תורת הלחימה הרב־ממדית בצבא ארצות־הברית

אייל ברלוביץ', רמ"ד מחקר צבאות זרים במחלקת מת"ת, זרוע היבשה06.08.2020

צבא היבשה של ארצות־הברית רואה בעקרונות שמרכיבים את "מבצעי היבשה האחודים" את האופן שבו יילחם בעתיד הנראה לעין. מהפרסומים שנבחנו ניתן לראות שתהליך יישום התפיסה הרב־ממדית של צבא היבשה של ארצות־הברית התחיל בהתאמות תורתיות קטנות, ובעיקר בתחום האש. זאת משום ששינוי תפיסתי עמוק כל כך מצריך זמן

במהלך החודשים יולי-אוגוסט 2019 פרסם פיקוד האימונים והתורה של צבא ארצות־הברית (TRADOC) 16 פרסומי תו"ל (ADP – Army Doctrine Publication), שהציגו את העקרונות הבסיסיים שלפיהם אמורים לפעול כוחות צבא היבשה של ארצות־הברית.1 זאת הפעם הראשונה שיצקו תוכן בתפיסת המבצעים הרב־ממדיים של צבא היבשה שפורסמה ב־2017, ופרסום העדכון נבע מכמה סיבות:

  • הפרסומים הם המסגרת הרעיונית של האופן שבו צבא היבשה צפוי להילחם בעתיד ושל תורת הלחימה העתידית שלו. כמו כן, הם מציעים הצצה לכיוון המעשי של תפיסת מבצעים רב־ממדיים, משום ש־16 הפרסומים הללו הם ספרי תורת הלחימה הראשונים שנכתבו לאחר פרסום התפיסה.
  • הדרך של צבא היבשה האמריקני להטמיע את התפיסה היא באמצעות כתיבת התורה לצד אימונים והכשרות במסגרת הצבאית. כפי שניסח זאת המפקד החדש של פיקוד האימונים והתורה, גנרל פול פונק: "אנחנו חייבים להפוך את זה לתורת לחימה [...] להתחיל לשנות את הארגונים שלנו [...] התפקיד שלנו הוא להפיח ב[תפיסת המבצעים הרב־ממדיים] חיים, ליישם אותה בכל הכוחות [שלנו] ולספק אותה ל[פיקוד הכוחות של צבא ארצות־הברית].2
  • מפקד פיקוד האימונים והתורה התחלף.3

הטענה המרכזית בסקירה זו היא שתורות הלחימה שפורסמו לא משנות דבר באופן שבו פועל צבא היבשה של ארצות־הברית. זאת משום שבלחימה הרב־ממדית, לפי התפיסה של צבא היבשה של ארצות־הברית, עיקר העיסוק של הכוחות הרב־ממדיים הוא מול היכולות ארוכות הטווח של האויבים העתידיים של המדינה (רוסיה וסין). על־מנת לעשות זאת יתמקד המאמר בפרסומי התורה העיקריים (מבצעים, מודיעין ופיקוד משימה), ויציג את עיקרי השינויים בהקשרי הרב־ממדיות בתורת הלחימה של צבא היבשה.

מבצעים, מודיעין ופיקוד משימה רב־ממדיים - האומנם?

במבוא לפרסום התורה (ADP 3-0) טענו כותבי המסמך כי "התפיסה המבצעית של צבא היבשה היא מבצעי יבשה אחודים".4 הפרסום התורתי של צבא היבשה "מבצעים 3-0" דן ביסודות, בהנחות ובתורת הלחימה של מבצעי יבשה אחודים, שמשמשים מקור התייחסות לפתירת בעיות צבאיות בכמה ממדים.

