חמאס ומאמץ התודעה לציבור הישראלי

כרזה של חמאס המתפארת ביכולת שיגור טילים למרכזי ערים

"החזית הפנימית" - כך מכונה העורף הישראלי בטרמינולוגיה התקשורתית של חמאס - הייתה מרכיב בולט ורב חשיבות בתעמולת חמאס מאז ומתמיד. ואולם, ניכר כי מאפייני המערכה המתמשכת מול חמאס, שמתנהלת במתכונת של ימי קרב וסבבי לחימה בעצימות משתנה, על רצף מתמשך שנע בין הסלמה והסדרה, חידדו עוד יותר את חשיבותו של העורף הישראלי בתעמולת חמאס.

חמאס מודעת היטב לא־סימטריה ביחסי הכוחות שלה מול "האויב הציוני". העובדה כי אין ביכולתה לסיים סבב לחימה כשידה על העליונה במונחים צבאיים, מחייבת אותה להשקיע מאמץ תודעתי לא מבוטל. מאמץ זה מתמקד לרוב במתן תהודה לנרטיב מרכזי, שלפיו חמאס מסוגלת לפגוע בעורף הישראלי ולשבש את שגרת החיים של תושביו. המשוואה המרכזית שחמאס דואגת להבליט בתעמולתה במהלך ימי הקרב וסבבי הלחימה, מושתתת על הנחת עבודה ולפיה טווחי השיגור הם נגזרת של היקף ההסלמה ויישובי עוטף עזה הם רק מעגל התגובה הראשון, או ליתר דיוק הקדימון.

יש להניח כי חמאס הפנימה זה מכבר ששיגור רקטות לעבר יישובי עוטף עזה ושיבוש שגרת תושבי העוטף ללא פגיעות בנפש ניתנים להכלה בדעת הקהל הישראלית, בעוד ששיגורי רקטות לעבר מרכזי ערים בדרום ובמרכז, שלא לדבר על פגיעה ברכוש או חלילה בנפש, הם בבחינת חציית קו אדום אצל מקבלי ההחלטות בישראל והדבר יוביל מידית לשינוי משוואת התגובה מצד ישראל. ההבנה הזאת מכתיבה את אי ההלימה בין התנהלותה של חמאס בפועל, ובין פעילותה במישור התעמולתי.

בימי הקרב שהתנהלו מול חמאס, ניתן היה להבחין שהיא נמנעה עד כמה שניתן מהרחבת מעגל הירי מעבר ליישובי עוטף עזה, אולם במישור התעמולתי פעלה במרץ להעצים ולהאדיר את יכולת הפגיעה שלה בעורף הישראלי וניפחה במכוון את ממדי הפגיעות והנזקים שהסבה כביכול, בדגש על פגיעה בבתים בערים דרומיות שנמצאות בטווח הרקטות שלה. חמאס הפיצה מסרי איום והרתעה ויראליים בשלל המקורות, ולפיהם ביכולתה לשבש את שגרת החיים של תושבי העורף הישראלי ואף לפגוע במטרות אסטרטגיות בעומק ישראל. בנוסף, נפגעי חרדה בצד הישראלי הם יעד תעמולתי חשוב מבחינת חמאס, ועל כן הוא מועצם על־ידה במהלך ימי הקרב.

עיצוב התודעה באוסלו ובאנתפאדה השנייה

החשיבות שחמאס מייחסת לעורף הישראלי ופגיעותו במאמצי עיצוב התודעה שלה אינה חדשה. חמאס זיהתה את נקודת התורפה הזאת בדעת הקהל הישראלית, עוד בתקופת פיגועי ההתאבדות לאחר חתימת הסכמי אוסלו ב־1993 ובמהלך האנתפאדה השנייה בשנת 2000. בתקופה המדוברת - עוד לפני שהרשתות החברתיות וערוצי המסרים המהירים השתלטו על התווך החדשותי - ניצלה  חמאס את ערוצי התקשורת המסורתית שברשותה לסיקור בתהודה רבה של התמונות והמראות הקשים של פיגועי האוטובוסים במרכזי הערים (מראות שצנוזרו בתקשורת הישראלית מסיבות ברורות). עד היום הזרוע הצבאית של חמאס משתמשת בתמונות הללו במסגרת פינת הנצחה לשהידים, שכוללת תמונות מזירת הפיגוע לצד המבצע או המבצעים שלו.

מסרי התעמולה הצבאיים של חמאס מופקים על־ידי יחידת ההסברה הקרבית של הזרוע הצבאית, גדודי עז אל־דין אל־קסאם. בעידן הנוכחי, שבו הרשתות החברתיות משמשות תשתית אופטימלית להפצה ויראלית של מסרי תעמולה, חמאס פועלת ביתר שאת בשלל מקורותיה במדיה החברתית כדי להחדיר את הנרטיבים שלה ולחולל תהודה רבה עד כמה שניתן למסריה, הן באמצעות כלי תקשורת המזדהים עם האידיאולוגיה החמאסית והן על־ידי אוהדי התנועה בציבור הפלסטיני בכלל והעזתי בפרט המנהלים חשבונות במדיה החברתית ונוטלים חלק בהדהוד המסרים. כל חריגה משגרה בהתנהלות החברה הישראלית שנעשית בעקבות מהלך צבאי של חמאס, מועצמת על־ידי תעמולת חמאס ולעיתים אף מוצגת כניצחון מוחץ על האויב.

