מי צריך טנקים?

בשבוע שעבר התקיים טקס חגיגי 1 לסגירת חטיבת טנקים במילואים - עוצבת מרכבות הפלדה (חטיבה 847) שהוקמה ב־ 1978 על־ידי עוזי קרן ולחמה בפיקודו בציר החוף במבצע של"ג, והשתתפה במלחמת לבנון השנייה, נסגרה. ב־ 1982 הגיע מספר האוגדות המשוריינות וחטיבות הטנקים לשיאו. בניין הכוח של צה"ל הפרנואיד בצדק שלאחר 1973 , דחף לגידול עצום בסד"כ הטנקים ואמל"ח נוסף, עד כדי כך שכלכלת ישראל כמעט לא יכלה לקיים את צה"ל ואת המדינה ביחד. בספר המרתק על אלוף מוסה פלד 2, שלו חלק מרכזי בשיקום צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים, מצוין שבמסגרת תוכנית בניין הכוח הרב־שנתית "מטמון" הוכפל מספר האוגדות מ־ 1973 ל: " 11 אוגדות משוריינות ובהן 33 חטיבות שריון, עוד מספר חטיבות טנקים עצמאיות וכן ארבעה גדודי שריון פיקודיים" 3.

המספר כיום נמוך בהרבה. אין לי כוונה להיכנס לדיון האם היו צריכים לסגור את החטיבה, עניין שזכה לכותרות משנה בעיקר בעקבות מעורבות אלוף בריק 4 בעניין ומכתבי מפקדים במילואים. נוסף על כך, אין לי את התמונה הכוללת של סד"כ הטנקים בצה"ל, ואת שיקולי העלות והמשאבים במבט צה"לי כולל, לכן מה שנותר הוא לשאול את השאלה העקרונית - מי צריך טנקים? השאלה הזו נשאלת בעוד כמה מקומות. כמו חיל הנחתים של ארצות־הברית 5 שסגר את גדודי השריון המעטים שהיו לו. אבל אין מה לדאוג, הוא סומך על כך 6 שהצבא (ARMY) ידאג לו. גם בריטניה שהשמש כבר מזמן שוקעת עליה, שוקלת מה לעשות בעניין הטנקים המזדקנים שלה 7, ומחפשת אידיאולוגיה שתסביר למה ניתן להסתדר בלי טנקים. אז למה טנקים?

מפקד החטיבה האחרון אל"ם רונן תמים (מימין) ומפקד עוצבת עידן תא"ל דוד זיני מכסים את נס החטיבה בטקס הסגירה שלה, אוגוסט 2020 . צילום: דו"ץ

למה לא טנקים. אחד ההסברים לשאלה "למה לא טנקים" הוא הפגיעות של כלי הרק"ם, ובכללם הטנקים, מיכולות הנ"ט הקיימות כיום. גם היכולות המסורתיות שטוחות המסלול (קורנט ואחרים), היכולות האוויריות שתופסות תאוצה בעשורים אחרונים (מל"טים) ויכולות שנפוצו לאחרונה, אם כי קיימות כבר זמן, של טילים משוטטים. יש המוסיפים לכך את היכולות הרקטיות המדויקות שהשתפרו מאוד. כל אלה משמשים, למשל, בהסברי הנחתים ל"למה לא טנקים", המסתמכים גם על היכולות המרשימות שהפגינו הטורקים בסוריה בשנה האחרונה. לנחתים גם הסברים על כך שקשה להביא לחוף את הטנקים, ושהשימוש בהם איננו משרת את משימות הליבה שהם נדרשים אליהם. מה שנקרא, ניפגש בפלוג'ה.

טענה נוספת שנשמעת לעתים היא שהסתיים עידן הלחימה של צבאות נגד צבאות - לא יחזרו שדות הקטל של קורסק, רמת הגולן ומלחמת המפרץ הראשונה. ייתכן ובטווח הקרוב זה לא יקרה לנו, כאשר חזבאללה וחמאס הם האויבים הראשיים, אבל מבט לעבר 4295 הטנקים של צבא מצרים 8, יכול לעורר חשש או תקווה לקרבות שריון בסיני . דומה שהקושי העיקרי הוא הכסף. טנקים הפכו למערכות יקרות לייצור ולאחזקה, ואם הפעם האחרונה ששדרגת את טנקי המערכה הייתה ב־ 1998, אז כמו צבא בריטניה תצטרף לגייס את הכסף הרב שאין או למצוא הסברים מקצועיים סבירים פחות או יותר אודות הִשתנות שדה הקרב.

