שימור הון אנושי שלא יעלה הון - תעודת קבע

סוגיית שימור כוח אדם מעסיקה בשני העשורים האחרונים את גורמי משאבי האנוש ומנהלי ארגונים באשר הם. בצה"ל נקטו כמה דרכי התמודדות עם אתגר זה: תמריצים כספיים (מענקי התמדה); מתן אופק מקצועי לעובד ופתיחת אפשרויות למידה והתפתחות אישיים. במאמר זה ארצה להציע מענה לאתגר שימור כוח אדם בעידן "מסלול השירות 2016 ", שהוא הרחבה של מתן אפשרויות למידה והתפתחות אישיים.

ניהול כוח אדם בעידן תר"ש "גדעון", תר"ש "תנופה" ו"מסלול השירות 2016"

בשני העשורים האחרונים חלו שינויים דרמטיים במודל שירות הקבע, ובהם: הבחנה מבנית בין קבע ראשוני וקבע מובהק; צמצומי כוח אדם; מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת; צמצום היקף פורשים ועוד. כך, איש הקבע שבחר לקשור את חייו עם הצבא לפני 20 שנים או למטה מזה, נוכח לגלות אחת לכמה שנים את זכויותיו משתנות לנגד עיניו. בראשית 2015 עמל המטכ"ל בהובלת אג"ת על עיצוב תר"ש "גדעון". מטרת התוכנית הייתה לשפר את מוכנות הצבא, לעצבו לקראת אתגרי העתיד ולייצב את תהליכי בניין הכוח ארוכי הטווח, בהתאמה לאסטרטגיית צה"ל. אחד מתוצריה המשמעותיים של התוכנית שנגע לכוח אדם היה "מסלול השירות 2016 ", שעליו נאמר כי "כל תר"ש 'גדעון' תיבחן על אופן הצלחת מודל הקבע החדש ומימושו" 1. מטרת המסלול: יצירת מערך קבע צעיר ואיכותי, המשמש שדרה פיקודית ומקצועית לצה"ל, תוך העלאת אטרקטיביות השירות למשרתיו. כדי לעמוד ביעד זה ולצורך מימוש המסלול, ננקטו שורת צעדים והחלטות הקשורות לניהול כוח אדם בצה"ל שהתוו עקרונות בשני צירים מרכזיים: הצערת הצבא ושיפור איכותו. המודל החדש טומן בחובו יתרונות רבים עבור צה"ל ומשרתיו, אולם לצד היתרונות "מסלול השירות 2016 " הציב אתגרים נוספים שאיתם יש להתמודד. לדוגמה, ירידת הרמה המקצועית עקב הצערת הקצונה, קיצור משכי הקדנציות למילוי תפקיד - וכפועל יוצא אי צבירת ניסיון פיקודי ומקצועי וכדומה. האתגרים הגיעו גם ברמת הפרט. בסיום העשור השלישי לחייו מצא עצמו איש הקבע בצומת דרכים, ונדרש להחליט על המשך שירותו, תוך לקיחת סיכון שהארגון אולי ייפרד ממנו בעוד כחמש שנים אם לא יוחלט לקדמו. במהלך 2019 פעלו עשרות צוותים לניתוח ביקורתי של המציאות האסטרטגית-מבצעית ומצבו של צה"ל. בתום התהליך יצאה לדרך בפברואר 2020 תר"ש "תנופה"אחד הנושאים המרכזיים שנקבעו בתוכנית ועליו הוחלט שיינתן דגש בתר"ש, היה כוח האדם. "שימור האנשים הטובים והמתאימים ביותר לשירות בצה"ל. זאת מתוך הבנה מוחלטת שכל תוכנית בצה"ל, על אחת כמה וכמה 'מפת הדרכים' של צה"ל, תלויה קודם כל בטיב משרתיה". 2 כנגזרת מיעד זה הוחלט בין היתר לפעול לשימור ההון האנושי בקבע, לטייב תהליכי סיום שירות לאנשי קבע ולהעניק מענה ייעודי למשוחררי השער הארגוני השני. יש לציין כי לצד סיום תר"ש "גדעון" ותחילת מימוש תר"ש "תנופה", נותר מודל השירות 2016 בעינו. השינויים התכופים במודלי הקבע, ובתוכם מודל השירות 2016 , מביאים לשינוי ב"חוזה הפסיכולוגי" בין איש הקבע למערכת, שמשפיע על המחויבות של הקצינים למערכת הצבאית. מפקדים שרואיינו בהקשר מודל קבע זה, ציינו בעיקר שהמערכת כבר אינה מחויבת כפי שהייתה בעבר כלפי משרתי הקבע מבחינת הבטחת עתידם במערכת, ולכן הם אינם מוכנים להתחייב אליה בחזרה באופן מוחלט. נראה כי במיוחד בתקופה זו, שבה הדור הצעיר נמנע מהתחייבויות ארוכות טווח ולנוכח צמצום ממדי הקביעות הקלסיים 3 - נכון לפעול בדרכים נוספות שיעודדו את הפרט להמשיך ולקשור את חייו לטווח הארוך. אחד הפתרונות האפשריים לסוגיה זו הוא פתיחת אופק חדש לפרט, באמצעות לימודי תעודה. מחקרים מראים כי בעידן הנוכחי קיימת ירידה בכמות הלומדים לקראת תואר אקדמי 4. ניתן לייחס את הירידה לכמה משתנים ביניהם: ההבנה שבני דור ה־ Y וה־ Z המביטים על העולם בעיניים פרקטיות, לא תמיד מוצאים את הקשר בין הצלחה בקריירה ובין לימודים אקדמיים. מעבר לכך, מתפתחת ההבנה כי רוב המוסדות להשכלה גבוהה טרם השכילו לפתח תארים שרלוונטיים למקצועות החדשים. לטעמי, שילוב לימודי תעודה במהלך שירות צבאי של אנשי קבע עשוי להיות אחד הערוצים המבטיחים לשימור ופיתוח ההון האנושי במערכת, שכן הוא יכול לשמש עבור איש הקבע עוגן ואי של ביטחון. הלימודים מורכבים ממסלולים ממוקדים וייעודים, המתפרסים על־פני סדרת מפגשים חד־שבועיים או דו־שבועיים, ומספקים תועלת ממשית בזמן קצר על־ידי הענקת ידע חדש, כלים ומיומנויות שיגרמו למשתתפים להתמקצע בתחום מקצועי. הזכות ללימודי תעודה תוך כדי שירות, תהיה מותנה בהארכת שירות, בדומה לתמריצים אחרים בצה"ל.

