המגזר האזרחי בשירות המודרניזציה הצבאית של סין: מדיניות "היתוך צבאי-אזרחי"

ד"ר יורם עברון, חוקר סין בת־זמננו, חבר סגל החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר מן החוץ במכון דדו31.08.2021

התחרות הבין-מעצמתית בין ארצות־הברית לסין משלבת בין הפן הצבאי לכלכלי, כשבתווך ניצב הפן הטכנולוגי. לצורך כך רתמה סין את תעשייתה, הביטחונית והאזרחית כאחת, כאמצעי להשגת מטרותיה המדיניות. על ישראל, שמקיימת קשרים עם שתי המעצמות, להכיר את המערכת הסינית על מורכבותה, ובעיקר את יחסי המגזר הצבאי והאזרחי שבה, על־מנת לפזר את החשש של מי מהצדדים
אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי. אוניברסיטאות אזרחיות שולבו בפרויקטי פיתוח צבאיים

אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי. אוניברסיטאות אזרחיות שולבו בפרויקטי פיתוח צבאיים

עליית המתח בין ארצות־הברית לסין הפכה בשנים האחרונות לציר מרכזי ביחסים הבין־לאומיים, תוך השלכה ישירה על אזורים שונים בעולם ובכללם המזרח התיכון. גורם מרכזי לכך הוא מאמציה האדירים של סין להדביק את הפער הטכנולוגי עם ארצות־הברית וכוונותיה המוצהרות לעמוד בחזית הפיתוח העולמי בתחומים המוגדרים בהכללה כטכנולוגיות חדשות, או טכנולוגיות "המהפכה התעשייתית הרביעית". בכלל זה ניתן למנות מחשוב קוונטום, כלי רכב אוטונומיים, אינטרנט-של-הדברים (IoT - Internet of Things), טכנולוגיות הדפסת תלת־ממד, טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיה, חומרים וסגסוגות מתכת חדישים, ואולי יותר מכול - בינה מלאכותית.

אחד המאפיינים המרכזיים של הטכנולוגיות הללו הוא ערפול ההבחנה שהן יוצרות בין המרחב האזרחי למרחב הצבאי. אכן, הישגיה של סין בתחומים אלה מאפשרים לה להגביר את יכולת התחרות הכלכלית והצבאית כאחת עם ארצות־הברית, וכתוצאה מכך לשפר את מעמדה הכולל. אין זה מפתיע, אפוא, שמאמציה של ארצות־הברית לבלום את עלייתה של סין ממוקדים במידה רבה בבלימת התפתחותה הטכנולוגית.

ההוצאה הצבאית בסין, 2019-1999

ההוצאה הצבאית בסין, 2019-1999

פיתוח טכנולוגי היה יעד מרכזי של השלטון הסיני מאז הקמת הרפובליקה העממית של סין ב־1949. במהלך שלושת העשורים הראשונים לקיומה של המדינה התקיימה תחרות בין יעד זה ובין יעד קידום מלחמת המעמדות. תחרות זאת הותירה את רמת הפיתוח המדעי־טכנולוגי של סין הרחק מאחורי חזית המדע והטכנולוגיה העולמית. עם זאת, בתקופה זאת התגבשו גישות ודפוסי מחקר ופיתוח (להלן - מו"פ) המכתיבים את פעילותה של סין עד היום - כארבעה עשורים לאחר שזנחה את האידיאולוגיה המהפכנית ובחרה למקד את מרצה בפיתוח כלכלי מבוסס קִדמה טכנולוגית.

בקווים כלליים, דפוסים אלה כוללים צמצום פערים מול חזית הטכנולוגיה העולמית בתחומים מדעיים־טכנולוגיים מובילים, תוך דילוג על שלבי ביניים בלתי הכרחיים (למשל, מיקוד תעשיית הרכב בתחום המנועים החשמליים, תוך הותרת הפער בתחום מנועי הבנזין על כנו); העדפת הפיתוח הטכנולוגי על־פני מחקר בסיסי; ניהול ריכוזי של מכלול מאמצי המו"פ במדינה על־פי יעדים לאומיים המוגדרים על־ידי השלטון בהתאם לצרכים לאומיים מוחשיים; ומיזוג מאמצי המו"פ בתחומים אזרחיים וצבאיים.

דפוסים אלה, והשניים האחרונים בפרט, מקשים על מאמציה של ארצות־הברית לבלום את התפתחותה הטכנולוגית של סין שכן הם רותמים מחקר מדעי ופעילות עסקית לקידום תחרות בין־מדינתית. בכך סין מנצלת, לכאורה, את הזכויות שמקנות מדינות מערביות לאזרחיהן בתחומי היוזמה הפרטית ובעלות על קניין, על־מנת לקדם את יכולותיה ומעמדה מולן. האתגר הגלום בכך לארצות־הברית ולשותפותיה כפול. ראשית, ניצול חופש הפעולה השורר בהן לפעילות הפוגעת באינטרסים שלהן. שנית, פגיעה באמון המדינות כלפי שותפים פוטנציאליים מסין, שכפועל יוצא מגבילות את חופש הפעולה של חברות מסחריות ומוסדות מחקר מקומיים מול שותפים אלה, באופן שעלול לגרום פגיעה כלכלית לחברות וארגונים אחרים באותה מדינה.

מנגד, יש להבהיר שלא כל פעילות של חברה סינית משרתת יעדים חבויים של השלטון, אולם חוסר הבהירות האופף את הנושא מטיל בהן חשד בכל זאת. אתגר זה רלוונטי כמובן לישראל. מצד אחד היא יעד לרכישת ידע מדעי וטכנולוגיות על־ידי חברות מסחריות ומוסדות אקדמיים מסין, אשר לא תמיד נוקטים שקיפות לגבי מניעיהם וזיקתם לגופי השלטון והצבא במדינתם. מנגד, חברות מסחריות וגופים אקדמיים מסין נתפסים על־ידי גופים ישראליים שונים כשותפים פוטנציאליים חשובים. בנסיבות אלה, כל עוד מערכת הקשרים בין הארגונים הסיניים לגופי השלטון אינה ברורה, יכולתם של ארגונים ישראליים הנוגעים בדבר לקבל החלטות שקולות מוגבלת. כמו כן, ישראל מתקשה לנהל דיון ענייני בנושא עם הממשל האמריקני, ומכלול קשריה עם סין
אפוף חשש וחשדנות הדדית.

מאמר זה חותר להבהיר במידת מה נושא סבוך זה באמצעות שרטוטם בקווים כלליים של קשרי המגזר האזרחי והמגזר הצבאי בסין בתחום ההתחמשות, תוך שימת דגש על מדיניות "היתוך צבאי-אזרחי" (MCF - Military-Civil Fusion) הננקטת בה מאז 2015.

לקריאת המאמר המלא יש ללחוץ על ה-PDF