כמו פרטים רבים אחרים על הקרב, הנתונים לגבי מספר הנפגעים בקרב בעיירה אוֹרְטוֹנָה לא ברורים ומקורות שונים סותרים זה את זה, לכן יש להתיחס למספרים שלהלן כאומדן גס בלבד.

הקנדים

כ־3,000 קנדים השתתפו בקרב, מחציתם בתוך העיירה ומחציתם במאמץ העוקף. כ־650 לוחמים נפגעו - כשליש מהם נהרגו. כמה עשרות עד כ־100 נוספים פונו כנפגעי הלם קרב. לקנדים הושמדו שלושה טנקים וכמה טנקים נוספים ניזוקו. כמחצית מן הנפגעים (כ־120 הרוגים, כ־200 פצועים ורוב נפגעי הלם הקרב) היו מחטיבה 2 (כולל טנקיסטים שהוכפפו לחטיבה) ונפגעו בתוך העיירה. היתר היו מחטיבות 1 ו־3 וכוחות שצוותו להן במאמץ העוקף.

הגרמנים

על־פי דו"ח של אוגדת הצנחנים הגרמנית שהוגש בראשית ינואר 1944, איבדה האוגדה בקרבות במהלך דצמבר 1943 432 חיילים – 68 הרוגים, 159 פצועים ו-205 נעדרים. עקב קשיי מעקב ומספרם הגדול של הנעדרים בעת כתיבת הדיווח לא ניתן לדעת כמה מהם נהרגו, כמה נשבו (בכל מקרה מספר השבויים היה קטן מאוד) וכמה אבדו ליחידותיהם במהלך הלחימה והצטרפו ליחידות אחרות או חזרו ליחידותיהם לאחר כתיבת הדו"ח.

הלחימה של אוגדת הצנחנים הגרמנית החלה ב־13 בדצמבר (כשבוע לפני תחילה הלחימה בתוך אוֹרְטוֹנָה) - כאשר כמה מיחידותיה נשלחו לתגבר את האוגדה הגרמנית השחוקה שהחזיקה את מערך ההגנה מדרום לעיירה.

הקנדים אספו כ־100 גופות של גרמנים בתוך אוֹרְטוֹנָה (מהם 40 בבניין אחד שפוצצו על יושביו). בשל הנסיבות של הלחימה, הרוב המוחלט של גופות הגרמנים בעיירה נותרו בידי הקנדים, שכן אלה נהרגו כאשר הקנדים כבשו בניין מסוים או כאשר בניין קרס עליהם עקב אש התותחים הקנדיים, ולא היה לחבריהם זמן לפנות את ההריסות כדי לאסוף את הגופות. לכן, יש להניח שרוב ההרוגים הללו רשומים כנעדרים. לפיכך, ומעיון בתיאורי כל הקרבות בהם השתתפו הצנחנים הגרמנים מ־13 עד 31 בדצמבר 1943, אפשר להעריך שמספר הנפגעים של הגרמנים באוֹרְטוֹנָה, כולל פצועים (רק בודדים נכנעו ונשבו), היה לא יותר מ־300, וסביר שהרבה פחות מכך, ורוב שאר הנפגעים נגרמו בקרב על הנתיב העוקף בהרים.

אזרחים איטלקים

בקרב נהרגו כ־1,300 אזרחים איטלקים. מספר הפצועים לא ידוע - יש להניח שמספרם היה דומה, אם לא יותר, למספר ההרוגים.