לימודי תעודה מקצועיים מקנים יתרונות רבים:

*בהבדל מלימודי התואר, לימודי התעודה פרקטיים שכן הם כוללים התנסות מעשית דרך פרויקטים וכדומה.

*עלות לימודי תעודה היא נמוכה יחסית למערכת ומשך הלימודים קצר.

*לימודי תעודה עשויים למנף את המשתתפים בהם לשוק העבודה.

*ללימודי תעודה עשויה להיות תרומה לרישות העסקי (נטוורקינג) הצה"לי, ולהיות פלטפורמה טובה לשיתופי פעולה פוטנציאליים גם בתחום המקצועי.

*מרבית לימודי התעודה מתרכזים סביב תחומי החינוך והחברה, ובכך ניתן להגדיל את כמות העוסקים בתחומי החברה והחינוך בישראל ואת איכותם.

חשוב לציין, אין הדברים מהווים המלצה להמיר לימודי תואר בלימודי תעודה. לכל אחד מאפיקי הלימוד מקום וחשיבות משלו במסלול התפתחותו של הפרט.

ניצני תהיל"ה

תוכנית תהיל"ה (תעודת הוראה ייעודית לאנשי הדרכה) שפותחה באופן ייעודי עבור אנשי הדרכה באמ"ן, מקנה תעודת הוראה. התוכנית נהגתה מתוך ההבנה שבדומה לכל מקצוע, גם לעיסוק בהדרכה נדרשת הכשרה רשמית ומסמיכה. התוכנית מהווה חלק אינטגרלי ממסלול פיתוח וקידום סגל ההדרכה באמ"ן, ורכיב ליבה בתפיסת "הטובים שבמתאימים להדרכה". 5 התוכנית מאפשרת לאנשי קבע אקדמאים (בעלי תואר ראשון, שני ושלישי) העוסקים בהדרכה, לקבל בסיום התוכנית תעודת הוראה בלימודי אזרחות, היסטוריה, פסיכולוגיה או מדעי המחשב. בנובמבר 2019 נפתח בבה"ד 15 המחזור הראשון.

בתוכנית המהווה פיילוט לוקחים חלק 25 קצינים ונגדים מאמ"ן העוסקים בהדרכה - חלקם משרתים במערך ההדרכה על מתקניו השונים וחלקם ביחידות המבצעיות השונות, ולתוכנית שלוש מטרות מרכזיות:

*התמקצעות והסמכה פורמלית של סגל ההדרכה בהוראה.

