"לילה ראשון בלי זום": השפעת מגפת הקורונה על המתגייסים החדשים

מוקדם לדעת כיצד תשפיע מגפת הקורונה על הגיוס לצה"ל, והאם תהיה לה השפעה לטווח הארוך, אולם נראה כי בטווח המיידי ואף הבינוני הקורונה כבר שינתה את עולמם של המתגייסים הטריים. אחת הדוגמאות הבולטות הייתה טירונות שהועברה באמצעות שימוש באפליקציית "זום".1 בעקבות האירוע פורסם כי: "צה"ל אימץ את השיטה, ועשוי לבצע גם בעתיד טירונות בלמידה מרחוק".2 מאמר זה בא לדון בהשפעות ובהשלכות האפשריות של הקורונה על המלש"בים, ועל שאלת מקומם של המפקדים ושל קציני החינוך בדרכי ההתמודדויות החדשות במציאות המשתנה.

מאפייני דור ה"זום"

ניתן לכנות את קבוצת המלש"בים החדשה "דור הזום". לקבוצה זאת מאפיינים מיוחדים משלה, לצד המאפיינים שהיו למתגייסים לפני תקופת הקורונה. עיקר המאפיינים שנוספו לקבוצה זו הם: חרדה,3 דיכאון, בעיות חברתיות כתוצאה מהבידוד,4 התמכרות למסכים5 ובעיות כלכליות־משפחתיות. מפרוץ המגיפה בני נוער לא נמצאים באינטראקציות חברתיות מעצימות.

הם מתקשים לפתח את ההערכה העצמית שלהם ואת תחושת המסוגלות שכה זקוקים לה בהתמודדות עם הגיוס לצה"ל. תוכניות ההכנה לצה"ל לא פועלות (או פועלות מרחוק) ומסגרות של תנועות נוער שהיו עבור רבים סוג של הכנה לצבא מושבתות אף הן. התוצאה - במחקר שנערך בקרב בני נוער, נמצא קשר בין רמת הערכה עצמית ירודה ובין חרדה מוגברת.6 

תקופה ממושכת של בידוד חברתי בגיל ההתבגרות יכולה לפגוע בכישורים החברתיים שנחוצים מאוד על־מנת להסתגל למסגרת הצבאית. פלטפורמת הלמידה המקוונת, שמתווספת לתקופה ארוכה שבה לא למדו כלל והעובדה כי למידת התלמיד תלויה בעיקר ביכולת שלו לשבת בריכוז מול מסך במשמעת עצמית, מובילה לכך שרבים מבני הנוער ככל הנראה לא ממצים את הפוטנציאל ההשכלתי שלהם.

גיוס בימי קורונה

הקורונה השפיעה גם על תהליכי המיון והשיבוץ בצה"ל ועל מתווה הגיוס. במהלך הסגר הראשון שבו לא הייתה תחבורה ציבורית, נסגרו לשכות הגיוס ולא קיבלו אליהן מלש"בים לביצוע הצו הראשון. גם לאחר חזרת הלשכות לפעילות, הן הכילו רק מחצית מכמות המלש"בים על־מנת להקפיד על הנחיות הקורונה. הפער במיוני המלש"בים בצו הראשון חייב את צה"ל לבצע התאמות לשלב זה, כאשר חלק מהשלבים נעשו באופן מקוון, ועל כן צומצמו שעות השהייה של כל מלש"ב בלשכת הגיוס בכשעתיים - מה שעלול להשפיע על היכולת לזהות את המאפיינים של המלש"ב, ולפגוע בנתוני הגיוס שלו, בשיבוציו ובהמשך בהכשרות שאליהן יתמיין.7

