הסיפור המוזר של האג'קס וחטיבת התקיפה בצבא היבשה הבריטי

ד"ר אייל ברלוביץ', רת"ח מחקר צבאות זרים במכון לחקר לוחמת היבשה, מחלקת מת"ת, זרוע היבשה15.12.2021

כיצד יוצרים תפיסת הפעלה שמתבססת על פלטפורמות ויכולות שקיימות רק על הנייר? בשעה שהנסיבות המבצעיות והאויב משתנים, תהליכי פיתוח ורכש נשארים קבועים ואינם ניתנים לשינוי אלא אם מבטלים פרויקטים שלמים. מכאן שהתפיסה והתורה נדרשות להתאים את עצמן לפלטפורמה ולא להיפך. סיפורן של פלטפורמת האג'קס וחטיבת התקיפה בצבא בריטניה

צבא בריטניה, בכלל, וצבא היבשה, בפרט, מתמודדים בשנים האחרונות עם מספר רב של פערים בציוד ובפלטפורמות. תוכנית הרכש הנוכחית מתבססת על תוכנית המודרניזציה של הצבא הבריטי, על כלל זרועותיו, שפורסמה ב־2018. התוכנית שמה למטרה להגשים את היעד שהוצב למשרד ההגנה בסקירת הביטחון של 2015: כוח משימה רב־זרועי שיכלול 50 אלף חיילים וקצינים ויורכב מהמסגרות הבאות:

* כוח משימה ימי שייבנה סביב נושאת המטוסים המלכה אליזבת';

* אוגדה שתכלול שלוש חטיבות כולל חטיבת סטרייק החדשה;

* כוח משימה אווירי;

* כוח משימה של כוחות מיוחדים.

לטובת הצלחת התוכנית הקצתה הממשלה הבריטית, דאז, מיליארד ליש"ט,1 נוסף על 800 מיליון שהוקצו ב־2017. בסופו של דבר, משרד ההגנה הבריטי ישקיע בעשור הקרוב (2019–2029) כ־181 מיליארד ליש"ט בתוכנית רכש רב־זרועית - כ־42% מתקציבו לשנים אלה.2

בדוח ההתקדמות שפרסם משרד ההגנה לשנת 2019, נטען שעד עתה עלות המשוערת של הפרויקטים גדלה רק ב־3.3 מיליארד ליש"ט וזמן המבצוע של כלל המערכות גדל ב־216 חודשים. השינוי הכספי הגדול נבע מעלויות הקשורות בנושאת מטוסים "המלכה אליזבת'", כ2.74 מיליארד ליש"ט. תוכנית שדרוג רכב הלחימה של החי"ר הנוכחי (warrior) היא הסטייה הגדולה ביותר מבחינת משך הזמן שנדרש להשלימה, ונמצאת בפער של כ־52 חודשים.3

בשנת 2018 פרסם מבקר המדינה של בריטניה דוח, ובו הסיבות לעיכובים:

1. אופטימיות יתר שבעטיה לא תכננו מרווח תקציבי מספק או גמישות תקציבית במקרה של משבר תקציבי;

2. התוכנית לא מתקצבת רכש או פיתוח עתידי שאינו חלק מהתוכנית הקיימת;

3. חוסר קבלת החלטות ברגעי החלטה, אי קביעת סדר עדיפויות;

4. התוכנית רב־שנתית, לעומת התקציב שהוא חד־שנתי. כלומר במקרה שיכולות ופלטפורמות אחרות יאבדו את המימון שלהן, ייווצר פער ביכולות ללא מענה מהיר.

נוסף על כך, כותבי הדוח רמזו שיש בעיה באופן הכנת התוכנית ובניהולה. מדוח זה ומהדוח שבא שנה לאחר מכן ניתן לראות שמשרד ההגנה הבריטי אינו הגוף שאחראי על תוכניות הרכש בפועל. זאת משום שהזרועות אחראיות על כתיבת התוכנית וניהולה, ואילו משרד ההגנה מאשר כספים ומקצה אותם לפי ההערכות והבקשות של הזרועות השונות. כך נוצר מצב שמשרד ההגנה אינו שותף מלא לתהליך פיתוח תוכנית הרכש או לניהולה, אלא נושא את האחריות הכוללת על בסיס מידע שהוא אינו אוסף. יתרה מכך, הוא לא קובע את סדר העדיפויות לתהליך המודרניזציה של כלל הצבא, משום שהזרועות עושות את תהליך המודרניזציה שלהן ומפקחות בעצמן על התהליך. בסופו של דבר, משרד ההגנה הבריטי אחראי ישיר על תהליך המודרניזציה, אך לא מנהל אותו. כותבי הדוח מציינים שחל שיפור בכל הנושא של השליטה והבקרה של משרד ההגנה בתוכניות הרכש והמודרניזציה של הזרועות השונות.4

