הן מסווגות - תפיסה ותורה אינן מסווגות. זו גם התפיסה בצה"ל ואכן רוב מוחלט של התו"ל המטכ"לי (הספרים האפורים) הוא בלמ"ס, ספרות זרוע היבשה ברובה מוגדרת בגדר "מוגבל" ומיעוטן "שמור" ומעלה,19 אך אף לא מסמך אחד נמצא על גבי הרשת האזרחית.

בצבא היבשה האמריקני יש הפרדה מוחלטת בין חומרים מסווגים לבלתי מסווגים. הרשת הרגילה (NIPR) ורשת נפרדת לחומר מסווג בשם SIPRNet.20 לעומת זאת, בצה"ל על מחשב צה"לנט אחד ניתן למצוא מסמכים מרמת סיווג סודי ועד בלמ"ס.

היקף הצבא האמריקני ופריסתו מחייב את המוסד להפעיל נורמות גמישות. מצד אחד, להגביל מאוד את הגישה לחומר מסווג באמצעות שימוש ברשתות נפרדות. מצד אחר, לאפשר הפצת רעיונות חדשים ותורה חדשה באופן מהיר ותוך הגדרת המידע כבלתי מסווג ומתן כלים להיכנס לחלקים היותר מסווגים מרחוק.

המצב הנוכחי פוגע בצה"ל בכמה מישורים. ראשית, הוא מייצר זילות בהגדרות הסיווג. כל מסמך שמוציא מאן דהוא מוגדר כמעט תמיד "שמור" ולא פעם ללא הצדקה. בהקשרי קש"ח, המצב הנוכחי מהווה מגבלה שאינה תורמת. האבסורד מתגלה לא פעם כאשר השותף מעביר לידינו מסמך באנגלית, והכנסתו לתוך מערכת צה"לנט או הוצאתו ממנה מעלה את הסיווג שלו באופן אוטומטי. שנית, נוצרה נורמה שגויה ש: "אם השיח אינו מסווג הוא גם אינו ערכי". יש המון ערך בשיח מקצועי צבאי גם בלי לפרוץ את מגבלות הסיווג ובלי להיכנס לפרטים טכנולוגיים או תרגולתיים. שלישית, מגבלות הב"מ הנוכחיות של צה"ל מונעות מאיתנו פשטות וגמישות בעבודה השוטפת. חוסר היכולת לבצע שיח בלמ"סי על־גבי הרשת האזרחית מצמצם את הגמישות הזרועית באופן משמעותי, דבר המקבל משנה תוקף בעבודה עם שותפים. לבסוף, גם כשפותחים כלים לפעול בסביבה אזרחית יש תחושה של רתיעה מערכתית מכך.

המלצות

נדרשת מהפכה מחשבתית, ארגונית ותרבותית בתחום זה. השינוי צריך להיות מן המסד עד הטפחות. יש לבחון את סוגיית הגדרות הסיווג, מי מוסמך לסווג ואיך. כמו כן נדרש לבחון את סוגיית הפרדת המערכות הממוחשבות בזרוע היבשה ובצה"ל, ונדרשת חשיבה מחודשת על הגדרת סיווג מסמכי יסוד בזרוע והפצתם - בדגש על תורה צבאית עדכנית והנגשתה לקהל הרלוונטי. העבודה מרחוק וביטחון המידע הם שני מאפשרים מרכזיים לקיום קשרי חוץ בעידן הקורונה. בהינתן המצב הנוכחי, תוכנית העבודה לשיתוף פעולה בין טריידוק לזרוע היבשה וצה"ל נדרשת לשינויים ולהסתגלות מהותיים. תחום הקש"ח הוא נפגע משני של מגפת הקורונה. הפגיעה ביכולת התנועה מגדילה באופן מהותי את המרחק הפיזי ודורשת עיון מחודש באופן שבו אנו מבצעים דברים. ראשית, חשיבות קיומם של מסמכי יסוד. דחיית קיום FBAT בישראל דחה את החתימה על מסמך היסוד (ה־ATA) לשיתוף הפעולה בינינו ובין האמריקנים. ה־ATA הוא חוזה דיפלומטי צבאי בין הצבאות, ובלעדיו אין מסמך בר־קיימא המהווה נקודת ייחוס לשיתוף הפעולה באופן שנתי. יש שסבורים שקיומו של מסמך זה אינו חשוב ושניתן להסתדר בלעדיו עד יעבור זעם הקורונה, אך הם נוטים להקנות בכירוּת לעמדה שאינה מבוססת על שיח ורתימת השותף. זאת עמדה מסוכנת שאינה תורמת לשיח הדיפלומטי ומהווה סכנה לטיב היחסים. במהלך דצמבר 2020 חתם צה"ל על מסמך היסוד להמשך השת"פ חרף מגבלות הקורונה – מסמך ה־ATA המסדיר את תהליכי השת"פ בין טריידוק לזרוע היבשה וצה"ל.