*מיצוב מערך ההדרכה כמוקד משיכה של "הטובים שבמתאימים", והגדלת המעבריות של אנשי קבע איכותיים לתחום ההדרכה.

*שימור כוח אדם איכותי ופיתוחו הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית.

התוכנית מתקיימת בבה"ד במסגרת יום לימודים מלא ולימודי אחר הצהריים ביום נוסף. בפועל כלל המשתתפים הם אנשי צה"ל, לו"ז הקורס נבנה על־ידי גורמי הצבא בשיתוף האוניברסיטה, כאשר השיעורים מתנהלים בין כותלי היחידה. התוכנית כוללת לימודי חטיבה פדגוגית - לימודי חינוך, דרכי הוראה ועבודה מעשית ולימודי התמחות. השנה הראשונה כוללת לימודים תיאורטיים, עבודות ומבחנים והשנה השנייה כוללת לימודי פרקטיקום הכוללים לימוד והתנסות בבתי ספר. אנשי קבע הנכנסים לתוכנית נדרשים להאריך שירותם למשך כשלוש שנים - משך הלימודים ושנה נוספת. עם פרסום תוכנית העבודה לשנת 2019 הדגיש הרמטכ"ל את החשיבות שבשיבוץ "הטובים להדרכה" ומינה את רמ"ח סגל, תא"ל מיכל תשובה, לעמוד בראש עבודת מטה לגיבוש תר"ש בנושא. תוכנית תהיל"ה מהווה חלק מהמענה להנחיה זו. בימים אלה אנו עמלים על הרחבת המיזם ופתיחת כיתות תהיל"ה נוספות, כך שיתנו מענה לכלל העוסקים בהדרכה בצה"ל. ב 19 באוקטובר 2020 צפויות להיפתח שתי כיתות תהיל"ה - האחת, בבה"ד 15 בגלילות (מחזור ב') והשנייה, בקרית ההדרכה (מחזור א').

אני מאמין כי עוד מוקדם להעריך את מידת השפעת התוכנית מול יעדיה השונים: הצבת סטנדרטים מקצועיים אקדמיים לעוסקים בעולם ההדרכה, הגברת המוטיבציה להגיע להדרכה, הרחבת אפשרויות העיסוק של הפרט והגדלת סל הכלים והידע האישי.

אבולוציית לימודי התעודה בצה"ל - חזון

בראייתי, תהיל"ה היא בבחינת ניצן ראשון המבשר את הבאות ומחולל מהפך במאמצי שימור כוח אדם בצה"ל. התרשים הבא מציג את מערכת לימודי התעודה הפוטנציאליים כפי שאני מציע ממצבה הנוכחי ועד לשיא התפתחותה.

שלב ראשון. פתיחת תוכנית הפיילוט של תהיל"ה.

שלב שני. הרחבת תהיל"ה לכיתות נוספות במוקדים מרכזיים נוספים, ועבור כלל גופי ההדרכה בצה"ל.

שלב שלישי. פתיחת תוכנית פיילוט תה"ל (תעודת הוראה לאנשי קבע) מחוזית, או לפי התמחות.

שלב רביעי. פתיחת תוכנית לימודי תעודה למנהל חינוכי.

שלב חמישי. הרחבת לימודי התעודה למגוון תחומים.

הרחבת כיתת תהיל"ה למוקדים נוספים נועדה לתת מענה לכלל העוסקים בהדרכה בצה"ל. מוקד ראשון משמעותי הוא קרית ההדרכה, המהווה מרכז הדרכה גדול המאגד בתוכו שבעה בה"דים מכלל צה"ל. פתיחת כיתת לימוד בקרית ההדרכה תוכל לשלב גם משתתפים מבה"ד 1. מעבר לכלל היתרונות שצוינו לעיל, לקיום התוכנית בקרית ההדרכה ערך מוסף העולה בקנה אחד עם עידוד המעבר לנגב ומשיכת אנשי קבע לדיור קבע במקום.

