על מילואים ומקצועיות

תא"ל (מיל') ארי סינגר, קצין מילואים ראשי15.09.2020

במקום לחפש להחליף מג"דים במילואים במג"די מנמ"ש, עדיף להשקיע מאמצים בפרקטיקות לשמור ולפתח את רכיב המומחיות הצבאית כחלק מהמקצוענות הצבאית, כדי לא לאבד את תרומת ההון האנושי של המג"דים ומפקדים בכירים אחרים ממערך המילואים

בגיליון 488 של "מערכות" (אוגוסט 2020) פורסם מאמר בשם "מפנקסו של מג"ד - מג"ד המילואים כמקצוע". במסקנת המאמר (המופיעה גם מתחת לכותרת) נכתב: "עם מלוא ההערכה והכבוד לאנשי המילואים המשמשים כמג"דים, בשלה העת להחליפם באופן מדורג ושיטתי בקצינים סדירים, מנוסים ומקצועיים, שיובילו את יחידותיהם במקצועיות לניצחון". בעיניי יש פער תפיסתי בין מערך המילואים למערך הסדיר (פער הדדי - אין אדם רואה מומי עצמו) והוא יהיה קיים כל עוד לא נוכל לבנות עולם מושגים או עולם מדדים אחיד כדי לגשר עליהם. אתייחס לארבעה מהם:

"במאמר זה אטען כי מעצם העובדה שהפיקוד הצבאי הוא מקצוע לכל דבר ועניין, לא ניתן להניח את תפקיד הפיקוד על גדוד מילואים בידי מפקדי גדודים במילואים שהעיסוק במקצוע הצבאי עבורם משני, וכי הפיקוד על גדוד מילואים צריך להיות בידי קצינים סדירים"

מקצועיות. הפיקוד הצבאי (בין שאר המקצועות הצבאיים) הוא מקצוע, על כך אין חולק. שמירה על המקצועיות של המפקד היא אתגר מתמשך, והאחריות עליה מוטלת בעיקר על המפקד עצמו. ואולם, הארגון אחראי לתת כלים למפקד למימוש אחריותו. כיום יש לנו עוד הרבה מה לעשות שיידע המפקד להעריך את המקצועיות שלו באופן מדיד ומדויק, ולתת לו את הכלים לצמצם את פערים שמתגלים. השאיפה מונחת בערך המקצועיות ברוח צה"ל: החייל ישאף לרכוש את הידע המקצועי ואת המיומנויות הנדרשים לביצוע תפקידו, ויישמם תוך חתירה לשיפור מתמיד של ההישגים האישיים והיחידתיים.

הצבא מורכב מאלפי בעלי מקצוע, מהות הצבא הוא הרבה מעבר למקצוע. המקצועיות היא תנאי הכרחי לנצח בקרב, להתאמן ולנהל שיגרה,  אבל זה לא מספיק. מעבר למקצועיות נדרשת מקצוענות. צבא ארצות־הברית הגדיר חמישה מאפיינים למקצוענות: מייצר אמון, הוקרת ערך השירות (שליחות), מומחיות צבאית, חתירה למצוינות, למידה מתמדת והנחלת המקצוע לרעך ופקודיך ורוח לחימה.

מומחיות צבאית היא רק אחד התנאים (ולא הראשון שביניהם) המאפיין את המקצוענות הצבאית. כמובן שלכל מאפיין יש תנאי סף, אבל המקצוענות היא שקלול של כולם. מפקדי יחידות מילואים יכולים להיות מקצוענים צבאיים, והתמהיל בין המאפיינים אצל מג"ד טיפוסי בסדיר יהיה שונה ממג"ד טיפוסי במילואים. מקצוענות מודדים לא רק דרך פריזמה של זמן. אצל רבים ממפקדי המילואים העיסוק במקצוע הצבאי הוא לא משני, הוא נעשה בקצב אחר ולמשך זמן (יותר זמן ממקביליהם במערך המסדיר). לקצין בקבע במנמ"ש יהיה גם מקצוע צבאי אחר שהוא לא מג"ד כמקצוע עיקרי. על מקצוענות צבאית מילואימניקית ארחיב במאמר שאכתוב ב"מערכות". 

