מודל פיתוח למג"ד גמיש מחשבתית

רס"ן איתן סמואל, רל"ש מפקד פיקוד הדרום16.11.2020

נכון יהיה לאמץ מודל המפתח מפקדים ביבשה שבו הם מבצעים תפקידי פיקוד ומטה ביחידות מחילות שונים וכן תפקידי מטה מבצעי

הגמישות עוברת כחוט השני בכל רמות הפעולה והמחשבה הצבאית, כדרישה בסיסית והכרחית להתמודדות בקרב. האתגרים ומאפייני שדה הקרב המודרני כפי שצה"ל ניתח, יחייבו את המג"ד ביבשה להיות יצירתי וגמיש. מתוך כך מתפתחת בצה"ל ובזרוע היבשה ההבנה כי לצד יכולת פעולה רב־חילית ובסביבה רב־זרועית קיים הכרח לפתח בקרב דור המג"דים הבא יכולות פיקוד התומכות גמישות ארגונית ומחשבתית, ומיצוי של מגוון היכולות הקיימות בלחימה. אך האם בניין הכוח בזרוע היבשה אכן תומך את ההבנה הזאת?

מודל הפיתוח הנפוץ בצה"ל הוא אורכי. במסגרתו חייל מתפתח מגיוסו, עבור דרך תפקידי הפיקוד והקצונה השונים וכלה ברמת פיקוד על פלוגה - באופן היררכי ובתוך עולם התוכן המקורי של היחידה או המערך שאליו התגייס.1 במודל שכזה המפותח לא מוכוון לחוות עולמות תוכן נוספים, מכיוון שהמודל האורכי רואה במומחיות מרכיב היסוד ביכולת המפקד. לעומת זאת, מחקרים מתחומים שונים מראים כי שימוש בגיוון משימות משפר את התפוקה של היחיד ומאפשר לארגון כולו להתפתח. את היתרון הזה מבקש להשיג המודל הרוחבי, הרואה בגיוון תפקידים מוטיב מרכזי בתהליך פיתוח של אדם. במודל זה ניתן הדגש על מעבריות וגיוון תפקידים לשם יצירת תפיסה מקצועית רחבה, תוך פיתוח יכולת הסקה ושימוש בכלים מעולמות תוכן שונים בעת התמודדות עם בעיה.

במאמר זה בדקתי האם קיים קשר בין מודל פיתוח רוחבי וגמישות מחשבתית ומיצוי היכולות, ובין אוכלוסיית הקצינים המיועדים לפקד על גדודים בצבא היבשה.

מודל פיתוח אורכי

מטרתו של מודל הכשרה אורכי היא לפתח מנהל המומחה בתוכן או בתחום מסוים. המודל מושתת על שני מרכיבים: מומחיות ואורגניות. במודל הכשרה זה רוב הניסיון המעשי ומרבית הלמידה מתבצעים בתחום ידע מובחן ומוגדר. כך למעשה מטמיעים באלה המיועדים לניהול את המקצוע ואת ההיכרות האינטימית עם מרכיבי המערכת שעליה הוא עתיד לפקד.

ככלל, יש קונצנזוס רחב בקרב חוקרים שונים, שהתמחות בתחום מסוים מובילה לתוצאות טובות יותר בביצוע פעולה.2 החוקרים מחלקים את רמות הלמידה של אדם לשלוש רמות שונות:

  • הרמה הראשונה היא היעילות בביצוע מטלה מסוימת, שמושגת באמצעות חזרה על אותה מטלה פעמים רבות ותוביל לכך שתיעשה שגרתית.
  • הרמה השנייה מושגת ככל שאדם צובר ניסיון מעשי בביצוע משימה וכך הוא יכול להשתפר ואף לחדש מפעם לפעם.
  • הרמה השלישית היא היכולת לזהות במהירות רמזים חשובים שיקצרו את זמן הפתרון במקרים בהם מתעוררות בעיות בביצוע המטלה. ברמה זו, אדם יוכל להגיב ולהציע פתרונות בזכות ההיכרות המעמיקה עם תחום המומחיות שלו.3