שנית, אופן הביצוע. לטעמי על הפיקוד הבכיר להביא לידי ביטוי ארבעה רכיבים למימוש השת"פ:

1. תרבות צבאית. היחס לקש"ח נדרש בשינוי ההסתכלות על תפקידיו. קש"ח הוא כלי להגברת הידע בתוך המערכת, ולא רק "צ'ופר". לקש"ח איכותי יש יכולת להשפיע על כלל הצבא, וכדי לעשות זאת הוא נדרש בהכוונה ממוקדת לכלל העוסקים בדבר. לדוגמה, חלק ממקביליי הבין־לאומיים היו לפני כן סטודנטים ב־ Army War Collegeובתום לימודיהם מונו לקציני קישור למדינותיהם בטריידוק. אותם קצינים חויבו בהגשת דוחות רבעוניים, והיו בפועל קציני קישור למוסד האקדמי שלהם. היה להם מפקד ו"מפעיל" מבית. קצין כזה "מרוויח" לכאורה שנתיים־שלוש בארצות־הברית, אך תרומתו המערכתית גדולה יותר מקצין שמגיע לשנת לימודים בודדת וחוזר כלעומת שבא. יש לייצר הכוונה סדורה יותר לקציני הקישור הנשלחים לחו"ל בהקשר לתוצרים הנדרשים מהם. כמו כן, יש למנות אותם בפועל לקציני הקישור למוסדות האקדמיים שלהם, ובמקביל לבחון מודל לומד ממשיך לקצין קישור/נספח.

2. טכנולוגיה. יש להשתמש במרכיבים טכנולוגיים להגברת השיח הבין־צבאי בין בכירים ובין קבוצות עבודה. נוסף על כך, יש לקבוע מופעי למידה נושאיים לתחומי העניין על בסיס פלטפורמות בלמ"סיות, ובמקרה הצורך להשלים את המידע החסר באמצעות ערוצים מסווגים. לבסוף, יש לייצר תקצוב משותף להקמת מערך המאפשר שיח מסווג מול בתי הספר של טריידוק.

3. גיאוגרפיה. יש להגדיל את נפח הפעלת נספחות יבשה השלמה בתוך ארצות־הברית למימוש למידה בנושאי עניין תוך הכוונה מהארץ, ולמצות לומדים למשימות נקודתיות.

4. בכירים. יש ליצור משלחות בכירים (יש נכונות גבוהה יותר לקבל משלחות בכירים) על־מנת לחזק את מערכת היחסים ולשמר את הקשר הבין־אישי.

קשרי חוץ מבוססים על הנחות יסוד גלובליות. לא בכדי צה"ל מחזיק מערך רחב היקף של מפקדים מסביב לעולם, עם אג'נדה של שיתוף פעולה ברמות שונות מול צבאות העולם. מגפת הקורונה משפיעה ומושפעת מהגלובליזציה הקיימת בעולם, ובהקשר זה נוצר שיח רחב על האם היא תביא למות הגלובליזציה או להשתנותה. קשרי החוץ יישמרו, אך ישתנו. תפיסת ההגנה האמריקנית מדגישה את חשיבות הבריתות והקשרים הצבאיים עם בנות בריתה ושותפותיה. מפקד טריידוק, גנרל פאנק, הדגיש כי מחויבות הארגון לקיום שיח עם שותפות ובנות ברית לא תשתנה, גם אם המתודה והכלים יעברו שינוי. כדי לאפשר מעבר חלק של שינוי שיטת הפעולה לביצוע קשרי חוץ בהקשר העבודה מול טריידוק, אך גם מול צבא ארצות־הברית בכללותו, על זרוע היבשה לשמר עקרונות יסוד מהעבר כמו: חשיבותם של מסמכי מטה עקרוניים, שיח בכירים וביקורי בכירים, ובה בעת לאמץ כלים טכנולוגיים חדשים ולבחון תפיסות ישנות בהקשר החסמים התרבותיים והטכניים הנעוצים בסוגיית ביטחון המידע. מהלכים אלה ידרשו לבחון כיצד באופן זרועי ניתן להגמיש פרקטיקות עבודה מרחוק שיאפשרו גישה לתוך המערכת וממנה החוצה.

סיכום

וינסטון צ'רצ'יל אמר: "אל תבזבז משבר טוב". הקורונה היא משבר עולמי, השפעתו מקיפה את כלל היבטי היום־יום. משמירה על בריאות, תנועה, דרכי תקשורת, הדרכה ואימונים. צה"ל עשה ועושה רבות כדי להמשיך לשמר את הכשירות והמוכנות לעת חירום. בין שיהיה זה תרח"ט סימולטיבי, עבודה בקפסולות וכלה בסיוע משמעותי למערכה נגד הקורונה לחברה האזרחית, צה"ל ביצע שינויים מהותיים בשנה החולפת בעקבות הקורונה. בהקשרי העבודה מרחוק נותרה לנו עוד כברת דרך.