למה כן טנקים". הטורקים, אלה המשמשים בהסברי הנחתים ל"למה לא", דווקא השתמשו בטנקים במערכה בסוריה 9. מן התמונות ניתן ללמוד שהטנקים משמשים את הצבא הטורקי יחד עם רק"ם כבד, בינוני וקל, ללחימה ולנשיאת כוחות. ניתן לטעון שלטורקים הייתה עליונות אווירית שאפשרה להם לפעול בסוריה. העליונות האווירית שיש לצה"ל, גם אם תשובש על־ידי המל"טים הגדולים והקטנים של האויב, כפי שהתרחש לדוגמה במוצול 10, תאפשר לו להפעיל רק"ם כבד וטנקים חיוניים ללחימה בשטחים סגורים בכלל ובשטחים בנויים בפרט 11. ראינו דוגמאות לכך במבצעים האחרונים של צה"ל בעזה, וממקומות אחרים 12 במהלך עשרות השנים האחרונות. הטנקים, דומה ובלי להעליב את ידידי השריונרים, השלימו מעגל וחזרו לפחות בלחימה בשטחים הסגורים להיות כלי מסייע לחיל הרגלים. זאת באמצעות היכולות שלהם 13 בתחומי הקטלניות, השרידות והתצפית והגילוי. ניתן כאן רק כמה דוגמאות ליתרונות הטנק 14.

קטלניות. אם יש סיבה אחת להכניס טנקים לשטח בנוי זו עוצמת האש. אין לחי"ר תחליף לפגזי 120 מ"מ (וגם ל־ 105 מ"מ) של הטנקים, ולנפח אש מקלעי הטנקים. במיוחד שתחמושת הטנקים הותאמה ללחימה לשטח הבנוי ולפגיעה באדם (למשל "חצב" ו"כלנית"). גם אם יותקנו תותחי 30 או 40 מ"מ על הרל"חים של צה"ל, הם לא יוכלו להחליף את אש הטנק מבחינת העוצמה, וכן מהסיבה הפרוזאית שלא מעמידים רק"ם שנושא כיתת חי"ר בעמדת ירי.

שרידות. מערכות השרידות 15 של הטנקים, לפחות הישראליים המתקדמים, יודעות להגן לא רק הטנק עצמו אלא גם על המסגרת 16, ולא רק במעגלים הקרובים (ראו תרשים).

"מעיל רוח", כך פורסם, יודעת לזהות את מקור הירי 17 ולהכווין את הטנק אליו, וממנו דרך מערכות העזר לפיקוד ושליטה לגורמי אש נוספים 18. יכולת הטנק לסחוב עליו הרבה יאפשרו, כך ניתן להניח, להתקין עליו מערכות הגנה עצמיות ומסגרתיות נגד רחפנים ושאר מרעין בישין שאויבנו ישתמשו, ככול שמערכות ההגנה הללו ילכו ויקטנו.

דוגמה להגנה מסגרתית נוספת היא היכולת של טנק לעצור רכבי תופת - 19 אמל"ח שהיה בשימוש נפוץ של דאעש.

מעבר מתפיסת שרידות על בסיס שריון לתפיסה רב־שכבתית

תצפית וגילוי. כיום החי"ר נמצא בנחיתות עצומה ביכולות התצפית והגילוי שלו לעומת הטנקים. זאת לפני כניסת הדור החדש של טנקי המרכבה, אשר לפי קצין השריון הראשי " 20: יהיה שונה במספר רב של תחומים בשל יכולות המיגון המתקדמות, מחשב חכם שיידע לאסוף נתונים, לבצע היתוך ובשילוב סנסורים נוספים לייצר מטרות בזמן אמת לפני שהאויב נעלם או להעביר אותם לטנקים אחרים במחלקה ובפלוגה", וגם לפני כניסת רק"ם עתידי 21 יהיה מה שזה יהיה.

אחרי שהצגנו בקצרה את חיוניות הטנקים ללחימה בשטחים הסגורים שבהם צפוי צה"ל להילחם, לפחות בטווח הקרוב, יש לשאול כמה טנקים זה מספיק. שוב, נתעלם מ־ 4295 הטנקים המצריים, ונתבונן על תרחיש סביר של לחימה בפאתי ואולי גם בתככי עזה או בנת ג'ביל. האם יש מפקד צוות קרב יבשתי שיהיה מוכן לוותר על טנקים בקטע הרחוב שהוא נדרש להילחם בו? כול או מרבית צוותי הקרב הפלוגתיים יורכבו גם מטנקים. עדיף שמחלקה תהיה המסגרת הקטנה שבה יופעלו (ולא ניכנס לוויכוח המרתק של כמה טנקים זאת מחלקה, למרות החשיבות 22 של העניין).

מכיוון שאני לא יודע כמה טנקים יש בצה"ל, נותר לקוות שיש מספיק ויותר, מכיוון שבלי טנקים נתקשה להילחם במתארים הצפויים לצה"ל בשטחים הבנויים בדרום ובצפון. עניין נוסף הוא המשך פיתוח הטנק ומערכותיו ללחימה בשטחים סגורים, וכחלק מצוות קרב הכולל חיילים רגליים ורק"ם נוסף.