כותבי התורה ציינו שתפיסת הלחימה של הצבא בנוגע למבצעי היבשה האחודים5 אינה משתנה, אלא מקבלת רובד נוסף בהתייחסות הכוח היבשתי לממדים אחרים. לפי הכותבים, התיאוריה שמרכיבה את "מבצעי היבשה האחודים" היא הבסיס לתורת הלחימה של צבא היבשה וכן לתפיסה המבצעית של הצבא שפועל במסגרת הרב־זרועית (פעולה אחודה).6 הציפייה מהרכיב היבשתי היא שיפעל כחלק מהכוח הרב־זרועי, "יהגה יוזמה מבצעית, יטפח אותה ויביא למימושה באמצעות העמדת דילמות מרובות בכמה ממדים, באופן שיכפה על האויב להגיב לפעולת בעלות הברית של ארצות־הברית. על מפקדי הכוחות לכפות על האויב להגיב באופן מתמשך, עד שיתומרן ויידחק לעמדה שבה לא יוכל להחזיק יותר".7 לצורך כך, תתפרשׂ היוזמה על־פני כמה ממדים בו־זמנית. ואולם, אין הם מציינים כיצד לעשות זאת.     

ההגדרה של "מבצעי היבשה האחודים" כוללת את ארבעת התפקידים האסטרטגיים הנדרשים מצבא היבשה של ארצות־הברית:

  • עיצוב הסביבה המבצעית. שילוב כלל היכולות והפעילויות הנדרשות כדי לקדם יציבות אזורית ולהכין את התנאים הנדרשים להשגת היעדים הרצויים במקרה של מלחמה. את המבצעים מפעילים ומנהלים הארמיות האזוריות והכוחות הכפופים להן, ובשיתוף הכוחות הידידותיים שפועלים באזור האחריות של הארמיות.
  • מניעת עימות. כלל הפעילויות שנועדו להרתיע אויבים מלפתוח במלחמה מול ארצות־הברית או אחת מבעלות בריתה.
  • ניצחון מלחמה בעצימות גבוהה. המטרה של כוחות הצבא היא להביס ולהשמיד את כוחות האויב במהלך לחימה בעצימות גבוהה, כחלק מכוח רב־זרועי. העוצבות העיקריות בלחימה כזאת הן האוגדה והגיס.
  • ביסוס ההישגים של הכוח הרב־זרועי. פעולות שנדרשות מן הצבא כדי להפוך את ההצלחות המבצעיות לתנאים שיאפשרו סביבה מבצעית בת־קיימא, ולאפשר את העברת השליטה לרשויות אחרות. זאת לאחר הבסת כוחות היריב והשגת המטרות המדיניות.

ההגדרה של "מבצעי היבשה האחודים" קובעת גם שצבא היבשה של ארצות־הברית פועל כרכיב היבשתי של הכוח הרב־זרועי במסגרת מבצע רב־זרועי.8 מטרת הכוח הרב־זרועי היא להעצים את היכולות של כל אחת מהזרועות על־ידי ניצול היתרונות היחסיים שלה בתכנון המערכה9 ובניהול מבצעים עיקריים.10 

"מבצעי היבשה האחודים" היא התורה והמסגרת האינטלקטואלית שבה פועלות יחידות צבא היבשה של צבא ארצות־הברית, והיא נשענת על שלושה רעיונות:

  • השגת היוזמה, שמירה עליה וניצול "היוזמה המבצעית" - מושג שמשמעו "קביעת הקצב ותנאי הפעולה על־ידי מבצעים".11 הדרך לעשות זאת היא לגרום לאויב להגיב בפעולות בכמה ממדים בו־זמנית. דרך נוספת היא שמירה על עקרון פיקוד המשימה. הגישה של צבא היבשה של ארצות־הברית לפיקוד ושליטה12 על מבצעים היא גישת פיקוד המשימה, שנועדה להעצים את יכולת קבלת ההחלטות העצמאיות של המפקדים הזוטרים ולאפשר להם להוציאן לפועל. כפי שמציינים כותבי הספר בהקשר של פיקוד משימה,13 התהליכים הקיימים לא משתנים, וכך גם שבעת העקרונות של פיקוד משימה.14
  • נקיטת פעולה מכריעה - הוצאה לפועל של מבצעי הגנה,15 התקפה16 וייצוב17 בו־זמניים ומתמשכים, או סיוע למשימות של הרשויות האזרחיות. הפעלת שלושת סוגי המבצעים באופן זה נועדה לייצר דילמות מרובות ככל האפשר שיוצבו מול האויב ויגררו אותו לפעולה. הפעולה המשולבת אמורה לייצר סדרת תוצאים (אפקטים) שיוציאו את האויב מאיזון וימנעו ממנו להגיב. הם יעשו זאת על־ידי ארמיות רב־חֵילִיות, כלכלת כוח, סיור מתמשך והפעלת יכולות רב־זרועיות. לכן, על־מנת להשיג את ההישג האפקטיבי ביותר, כוחות צבא היבשה צריכים לפעול בעומק ובחזית בכמה ממדים, ולנצל את הזמן ואת המרחב שנוצרות בעקבות פעולות אלה. כותבי התורה מציינים שלמפקד המסגרת המתמרנת הסמכות לבחור אם לפעול בבת אחת או בשלבים, על־פי שיקול דעתו ובהתאם לתנאים בשטח.  
  • ביסוס הישגים - לא מדובר בשלב נפרד בלחימה, אלא בפעולה מתמשכת במהלך המערכה, שהישגיה מוגדרים בהתאם לאחת משלוש רמות:
    • הרמה האסטרטגית (באחריות מפקד הרכיב היבשתי במסגרת הכוח הרב־זרועי, לרוב מפקד הגיס) - ביסוס התנאים הנדרשים להשגת היעדים המדיניים כפי שהוגדרו לכוח הרב־זרועי.
    • הרמה המערכתית (באחריות ארמיית שדה או גיס) - ניצול ההישגים הטקטיים על־מנת להבטיח שהאויב לא יצליח להמשיך בהתנגדותו גם אם ישתמש באמצעים אחרים.
    • הרמה הטקטית (באחריות גיס או אוגדה) - שמירה על קצב המבצעים ללא הפוגה והבסת האויב בצורה שיטתית.18

החידוש העיקרי המוצע הוא מתיחת שדה הקרב לממדים אחרים ומוגדר כ"הוצאה לפועל של התקפה, הגנה, ייצוב וסיוע להגנה של הרשויות האזרחיות. [מבצעים אלו ייערכו] בכמה ממדים ועל־מנת לעצב את הסביבה המבצעית, למנוע עימות, לנצח בעימות יבשתי בעצימות גבוהה ולבסס את ההישגים כחלק מהפעולה האחודה".19

כך שההשפעה המיידית של תפיסת מבצעים רב־ממדית באה לידי ביטוי במתיחת שדה הקרב לממדים אחרים בלי לשנות את התהליכים המבצעיים הקיימים.

אש רב־ממדית

"תפקוד הלחימה של האש הוא [כלל] המשימות והמערכות הקשורות שיוצרות ומכנסות תוצאים בכל הממדים נגד האיום על־מנת לאפשר פעולות בכל קשת המבצעים הצבאיים".20 ניתן לראות שאחד התפקידים העיקריים של תפקוד האש הוא לכנס את היכולות, קינטיות או לא קינטיות, הרב־חיליות, הרב־זרועיות והרב־ממדיות למשימות תקיפה או סיוע בנפרד או במקביל, ואת ההגנה נגד טילים והגנה אווירית. תפקוד האש יפעיל אש חוצת ממדים21 ורב־ממדית.22

כך מוגדרים ממדי הלחימה השונים במסמך התורתי העוסק באש:

  • ממד היבשה - משטח כדור הארץ עד קו החוף, שחופף עם הממד הימי באזור החוף. מפקד הרכיב היבשתי בתוך כוח המשימה הרב־זרועי מקבל סמכות ממפקד כוח המשימה הרב־זרועי לטווח, לתעדף ולקבוע את התוצאה ואת תזמון האש שהוא מפעיל. האש היבשתית כוללת תותחים, מרגמות, טילים ורקטות.
  • ממד האוויר - משטח כדור הארץ עד לגובה שבו השפעת האש על המבצע הוא זניח. מפקד כוח המשימה הרב־זרועי מטיל את האחריות למרחב האווירי של כוח המשימה על מפקד הרכיב האווירי שלה. הוא אחראי לניהול, לסנכרון ולתיאום של המרחב האווירי בשטח זה. הוא גם הגורם המקצה את הניהול, הסנכרון והתיאום של המרחב האווירי בתוך המרחב האווירי של כוח המשימה הרב־זרועי. היכולת של הרכיב היבשתי להשפיע על המרחב האווירי מתבטאת בהפעלה של מטוסים ומסוקים למשימות שונות (לדוגמה, סיוע לתמרון) ושל מערכות ההגנה האווירית או ההגנה נגד טילים של הצבא.
  • הממד הימי - אוקיינוסים, ימים, מפרצים, איים ואזורי החוף והמרחב האווירי שמעליהם. האש הימית יכולה לסייע לתמרון היבשתי או לתקיפת מטרות שונות. לא מצוין כיצד הכוח שפועל בממד היבשתי יכול לסייע לכוחות שפועלים בממד הימי.
  • ממד החלל - סביבת החלל, נכסי החלל והנכסים שמופעלים על־מנת לחדור ולפעול בסביבה זו. סביבת החלל היא סביבה גשמית שבה נערכים מבצעים צבאיים ובהם איסוף מידע, ניטור סביבתי, התראה, תקשורת לוויינית, אמצעי חישה שונים, ניווט על־פי מיקום ותזמון של הפעולה הצבאית. האויב ישאף להגביל את היכולת של כוחות צבא היבשה לפעול ברוחב זה או למנוע אותה לחלוטין, ולכן יחידות צבא היבשה צריכות להיות מוכנות להפעיל את האש ללא יכולות מיקום, תקשורת, חיישנים, איסוף וניטור.
  • ממד הסב"ר - מרחב גלובלי בתוך סביבת המידע שמורכב מרשתות עצמאיות ותשתיות שונות. מפקדי צבא היבשה יכולים ליצור תוצאים בסביבת הסב"ר באמצעות ביצוע פעולות הגנה והתקפה במרחב בו פועלת המסגרת.

משימות האש הן כדלקמן:

  • אש לסיוע במבצעים שנועדה לעיצוב שדה המערכה - סיוע לתוכנית מערכה של מפקד המופקד על אזור גאוגרפי מוגדר. המבצעים הם נגד פעולות היריב שמערערות את היציבות של מדינות או אזורים ונוגדות את האינטרסים של ארצות־הברית.
  • אש לסיוע מבצעי מניעה - מטרת מבצע המניעה היא להרתיע את היריב לפעול נגד האינטרסים של ארצות־הברית, והוא מורכב מהעקרונות הבאים:
    • אש גמישה להרתעה ולתגובה מהירה - אש להגנה על הנכסים והכוחות ומניעת איומים צפויים.
    • התאמת הכוח למבצע.
    • מבצעים לשינוי זירת המלחמה - יצירת התנאים המיטביים לביצוע מהיר של מבצע צבאי, וסיוע בדרישות של תוכנית מערכה ספציפית במהלך משבר.
    • אש לסיוע הטלת כוח - אש לדיכוי איומים, שיבוש מבצעים של האויב, השמדת מסגרות ויכולות של האויב והגנה על נכסים חיוניים.
  • אש לסיוע במלחמה בעצימות גבוהה - מפקדי צבא היבשה יתעדפו, יבחרו וישלבו תוצאים, קטלניים ולא קטלניים, מיכולות שונות, על־מנת לסייע למבצעי צבא היבשה בלחימה בעצימות גבוהה. הם יכולים לכנס יכולות מכמה נכסים רב־ממדיים על־מנת לפגוע ביריב, להציב בפניו דילמות רבות ולייצר פערים במערכי ההגנה שלו, שיאפשרו לכוחות צבא היבשה לנצלם. כינוס היכולת בעומק יכול לסייע בעיצוב שדה המערכה או בפגיעה בעתודות האויב.
  • אש למבצעי ביסוס ההישגים - מבצעים שנועדו לקבע את ההצלחה המבצעית ולקבוע את התנאים לסביבה מבצעית יציבה שמאפשרת את העברת השליטה לרשויות החוקיות.

הנכסים הכלולים בתפקוד האש הם: אש קרקעית - תותחים, טילים ורקטות; אש אווירית - מטוסים ומסוקים; הגנה נגד טילים או נגד מטוסים; מבצעים בסב"ר או בספקטרום האלקטרו־מגנטי; מבצעים בחלל; אש רב־לאומית; מבצעים מיוחדים; ומבצעי מידע.