יום הגיוס שינה אף הוא את צורתו בעקבות הקורונה. ההורים התבקשו להיפרד מילדיהם בבית ולא להגיע עימם לאתגרי הגיוס השונים, ומועדי הגיוס נפרסו על פני ימים רבים יותר ממחזורים קודמים לשם שמירה על הנחיות משרד הבריאות. נוסף על כך, התקבלה החלטה לפצל את לשכת הגיוס בתל השומר לארבעה אתרים חלופיים כדי למנוע צפיפות בשרשרת החיול. מבחינה ערכית יום הגיוס ותקופת הטירונות הם שלב חשוב בהעברת מסרים מצה"ל למשרתיו, אך  אם עוסקים בו במדידות חום ובהצהרות בריאות ובבדיקות קורונה, הרי שהוא הופך להיות כמו עוד יום בקופת חולים ומאבד מצביונו המיוחד.

חיל החינוך ו"דור הזום"

מה תפקידו של חיל החינוך בקליטה של המתגייסים הנוכחיים? מעל לכול קיים התפקיד הערכי והמחויבות לממלכתיות ולרוח צה"ל. לבני נוער כיום יש מודעוּת פוליטית גבוהה. חלקם נטלו חלק בהפגנות בשנה האחרונה ונחשפו לתופעות אחרות דרך התקשורת והמסכים - מה שיכול להשפיע על המוטיבציה להתגייס, על ההזדהות עם הערכים שהמדינה וצה"ל מייצגים ועל כל השיח במרחב הציבורי והצה"לי. תפקידו של חיל החינוך להתאים את עצמו ואת התכנים שהוא מעביר לשיח רלוונטי. כמו כן מטרתו של חיל החינוך היא לזהות את הפוטנציאל שיש בדור ה"זום" דווקא מתוך אותם המאפיינים.

כאשר יגיעו המתגייסים החדשים הם יפגשו פנים אל פנים צעירים שכמותם היו בבידוד ובסגר תקופה ממושכת. המפקדים צריכים להשקיע זמן ביצירת הלכידות בין החיילים, ובהקניית מיומנויות בסיסיות של שיח בין אישי יותר מבעבר. יש חשיבות רבה לתשומת הלב של סגלי החינוך לאופן שבו המפקדים מנהלים שיח עם פקודיהם. יש לסייע להם במתן כלים לניהול שיח בגובה עיניים עם חיילים שהורגלו לנהל שיחה דרך מסך. נדרשות יצירתיות וגמישות מחשבתית על־מנת להקנות למתגייסים הצעירים ערכים של ערבות הדדית וכבוד האדם. כמו כן, תידרש התחשבות מפקדים בכל הנוגע להתמודדויות הכלכליות שהמתגייסים מביאים עימם מבתיהם.

סיכום

מטרתו של המאמר הזה אינה לתת טיפים כיצד צריך מפקד או קצין חינוך להתמודד עם גיוס בתקופת הקורונה, אלא להעלות למודעות ולהציף את הבעיות והאפשרויות. בגיוסים הבאים על המפקדים להשקיע יותר בשיחות על ערכים, על המצב החברתי במדינה, על המאחד והמלכד ועל תרבות השיח והדיבור. גם בהיבט הפרט נדרש להעמיק בראיונות אישיים על־מנת להבין מה עבר על המלש"ב בשנה האחרונה ומה הוא או היא מביאים עימם לגיוס. יחידות יצטרכו להשקיע יותר במעטפת ת"שית על־מנת להבין את הצרכים האישיים והכלכליים ומעל לכול - אם צה"ל אכן ימצא את עצמו מעביר טירונות או הכשרות אחרות ב"זום", הרי שכאן חיל החינוך יצטרך להיכנס מתחת לאלונקה ולתת את מיטב המוחות והכישורים שלו על־מנת שרוח צה"ל ורוח מפקדיו תוכל לעבור גם באופן שכזה.

* המאמר הוא תוצר של סדנה בהנחייתה של ד"ר ענת חן, במסגרת של "הקתדרא" - תוכנית לפיתוח קציני חינוך במערך החינוך של צה"ל