דבר העורך

עדי לרנר, עורך "מערכות"21.01.2021

על חשיבותה של מילה

במאמרו "המהלומה כפרדיגמה קוגניטיבית של אפקטים" שהתפרסם בגיליון 404-403 של מערכות (דצמבר 2005), תיאר אלוף (מיל') יעקב עמידרור בציניות את ההמשגה הצה"לית שהפכה לחזות הכול. הוא יצא חוצץ נגד מושגים מעורפלים ושפה גבוהה מדי שהפכה לדעתו לג'יבריש, וביקש להשוות את צה"ל לעולם העסקים - שבו נהוג לנקוט לשון בהירה, תמציתית, פשוטה ומובנת. ואולם, במקרים מסוימים דווקא הנכחתו של מושג באופן קבוע עוזרת לקורא להבין את הדברים טוב יותר. בשני מאמרים שמתפרסמים בגיליון זה אפשר לראות במושג מוביל דרך בשינוי שחל ביחס אליו. במאמרם של סא"ל צח משה וסא"ל (מיל') אורן האס "אין פיקוד אחר" דנים השניים בפילוסופיות הפיקוד הנהוגות בצה"ל, בעודם מבדילים בין "פיקוד משימה" ו"פיקוד פרטני". ככלל, הם מבקשים לאמץ את פיקוד המשימה כפילוסופיה הבלעדית ולקרוא לה בפשטות "פיקוד", אך כדיון משני הם מעלים את השאלה, האם ראוי לקרוא ל"פיקוד משימה" בכלל "פיקוד מטרה", ובכך להדגיש את הקשר של הלוחם לתכלית המשימה שקיבל ממפקדו.

במאמר נוסף בגיליון, "ממב"ם למערכה רב־זירתית רציפה", עוסק סא"ל רועי בסוגיית המב"ם - המערכה שבין המלחמות. לטענת רועי, התקופה האחרונה מאופיינת בתדירות גבוהה של ימי קרב, מה שמעלה את השאלה - האם מדובר בתצורה חדשה של לחימה? לדבריו, יש לשנות תפיסה ולהחליף את ההגדרה מ"מב"ם" ל"מערכה רב־זירתית רציפה". המשגה שונה, או ניסוח מחודש של מילה או ביטוי, אינם בהכרח תוצאה של שימוש בלשון גבוהה שלא לצורך. לעיתים הם דווקא מאפשרים לנסח באופן מדויק יותר את המסר המועבר. שימוש נכון במושג, ולעיתים עדכונו בהתאם לצורכי השעה - יכולים רק להועיל לו ולהפוך אותו למובן יותר.