מאה שנים ללבנון הגדולה: התמורות, נותנת החסות החדשה-ישנה וההשפעות על השכנה מדרום

סרן (מיל') נדב בן דהן, סטודנט לתואר שני במזרח תיכון בן־זמננו באוניברסיטת תל־אביב14.09.2020

מאה שנים לאחר כינונה של "לבנון הגדולה", המדינה שירשה אותה מצויה במשבר חמור. נוכח המצב הנוכחי שבו צרפת מבקשת להעמיק את השפעתה בארץ הארזים, על ישראל להמשיך לפעול לחיזוק הקשרים עימה בזירות השונות, ולקדם את החלשת האחיזה הפוליטית של חזבאללה בפרלמנט ובממשל הלבנוניים. בתנועת מלקחיים, צבאית ומדינית, תוכל ישראל להנמיך דרגה נוספת את האיום מצפון
דגל לבנון הגדולה

דגל לבנון הגדולה

בתחילת ספטמבר ציינו בלבנון מאה שנים להכרזתו של הגנרל הצרפתי הנרי גוֹרוּ על הקמתה של מדינת "לבנון הגדולה" (L'État du Grand Liban) - הרפובליקה הלבנונית החדשה. גורו, ששימש כנציב הצרפתי העליון ללבנט, הכריז ב־1 בספטמבר 1920 כי "המחוז האוטונומי של הר הלבנון" (המֻתצרפיה, מימי האימפריה העת'מאנית), שבו ישב רוב נוצרי־מרוּני, יתאחד עתה עם ערי החוף בירות, צור וצידון; עם המחוז הצפוני עכאר ועם העיר טריפולי שמדרומו; עם מרחב דרום־לבנון וכן עם בקעת הלבנון ממזרח (בקאע). מהלך הקמתה של "לבנון הגדולה" היה חלק ממדיניות רחבה הרבה יותר של כינון מיני־מדינות בשטח המנדט שקיבלה צרפת בהסכמי סייקס־פיקו בסיום מלחמת העולם הראשונה.1 במִפקד האוכלוסין האחרון שנערך בלבנון ב־1932, היו הנוצרים קבוצת הרוב וזכו לתמיכה הצרפתית הרחבה ביותר. אחריהם היו המוסלמים הסונים, והמוסלמים השיעים - ששיעורם באוכלוסיה עמד על כ־18%. תוצאות המִפקד שנערך לפני קרוב ל־90 שנים השפיעו, ועדיין משפיעות על הפוליטיקה הלבנונית עד עצם היום הזה. באמנה הלבנונית שנחתמה על־ידי ראשי העדות במדינה ב־1943, תוך עידוד צרפתי נמרץ, נשענו על תוצאות המִפקד בקביעת התפקידים הבכירים במדינה: נשיא הרפובליקה יהיה תמיד נוצרי־מרוני, ראש הממשלה - מוסלמי־סוני, יו"ר הפרלמנט - מוסלמי־שיעי ושר ההגנה - דרוזי. כך נוהגים בלבנון עד היום. מאז המִפקד חלו תמורות מהותיות בהרכב האוכלוסייה, ולפי ההערכות שיעור הנוצרים בלבנון ירד בשיעור ניכר, ולעומתם השיעור שחל באוכלוסייה השיעית עלה.2

כדי להבין את המורכבות הלבנונית, יש להעמיק בהתמודדות המדינה עם הרב־עדתיות שבה. בחוקה הלבנונית מ־1926 הוכרו באופן רשמי 18 קהילות דתיות שונות. ההרכב העדתי עבר תמורות במהלך השנים, אך הגיוון הרב נותר.3 במקביל לחתימה על האמנה הלאומית ב־1943, כּוּננה התשתית לעצמאותה הרשמית של לבנון ויציאתה של צרפת, החבולה ממלחמת העולם השנייה, מארץ הארזים. ואולם, בשל השוני בין קבוצות האוכלוסייה השונות, ושאיפותיהן המנוגדות לא פעם, לא חוותה לבנון שקט פנימי מעולם. בדברי ימיה רשומות שתי מלחמות אזרחים עקובות מדם - ב־1958 וב־1975; השתלטות של שתי מדינות על שטחה הריבוני ועל הממשל בו (סוריה ממזרח וישראל מדרום); התנקשויות במנהיגים; והתמודדות עם עליות וירידות קיצוניות במצב הכלכלי במדינה. השתלשלות המאורעות ההיסטוריים שהתרחשו מאז מביאה אותנו לצפות היום, בחלוף מאה שנה, באחד המשברים הקשים ביותר שידעה המדינה הקטנה מצפון לנו.