גם בהקשר הצבאי מרכיב המומחיות מתייחס לתוצאה העיקרית. המודל רואה במומחיות של חייל על מערכת נשק או מקצוע מסוים התוצאה המרכזית של כל הכשרה. הרצון הזה נובע מכמה סיבות, אחת מהן היא מאפייני השירות בצה"ל המכתיבים משך הכשרה קצר.4

הרצון לפתח מומחיות אצל הקצין הוביל לפיתוח חד־חילי, כלומר היחידה היא זאת שתפתח חייל הלאה לתפקידי הקצין השונים, עד רמת פיקוד על פלוגה ולעיתים אף מעבר לכך.5 המרכיב הנוסף במודל האורכי הוא האורגניות שמושגת במסגרת, ומהווה שלד שעוזר לכל הפרטים המשתייכים אליו לנהוג בסנכרון אל מול מטרות הארגון.

בשנת 2003, כשצה"ל החל בפיתוח תפיסה של מסגרות לוחמות רב־חיליות,6 החלו דיונים בהיבטים השונים של התפיסה. אחד מאותם היבטים עסק במשמעויות השונות של פירוק האורגניות של יחידה. גם כיום נדמה כי לצה"ל קשה מאוד לחשוב על יחידה צבאית, שבה מרכיב האורגניות לא מהווה יסוד בסיסי.

מודל הכשרה רוחבי

השינויים שחלו במאפייני החברה, הטכנולוגיה ובשורה ארוכה של תחומים נוספים, יצרו הכרח לשנות את האופן שבו אנו תופסים את תפקידו של המנהל. אפשר לומר כי השינוי מתבטא במעבר מתפקוד של מנהל מומחה לתפקוד של ניהול מומחים. בניגוד למודל האורכי השם דגש על מנהל כמומחה תוכן, מודל הכשרה רוחבי שם דגש על יצירת תפיסה מקצועית רחבה בקרב המנהל. המודל מושתת על גיוון בין תפקידים שונים בתחומי ידע נפרדים, בין שמקיימים ממשק בתוך מערכת מסוימת ובין שאין ביניהם קשר ישיר או אלא רק ממשק עקיף ולעיתים גם ללא ממשק כלל.

את היישום של הגדרת המודל הרוחבי על תפקיד המג"ד ביבשה ניתן לראות בהגדרה הבאה של זרוע היבשה: "מפקד בעל יכולת פיקוד מערכתי ורב־זרועי".7 כלומר, מפקד שיידע למצות את הסביבה הטכנולוגית עתירת המידע שבה הוא פועל. מאו"ג 162, תא"ל סער צור, מחזק את הגישה הזאת וטוען כי הפיקוד בצה"ל חייב להיות פיקוד רב־זרועי, המקיף תחומים רבים. לדעתו בעוד שנים ספורות לא יהיה יותר מפקד פלוגת טנקים או פלוגת חי"ר, אלא "מפקד יבשה" שמנהל תחתיו כמה מרכיבי כוח. תא"ל צור אף טוען שכדי להשיג תפיסה רב־זרועית ולגבש אותה, המעבריות וגיוון התפקידים לאחר תפקיד שדה יכול להתממש גם באמצעות תפקידים שאין ביניהם קשר ישיר, דוגמת תפקיד מטה באחת ממחלקות זרוע היבשה.8 גם מפקד עוצבת סיני ופו"ם "אלון", תא"ל דדו בר כליפא, רואה במעבריות בין תפקידי פיקוד ומטה שאין ביניהם קשר ישיר דבר הכרחי ונכון לגיבוש תפיסה מקצועית רחבה לקצין.

