למידה ישראלית מהניסיון הסובייטי בבנייתו ובהפעלתו של מערך אסטרטגי להגנה נגד טילים

תא"ל גלעד בירן, 03.10.2021

מדינת ישראל מתמודדת עם ירי תלול מסלול לעבר יישובים בעורפה, מראשית ימיה. מאז אמצע שנות ה־80 נבנה בישראל, בהשקעה של מיליארדי שקלים ובשיתוף פעולה הדוק עם ארצות־הברית, מערך הגנה אקטיבית רב־שכבתי מתקדם. ליכולת ההתמודדות נגד איומי תמ"ס נודעת חשיבות מרכזית בביטחון הלאומי של מדינת ישראל בימינו. עובדה זאת באה לידי ביטוי בהוספת "רגל" ההגנה לתפיסת הביטחון הישראלית.

לאור היחסים המיוחדים ברמה האסטרטגית בין ארצות־הברית וישראל ושיתוף הפעולה ההדוק, בפיתוח ובהפעלת מערכות ההגנה האקטיבית, מרביתו המוחלט של הידע הקיים בארץ בנושא זה, מקורו בארצות־הברית. הידע הקיים בישראל בנושא ההגנה נגד טילים בברית־המועצות הוא מצומצם ביותר. משום כך, מבקשת עבודה זו ללמוד מניסיונם של הסובייטים אודות בנייתו והפעלתו של מערך אסטרטגי להגנה נגד טילים על־מנת ליישם לקחים רלוונטיים לאופן שבו נבנה ומופעל בישראל מערך ההגנה האקטיבית נגד איומים תלולי מסלול.

עיון בהיסטוריה הצבאית של ברית־המועצות חושף השקעה חריגה בהיקפה, בהגנה נגד טילים, ולמעשה לברית־המועצות היה הניסיון הארוך ביותר בהיסטוריה בהקמה של מערך הגנה נגד טילים והיערכות להפעלתו המבצעית. הסובייטים השקיעו בתחום ההגנה מטילים את הנתח התקציבי (כאחוז מהתמ"ג) הגדול ביותר שהושקע בעולם בידי מדינה כלשהי אי פעם. בניגוד למערך ההגנה האקטיבית הישראלי לו נודעה הצלחה מבצעית, מערך ההגנה האסטרטגי נגד טילים בברית־המועצות לא הופעל מבצעית כלל ואף קיימים מחקרים הטוענים כי לו היה נדרש לפעולה לא היה מצליח במימוש ייעודו. חרף ההבדלים בין ההגנה נגד טילים על ברית־המועצות בתקופת המלחמה הקרה לבין ההגנה נגד איומי תלולי מסלול על מדינת ישראל בימינו, ישנו טעם רב במיצוי כלל מקורות הלמידה וניתן ללמוד רבות ולהפיק לקחים רלוונטיים מהניסיון הסובייטי בהגנה נגד טילים להגנה האקטיבית בישראל.

לקריאת הפרק המלא לחצו על "הורדת PDF"