ראוי לציין, כי מכונת התעמולה של חמאס נשענת במידה רבה על חומרים שמספקת לה התקשורת הישראלית בשפע. כל חומר ויזואלי שמתפרסם בישראל ומתעד מראות כמו: נזק לבתים ולרכוש; גילויי חרדה בקרב אזרחים וילדים; אזרחים נסים בבהלה למרחבים המוגנים או שוכבים על הקרקע כשידיהם מגוננות על ראשם ופינוי פצועים על־ידי כוחות חילוץ והצלה - כל אלה מנוטרים מידית על־ידי מערך התעמולה המשומן של חמאס, ומעובדים לכרזות ולסרטונים ערוכים בקפידה המופצים באופן ויראלי במדיה החמאסית ובכלל זאת ערוצים בשפה העברית - המכוונים מטבע הדברים לקהל יעד ישראלי, אך משודרים במשלב שפה נמוך. בנוסף, מערך התעמולה של חמאס מנטר בזמן אמת כל התבטאות של בכיר ישראלי, כתב מדיני או פרשן צבאי, שאמירתו משרתת את הנרטיב של חמאס בדבר פגיעותו של העורף הישראלי. כל אמירה תקשורתית של גורם ישראלי שמשדרת סימני מצוקה, מביעה חשש, תסכול, חוסר אונים או מבוכה נוכח פעולותיה של חמאס - ממונפת מידית בתקשורת חמאס ואף "נארזת" כמסר ויזואלי אטרקטיבי, כדי להבליטה בין שלל הדיווחים והמבזקים התכופים שמאפיינים ימי קרב.

בכיתוב: לראשונה נמל התעופה בן־גוריון הותקף בטילי M75 מתוצרת מקומית. בפינה העליונה משמאל: הלוגו של יחידת ההסברה הקרבית של גדודי עז אל־דין אל־קסאם

חדשות כוזבות כנדבך בתעמולה

ניתוח מאפייני תעמולת חמאס מלמד עוד כי במהלך ימי קרב או מבצע צבאי שישראל יוזמת, מוסיפה חמאס נדבך נוסף של הפצת חדשות כוזבות (פייק ניוז). היקף השימוש בתעמולה שקרית מוכתב לרוב ממידת המצוקה נוכח פעולותיה הצבאיות של ישראל. השימוש בתעמולה מסוג זה נועד במרבית המקרים לנסות ולשקם את כבודה בדעת הקהל, בעקבות פעילות צה"ל. כך למשל אותרו במהלך מבצע "צוק איתן" ב־2014 דיווחים שקריים על כך שטילי ההתנגדות כותשים את תל אביב, ודיווחים כוזבים על כך שנמל התעופה בן־גוריון הותקף וחמאס הצליחה להטיל מצור אווירי על האויב.

תופעה מעניינת נוספת היא חזרה על מוטיב ההסדרה. ככל שסיום הסבב או המבצע נראה באופק, מתחיל ריטואל חוזר של שיח ההסדרה ומגבירים את הדיווחים המוגזמים על היקף הפגיעות בעורף הישראלי וחומרתן. תמונת הניצחון האופטימלית שחמאס מבקשת לצרוב בדעת הקהל שלה, אפופה בהפרזה בממדי הפגיעות שספגה כביכול האוכלוסיה האזרחית בישראל. זאת הם עושים  באמצעות הצהרות של דוברי התנועה לתקשורת, ובהצגת חומרי תעמולה שאמורים לתמוך את נרטיב הניצחון המדומה שלהם.

סיכום

העיסוק בפגיעותו של העורף הישראלי מהווה מרכיב בסיסי וחשוב מאין כמוהו בתעמולת חמאס במהלך ימי קרב, סבבי לחימה או מבצע צבאי. חמאס משתמשת במגוון ערוצי תקשורת שעומדים לרשותה, הן במדיה המסורתית והן בערוצי המדיה החברתית ומשדרת בעוצמה נרטיב מרכזי על יכולתם לשבש את שגרת החיים בישראל. לרוב תעדיף חמאס לא לממש את איומיה ולא לחצות קווים אדומים נוכח הבנתה את יחסי הכוחות, אולם השימוש בתעמולה הוא חלק מנרטיב הניצחון ותמונת הסיום שהיא פועלת להחדיר לתודעה.

חדשות כזב במהלך מבצע "צוק איתן", העברית המשובשת במקור