הפגנה בטריפולי, שנחשבה למקור מרכזי של אנרגיה במחאה הלבנונית. 2 בנובמבר 2019

הפגנה בטריפולי, שנחשבה למקור מרכזי של אנרגיה במחאה הלבנונית. 2 בנובמבר 2019

שנה של משבר

כיום עומדת לבנון בשיאו של משבר נוסף. באוקטובר 2019 פרץ גל של מחאות בלבנון שהיה שיא השפל (כפי שחשבו אז) של הידרדרות הכלכלה הלבנונית. התמ"ג הגיע לשפל של עשור, ואיתו ירדה הלירה הלבנונית. האבטלה עלתה בשיעורים גבוהים, החוב הממשלתי הרקיע ולבנון נכנסה לסחרור מול הגופים הפיננסיים הבין־לאומיים. כמענה לבעיות הללו ביקשה הממשלה הלבנונית להטיל שורה של מיסים על הציבור, ובהם על דלק, על חיטה, והגרוע מכולם - מיסוי על שיחות בווטסאפ. ראש הממשלה סעד אל־חרירי התפטר, והוקמה ממשלה חדשה בראשותו של שר החינוך לשעבר, פרופ' חסן דיאב. מינויו של דיאב זכה אמנם בתמיכת הרוב בפרלמנט, אך בפועל חזבאללה היה לתומך היחיד בכהונתו. משבר הקורונה העולמי, צמצום התמיכה הכספית הבין־לאומית והמשך המצב הכלכלי המידרדר במדינה, הביאו את לבנון למצב קיצון שבו התפרסמו מדי יום סרטונים ותמונות של אזרחים שהגיעו לחרפת רעב ממש. תושבים המחטטים בפחי הזבל למציאת מזון, מוכרים בגדים ונעליים כדי לקנות כיכר לחם ואף שמים קץ לחייהם בכיכרות הערים.4 נוסף על כך, בארצות־הברית חוקק לאחרונה "חוק קיסר", המטיל סנקציות קשות על המשטר הסורי ועל כל מי שיוצר קשרים כלכליים עימו, או עם אנשי עסקים סורים הנכללים ברשימת הסנקציות. כלכלת לבנון נשענת באחוזים גבוהים על מסחר עם סוריה, והכעס הלבנוני כוון גם לעבר השגרירה האמריקנית בבירות, דורותי שיי.5

כאשר הגיע סיר הלחץ הלבנוני לסף רתיחה, ניחתה על המדינה מכה אחת נוספת. ב־4 באוגוסט השנה הרעידו את שמי בירות צמד פיצוצים שמקורם במחסן בנמל הימי של העיר, ובו טונות של אמוניום חנקתי. הפיצוץ הפיל את החשמל בכל רחבי העיר, מוטט את בנייני הנמל וניפץ זכוכיות בחזיתות מבנים ברדיוס רחב. הפיצוץ גרם למותם של יותר ממאתיים אנשים, לפציעתם של כ־7,000 ובעיקר יצר חורבן והרס בקנה מידה אדיר. אצבעות מאשימות הופנו לכל עבר, ועל אף חשדות כבדים כלפי חזבאללה עד היום לא הוכרזו באופן רשמי האשמים בפיצוץ. המחאות ברחובות לבנון, ששככו עם פרוץ מגפת הקורונה, שבו עם היוודע דבר האסון בדרישה ברורה להתפטרות הממשלה ועם קריאות "התפטרו או שתיתלו על הגרדום".6 לאחר כמה ימים של הפגנות התפטרה ב־10 באוגוסט ממשלתו של דיאב. ואולם גם ראש הממשלה החדש, מֻצטפא אדיב, שגריר לבנון בגרמניה, לא מתקבל בשלב זה בזרועות פתוחות. מי שנכנס לתפקיד המושיע של לבנון היה נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שיומיים לאחר הפיצוץ הגיע לסיור ברחובות בירות כשלצווארו עניבה שחורה לאות אבל. מקרון דיבר עם התושבים, התחבק עימם והבטיח: "הלב של העם הצרפתי עדיין פועם לפי הדופק של בירות" ושיפקח מקרוב על יישום הרפורמות הדרושות כדי להחזיר את לבנון לתלם. כל הדימויים האפשריים להשוואת מקרון למנהיגים צרפתים מהמאות הקודמות נשמעו ברחובות והועלו על־גבי גיליונות העיתונים: "מקרון בונפרטה", "הושע אותנו כפי שעשה הגנרל גורו", "חדשו עלינו את המנדט הצרפתי" ועוד. מקרון הראה נכונות להקשיב לאזרחים, אך הגיע מצויד מראש במפת האינטרסים שלו.7