"למעשה, המפקד במילואים, ובכלל זה גם המג"ד, אינו מעודכן בהתרחשויות המבצעיות היום־יומיות בגזרות השונות והוא מקבל את תמצית הידע סמוך למועד זימונו לתעסוקה המבצעית או כאוגדן תחקירים ולקחים המונחים בתוך קלסר או מקוטלגים בתיקייה ברשת הצבאית. אותם הוא אמור לקרוא באופן עצמאי, ולהשליך מתוכם על הנדרש ממנו במשימותיו. למותר לציין  שאין לכך אח ורע בשום מקצוע אזרחי, ואין למג"ד יכולת אמיתית להפוך את אוסף התחקירים לידע משמעותי ומלמד"

עדכניות. עיקר תכליתו של מערך המילואים הוא לא בשגרה. איש המילואים הוא היחיד שמכויל "חירומית", ואינו שבוי בקונספט של "בט"ש מוגבר". הוא לא צריך לעשות שינוי מנטלי משגרה לחירום. לעומת זאת בתע"מ אני מצפה ממפקד שידע לבצע נוהל קרב במהירות, ביעילות וממוקד למשימתו. חוסר המקצועיות, בציטוט מן המאמר, הוא דווקא של הרמה ממונה שמשאירה קלסרים למג"ד ואומרת לו: "תסתדר". מיומנויות אלה נדרשות בנוהל קרב חפוז ולא סדור בתנאי אי ודאות, ואין כמו כניסה לתע"מ להתאמן עליהן. גדוד המילואים מביא חשיבה חדשה לגזרת התע"מ מתוך הבחינה המחודשת של השטח, מחשיבה עצמאית ומהאומץ להביע עמדה. צודק המחבר שכתב: "למותר לציין שאין לכך אח ורע בשום מקצוע אזרחי", אבל המקצוע הצבאי אינו דומה לשום מקצוע אזרחי.  

"בעיתות שגרה ניצבת המשפחה בראש סדר העדיפויות של מג"ד המילואים, ורק בחירום עולה שירות המילואים לראש סדר העדיפויות על כן קיים קושי לשבץ קצינים טובים המסוגלים לבצע את תפקיד המג"ד במחויבות גבוהה ובסטנדרטים הנדרשים"

מחויבות. לכל אדם כמה מחויבויות. בעזרת בגרות וניסיון לומדים לאזן בין המחויבויות השונות. אין "ראש" לסדר העדיפויות, הרי הוא מצבי ומשתנה תדיר. כל מפקד יודע שיש לו אחריות, ואותה צריך לממש. האם יש מפקד אחד (כל שכן מג"ד) שחושב שכשירות היחידה ובניין הכוח בשגרה יכולה להדחק לתחתית סדר העדיפות? האם כמשלים לכותרות אפשר לומר בנוגע לאנשי קבע: שגם בעתות שגרה לעולם שירות הקבע תהיה בראש סדר העדיפות שלו לפני המשפחה? איש קבע נהנה מהזהות בין מקום העבודה ומקום השירות. האם ניתן להסיק שהמחויבות והסטנדרטים אצל אנשי קבע נובעים מכך שזה מקור פרנסתם?

מהיכרות שלי עם אנשי הקבע - המניע של רובם הוא ערכי. אפשר להניח שמחויבות מפקדי המילואים נשענת לכל הפחות על אותם ערכים כמו אנשי קבע, אך בתוספת מורכבות גדולה יותר של איזון בין משפחה, מקום עבודה וצבא. אגב, קושי זה קיים גם אצל מג"די מילואים במנמ"ש ואצל רוב מוחלט של מפקדי החטיבות בקבע שיש להם שני מפקדים שמנהלים אותם. כל איש מילואים מכיר תופעה של קצין במנמ"ש שלא הגיע לכנס משמעותי בהשתתפות של קציני המילואים הכפופים לו בגלל לו"ז חשוב אצל מפקדו השני - שלא קיבל עליו שחרור (שוב פריבילגיה השייכת רק למעסיק שנקרא צה"ל).