משמעות הגיוון היא מעבריות בין תפקידים מעולמות תוכן שונים, ומטרתה להבטיח הבנה רחבה של מערכת לממלא תפקיד מסוים. ככל שאנשים ייחשפו למגוון תפקידים - הם יוכלו לעשות שימוש בידע שלהם בתחומים אחרים. החשיפה ללמידה מתוך גיוון מובילה לפיתוח יכולת הסקה והבנת דבר מתוך דבר, כלומר הלמידה מתרחשת כל הזמן ובעקבותיה נוצרים מבלי משים היקשים בין נושאים שונים. הפוטנציאל לעשות שימוש בהקשרים שונים שנוצרו בזמן ההתמודדות עם משימות קודמות הוא היתרון המרכזי הטמון בגיוון משימות לאדם.9 לדוגמה, קצין שריון שחווה מעבריות מגדוד שריון לגדוד חי"ר סיפר: "בתפקידי הנוכחי כסמג"ד חי"ר אני נוקט בשיטות שאליהן נחשפתי בתפקידי הקודם בגדוד שריון".10 עם זאת, נקודת תורפה במעבריות וגיוון נעוצה בשאלה מהו האיזון הנכון. כלומר באיזו נקודה הגיוון הופך למזיק עבור המנהל ומתחיל להפריע לו להיות אפקטיבי בהחלטותיו והתנהלותו בארגון.

תמהיל הגיוון שיש להקנות במהלך פיתוח מג"דים והכשרתם בצבא היבשה, הוא סוגיה מרכזית המשתנה מעת לעת. הגיוון חשוב מסיבה נוספת - פיתוח החשיבה הטקטית של המפקד. חשיבה זאת טמונה ביכולת לזהות הזדמנויות וסיכונים, לקבל החלטות מהירות ולזהות שינויים באמצעות תפיסה חושית, ולעשות שימוש בניסיון לצד התורה הקיימת לשם הגדרת המצב והפתרון הדרוש לו.

גמישות ומיצוי בלקחי תהליכים בזרוע היבשה

ב־2003 החל בצה"ל ניסוי "עטר"ת" (עוצבה טקטית רב־חילית). בין מטרות הניסוי הוגדר הרצון לשפר את יכולת החטיבות שהשתתפו לפעול במקביל, להגדיל את מידת הגמישות לשם התמודדות עם המשימות הנדרשות ולשפר את הרב־גוניות הנדרשת בשדה הקרב באמצעות שימוש בלחימה רב־חילית ברמת החטיבה. בלקחי הניסוי הודגש הצורך בהגברת הגמישות לשם מיצוי טוב יותר של הלחימה: "יכולת חשיבה רב־חילית תביא למיצוי הכוח האורגני, השותף לשיח היום־יומי, ולהפעלת הכוחות החבירים בצורה טובה יותר".11

ב־2016 החל בזרוע היבשה ניסוי "צק"ח גדעון",12 וגם בסיכום לקחיו הודגש הצורך בגמישות לשם מיצוי לחימה רב־חילית: "הגמישות היא מרכיב נוסף שנדרש בפיתוח 'צק"ח גדעון'. היכולות לייצר גמישות בארגון הכוח הכרחית על־מנת לאפשר מעבריות רבה תוך כדי לחימה, בתוך צוות הקרב המשולב, בין צוותי קרב ולעיתים בין משימות".13 בסיכום תהליכי הלמידה של הניסויים נכתב: "לצורך מימושה של חטיבה רב־חילית בבניין הכוח הרי נכון לעדכן ואף לשנות במידה מהותית את ההכשרה של מפקדים מדרג המ"פ (או בסיום תפקידי המ"פ) ומעלה, וכן את ציר התפתחותם המקצועית (מעבר בין מערכים/חילות)".14

חיזוק נוסף למסקנה קיבל ביטוי בהתייחסות של ענף הפסיכולוגיה הצבאית שעסק בהיבט הפסיכולוגי־ארגוני לתפיסת הרב־חיליות שעלתה בניסויי "עטר"ת" ו"גדעון": "חשוב להדגיש כי רב־חיליות בבניין הכוח מחייבת מסלולי התפתחות רב־חיליים [...] שיאפשרו התפתחות של קצונה רב־חילית, ופתיחת המערכים השונים להשמה חוצת חילות ובעלת מאפייני ורסטיליות גבוהים".15

