הצורך בשינוי פעילות ישראל נגד תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה

עומר דוסטרי, דוקטורנט בתחום צבא וביטחון במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן, וחוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון"03.12.2020

לצד הפעילות הצבאית נגד תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה, חשוב שישראל תמשיך במסגרת מאמצי ההשפעה שלה מול הארגון. מאמצים אלה, גם אם אינם גורמים לתוצאה מושלמת, מעניקים לישראל לגיטימציה פנימית ובין־לאומית לפעילות צבאית אפשרית

בשנתיים האחרונות מנהלת ישראל מבצעי השפעה נגד חזבאללה בלבנון, המיועדים להניא את הארגון מהמשך הניסיון ליישם את תוכנית דיוק הטילים שלו. מבצעי השפעה הם פעולות המשלבות יכולות דיפלומטיות, צבאיות, מידעיות, כלכליות ואחרות; לצורך קידום גישות, התנהגויות או החלטות של מדינה, ארגון או אוכלוסייה; בהתאם למטרות ולאינטרסים של מבצע הפעולות.1 המטרה הישראלית בהפעלת מאמצי השפעה היא להשיג אינטרסים לאומיים וביטחוניים מול היריב, בלי להפעיל עוצמה צבאית קונוונציונלית.

מפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב־2011 ניסה חזבאללה לשפר את דיוק הטילים שברשותו, באמצעות ניסיונות להבריח טילים בעלי דיוק רב יותר ורכיבים לדיוק טילים דרך המסדרון היבשתי מאיראן, בואכה עיראק וסוריה ועד לבנון. ואולם, ישראל הצליחה לסכל את מאמצי חזבאללה ואיראן באמצעות מספר רב של תקיפות אוויריות במסגרת המב"ם (המערכה בין המלחמות) שהיא מנהלת במרחב המזרח־התיכון. התסכול מחוסר ההצלחה להעביר טילים מדויקים ומרכיבים לשיפור יכולת הטילים שבידי הארגון, הוביל את איראן וחזבאללה לנסות להקים מפעלי ייצור רכיבים לדיוק טילים בתוך לבנון. ההיגיון שבבניית מתקני דיוק הטילים בלבנון, התבסס על התפיסה שישראל נרתעת מלפעול צבאית באופן גלוי בתוך לבנון.

ואמנם, ישראל נמנעה מלתקוף את מתקני דיוק הטילים (עד התקיפה באוגוסט 2019 בבירות, שיוחסה לישראל על־פי מקורות זרים), אך החלה לנהל מבצעי השפעה נגד הארגון. המאמצים האלה נעשים ברמת מדיניות הביטחון הלאומית. ככזאת, הם משותפים לצה"ל ולמשרדי ממשלה אזרחיים. המבצעים כוללים חשיפה ברבים של תוצרים וממצאים מודיעיניים הנוגעים למיקומים ולגורמים המשתייכים לתוכנית דיוק הטילים, ושימוש בחומרים אלה במסגרת דיפלומטיה ציבורית על־ידי הדרג המדיני. זאת, במקביל להעברת מסרים מרתיעים לחזבאללה בתקשורת ומסרי אזהרה לציבור בלבנון. מבצעי ההשפעה האלה הובילו לשינוי מסוים בתוכנית של חזבאללה, אך לא לוויתור של הארגון עליה.

מבצעי השפעה נגד תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה

ב־27 בספטמבר 2018 חשף ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בנאומו בעצרת האו"ם, תמונות לוויין וחומרים מודיעיניים המעידים כי חזבאללה מנסה להקים שלושה אתרים לייצור ולהסבת טילים מדויקים, סמוך לשדה התעופה הבין־לאומי של בירות.2 קדמה לכך הכנה של מערך דובר צה"ל, ששילבה את המודיעין שנאסף במסרים ההסברתיים.3 מיד לאחר נאומו, פרסם דובר צה"ל ברשתות החברתיות ובאתר האינטרנט שלו תיעוד המציג תשתיות לדיוק טילים, שאותן ניסה חזבאללה להטמיע ולבנות בתוך אצטדיון כדורגל של נבחרת חזבאללה, באתר הסמוך לשדה התעופה הבין־לאומי "חרירי" של בירותן, ובאתר בלב שכונת מגורים המרוחקת כ־500 מטרים בלבד ממסלול הנחיתה של שדה התעופה.4 במערך דובר צה"ל אף הפיצו את החומרים בדיווחים תקשורתיים בארץ ובעולם.

שלושה ימים לאחר נאומו של נתניהו, ערך שר החוץ הלבנוני ג'בראן באסיל סיור לאנשי תקשורת באתרים החשודים במטרה להפריך את טענותיה של ישראל, ולהראות כי לא מתבצעת בהם פעילות לייצור טילים. דובר צה"ל הגיב במהירות על הדברים ופרסם סרטון קצר והומוריסטי שנועד להגחיך את המהלך, ובו הציג מה ניתן לעשות בשלושה ימים, כולל פינוי טילים מן האתרים.