בד בבד הם ממשיכים לפתח תפיסות הפעלה חדשות ולשנות את מבנה וארגון של הזרועות השונות, כדי להתאים את הצבא לשינויים בסביבה האסטרטגית ובזהות האויב - מעבר מצבא שנועד להילחם במבצעי ייצוב, ללחימה מול אויב בעל יכולות זהות. מאמר זה יתמקד בתהליך אחד בצבא היבשה שקושר את הפלטפורמה לשינוי בזהות האויב: פיתוח פלטפורמה אחת - האג'קס (AJAX), וניסוי חטיבת התקיפה (The Strike Brigade). המקרה הבריטי מאפשר דיון בשתי שאלות רחבות יותר בבניין כוח יבשתי: כיצד צבאות מתאימים את בניין הכוח שלהם לשינויים בסביבה האסטרטגית ומה הוא הגורם המוביל בהתאמות השונות?

פיתוח הפלטפורמה

עורך כתב העת אסטרטגיה צבאית (Military Strategy Magazine), ויליאם אוון, שעזר בפיתוח תפיסת הפעלה של חטיבת התקיפה, טוען שרעיון החטיבה התפתח בשנות ה־90 של המאה ה־20 ותחילת שנות האלפיים. ראשיתו במיזם לפיתוח הפלטפורמה שנודעה בשם "מערכת התוצאים העתידית המהירה".5

תהליך פיתוח הפלטפורמה נועד לסגור על הפער שנוצר ברכב קרב גלגלי משוריין במשקל בינוני,6 שניתן להטיל במהירות על־גבי מטוסי תובלה בינוניים (C-130) וגדולים, ( A-400או C-17 Globemaster III), לטובת מבצעי התערבות צבאיים במדינות נחשלות. נוסף על כך, לצבא היבשה הבריטי היה צורך בפלטפורמה בינונית שתשלים את היכולות הכבדות (שריון) והקלות (חי"ר) במהלך מלחמה בעצימות גבוהה.7

בבלוג Think Defence נסקרה התפתחותו של רכב הקרב הגלגלי המשוריין במשקל בינוני בצבא הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה. לפי כותב הבלוג, הפלטפורמה "מערכת התוצאים העתידית המהירה" היא המשך של ניסיונות פיתוח כושלים שהחלו ולא הבשילו במהלך שנות ה־90 של המאה ה־20, והותירו את צבא היבשה הבריטי עם פלטפורמות8 משנות ה־70 וה־80.

במהלך שנות ה־90 ותחילת שנות האלפיים השתנתה הדרישה המבצעית מהפלטפורמה, כאשר הוסיפו לדרישות רשתיות וקישוריות לפלטפורמות אחרות כגון טנקים, בדומה לפרויקט מקביל בצבא היבשה של ארצות־הברית בשם "מערכות לחימה עתידית".9 הרשת בפלטפורמה הייתה אמורה להגביר את יכולות התקיפה הרב־זרועיות, ואת היכולת להפעיל תוצאים רב־זרועיים.