הפרסום התורתי מדגיש במיוחד את הנכס האחרון. מבצעי מידע הם הפעלה משולבת, במהלך מבצעים צבאיים, של יכולות הקשורות במידע, בתיאום עם דרכי פעולה להשפיע, לשבש, להשחית, לגזול את תהליך קבלת ההחלטות של היריבים או יריבים אפשריים ובמקביל להגן על כוחותיך. המבצעים כוללים הונאה צבאית, פעילויות אלקטרומגנטיות במרחב הסב"ר, מבצעי סיוע מידע צבאיים, מבצעים טכניים מיוחדים, מבצעי מידע, יחסי ציבור, תיעוד צבאי, צבא-חברה, מבצעי אבטחה ופעילות עם מנהיגים, כולל ראשי המשטרה. בהקשר של מבצעי מידע, פגיעה ביכולות קבלת ההחלטות של היריב כוללת תקיפה פיזית; נוכחות, עמדה ופרופיל;23 אבטחה בסב"ר; פעילות עם גורמים של מדינות אחרות; אבטחה פיזית; תוכניות מיוחדות להנגשה; מבצעי צבא חברה; מודיעין.

ניתן לראות שהמשימות של תפקוד האש והנכסים שהוא מפעיל, הופכים אותו לתפקוד רב־ממדי ולא רק בהיבט של מתיחת שדה המערכה. כמו כן, צבא היבשה אינו יכול להשפיע כיום על הממד הימי, ועולה השאלה, האם זה עניין של מודעות או של יכולת? זוהי שאלה שאין לה מענה בתורת הלחימה שפורסמה.  

התיאום של יכולות האש הרב־ממדיות מתחיל בכוונת המפקד ובאינטגרציה שלו בניתוח המשימה. תכנון הסיוע של האש הוא ההמשך של ניתוח המשימה והצרכים המבצעיים, הקצאת היכולות לכוחות, שילובם, התיאומים ביניהם ותזמון האש. כל התהליכים האלה נועדו לתאר את התוצאים שיאפשרו את התמרון. בהקשר זה הכותבים אינם מציעים שינוי בתהליכים המבצעיים של רכישת המטרות.

הפרסום התורתי שעוסק באש מראה שצבא היבשה האמריקני מציע להעמיס על התהליכים המבצעיים הקיימים את הפעילות בממדים האחרים, והדגש הוא על מבצעי המידע שעליהם יש השפעה יותר ברורה של ממדי הלחימה החדשים-ישנים (חלל וסב"ר).

סיכום

הצבא האמריקני החל לפרסם תורות לחימה שמשלבות את תפיסת המבצעים הרב־ממדיים. תורות הלחימה שפורסמו מראות שתפיסת המבצעים הרב־ממדיים לא משפיעה על הפעילות העכשווית של מסגרות צבא היבשה. ההשפעה העיקרית היא על תחום האש. יתרה מכך, לא ניתן להבין מספרי התורה שפורסמו מהם העקרונות להפעלת כוח יבשתי רב־ממדי, למעט מתיחת שדה הקרב לממדים נוספים. רוצה לומר, השינוי הראשוני שאותו מבקשים מפקדי צבא היבשה של ארה"ב להנחיל הוא באופן שבו מפקדי המסגרות מנתחים את שדה הקרב. ההשפעה על הפעלת האש באה לידי ביטוי בעיקר ברעיון הכינוס. לפי תורת הלחימה שעוסקת באש, כינוס יכולות רב־ממדיות קשור כיום בקשר גורדי לאוגדה ולהפעלת האש באוגדה. זאת משום שהפעלת האש בצבא היבשה בכלל ובאוגדה בפרט היא רב־זרועית בעיקרה, וקיימים בה נהלים סדורים ומוכרים של ניצול הנכסים הרב־זרועיים. כמו כן, בלי קשר לתפיסה שהתפתחה בצבא היבשה של ארצות־הברית, היכולות ותפקודי האש שמפעילים כוחות היבשה הם רב־ממדיים.