 

הקשר הצרפתי

הרפובליקה של צרפת מודל 2020 איננה עוד מדינה המבקשת לכונן קולוניה במזרח התיכון. כמדינה בכירה בחבר מדינות הים־התיכון רואה צרפת את השינויים הגאואסטרטגיים שנעשים במרחב, ועלולים בנקל להשפיע עליה. טורקיה, המובילה את מחנה האסלאם הפוליטי ברוח "האחים המוסלמים", חותרת למקורות הגמוניה בסביבתה: צפון סוריה, המלחמה הפנימית בלוב, גבולות המים הטריטוריאליים בקרבת יוון ולאחר הפיצוץ בבירות - גם בלבנון.8 בכל אחת מהחזיתות האלה מתייצב מקרון, נגד העמדה הטורקית. בלוב תומך מקרון (יחד עם מצרים ואיחוד האמירויות) בגנרל הלובי ח'ליפה חפתר. בעקבות ניסיונות ההשתלטות של טורקיה על המים הטריטוריאליים של יוון וקפריסין, קרא לאיחוד האירופי להפעיל סנקציות נגדה. ועתה בלבנון, בת־חסותה ההיסטורית של צרפת, נחלץ מיד להגיש סיוע ואף להקים ועידה וירטואלית בין־לאומית במטרה לסייע למדינה, תוך הבטחת רפורמות מרחיקות לכת, בלי שיגיעו לידיים מושחתות.9

ב־1 בספטמבר ערך מקרון ביקור שני בתוך חודש בלבנון, ופתח אותו בפגישה אישית בביתה של הזמרת הלאומית פיירוז, גיבורת תרבות בעולם הערבי. למחרת נטע עץ ארז בקרבת בירות. התאריך כזכור סמלי.10 בהתחשב במעורבות שצרפת מפגינה כבר עתה במאבק על עתיד הים התיכון, יהיה מעניין לראות לאן ימשוך עוד הנשיא עמנואל מקרון. מארג האינטרסים והפעולות חופף בקווים רבים את האינטרסים של ישראל, שבימים אלה חותמת על הסכם שלום היסטורי עם איחוד האמירויות. נוצר כאן, אפוא, מחנה המבקש להביא סדר ויציבות במרחב הים־תיכוני, מול טריפת הקלפים שמתכננת טורקיה. נושא נוסף שבו ישראל נמצאת כעת בצומת דרכים, הוא בכל הנוגע למעמדה בתחום האנרגיה באזור - פיתוחם של מאגרי הגז "תמר" ו"לויתן" במים הטריטוריאליים שלה; כניסתה של ענקית האנרגיה "שברון"; וכן חברותה ב"פורום הגז של מזרח הים התיכון" (EMGF) עם מצרים, יוון, קפריסין, איטליה ועוד, שאליו ביקשה לאחרונה גם צרפת להצטרף. על ישראל לפקוח עיניה ולכרות אוזניה אל עבר המהלכים של צרפת, שהיא בין היתר חברה קבועה בשולחן המצוצמם של מועצת הביטחון באו"ם, ייתכן שבחובם של אותם מהלכים הזדמנויות אסטרטגיות וגאואסטרטגיות, שאותם תוכל לנצל לטובתה ואף לייצר שיתופי פעולה מדיניים משמעותיים באזור.11

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, במהלך ביקור בבירות

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, במהלך ביקור בבירות

אחרית דבר

ישראל מצויה בימים אלה במתח מבצעי מתמשך, בעקבות הרג של פעיל חזבאללה שיוחס לה ב־20 ביולי. בתגובה, בחזבאללה מאיימים כי ינקמו באמצעות הריגת חייל ישראלי (על־פי משוואה אותה קבע חסן נצראללה בשנה שעברה).12 על ישראל, אם כן, להמשיך לפעול בעמידה איתנה מול חזבאללה בזירה הצבאית, אך לא די בכך. באפריל הוציאה גרמניה את ארגון חזבאללה אל מחוץ לחוק, והגדירה אותו ארגון טרור על שתי זרועותיו - המדינית והצבאית.13 כצעד משלים לפעולות הצבאיות, על ישראל ללחוץ גם על צרפת לכונן מהלך דומה לזה הגרמני ולהמשיך ללחוץ גם בזירת הדיפלומטיה הציבורית ובקרב גופי המודיעין והביון בצרפת. בשנה שעברה פורסם כי ממשלת לבנון הזמינה שירותי ייעוץ מחברת Civipol, שבבעלות חלקית של משרד הפנים הצרפתי.14 מטרת ההתקשרות הייתה להקים גוף מודיעין סייבר, שיהווה חלק ממערך הביון של לבנון. לפי אותו פרסום, השירותים שתעניק Civipol כוללים הקמה של סוכנות הסייבר, ייעוץ משפטי בנושאי לחימה, טרור וסייבר וייעוץ לשיפור תהליכי העבודה בין הגופים השונים במערך המודיעין הלבנוני. כניסה של ישראל לשורשם של התהליכים הללו תעניק לה נקודת מבט על מקומה של חזבאללה בתהליך. ובכלל חיזוק שיתופי הפעולה של ישראל בתחום המודיעיני עם שירותי הביון בצרפת, ובראשם ה-DGSE (המנהל הכללי לביטחון חוץ), הכרחיים עכשיו במערכות הגלויות ושאינן גלויות מול איראן וטורקיה.