ההבדל בין הגרסה הבריטית ובין זאת האמריקנית היה המרכזיוּת של הרשת. בשעה שהמתכננים הבריטים ראו ברשת ככלי מאפשר, האמריקנים ראו בה חזות הכול. לדוגמה, ב־2005, במענה לשאלת חברת הפרלמנט אנה וינטרטון, הסביר תת־השר לענייני וטרנים דון טוי את הצורך המבצעי, ואת חשיבות הרשת בפלטפורמות החדשות: "'מערכת התוצאים העתידית המהירה' תהיה משפחה של רק"ם במשקל בינוני, בערך 20 טון, שמאופשרים על־ידי מערכות תקשורת, מידע ותצפית [...] היא תהיה עמוד התווך העיקרי ביכולת של הצבא לפרוס כוח מאוזן ומוכן, שיהיה לו תפקיד מבצעי רחב החל מלחימה [נגד צבא] ועד לשמירת שלום. [...] 'מערכת התוצאים העתידית המהירה' תנצל במלואה את ההשקעה שלנו במערכות מידע ותקשורת. אנחנו מתכוונים שהמשפחה תהיה בעלת יכולת רשת; היא לא תספק את הרשת אלא תתרום לה. היא תנצל במלואו את היכולות המאפשרות של הרשת. בכך אני מתכוון, שהיא תספק שילוב אחיד של חיישנים, מקבלי החלטות ומערכות נשק דרך מערכות התקשורת והמידע. [מערכות אלו] יאפשרו ל'מערכת התוצאים העתידית המהירה' לבצע תפקידים כמו פיקוד ושליטה, הפצת מודיעין, מודעות מצבית ושליטה על כוח האש".10

בין השנים 2008-2001 נדחקה "מערכת התוצאים העתידית המהירה" מראש סדר העדיפויות, לנוכח הפעילות המבצעית השוטפת בעיראק ובאפגניסטאן. יתרה מכך, משום שנוצר פער ביכולות רלוונטיות למבצעים אלה בצבא היבשה, היו חייבים במשרד ההגנה הבריטי ובצבא היבשה לרכוש פלטפורמות קיימות שמותאמות למבצעי ייצוב בלבד, ולפתח תוכניות שדרוג והארכת חיים של הפלטפורמות הבינוניות הקיימות. ב־2009 הוקם צוות משותף לצבא היבשה של ארצות־הברית וצבא בריטניה, על־מנת לאחד בין הפלטפורמות של שני הצבאות בתחום רכבי הקרב המשוריינים. בפלטפורמה בוצעו כמה שינויים מרכזיים:

* כמות הדרישות מהפלטפורמה הלכה וגדלה;

* נוספה דרישה לפיתוח כרב"מים;

* משרד ההגנה הבריטי המשיך לנפק חוזים לבדיקות היתכנות;

* מגוון הכלים במשפחה הלך וגדל;

* חלק מהפלטפורמות במשפחה היו על זחלים וחלקן גלגליות;

* המשקל של הכלים גדל מ־20 טון ל־42 טון באחת מגרסאות הכלי.

לדידו של אוון, הסיבות לכישלון "מערכת התוצאים העתידית המהירה" היו בירוקרטיות, תפיסתיות  ותכנוניות. בייחוד הוא מציין את ההחלטה שהתקבלה ב־2003 לפתח את הפלטפורמה באופן עצמאי, ולצאת מפרויקט הפיתוח המשותף של רכב קרב גלגלי מדגם בוקסר (Boxer) עם גרמניה.11

בינואר 2010 נפתח המכרז לבדיקת היתכנות לייצור ולפיתוח של 600 פלטפורמות "סיור" (Scout Specialist Vehicle), וב־2014 נחתם החוזה עם חברת ג'נרל דיינמיקס לייצור 589 פלטפורמות בינוניות משוריינות. בסקירת הביטחון והאסטרטגיה ל־2015 נקבע שיוקמו שתי חטיבות בינוניות שיכונו חטיבות תקיפה (Strike Brigades), והן יהיו אלה שיפעילו את הפלטפורמות החדשות כחלק מהכוח במוכנות גבוהה של הצבא הבריטי. שם הפלטפורמה שוּנה מ"מערכת התוצאים העתידית המהירה" ל"אג'קס",12 והיא הפכה למשפחה של  פלטפורמות: אג'קס - רכב סיור והכוונת אש; ארס - נגמ"ש סיור; ארגוס - סיור הנדסי; את'נה - פיקוד ושליטה; אטלס - חילוץ ונשיאת ציוד; אפולו - תיקון.

