המפקד המאמן: ערך, עקרון או נורמה?

סא"ל אלעד זנדני, מג"ד 926 ורמ"ד אימוני חילוץ בבא"פ העורף16.02.2021

אין במאמר זה לטעון שהטכנולוגיה, והמאמנים (סימולטורים) אינם רלוונטיים, אך עלינו למצוא את שביל הזהב למפקד שהוא המאמן

באחת השיחות שלי עם קצין בכיר בפיקוד העורף לפני אימון של אחד הגדודים שלו, הוא טען בפניי שזה לא חשוב לו אם המג"ד שלו יעביר את התכנים לחיילים או שזה יהיה הענף המאמן. לדבריו, יש מפקדים שיודעים לאמן, להעביר תכנים ויש שפחות, ולכן הוא מעדיף שלא לקחת את הסיכון בכך שהמפקד יעביר תכנים ברמה לא מקצועית. דוד בן־גוריון טען בספרו צבא וביטחון כי המפקדים החל ברמת מפקד הכיתה וגמור במפקדי חילות ואלופי מפקדות, יישאו במלוא האחריות לאימונם, למשמעתם, לחינוכם ולרווחתם של פקודיהם, וכל מפקד ייתן את הדין על כל מקרה של חוסר משמעת וחוסר יעילות של פקודיו.1 בן־גוריון הדגיש כי מצופה מהמפקד להיות מורה, מחנך ועובד סוציאלי, שמעצב את דמותו של החייל. ואולם האם לכך התכוון גם בתחום האימונים? האם בה בעת המפקד הוא גם מאמן וגם מי שמחנך את חייליו? האם אלה ערכים באושיות הפיקוד, או אולי עקרונות הפיקוד? מה החשיבות אם בכלל שהמפקד יאמן את אנשיו כאשר יש מאמנים טובים כל כך? הלוא יש מדורים מקצועיים שתכליתם ומקצועיותם היא לאמן, מדוע שהמפקד לא יפקיד את חייליו "למשמורת" בבא"פ ויחזור לקבל תוצר מוגמר?

כיום יש כמה בעיות מרכזיות בנושא המפקד המאמן:

* המפקד המאמן הוא העיקרון הראשון מתוך תשעת עקרונות האימונים המופיעים בתורת האימונים של זרוע יבשה.2 בו בזמן שאנו מגדירים את המפקד המאמן כעקרון, אנחנו למעשה מצמצמים את מהותו באימון. המפקד המאמן הוא מעבר לעקרון, אלא ערך בפני עצמו.

* בשל העובדה שיש בה"דים, מדריכים, רע"נים, רמ"דים, מתקנים ייעודיים, סימולטורים וכדומה, למעשה נוצר מצב שבו המפקד נמצא בפוזיציה של צופה מן הצד.

* כאשר מסגרות - הגדוד, הפלוגה, מערכים מקצועיים וכדומה - נמדדות, המפקד לא מקבל משוב באופן פרטני על תהליך האימון עצמו. כלומר, ממשבים אותו כיצד הוביל את התרג"ד בקצה, איך ניהל את הערכות המצב ועוד, אך לא על אחוזי הביצוע שבו הוא כמפקד אימן את חייליו: כמות השיעורים שהעביר, מופעי החניכה של המסגרות שלו שבהם השתתף, כמות הנוכחות שלו בשטח עם חייליו וכיוצא בזה.

המתחים הקיימים בנושא מתחילים במהות הבסיסית של ההכרה האם המפקד המאמן הוא ערך? האם הוא בכלל נורמה, עקרון, או כולם ביחד? ערך כפי שאנו מפרשים אותו איננו דבר שאדם מקבל, אלא דבר שלמענו הוא נותן. רמת הערכים נמדדת לפי מה שהאדם מוכן לתת למען אותו הערך. נורמה לעומת זאת היא אופן ההתנהגויות המצופות מקבוצות ויחידים בחברה מסוימת, המקובלות על־פי הערכים של אותה התרבות. יש נורמות המנחות מה לעשות ומה לא לעשות כדי ליישם את הערכים.3 עיקרון הוא הרובד הפרקטי הבא לידי ביטוי כחוק התנהגות שולט, קו מנחה כללי לפעולה, כאשר יש אפשרות בחירה בין אלטרנטיבות שונות המשאירה מקום לשיקול דעת.4

אם רוצים לשזור את המושגים הנ"ל לעולמו של המפקד, היטיב לעשות הפילוסוף עמנואל קאנט כשתיאר את הערך המוחלט "הציווי המוחלט" (הצו הקטגורי), אשר איננו משתנה עם שינוי הנסיבות. קאנט טען שחוקי המוסר הם מוחלטים ונובעים מן התבונה. הם תקפים תמיד ואינם משתנים על־פי שיקולי כדאיות. לכן הציע קריטריון שיכול לשמש מבחן עליון ומכריע בכל מקרה לשאלה כיצד ראוי לנהוג מבחינה ערכית: "הציווי המוחלט אינו אלא אחד וזה הוא: עשה מעשיך רק על־פי אותו הכלל המעשי, אשר בקבלך אותו תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי".5 בהתאמה לדבריו של קאנט - בכך שאתה מקיים את הצו הפיקודי לאמן את חייליך, שאל את עצמך האם תרצה שכולם ינהגו כמוך ויאמנו את פקודיהם. אם תשובתך תהיה חיובית - אזי זאת דוגמה לפעולה מתוך הערך שהוא ראשית הצירים - "הציווי המוחלט". יש לזכור שערכים מדברים על הרצוי, בשעה שהנורמות והעקרונות מדברים על המצוי. הנורמות יכולות להיות מתורגמות בצורה לא נכונה ואף נגזרות ומושפעות מאיך הסביבה מתרגמת את הערך, ואיזה סדר פעולות היא מבצעת בנדון. העיקרון הוא הרובד הנמוך יותר מהנורמה. הוא ביטוי פרקטי, שיטת עבודה. אפשר לראות שאנו יכולים לבטל עקרונות בסיטואציה זאת או אחרת. לדוגמה, אם אני ממהר במשימה מבצעית אני יכול לוותר על עקרון האבטחה או לחלופין לוותר על עקרון המהירות כדי לנוע מאובטח.