"מעתה מנהיגותו אינה נשענת במובהק על המשמעת הצבאית ועל השגת ציות בשיטת "שכר ועונש", אלא בעיקר על מנהיגות בלתי פורמלית"

לדעתי יש כאן שלוש טעויות:

  • משמעת צבאית שייכת גם לחיילי המילואים. ערך המשמעת ברוח צה"ל: "החייל יפעל כמיטב יכולתו לביצוע מלא ומוצלח של הנדרש ממנו על פי הפקודות ועל פי רוחן. החייל יקפיד על מתן פקודות חוקיות בלבד, ולא יציית לפקודות בלתי חוקיות בעליל". האם יש משהו בערך המשמעת שלא שייך גם לחיילי המילואים?
  • מנהיגות הנשענת רק על ציות בשיטת שכר ועונש לא תחזיק מעמד בשדה הקרב. אולי ההבדל בין מפקד בסדיר ומפקד במילואים הוא שאם "ציות בשיטת שכר ועונש" לא יעבוד אצל הסדירים בשדה הקרב, אצל המילואים זה לא יעבוד גם בשגרה.  
  • מנהיגות המג"ד היא פורמלית. מפקד ביחידת מילואים פורמלית נותן פקודות פורמליות וביחידתו יש משמעת צבאית. הוא בונה את מנהיגותו באופן פורמלי כדי לרכוש את אמון חייליו ויחד יחידה כשירה, מוכנה ומסוגלת לכל משימה. אסור שנתבלבל בין מנהיגות לתרגילי מנהיגות, בין מה שנראה "בלתי פורמליות" ובין חשיבה עצמאית והאומץ להביע דעה הן אצל המפקדים ואצל החיילים. תכונה זו מאפיינת מילואים וחסרה במערך הסדיר.

חייל (ובמיוחד) מפקד מילואים בחרו לשרת מתוך השליחות. מה שנראה לפעמים בעיני איש סדיר כחוסר משמעת, לרוב מהווה התגלמות המעורבות, היוזמה והשקידה של המילואימניקים = אחריות, כפי שממוגדרת ברוח צה"ל: החייל יראה עצמו שותף פעיל בהגנה על ביטחון המדינה, אזרחיה ותושביה. החייל יפעל תוך גילוי מתמיד של מעורבות, יוזמה ושקידה, בשיקול דעת ובמסגרת סמכותו, כשהוא נכון לשאת באחריות לתוצאות פעולותיו. המעורבות והיוזמה מעמידים אתגר בעיני המפקד (הסדיר והמילואים כאחד), אבל לרוב הם מגיעים ממקום של שליחות ורצון לתת משמעות לעובדה שהם יצאו מהבית לאימון או לתעסוקה מבצעית כדי לשרת את המדינה.

אסטרטגיית צה"ל מגדירה את מערך המילואים כ"נדבך מרכזי של בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל", וביחד עם מערך הסדיר מהווים מערכת מבצעית אחת. בשנים האחרונות הולכת וגוברת מגמות העירוב בין שני מערכים אלה. כדי למצות את היתרונות של המשאב האנושי בצה"ל בסוגי השירות השונים (חובה קבע ומילואים) יש להבין לעומק את המאפיינים הייחודיים של כל מערך ולבנות את החיבורים המתאימים. במקום לחפש להחליף מג"דים במילואים במג"די מנמ"ש, עדיף להשקיע מאמצים בפרקטיקות לשמור ולפתח את רכיב המומחיות הצבאית כחלק מהמקצוענות  הצבאית, כדי לא לאבד את תרומת ההון האנושי של המג"דים ומפקדים בכירים אחרים ממערך המילואים.