משקל כל דגם היה שונה - בין 42-38 טון - וכלל הכלים נעו על זחלים. על הכלים, כך הוחלט, יולבשו חיישנים רבים שיאפשרו להם לתקשר ביניהם, לחשוף אויבים ולהכווין אש. נוסף על כך, כל הכלים יהיו בעלי חתימה לוגיסטית נמוכה ויכולת לפעול בסב"ר.13 בשל עיכוב בפיתוח הפלטפורמות והמבצוע שלהן, ב־2019 חתם משרד ההגנה הבריטי על חוזה לרכישת 500 רכב גלגלי משוריין מדגם בוקסר, בעלות של 2.8 מיליארד ליש"ט שיסופקו עד 2024. זאת על־מנת לאפשר להן לנסוע על הצירים, ולא רק לשנע עצמן באוויר.14

כך, במהלך שני עשורים שינה הצבא הבריטי פעמיים את הבעיה המבצעית, שהמענה לה היה  זהה: רכב קרב גלגלי משוריין במשקל בינוני. בתחילת העשור פלטפורמת "מערכת התוצאים העתידית המהירה" הייתה אמורה לספק את השלמה לכוח הכבד והקל של הצבא הבריטי במקרה של מלחמה בעצימות גבוהה, ובעיקר לספק את היכולת לפרוס מהר, דרך האוויר, סד"כ גדול דיו למשימות שמירת שלום והתערבות צבאית. השינוי בסביבה האסטרטגית המבצעית לא הוביל לשינוי הפלטפורמה או ליכולות שלה. זאת בלי להתחשב בירידת כמות החיילים והציוד שהצבא הבריטי יכול לפרוס במערכה.15 חוסר שינוי זה הצריך התאמת תפיסה, תורת לחימה וטכניקות לפלטפורמה החדשה.

יצירת תפיסה מבוססת על הפלטפורמה החדשה

באפריל 2017 הסבו בצבא בריטניה את חטיבת החי"ר המשוריין הראשונה ( 1st Armoured Infantry Brigade) לקבוצת ניסוי התקיפה ((The Strike Experimentation Group לטובת שורה של ניסויים שיאפשרו את כתיבת תפיסת ההפעלה, תורת הלחימה והטכניקות הנדרשות להפעלת החטיבה.16 הצורך עלה מכמה סיבות. אוון טוען כי היתרון העיקרי של האג'קס הוא היכולת של כלי הרכב החדשים לנוע בנפרד מכוחות אחרים למרחקים ארוכים, במהירות גבוהה ובחתימה לוגיסטית נמוכה יחסית. היכולת לגמוע מרחקים בזמן קצר הופכת את החטיבה לרלוונטית לשני המתארים העיקריים שעימם הצבא הבריטי אמור להתמודד בשנים הקרובות: מבצעי התערבות ומלחמה בעצימות גבוהה. החיסרון - הפלטפורמות פגיעות לנ"ט ופגזי טנקים.17

ג'ק וואטלינג וג'סטין ברונק, חוקרים במכון RUSI הבריטי, טוענים שתפיסת ההפעלה של הפלטפורמה החדשה היא רצון של הצבא הבריטי ליישם את הלקחים מההצלחה הצרפתית במבצע ההתערבות במאלי ב־2013, כשהוא מותאם לסביבה המבצעית החדשה - לחימה מול רוסיה. לכן הצבא צריך לנצל את יכולת הניידות של הפלטפורמות החדשות כדי למצוא חורים במערכי האויב (שנמצא בעדיפות בכוח אדם ובנכסי אש) ולחדור לעומק המערך שלו. המטרה - לפגוע ביחידות וביכולות הסיוע המנהלתי והקרבי של האויב.18 לפי השניים, הכוח צריך לעמוד בדרישות המבצעיות הבאות, כשהוא פועל ככוח תגובה מהירה:

* יכולת פריסה עצמאית מהירה לגבולות של מדינות נאט"ו עם רוסיה;

* יכולת קרבית מספקת לנצח כוח קל;

* יכולות סיור, תצפית ואיסוף מודיעין19 אורגניות שמספיקות לאחוז שטח רב;

* הגנה אווירית נגד כטב"מים;

* קטלניות מספקת כדי להרתיע כוח כבד יותר.20

ואולם כאשר הכוח פועל חלק מאוגדה ולא ככוח עצמאי, הדרישות המבצעיות משתנות בהתאם:

* לשבש את הכוחות הרוסיים ולהשהות אותם;

* לספק לאוגדה תמונה ברורה של סביבת המבצעים;

* להילחם באופן מבוזר ולהימנע מקרב הכרעה שבו כל החטיבה לוקחת חלק;

* לשמור על התיאום המבצעי באזור שבו אין תקשורת;

* להגן על שטח מורכב;

* לספק לאוגדה יכולות הגנ"א;