מבט השוואתי - פיתוח המג"ד בצבא ארצות־הברית

כנגזרת מתפיסת הביטחון הלאומי של ארצות־הברית, תרחיש הייחוס הראשון במעלה שאליו הצבא מכין את עצמו הוא עימות מזוין מול צבאות, אך אופי שדה הקרב שאליו מתכוננת ארצות־הברית אינו שונה במהותו מעיקרי הניתוח הצה"לי, גם אם הוא שונה בהיקף ובעצימות.16

לצד תרחיש הייחוס, ההבדל הבסיסי והמרכזי ביותר שיש לציין הוא ההבדל המבני של צבא ארצות־הברית. צבא זה בנוי משלושה גופים עיקריים:Navy, Army  ו־Air force. מלבד כוחות (משול לבצע עצמאי מתוך שלושה – יבשה, צי ואוויר) האוויר, שני הגופים הנוספים בנויים כך שהם כוללים בתוכם את כל מרכיבי הקרב המשולב הרב־חילי והרב־זרועי: רגלים, שריון, הנדסה, ארטילריה, כוחות אוויר (מלבד רכיב הקרב) מודיעין, לוגיסטיקה וכדומה. כלל האלמנטים מאוגדים בכל אחד מן הגופים הללו, שינוי מובהק ממודל הפיתוח של קצין ישראלי שגדל ביחידה חד־חילית בעלת פלטפורמת אמל"ח מרכזית אחת.

לעומת מבנה החטיבות בצה"ל, החטיבות בצבא היבשה של ארצות־הברית נחלקות לשלוש פלטפורמות לחימה:17 טנק, ברד"מ (סוג של שריונית - BRDM) מסוג סטרייקר וחי"ר קל. המשמעות של מסגרות קרב שונות המאוגדות בגוף אחד בהקשר בניין הכוח, היא שבצורה זאת ניתן לפתח קצין באותו מערך, כדוגמת צבא היבשה של ארצות־הברית, על פלטפורמות אמל"ח שונות, בלי שיהיה הכרח להעבירו לגוף אחר כדי לצבור ניסיון באמל"ח אחר.

ברמה העקרונית, המשותף לשני הצבאות הוא ההבנה כי בבסיס פיתוח מפקד הגדוד יש צורך באיזון בין תפקידי השדה ובין תפקידי המטה,18 וכי גיוון תחומי הידע שבו יעסוק הקצין יחזקו את יכולתו המקצועית להוביל צוות קרב משולב שנבנה לעמוד במשימה מסוימת. מנגד, השוני בין השיטות נוגע לאופן המעבריות של הקצין בין מערכים שונים. בשעה ששיטת הפיתוח המסורתית בצה"ל היא האורכית, המתאפיינת בחד־חיליות לפחות עד רמת תפקיד המג"ד,19 בצבא ארצות־הברית הרב־גוניות והמעבריות בין תחומי עיסוק מובנית יותר, מעצם מבנה החטיבות.

מה שונה המג"ד האמריקני מהמג"ד הישראלי?20

למג"ד האמריקני מטה גדול יותר21 בהיקפו, ובהיקף הניסיון של הקצינים ואנשי הקבע המאיישים תפקידים אלה לאחר מסלול שירות ארוך יותר ביחס לנהוג בצה"ל. הבדל מרכזי נוסף הוא שלאמריקני שני סגנים, בדומה לנהוג בחיל האוויר הישראלי.22 סגן מבצעי המשמש מחליפו של המג"ד בקרב, וסגן המתכלל את המעטפת הקרבית הגדודית. מלבד הסגנים, יש במבנה ובארגון של פלוגה בצבא היבשה של ארצות־הברית סמל פלוגתי שהוא נגד בקבע, ומהווה סמכות מקצועית המסייעת למ"פ באימונים ובלחימה. נוסף על כך, בדרג הגדוד יש נגד מקצועי (NCO) שנועד להיות הבסיס המקצועי שהמג"ד יוכל להישען עליו.

שני ההבדלים הללו, היקף המטה ויכולת הפו"ש המוגברת, הם בעלי השפעה על פיתוח המג"ד. מבנה גדוד אמריקני מחפה באמצעות המרכיבים הללו על כך שמג"ד איננו בהכרח מומחה תוכן לפלטפורמת האמל"ח המצויה, וכך מתקיים האיזון בין הצורך במומחיות ובין הגיוון ההכרחי למג"ד אמריקני.