מוקד משמעותי נוסף הוא בסיס המכללות הצבאיות - מרכז ההדרכה לדרג הבכיר ביותר בצה"ל. הרחבת התוכנית במכללות תאפשר למשוך קצינים איכותיים מכלל צה"ל לפיקוד על קורסי הליבה הצה"ליים. לדוגמה, פו"ם אלון, פו"ם אפק וכדומה. למעשה, שיווק התוכנית במקביל לדיוני הדש"ב יהיה צעד מהותי בטיוב איכות המפקדים שיבואו לשמש כמפקדי צוותים. במאמרי בנושא "הטובים להדרכה" 6 ציינתי כי קיימת חשיבות עליונה למעבריות למטה, וכי בחלק מגופי ההדרכה ניכרת תופעה שעיקרה שיבוץ להדרכה של אנשי קבע רק בגלל היותם עומדים לפני שחרור, או של שיבוץ בעלי בעיות מקצועיות או אישיות. כמו כן יש להילחם בנחישות בתופעה זו, שכן היא ממצבת את ההדרכה במקום נמוך וגוררת קיפאון של הארגון כולו. הצעתי זו ללימודי תעודה נועדה לסייע בהתמודדות עם תופעה זו, במסגרתה במקרים רבים השיבוץ לתפקידים אלה נעשה בדרך לפרישת המשרתים מצה"ל ולא תמיד משיקולי חיבור עמוק לתחום ההדרכה. הרצון להתקבל ללימודי ההסבה להוראה יאפשר לבנות אשכולות התמודדות גדולים יותר, ובכך יקפיץ את רמת הלימוד וההוראה במכללות בטווח הארוך. בראייתי, להשפעת איכות ההדרכה בפועל ערך רב על הנחלת ערכים, יצירת מוטיבציה והקניית ידע ללומדים.

תוכניות אפשריות להמשך

תה"ל (תעודת הוראה לאנשי קבע). תוכנית הסבה לאקדמאים שתאפשר לאנשי קבע מכלל צה"ל לקבל בסיום התוכנית תעודת הוראה, כהכנה לחיים האזרחיים. מימון התוכנית ייעשה באופן מלא על חשבון משרד החינוך, בתמורה להתחייבות להוראה במשרד החינוך בהיקף שליש משרה למשך שנה.

קהלי היעד הרלוונטיים לתוכנית הם:

* קצינים ונגדים המסוכמים לפרישה לגמלאות

* קצינים ונגדים בגילאי ביניים המועמדים לעזיבה, או אי קידום לבכיר

המוטיבציה להתחיל בלימודי תעודה להוראה עשויה לנבוע משני מקורות: הראשון - הרצון לעסוק בחינוך. השני - הרצון להתמחות בתחום עיסוק ספציפי, מתוך כוונה להרחיב את הידיעות בתחום. לדוגמה, מדעי המחשב וסייבר, ערבית, היסטוריה, פסיכולוגיה, תקשורת ועוד.

ברצוני להציע שתי חלופות למימוש תוכנית תה"ל:

פתיחת כיתה מחוזית (צפון, מרכז ודרום). מדובר בכיתה כלל־צה"לית שתיפתח באחד המוסדות, ותהווה מרחב משותף עבור אנשי קבע מכלל צה"ל המשרתים או מתגוררים בסמוך. כפיילוט יש לפתוח כיתה מחוזית במרכז, שתכלול פיצול למגוון התמחויות: אנגלית, מדעים, בית ספר יסודי וכדומה.

פתיחת כיתה ייעודית לפי סוג ההתמחות. מדובר בכיתות שייפתחו על־פי צורך, היכן שיש הצדקה מקצועית וביקוש לתחום ההתמחות המסוים. לדוגמה, פתיחת כיתת מדעי המחשב וסייבר ביחידה או בבסיס שבו זאת ליבת העיסוק. יש לציין כי לימודי ההוראה בהתמחות לצד העבודה בפועל, עשויים להפרות זה את זה ולתרום לשני הצדדים.