* לשמור על התאימות הלוגיסטית עם בעלות בריתו של הצבא הבריטי.21

וואטלינג וברונק מציינים שבשני המתארים תפעל החטיבה בכוחות קטנים ובצורה מבוזרת, ובכך תוכל לכסות שטח רחב יותר. ניקולס דרמונד, בלוגר ופרשן לענייני צבא ביטחון, מסכים עם הערכתם שהמשימה העיקרית של החטיבה היא להגיע מהר לזירת מבצעים רחוקה, ולהיות כוח קדומני לשאר כוחות הצבא. על כן הוא מציע שיכולות הבסיס של החטיבה צריכות להיות זריזוּת, עצמאות ויכולת לפעול בעומק שטח האויב. נוסף על כך, יחידות החטיבה יהיו צריכות לדעת להתפזר ולהתקבץ במהירות, כדי שיוכלו לקיים מבצעי חיפוש והשמדת נכסי הגנ"א או יכולות סיוע קרבי ומנהלתי אחרות. עוד טוען דרמונד כי למרות שהחטיבה תפעל בצורה מבוזרת, היא צריכה ליצור תוצא משותף על האויב.22   

לפי אוון, החטיבה תפעל בתרחיש אחד - מלחמה מול רוסיה. היא תפעל כשני כוחות סיור ברוחב של 100 ק"מ בקו המגע, במטרה לחשוף את המאמץ העיקרי של האויב ולהכווין (אש או כוח מתמרן) של האוגדה המשוריינת שהחטיבה היא חלק ממנה. לדידו, החטיבה צריכה לפעול על־פי היגיון של מבצע מבוסס תנאים, כלומר יצירת התנאים האופטימליים לאוגדה.23

כתוצאה מכך התפיסה של החטיבה וארגונה צריכים לתת מענה לשתי בעיות מבצעיות: זיהוי המאמץ העיקרי ונחיתות מספרית. בשל שתי הבעיות יש חשיבות ליכולת החשיפה האלקטרונית: היא תאפשר את זיהוי המאמץ העיקרי מוקדם, ותאפשר לשחוק או לקבע אותו כדי לקזז את היתרון המספרי.24

ארגון הסד"כ

ההבנה של חוקרי הצבא הבריטי היא שהחטיבה צריכה להיות מסוגלת לפעול במסגרות קטנות. כדי שתוכל לפעול באופן מבוזר, היא צריכה להיות רב־חילית אורגנית ושבבסיסה יהיו היכולות הבאות: ניידות; אש מדויקת וארוכת טווח; שרידות; חשיפה-תקיפה (ISTAR); השפעה על המידע של האויב. כמו כן, תהיה ברשותה מערכת שו"ב מתקדמת שתאפשר מעבר מידע מהיר ובטוח, היתוך חיישנים ורב־זרועיות.25

אם כך, הדיון נע סביב האופן שבו החטיבה תאורגן ומה יהיו הנכסים האורגניים שלה. דרמונד מציע שהחטיבה תאורגן באופן שדומה למבנה של חטיבת שריון בצבא הבריטי. שההבדל העיקרי נמצא בכך שהחטיבה החדשה26 (ראו: תרשים מספר 1) תפעיל שלושה גדודים מתמרנים (שלכל גדוד מרגמות 120 מ"מ ו־81 מ"מ) במקום שניים, גדוד ארטילריה 155 מ"מ מתנייע, גדוד הנדסה וסיוע מנהלתי ולוגיסטי.

היכולות המשלימות ומכפילי הכוח של החטיבה (כטב"מים, הגנ"א, מט"רים [MLRS], נמ"ד, מסוקי תקיפה ותובלה), יהיו בשליטת האוגדה או הגיס. עוד הוא מציע כי החטיבה תופעל בהתקפה ובהגנה ככוח חשיפה-תקיפה לטובת הכוח העיקרי, הכבד. החטיבה תתאם את איסוף המודיעין ואת הפעלת האש, בשל מערכות התקשוב, החיישנים ומערכות אחרות. הייחוד של החטיבה, לפי דרמונד, הוא בפלטפורמות שהיא מפעילה, שמאפשרות לה לבצע את התפקיד של כוחות חשיפה בצורה יעילה.

