אחרית דבר

אלוף (בדימוס) עמי אילון, לשעבר מפקד חיל הים וראש השב"כ, יו"ר הוועד המנהל של המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה

איל חיות־מן, דוקטורנט באוניברסיטת תל־אביב ועוזר מחקר במרכז חיפה למחקרי אסטרטגיה ימית. שימש בעבר כעוזר מנהל קשרי חוץ בוועדה לאנרגיה אטומית06.01.2022

העבודה על מאמר זה החלה בשלהי 2018. מטרתו הייתה לפתח נושאים שהוצגו במסמך קודם שהוציא המכון הישראלי לדמוקרטיה. המאמר פורסם באנגלית בקיץ 2020, במקביל למה שהיה בדיעבד הגל העולמי הראשון של מגפת הקורונה. באותה עת נפרסו בארצות־הברית כוחות מהמשמר הלאומי ואפילו יחידות מסוימות של צבא ארצות־הברית כדי להתמודד עם ההפגנות בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד, אזרח אפרו־אמריקני, בידי המשטרה - מקרה שהדגים את טשטוש הגבולות שבין מאמצי שיטור למערכה צבאית, ואת הסכנה האורבת לחברה האזרחית כתוצאה מטשטוש זה. התפתחויות אלה הוסיפו ממד ורלוונטיות, לרבות מהמסקנות והנושאים שנדונו במאמר זה.

היו שקשרו בין מגפת הקורונה למצב מלחמה. על אף ההבדלים הרבים, בשני המקרים מדובר בעיסוק בחיים ומוות, שכולל ניהול מערכה מורכבת ורב־ממדית ודורש ניהול משברים וקביעת מדיניות מזווית רחבה ואינטגרטיבית. בראייתנו, המאבק בקורונה דומה באופן מיוחד למלחמה בטרור: זהו מאבק ללא נקודת סיום ברורה, המתרחש בחזית האזרחית ומביא להיטשטשות הקווים בין הביטחון הפנימי לחיצוני. במאבק מסוג זה החוסן החברתי, כמו גם אמון הציבור בפעולות הממשלה, הם מפתח לניצחון. יתרה מזאת, לנוכח הופעתם המתמדת של וריאנטים חדשים ואופייה הגלובלי של המגפה, בטווח הנראה לעין המטרה אינה לחסל את הקורונה אלא לצמצם אותה לרמה נשלטת, המאפשרת את חיי היום־יום של התושבים ואת תפקוד הכלכלה.

ואולם יש רמה נוספת ומטרידה יותר של דמיון בין המאבקים. בחסות מגפת הקורונה נקטו ממשלות רבות אמצעים לשעת חירום דוגמת מעקב ועוצר, שפגעו באופן חמור בזכויות הדמוקרטיות של אנשים. כשעמדו בפני הצורך לבחור בין ביטחון ובין זכויות, בחרו מרבית האנשים בביטחון. אלא שבמשבר נטול מועד סיום בטווח הנראה לעין, קיים סיכוי ממשי שאמצעי חירום זמניים, כגון מעקבים ושאר סמכויות, יהפכו לקבועים.

לפיכך, נראה שלתפיסת הניצחון במלחמה בטרור, ששורטטה במאמר זה, יש חשיבות גם עבור ההתמודדות עם מגפת הקורונה: ניצחון במאבק בנגיף יימדד לא רק ביכולת לשמר רמה מיטבית של ביטחון ולאפשר לאנשים להמשיך בחייהם, אלא גם ביכולת לקיים את ערכי הליבה הדמוקרטיים.

נראה שהמאה ה־21 תתאפיין במשברים נוספים, שחלקם יגמדו את מגפת הקורונה. להתחממות הגלובלית יהיו השפעות ישירות כגון שיטפונות ואסונות טבע אחרים, וכן השפעות עקיפות דוגמת גלי פליטים שיברחו מבתיהם מאימת אסונות ורעב, יטילו עומס וישבשו את מערכות הרווחה במדינות המפותחות. השפעות אלה יורגשו בעיקר בחזית האזרחית, ולא ניתן יהיה למנוע אותן כליל אלא רק למתן השפעתן, והן ייעדרו מועד סיום ברור. סביר אפוא שהמאה הנוכחית תתאפיין ברמות גבוהות של פחד ושל אי־ודאות - בדיוק אותו האפקט שהטרור שואף להשיג. בתגובה לאתגרים שמעמידה מגפת הקורונה ולמשברים עתידיים, הדחף להקריב את החירות על מזבח הביטחון יהיה רב־עוצמה; יש חשיבות עליונה לרסן אותו ולזכור כל העת, שוויתור על ערכי הליבה הוא בפני עצמו תבוסה.