צבא היבשה של ארצות־הברית רואה בעקרונות שמרכיבים את "מבצעי היבשה האחודים" את האופן שבו יילחם בעתיד הנראה לעין. מהפרסומים שנבחנו ניתן לראות שתהליך יישום התפיסה הרב־ממדית של צבא היבשה של ארצות־הברית התחיל בהתאמות תורתיות קטנות, ובעיקר בתחום האש. זאת משום ששינוי תפיסתי עמוק כל כך, כפי שמציגים כותבי התפיסה, מצריך זמן.  

הערות

  • Headquarters Department of the Army, Army Doctrinal Publication (ADP) 1-01 Doctrine Primer, (31 July 2019), pp. 2-4.

  • Kyle Rempfer, "Four takeaways from the new TRADOC commander", The Army Times (13 August 2019)

  • שם.

  • Unified Land Operations

  • Unified Action. "פעולה אחודה" מוגדרת כ"סנכרון, התיאום ו/או האינטגרציה לפעילויות של ישויות ממשלתיות או לא ממשלתיות יחד עם הצבא על־מנת להשיג מאמץ אחוד".

  • Headquarters Department of the Army, ADP 3-0 Operations, (31 July 2019), pp. V and 1-6

  • Ibid, p. 1-11

  • כוח רב־זרועי מוגדר כ"כוח שמורכב מרכיבים, המסופחים או מוקצים לאחת או יותר מהמחלקות של משרד ההגנה שפועלים תחת מפקד כוח רב־זרועי אחד". מבצע רב־זרועי מוגדר כ"פעולות צבאיות שנערכות על־ידי כוח רב־זרועי והשירותים שמופעלים ביחסי פיקוד ייחודיים אחד עם האחר ושאינם מרכיבים, בעצמם, כוח רב־זרועי". שם, עמוד 9-1.

  • מערכה מוגדרת – שורה של מבצעים שמכוונים להשגת מטרות אסטרטגיות או מערכתיות בזמן ובמרחב מוגדר. שם.

  • מבצעים עיקריים (Major Operations) – סדרה של פעולות טקטיות (קרב, עימות, תקיפות), שנערכים על־ידי כוח קרבי, מתואמים בזמן ובמרחב, למען השגת יעדים מערכתיים או אסטרטגיים בתוך שטח המבצעים. שם.

  • Ibid, pp. 1-11

  • ההגדרה לפיקוד ושליטה: "מימוש הסמכות וההוראות על־ידי מפקד שנבחר לכך על כוחות מיועדים או מסופחים על־מנת לעמוד במשימה". שם, עמוד 3-8.

  • Headquarters Department of the Army, ADP 6-0 Mission Command – Command and Control for Army Forces (31 july 2019)

  • יכולת, אמון, הבנה משותפת, כוונת המפקד, פקודת מבצע, יוזמה ממושמעת וקבלת סיכונים.

  • "מבצע שנועד להביס התקפה של האויב, להרוויח זמן, לשמור על הכוח ולפתח תנאים עדיפים למבצעים התקפיים או למבצעי ייצוב". שם 4-3.

  • "מבצע שנועד לנצח או להשמיד את כוחות האויב ולהשתלט על שטח, משאבים ומרכזי אוכלוסייה". שם, עמוד 3.

  • "מבצע שנערך מחוץ לגבולות ארצות־הברית בתיאום עם כלים אחרים של העוצמה הלאומית, על־מנת ליצור ולשמור על סביבה בטוחה, לספק שירותי ממשל בסיסיים, שיקום תשתיות חירות וסיוע הומוניטרי". שם.

  • הכותבים מציינים ארבעה ציוויים למבצעי יבשה אחודים: סימולטניות, עומק, סנכרון וגמישות. הם מבססים את דבריהם על חמישה עקרונות: פיקוד משימה, קרב משולב, שמירה על שלטון החוק, הקמה ושמירה על הביטחון ויצירת דילמות מרובות לאויב.

  • Ibid, p. 1-3

  • Headquarters Department of the Army, ADP 3-19 Fires , 31 July 2019, pp.1-1

  • "אש מממד אחד שיוצרת תוצאים בממד אחר". שם, עמוד 4-1.

  • "אש שמכנסת תוצאים משני ממדים או יותר נגד מטרה [אחת]", שם.

  • המסמך לא מרחיב בנושא זה.