משסומן קצין מסוים, לדוגמה קצין חי"ר, למסלול פיתוח, התחנה הראשונה המשלבת מעבריות וגיוון במסלול פיתוחו היא ה־Captain Course - המקבילה האמריקנית לקמ"פ בצה"ל. הקורס, שבסיומו יוענק לקצין דרגת קפטן (מקביל לדרגת סרן), מכיל בתוכו פרק שלם העוסק בתמרון רב־חילי ורב־זרועי. לאחר הקורס יוצב הקצין במסגרת שונה מזאת שממנה הגיע. בצבא היבשה של ארצות־הברית למשל, קצין שהגיע מצק"ח שריון יוכל לעבור לצק"ח סטרייקר. בשלב זה, בעודו מ"פ, יישאר הקצין במקצוע המקור שלו, אך הסביבה הגדודית והחטיבתית תבוסס על אמל"ח שונה - מה שיעניק לו כלים נוספים במקצועיות ובפיקודיות.23

בהמשך המודל, במעבר מדרגת הקפטן לדרגת המייג'ור (מקביל לדרגת רס"ן), יש שתי תחנות חובה מרכזיות המדגישות את הפיתוח הרוחבי ואת המעבריות: תחנה ראשונה היא ביצוע תפקיד המוגדר כתפקיד מטה - בדרך כלל ביצוע תפקיד קצין אג"ם גדודי (3-S) או תפקיד סמג"ד. התחנה השנייה שאותה יעבור הקצין מוגדר תפקיד רב־זרועי (Joint), שמהותו הרחבת אופקים. תפקיד כזה יהיה למשל בפיקוד מרחבי או בפיקוד ייעודי.24

המעבריות בצבא ארצות־הברית מוטמעת במודל פיתוח הקצין באופן מובהק. כמעט אין קצינים קרביים בתפקיד מג"ד שלא חוו מעבר בין פלטפורמות לחימה ובין תפקידי שדה ומטה. בשונה ממבנה היחידות בצה"ל, מבנה צבא ארצות־הברית תומך הלכה למעשה ביישום מודל פיתוח רוחבי, ומסייע לו להתבסס כתהליך טבעי בפיתוח והכשרת מפקד הגדוד האמריקני.

המודל האורכי מול הרוחבי - מחקר בצה"ל

ממצאי המחקר שנעשה על־ידי כותב המאמר, וכלל 42 משתתפים בגילאים 37-28, קציני יבשה המסוכמים לתפקיד מג"ד או טרום מג"ד (3 מהנבדקים הם מג"דים בפועל), הצביעו על כך שקבוצת הקצינים השייכת למודל הרוחבי הפגינה יצירתיות רבה יותר לעומת הקצינים שגדלו במודל פיתוח אורכי. הממצאים אישרו כי קיימת התאמה בין המודל הרוחבי ובין מידת מיצוי גבוהה יותר ביחס לקבוצה האורכית. עם זאת, היקף הנבדקים המצומצם מונע מההקשר תוקף סטטיסטי כלשהו.

המאפיין המרכזי שעלה מן הנתונים וקיבל ביטוי בראיונות שערכתי היה כי חוסר הביטחון של נבדקי המודל האורכי בהפעלת מרכיבים שאינם מעולמם המקצועי, הוביל לשימוש חלקי ביותר, כללי מאוד ולא מותאם.

בקרב המודל הרוחבי ניכר כי החשיבה הזאת התרחשה ובאה לידי ביטוי בתשובותיהם ובראיונות עימם. גם בחלק שבו ניתן ציון עבור מדדים בתוך המושג "גמישות מחשבתית", בלט ההבדל באופן השימוש שעשתה כל קבוצה במרכיבים שניתנו לה. בשעה שנבדקי הקבוצה האורכית נצמדו למוכר ולידוע מעולמם המקצועי והרבו להישאר במינוח כללי, נבדקי המודל הרוחבי לא חששו להביע כמות רעיונות רבה ומגוונת יותר.