וואטלינג וברונק מציעים מבנה אחר לחטיבה27 (ראו: תרשים 2) לנוכח היגיון ההפעלה שלה. ההצעה שלהם מבוססת על תפקיד החטיבה, ולא על הפלטפורמה שהיא אמורה להפעיל. אם מטרת החטיבה להיות במוכנות לפריסה מהירה - אזי כלל היכולות שהיא מפעילה צריכות להיות אורגניות. תפיסת ההפעלה שהם מציעים היא פעולה מבוזרת בעורף קווי האויב נגד נכסי ההגנ"א ונכסים לוגיסטיים ומנהלתיים. תפקיד זה מצריך שהצק"פ יהיה מסוגל להגן על עצמו (הגנ"א ונ"ט) מחד גיסא, ולהפעיל במהירות את יכולות האש האורגניות של צוות הקרב ושל החטיבה מאידך גיסא.

כוח האש הבסיסי של הצק"פ יכלול: 8 רכבי לחימה עם מקלעים כבדים, 4 צוותי נ"ט (ג'אוולין), רכב הגנ"א ומרגמה 120 מ"מ (ראו: תרשים 3). החטיבה אמורה לספק רובד נוסף של הגנה ותקיפה. היכולות הרקטיות של החטיבה אמורות לשמש כאש נגד סוללות ולתקיפה ארוכת טווח.28 כמו כן, לחטיבה יהיו יכולות נ"ט ללא קו ראייה (Non Line Of Sight), ל"א וכטב"מים שיעזרו בגילוי ותקיפה מטרות ארוכות טווח.29

במתארי לחימה שדומים למבצעי התערבות צבאית, תוכל החטיבה להעצים את יכולות כוחות בעלות בריתה שפועלים איתה, או להכריע  כוח בעל יכולות פחותות בעצמה.30 הבעיה העיקרית של החטיבה, לפי וואטלינג וברונק, היא הנחיתות הכמותית (באש ובסד"כ) מול כוחות הצבא הרוסי. לפיכך, במקרה של לחימה מול רוסיה מבנה צוותי הקרב של החטיבה צריך להתאים את עצמו לצק"ג הרוסי שפועל במסגרת בריגדה. זאת מכיוון שצוות הקרב הטקטי הגדודי הרוסי בנוי על בסיס אותם עקרונות של צוותי הקרב של חטיבת התקיפה, רק עם כוח אש אורגני וסיוע אש רבים יותר. יתרה מכך, הצבא הרוסי יכול לחסום, לשבש ולהפריע את החיישנים והרשת של יחידות החטיבה. במקרה זה, טוענים השניים, יוכלו יחידות המשנה של החטיבה לפגוע ביחידות הסיור של הצבא הרוסי, ולתפקד ככוח ששוחק ומשהה את יחידות צוותי הקרב הגדודיים הרוסיים ואת הבריגדה כולה, או להסתנן לעורף מערך הרוסי ולתקוף את יחידות הסיוע הקרבי והמנהלתי.31 במתאר של לחימה מול כוחות צנחנים רוסיים32 יצטרכו יחידות המשנה של החטיבה לפעול באופן מבוזר, כדי לשרוד את יכולות רכישת המטרות ואש ארוכת הטווח של הרוסים.

אוון טוען שסיפור ארגון החטיבה אינו העיקר, אלא אמור להיגזר מן השטח שבו היא פועלת וממשימתה שהיא לאפשר את התמרון האוגדתי. לדידו, משום שהצורך של כוחות החטיבה להילחם באופן מבוזר נובע מהנחיתות הכמותית (בסד"כ ובכוח אש) מול האיום העיקרי על הכוח, הצבא הרוסי, ומשום שהכוח הוא כוח סיור – לא ניתן לקבוע את ארגונו מראש. לכן, אין הוא מבין מדוע וואטלינג וברונק מחלקים את החטיבה ל־18 צק"פים שיהיו בנחיתות מובנת מראש ופועלים ללא תכלית אוגדתית.

במקום הדיון על ארגון הכוח הוא מציע לבחון את השאלות הבאות, בהקשרי לחימה מבוזרת בכלל והמקרה הבריטי בפרט:

1. מה היא רמת התקשורת שאי אפשר לרדת מתחתיה?

2. האם אפשר לפעול ללא עליונות אווירית וללא אבטחת מידע?  

3. כיצד להוריד את החתימה האלקטרו־מגנטית (חטיבה שתיראה כמו פלוגה)?