מאה שנים לאחר כינונה של "לבנון הגדולה", המדינה שירשה אותה מצויה במשבר חמור. אין לפנטז בשלב זה על ניצול מצוקותיה של לבנון ואימוצה כבת־ברית של ישראל. נוכח המצב הנוכחי שבו צרפת מבקשת להעמיק את השפעתה בארץ הארזים, על ישראל להמשיך לפעול לחיזוק הקשרים עימה בזירות השונות, ובתוך כך לקדם את החלשת האחיזה הפוליטית של חזבאללה בפרלמנט ובממשל הלבנוניים. בתנועת מלקחיים, צבאית ומדינית, תוכל ישראל להנמיך דרגה נוספת את האיום מצפון.

בירות בהריסות

בירות בהריסות

הערות

  • אייל זיסר, לבנון דם בארזים: ממלחמת האזרחים עד מלחמת לבנון השנייה, הקיבוץ המאוחד, תל־אביב, 2009. עמ' 20.

  •  אורי גולדברג, לחשוב שיעית, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון ומודן, 2012, עמ' 64; יוסף אולמרט. "השיעים בלבנון", מתוך: מרטין קרמר (עורך), מחאה ומהפכה באסלאם השיעי, הקיבוץ המאוחד, תל־אביב, תשמ"ו. עמ' 111.

  • LEBANON 2015 INTERNATIONAL RELIGIOUS FREEDOM REPORT, In: International Religious Freedom Report for 2015, United States Department of State, Bureau of Democracy, Human Rights, and Labor, 2015 - https://2009-2017.state.gov/documents/organization/256489.pdf  

  • "'מתרגלים לאכול מהזבל': המשבר הכלכלי בלבנון עולה בדם", כאן חדשות, 5 ביולי 2020 -  https://youtu.be/h54F9lBfGSI

  • "האם ממשל טראמפ מצא את הנשק שירסק את משטר אסד?", כאן חדשות, 18 ביוני 2020 - https://youtu.be/9dIU1RfMJqk

  • "לאחר הפיצוץ בנמל, ממשלת לבנון התפטרה: 'נענים לרצון העם בשינוי אמיתי'", הארץ, 5 באוגוסט 2020.

  • AP. "מחלוקת בלבנון על ביקור 'מקרון בונפרטה'", וויינט, 9 באוגוסט 2020; סוכנויות הידיעות, "לבנונים למקרון בביירות: 'סלק את השלטון, שחרר אותנו מחיזבאללה'", וויינט, 6 באוגוסט 2020.

  • חי איתן כהן ינרוג'ק, "תורכיה בצומת הדרכים המזרח ים־תיכוני", JISS מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 1 באפריל 2019.

  • דניאל סלאמה וסוכנויות הידיעות. "ועידת סיוע עולמית: 'עתיד לבנון על הפרק'", וויינט, 9 באוגוסט 2020.

  • סוכנויות הידיעות. "ידבר גם עם חיזבאללה: מקרון מנסה להציל את לבנון", וויינט, 1 בספטמבר 2020.

  • ערן לרמן ועמנואל נבון. "מקרון והמאבק על עתיד הים התיכון: הזדמנות עבור ישראל?", JISS מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 16 באוגוסט 2020.

  • גיא אלסטר ויפעת רוזנברג. "דיווחים בסוריה: ישראל תקפה את המיליציות הפרו-איראניות בדמשק; 5 נהרגו", וואלה, 21 ביולי 2020.

  • עומר דוסטרי, "משמעויות הוצאת חיזבאללה מחוץ לחוק בגרמניה", JISS מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 5 במאי 2020.

  • עמי רוחקס דומבה. "צרפת מסייעת ללבנון להקים סוכנות מודיעין סייבר חדשה", ישראל דיפנס, 25 בדצמבר 2019.