התובנה המרכזית מן המחקר היא שחשיפה של אדם למגוון תחומים מאפשרת לו לעשות הקשרים רחבים, לא תמיד באופן ישיר ומודע, על־מנת למצוא פתרונות במצבים בהם נדרש לכך. לנוכח אתגרי שדה הקרב המודרני, והיכולות והכישורים שצה"ל רוצה לפתח בקרב המג"דים שלו, יש ליכולת ההסקה הזאת ערך רב, אם איננה תנאי סף למג"ד ביבשה. ממצאי המחקר הצביעו שהגיוון איננו בהכרח ניסיון קרבי בתפקיד שטח, אלא שגם תפקידי מטה קשורים בביטוי של גמישות מחשבתית, ויש בכך אמירה חשובה לגבי מודל הפיתוח הרוחבי.

המחקר הראה כי נבדקים במודל הפיתוח האורכי נטו להעלות פתרונות שעונים בעיקר על הצורך בפתרון ישים ופרקטי, ונמנעו מרעיונות שאינם מקובלים. הנטייה מתיישבת עם ממצא אחר שעלה, והראה נטייה רבה יותר מצד המודל הרוחבי למקוריות, אף שהיא לא מבטאת רמה זהה של ישימות הרעיונות. הדבר מלמד כי דפוס חשיבה של האדם היצירתי הוא כזה שלא מפחד להגות רעיונות שהם מחוץ לתבניות החשיבה הרגילות. בהקשר המבצעי של לחימה, זאת נטייה חשובה שיכולה לסייע למפקד במקרים רבים.

בתוך כך עולה תובנה נוספת המסייגת את תוצאות המחקר. על אף החלוקה של המודלים בין אורכי ורוחבי והקשר של כל אחד ליצירתיות ומיצוי, חשוב להדגיש כי ייתכן שקצינים המפותחים בעולם תוכן בודד יפגינו יצירתיות גבוהה. גם במבחנים השונים שנערכו במחקר היו נבדקים מקבוצת המודל האורכי שהפגינו ציונים מבין הגבוהים בקרב המדגם כולו. ממצא זה מצביע כי איכויותיו של קצין (המקצועיות שלו, יכולתו הקוגנטיבית וכדומה), חשובות לא פחות מהדרך שבה התפתח במהלך השירות שלו.

סיכום והמלצות להמשך

"בניין כוח דומה במובנים מסוימים להערכה מודיעינית. התהליך מאופיין במאמץ להעריך את אופי שדה הקרב העתידי ולגזור ממנו משמעויות לבניין הכוח. העבודה מאופיינת בחוסר בהירות מוחלטת ולא בעבודה עם אמירות מוחלטות "מה נכון ומה לא נכון".25 תהליך בניין הכוח אם כן הוא תוצאה של הערכת הסביבה הצבאית, הפוליטית, הכלכלית והטכנולוגית. הוא צריך להכיל בתוכו גם הערכה מסוימת בדבר תהליכי נגד שהאויב יכול לעשות על־מנת להיערך מול בניית צה"ל. לתוך אלה יש לקחת בחשבון גם לקחי מלחמות קודמות ואף ניסיון של צבאות אחרים.

המחקר שבלב המאמר הזה מתקשר באופן ישיר לתפיסת בניין כוח אדם חדשה שמתהווה בצבא היבשה, ומקורה בניתוח שדה הקרב המודרני ותרגום המשמעויות ממנו על בניין הכוח. תוכנית "גדעונים"26 היא דוגמה למימוש, גם אם מצומצם מאוד בשלב זה, של מודל הפיתוח הרוחבי והיתרונות הגלומים בו. נכון יהיה לאמץ מודל המפתח מפקדים ביבשה בו הם מבצעים תפקידי פיקוד ומטה ביחידות מחילות שונים וכן תפקידי מטה מבצעי ובכך יהיו לנו מפקדים בדרג המג"ד והמח"ט בעלי גמישות מחשבתית, יכולת מיצוי מרבית של היכולות וחשיבה רב־זרועית בתכנון ובניהול מבצעים.