לטענתי מפקד מאמן איננו מושג סינתטי המחבר בין אימונים לפיקוד, אלא מרכיב משמעותי בעולם מנהיגותו של המפקד. אם המפקד לא מאמן - הוא חוטא לאחריות שלו על המסגרת שעליה הוא מופקד. עלינו לזכור שמאמן (מתקן/סימולטור/מדריך מקצועי) איננו מפקד, אולם מפקד הוא בהכרח מאמן. הלוא איך ייקח מפקד אחריות על המסגרת אם לא אימן אותה? לקיחת האחריות הטוטלית על המסגרת היא שדוחפת אותה לרמת ביצועים טובה מקודמתה. מנגד, כאשר נקבעות הציפיות ואיש אינו נדרש לתת את הדין על ביצועים ירודים - הם הופכים לסטנדרט.6 השפה המשותפת בהבנה מהו המפקד המאמן היא קריטית בצה"ל, שכן היא מעצבת את התפיסה. קיומה במערכת הוא עקרון מהותי, שכן היעדרה הוא אחת הסיבות העיקריות לחוסר הבנה בתוך הארגון.7 נוסף על כך, המפקד המאמן משלים את הכלל "התאמן כפי שתילחם".8 אם המפקד מתאמן כמו בקרב, אז בוודאי שהוא זה שצריך לאמן את אנשיו. בעולם המנהיגות כיום צריך לזכור שלא משנה מה אמרת, אלא מה עשית. אם היית עם הפקודים בשטח, באתר, בסטריפ או בג'בל וחנכת פיזית - אזי בנית קומה נוספת וחשובה במנהיגות שלך כמפקד.

סיכום

במקום לעלות במרחב ההכרה של המפקד את המושג "המפקד המאמן" לקומה הערכית שלו, זנחנו אותו לעולם העקרונות. כמו ש"המפקד המחנך" שאליו התכוון בן־גוריון איננו עקרון אלא ערך בפני עצמו, כך גם "המפקד המאמן" מחויב לפעול כך. המושג, אם יישאר בגדר נורמה או עקרון, יהפוך לדרך פעולה לא מחייבת בהכרח. הרמטכ"ל לשעבר חיים לסקוב היטיב לנסח כאשר כתב ב"מערכות": "יש ושומעים מפי קצינים בכירים כי עול תפקידים רבים רובץ על שכמם וכי תכופות לא מתאפשרת להם המידה הרצויה של מתן תשומת לב על התאמנות יחידות המשנה שלהם. אכן אין תקלה גדולה מזו, ובצה"ל ודאי שלא יהיה מקום להשלים עם כך, כי מפקד גדוד לא יאמן כראוי את מפקדי המשנה".9

אין במאמר זה לטעון שהטכנולוגיה, והמאמנים (סימולטורים) אינם רלוונטיים, אך עלינו למצוא את שביל הזהב למפקד שהוא המאמן. לטעמי הוא מורכב משלושה רכיבים מרכזיים: ההכרה ברמה הערכית המוחלטת שהמפקד הוא המאמן; ההכרה שהמפקד המאמן בונה את מנהיגותו באימונים ליום פקודה ולכן חיוני ביותר שיאמן את מסגרתו; בניית מנגנון בקרה (כש"ם ייעודי) על המפקד המאמן עצמו ולא רק על מסגרתו אם התאמנה. מרכיבים אלה יוצרים למעשה את האחריות המצופה מהמפקד המאמן כלפי האנשים שלו, תוך הבנה והכרה מה מצופה מהמסגרת. עלינו לעשות את הדבר שאנו חייבים בעשייתו לפני עשותנו את הדבר שאנו רוצים בו, ועלינו לזכור שמאמן הוא לא מפקד - מפקד הוא מאמן.

הערות

  • דוד בן גוריון, צבא ובטחון, מערכות, תל־אביב, 1955, עמ' 44.

  • תורת האימונים ביבשה, פרק ב', עמ' 19, מחלקת הדרכת מפקדת זרוע יבשה, 2018.

  • מילון אבניאון - ספיר (המקוון). https://www.milononline.net/do_search.php

     

  • שם.

  • עמנואל קאנט, הנחות יסוד למטאפיזיקה של המידות, מאגנס, ירושלים, 1933, עמ' 129.

  • ג'וקו וילינק ולייף באבין, אחריות וניצחון, מטר, 2020, עמ' 65.

  • רז שגיא, להיות מג"ד, מערכות, תל־אביב, 2013, עמ' 68.

  • תורת האימונים ביבשה, מחלקת הדרכת מפקדת זרוע יבשה, פרק ב', 2018, עמ' 19.

  • רא"ל חיים לסקוב, "על מפקדים ומנהיגות", מערכות קי"ח־קי"ט (אפריל 1959), עמ' 81-78.