4. מהן מערכות השו"ב הנדרשות לפעולה המבוזרת של החטיבה?33

לדידו של אוון , שאם הכוחות המבוזרים לא יפעלו תחת רעיון אוגדתי מסדר שכולל גם יחידות רגילות, הם יהיו בנחיתות שתוביל לשחיקתם ולחוסר אפקטיביות. הפעלת הכוחות באופן מבוזר, יחד עם כוחות שפועלים באופן מרוכז, אמורה לאפשר לכוחות צבא היבשה לעמוד במשימתם. כלומר הביזור היא פתרון טקטי נוסף שצריך להיות תלוי שטח ואויב.

ניתן לראות שיש שלוש גישות למבנה החטיבה: דרמונד מציע להלביש את התפיסה החדשות על מבנה החטיבה הקיים; וואטלינג וברונק מציעים להתאים את המבנה לתפיסה. בשני המקרים החטיבה ויחידות המשנה שלה ייצרו כוח חזק-חלש: חזק למבצעי ייצוב וחלש להתמודד עם צבא בעל יכולות זהות. אוון טוען שהמבנה צריך לשרת את האוגדה ולא את החטיבה.

ב־25 בנובמבר 2021 הכריז שר ההגנה הבריטי, בן וואלאס, על הרפורמה החדשה בצבא היבשה של בריטניה. במסגרת השינוי הוקם צוות הקרב החטיבתי הראשון לסיור ולתקיפה בעומק (1st Deep Reece and Strike Combat Team) על בסיס מפקדת חטיבת החי"ר המשוריין הראשונה. הרכבו של צוות הקרב זהה לעקרון שהסביר אוון: לאפשר את הקרב האוגדתי במרחב המגע על־ידי תקיפה ושחיקה של יחידות האויב בעומק (ראו תרשים 4). כמו כן, המבנה החדש מאפשר לצוות הקרב לעצב את המרחב המבצעים ומהווה כוח חשיפה-תקיפה לדרג האוגדה ומעלה.34

סיכום

בחינת תהליך הבניית התפיסה וארגון הכוח של חטיבת התקיפה, הוא מקרה בוחן להתאמת תהליך בניין כוח יבשתי לשינויים בסביבה האסטרטגית ותרחיש הייחוס. בשעה שהנסיבות המבצעיות והאויב משתנים, תהליכי פיתוח ורכש נשארים קבועים ואינם ניתנים לשינוי אלא אם מבטלים פרויקטים שלמים. מכאן שהתפיסה והתורה נדרשת להתאים את עצמן לפלטפורמה ולא להיפך.

בתחילת המאמר נשאלו שתי שאלות: כיצד צבאות מתאימים את בניין הכוח שלהם לשינויים בסביבה האסטרטגית, ומה הוא הגורם המוביל בהתאמות השונות? במענה לשתי השאלות עובר חוט שני מקשר - חוסר היכולת לשנות תהליכי פיתוח ורכש של פלטפורמות שנמצאות בשלבים מתקדמים. לכן, הצבא הבריטי כתב תפיסת הפעלה חדשה ושוקד על ארגון החטיבה מחדש. הגם שאין הוא יכול עדיין להשתמש בפלטפורמות, למעט בניסויים, או ביכולות המשוערות שלהם.

הסיפור של  פלטפורמת האג'קס וחטיבת התקיפה מצביע על רעות חולות בתהליכי פיתוח הפלטפורמות, ובגמישות של הצבאות להשתנות לנוכח שינויים שמתרחשים בסביבה האסטרטגית שלהם. מעל לכול, הוא מציף את הבעיה של יצירת תפיסת הפעלה שמתבססת על פלטפורמות ויכולות, שאינן קיימות אלא רק על הנייר, ולא בטוח שיהיו קיימות בעתיד הנראה לעין.

אני רוצה להודות לעדו הכט, לשי שבתאי, לשמואל שמואל, לצח משה, לרועי יפת ולוויליאם אוון על עזרתם בכתיבת מאמר זה.

הערות

  • Ministry of Defence, Mobilising, Modernising & Transforming Defence A report on the Modernising Defence Programme (2018), p. 9.

  • The National Audit Office, The Equipment Plan 2019 to 2029, p. 5.

  • Ministry of Defence, Defence Equipment Plan 2019, 27 February 2020, p. 51; על תוכנית שיפור רכבי

    הלחימה של החי"ר ראו:  "British Army Warrior upgrade moves ahead", Janes 10 September 2019.