הערות

  • המפקד והלוחם בשדה הקרב העתידי רווי הטכנולוגיה ומידע, תפיסה תחומית, מפקדת זרוע היבשה, 2019.

  • Sriram Narayanan, Sridhar Balasubramanian and Jayashankar M. Swaminathan, "A matter of balance: Specialization, task variety, and individual learning in a software maintenance environment", Management Science, 2009, pp. 11-55

  • Ibid.

  • דוד ברקן ואריה שירום, "בניית מודל רב־קריטריוני למיון כוח אדם בארגון צבאי בעזרת ניתוח קנוני", מגמות (דצמבר 1980), עמ' 214-204.

  • תפיסת מנהל כ"א צבאי בזרוע היבשה, תפיסה תחומית, חטיבת כוח אדם, 2019. יש לציין שיש כמובן יוצאים מן הכלל, למשל אוכלוסיית מקצועיות כדוגמת רופאים, מכונאים וכדומה.

  • תפיסת עטר"ת (עוצבה טקטית רב־חילית) החלה להתפתח ב־2004, וניתן לומר שעל בסיסה התפתחה מאוחר יותר,  ב־2016 תפיסת צק"ח גדעון.

  • מפקדת זרוע היבשה 2019.

  • ריאיון עם תא"ל סער צור, 21 בינואר 2020.

  • Narayanan, 2009

  • ריאיון עם רס"ן דניאל אלה, שגדל והתפתח בשריון וכעת הוא סמג"ד באחד מגדודי חטיבת גבעתי, במסגרת תוכנית "גדעונים", ינואר-פברואר 2020.

  • ענף תפיסות זרוע היבשה, החטיבה בעידן התמרון הרב־ממדי - סקירת לקחים מתהליכים קודמים, טיוטה, זרוע יבשה, 2019.

  • צוות קרב חטיבתי. מסגרת טקטית הכוללת את כלל המרכיבים הדרושים לביצוע משימה תוך יכולת שימור רציפות והמשכיות.

  • ענף תפיסות זרוע היבשה, 2019.

  • שם.

  • רס"ן ראומה ספיר, החטיבה הרב־חילית - התייחסות פסיכולוגיה מז"י, זרוע היבשה, 2004.

  • The Army People Strategy, U.S Army, 2019

  • אייל ברלוביץ', צוותי קרב חטיבתיים ב־army, 2018

  • ריאיון עם מייג'ור איתן מ. ארווין, איש הקשר של ה־Army בישראל, 6 בפברואר 2020.

  • חטיבת כוח אדם, 2019.

  • ריאיון עם מייג'ור איתן מ. ארווין, 6 בפברואר 2020.

  • מטה גדוד אמריקני מחולק למחלקות המיוצגות באופן עקבי: S1 היא מחלקת השלישות (משאבי אנוש), S2 היא מחלקת המודיעין, 3S היא מחלקת המבצעים וכך הלאה. כל מחלקה כוללת כוח אדם, משאבים ואמצעים. 

  • למפקד טייסת בחיל האוויר יש שני סגנים: סמ"ט א' וסמ"ט ב'. הראשון הוא סגן להקשר המבצעי והמנהלתי, והשני סגן להקשר ההכשרות.

  • ריאיון עם מייג'ור איתן מ. ארווין, 6 בפברואר 2020.

  • לצבא ארצות־הברית ארבעה פיקודים ייעודים: כוחות, אימונים, אמצעים ופיקוד עתיד. הפיקודים הנוספים הם מרחביים ומחלקים את העולם גאוגרפית: מרכז, צפון, דרום, אירופה, אוקיינוס שקט ואפריקה.

  • מאיר פינקל, אתגרים ומתחים בתהליך בניין הכוח, מערכות, 2013, עמ' 14.

  • תוכנית "גדעונים" היא תוכנית חלוצית במסגרתה מפתחים קצינים קרביים המוערכים להגיע לתפקיד מח"ט דרך גיוון תפקידים חוצה חילות ומערכים.