תוכנית נוספת שעליה אני ממליץ והמהווה חלק מהרחבת לימודי התעודה היא לימודי תעודה מנהל חינוכי. מדובר בתוכנית הסבה לאקדמאים בעלי תואר שני, שתאפשר לאנשי קבע לקבל בסיום התוכנית תעודת מנהל חינוכי ובבוא העת לקצר את תהליך ההתמודדות על תפקידי ניהול בתי ספר. להערכתי לא מעט אנשי צבא הנמצאים במעמד פרישה רואים עצמם ממשיכים להשפיע באזורים חברתיים - חינוכיים. היות שתחום הפיקוד והחינוך משיקים זה לזה ומשותפים במידה מסוימת, הסללה כזו של אנשי צבא לתחומי ניהול משמעותיים במערכת החינוך היא אך טבעית. מעבר ללימודי תעודה המכוונים להקניית תעודת הוראה, יש מקום לאפשר לימודי תעודה במגוון רחב של תחומי ידע, כך שכל איש קבע יוכל להחזיק במקביל למקצועו הצבאי (שבמקרים רבים אין לו מקביל באזרחות) מקצוע או תחום התמחות נוסף שיאפשר השתלבות קלה יותר בשוק העבודה. כלומר הרעיון הוא לאפשר לאנשי הקבע לפתח תחביב לכדי מיומנות ומקצוע פרקטי שיוכל לשמש אותם בהמשך דרכם לאחר סיום השירות הצבאי. זאת מתוך הבנה שפיתוח כוח אדם בימים אלה צריך לפנות להעדפותיהם האישיות של אנשי הקבע, לצד תחושת אחריות של הארגון הצבאי גם על מה שיקרה עם אנשיו, בתום שירותם הסדיר. כך, אנשי הקבע יחושו כי צה"ל מפתח ומטפח את כישוריהם ויודע להיפרד מהם בבוא העת כראוי, תוך ציודם בכלים המתאימים, עד כדי מיסלול לפרק ב' מייד לאחר השחרור. זאת בהלימה לחלק מהעקרונות שתבע הרמטכ"ל בכל הקשור לטיפול באנשים : "לראות את האדם, להפגין גישה של ליווי אישי ולתת לפרט הרגשה שהוא עטוף". 7 השכיל להמליץ יגאל אלון בספרו "מסך של חול" על דמות המפקד בצה"ל, כי "בצד ההשכלה הצבאית מוטב להקנות לרוב חברי סגל המפקדים גם מקצועות אזרחיים, באופן, שאם יזכו לסיים את שירותם הצבאי בשלום, יסיימוהו גם ללא פגם ברוחם וביכולתם להשתלב במעגל החיים, הייצור והשירותים בחברה האזרחית". 8

יש שיגידו כי מתן האפשרות לרכוש מקצוע דרך לימודי תעודה במגוון תחומים רחב עשוי להפוך להיות מנוף בריחה מהצבא. לטעמי במידה ואיש קבע החליט לעזוב וכל ניסיונותינו להשאירו בשל תחושת השליחות, התרומה וכדומה, כשלו - יהיה קשה להשאירו ולא משנה מה יוצע לו. כפי שצויין קודם לכן, תוכנית לימודי התעודה נועדה לתמרץ את איש הקבע להמשיך בשירות, להעלות את שביעות הרצון מהשירות ותחושה שהמערכת דואגת ומפתחת את איש הקבע הן בזמן השירות והן בראי שחרור – מוקירה את פועלו ומלווה אותו בצעדיו האחרונים לקראת פרק ב'. נדרש להגדיר באילו תחומים יתאפשר ללמוד, להגדיר כיתות פיילוט, לקבוע לאילו קהלי יעד ספציפיים מדובר (נגדים לדוגמא), באיזה שלב של השירות וכדומה. החל באינטליגנציה רגשית ופסיכולוגיה חיובית – הנחיית קבוצות ויעוץ אישי, עבור דרך הוראה מתקנת ואבטחת המרחב המקוון וכלה בהנחיית קבוצות בעידן הוירטואלי, עיצוב פנים, אימון עסקי ואפילו ארומתרפיה.

סיכום

אתגר שימור הון אנושי מעסיק רבות את כולנו כמפקדים. ברור לכל שנדרשות תוכניות שיבטיחו שימור זה ותר"ש "תנופה", ששם ליעד מרכזי את הטיפול באנשים, הוא הזדמנות מצוינת להיפתח לאפיקי פיתוח חדשים. לימודי תעודה הם מסלולי למידה ממוקדים וייעודיים, המספקים תועלת ממשית בזמן קצר באמצעות שימוש בידע חדש, כלים ומיומנויות. מטרתם להקנות למשתתפים התמקצעות בתחום מסוים. בניגוד למרבית מסלולי הלימודים לתואר, מתכונתם של מסלולי לימודי התעודה מתאפיין בפרקטיקה והתנסות מעשית תוך כדי הלימודים. ניתן לשלב לימודי תעודה תוך כדי השירות ובזמן קצר יחסית. מגוון האפשרויות בתחום זה אין־סופי, ובעיקר משלב מתן מענה לאנשי הקבע בהתאם להעדפותיהם האישיות במסגרת יכולת ההשפעה שלהם, במקביל למזעור החשש שלהם מהמשך שירותם בצבא. להערכתי, מימוש הצעתי זו לאפשר קיום לימודי תעודה עבור אנשי הקבע תוך כדי השירות ואף במימון צה"ל, יגביר את שביעות הרצון של המשרתים מהשירות, ישמר אותם במערכת ויהווה מענה מקדים לשחרורם תוך ציודם בכלים ובמקצוע לחיים, זאת בהלימה ליעדים שהוצבו בתר"ש "תנופה". יש להיערך לצמצום עידן התארים, ולתחילת עידן (לימודי) התעודות.