  • The National Audit Office, The Equipment Plan 2018 to 2028, 1 November 2018, pp. 10-17; The National Audit Office, The Equipment Plan 2019 to 2029, pp. 27-29. 

  • FRES - Future Rapid Effect System.

  • הגדרה סובייקטיבית שמשתנה ממדינה למדינה.

  • William F Owen, "Explaining the British Army’s Strike Concept", RUSI News Brief, Vol. 37, No. 4 (September 2017), p. 1.

  • "The Story of FRES - A Summary", Think Defence, 9 August 2014.

  • גדעון עקביא, "FCS החלום ושברו", מערכות 458 (דצמבר 2014), עמ' 22–29.

  • UK Commons Parliament, "Future Rapid Effects System", Westminster Hall Debates Vol. 435 Part. 94, 28 June 2005.

  • Owen, 2017, pp. 1-3; JED, "The Strike Brigade - What, Why, How?", Think Defence, 11 October 2016.

  • "Change Comes To The US And UK Land Forces", Think Defence (2017); Snatch "And The Trials Of Truth", Think Defence ((2017; "FRES Changes Lane And Changes Name", Think Defence (2017); FRES Scout To The End Of FRES, Think Defence (2017).

  • "David Cameron unveils £390m MoD deal creating 250 jobs", BBC, 23 July 2015.

  • "Boxer for the British Army", Ministry of Defence, 5 November 2019.

  • אייל ברלוביץ', "התר"ש שפוספס: תוכנית הרפורמה 'עתיד של צבא היבשה הבריטי 2020'", מערכות, אתר צה"ל, 5 ביולי 2020.

  • UK Commons Parliament, "MP Nia Griffith - Strike Experimentation Group, Question for Ministry of Defence" UIN 117878, 6 December 2017.

  • Owen, 2017, pp. 3-4.

  • Jack Watling and Justin Bronk, "Strike from Concept to Force", RUSI Occasional Paper (June 2019), p. 3.

  • ISR (intelligence, surveillance and reconnaissance).

  • Watling and Bronk, pp. 9-10.

  • Ibid, pp. 11-12.

  • תוצא (אפקט) הוא דו־משמעי בצבא הבריטי: הכוונה יכולה להיות לתוצא (כגון השפעה על האויב) או להישג מבצעי (כגון כיבוש), שיחה עם קציני צבא בריטי יוני 2018; Nicholas Drummond, "Strike Brigades – More than Just a Medium Weight Capability", The Wavell Room, 7 January 2020; idem, "The Anatomy of Strike", UK Land Power, 8 April 2020.

  • ריאיון של הכותב עם ויליאם אוון, 1 בספטמבר 2020.

  • שם.

  • Nicholas Drummond, "Strike Brigades"; idem,, "The Anatomy of Strike"; Watling and Bronk, 2019, pp. 15- 32.

  • המבנה שבתרשים מופיע בעמוד טוויטר של דרמונד - https://twitter.com/nicholadrummond/status/1227553079136047106

  • Watling and Bronk, 2019, pp. 32-33.

  • Ibid, p. 32.

  • Watling and Bronk, 2019, pp. 15-32.

  • Ibid, pp. 33-37.

  • Ibid, pp. 37-40;  אייל ברלוביץ', "כוח חשיפה תקיפה בצבא להרחבה על הבריגדה וצוות הקרב הגדודי הרוסי ראו: רוסיה", פרסום פנים צה"לי.

  • כוח הצנחנים מונה כ־45 אלף חיילים וקצינים. כוחות הצנחנים הרוסיים מפעילים גם רק"מ (רכבי לחימה חי"ר וטנקים)  ותותחנים מצונחים. כך שלאחר ההצנחה הם מסוגלים ליצור צוות קרב חטיבתי משוריין בעומק מערך האויב.

    Michael Kofman, "Rethinking the Structure and Role of Russia’s Airborne Force", Russia Military Analysis, 30 January 2019.

  • ריאיון של הכותב עם ויליאם אוון, 1 בספטמבר 2020;William Owen, "Be Different to be Better", British Army Review 178 (Summer 2020), pp. 38- 45; Strike Prophet, "British Army Strike: An Inside View", UK Land and Power, 6 May 2020.

  • UK Army, Future Soldier Guide, (November 25, 2021) p. 59.