ב־29 באוגוסט 2019 חשף צה"ל ברשתות החברתיות ובאתרי החדשות הישראליים והבין־לאומיים  פרטים נוספים על מיזם דיוק הטילים, שכלל את שמות האנשים שמובילים את המיזם ובהם שלושה איראנים ובכיר בחזבאללה.5 ב־3 בספטמבר 2019 הפיץ דובר צה"ל תמונות לוויין וסרטון הסברתי, שחשף כי חזבאללה הקים אתר המיועד לייצור ולהסבת טילים מדויקים בבקאע, סמוך לעיירה נבי שית.6 בבוקר החשיפה פרסם דובר צה"ל בערבית, סא"ל אביחי אדרעי, פוסט בפייסבוק, ובו קטע מנאום מזכ"ל הארגון חסן נצראללה שבו טען: "אין לנו מפעלים לייצור טילים מדויקים". לאחר מכן הופיעה כיתובית: "אתה בטוח? עקוב אחרינו".7

ב־29 בספטמבר 2020, שנתיים לאחר נאומו הקודם בנושא, נאם נתניהו באו"ם והציג חומרים מודיעיניים נוספים המעידים על הימצאות מחסן טילים של חזבאללה בלב אזור מגורים בשכונת ג'נאח בבירות, ליד נמל התעופה, ובסמוך למיכלי גז. לאחר נאומו חשפו בצה"ל, באמצעות אתרי חדשות וכלי תקשורת, שני אתרי חזבאללה נוספים (בשכונת אלליכי ובשכונת אל־שויפאת בבירות), המיועדים לייצור רכיבים עבור טילים מדויקים. שני האתרים מוקמו מתחת לבנייני מגורים.8

מיד לאחר החשיפה מיהרו חזבאללה לשלוח דובר מטעמם למתקן באל־ג'אנח, לצד עיתונאים רבים, כדי להציג כביכול את שקרי ישראל. בצה"ל פרסמו לאחר מכן מידע נוסף,9 וכן סרטון, החושפים כי "בעל המתקן" הוא למעשה פעיל חזבאללה המנהל אתר לייצור רכיבי טילים מדויקים במקום. כמה ימים לאחר מכן פרסם צה"ל צילום וידאו מן האוויר, שבו נראה רכב מסחרי יוצא מהאתר התת־קרקעי בשויפאת ומגיע לאתר תת־קרקעי הממוקם תחת בניין מגורים אזרחי בשכונת בֻרג' אל־בראג'נה, הנמצא בשימוש חזבאללה.10

בצה"ל טענו כי: "מטרת החשיפה היא להבהיר כי מיקומם של האתרים לייצור רכיבי טילים מדויקים בלב אוכלוסייה אזרחית בעיר בירות, מסכן בראש ובראשונה את אזרחי לבנון [...] מדינת ישראל, וצה"ל בפרט, עוקבים אחר האתרים הללו במגוון יכולות ואמצעים, מחזיקים במידע רב על פרויקט הדיוק וימשיכו לתת לו מענה מבצעי רחב, בשיטות ובכלים שונים".11 תא"ל (מיל') רונן מנליס, שכיהן כדובר צה"ל עד ספטמבר 2019, סיפר בריאיון לאחר שחרורו כי חשיפת מידע מודיעיני מסוים מובילה לשינוי בהתנהגות היריב, בהתאם לאינטרס של הצד שיוזם את מבצעי ההשפעה: "מחבלים משנים את אופן ההתנהגות שלהם בעקבות החשיפה של השמות שלהם ברשתות, ואתרי טרור מפונים או משנים את שגרת הפעילות שלהם".12

על חשיפת מנהרות הטרור של חזבאללה באמצעי התקשורת, אמר מנליס: "אותי לא מעניין מה יחשבו בתל־אביב. אני רוצה שהאו"ם יבין שיש פה מנהרה חדשה. אני גם רוצה להעביר מסר מרתיע לחזבאללה". באותו ריאיון התייחס לחשיפת החומרים הנוגעים לתוכנית דיוק הטילים: "אם הגיעו דברים לפרסום, יש במקביל אחרים שלא הגיעו, ונצראללה יודע את זה. הוא מתחיל לחשוב מה הקלפים שלך. זה מתחיל להיות חלק מהפעולה הצבאית. מבצעי החשיפה מוסיפים רובד שלם של התמודדות שמחייבים את הצד השני להגיב".13

על־בסיס הצהרות הגורמים הרשמיים בישראל, ניתן אפוא להניח כי לחשיפות החומרים המודיעיניים הקשורים לתוכנית הדיוק של חזבאללה, יש כמה מטרות עיקריות:

  • להרתיע את חזבאללה מלהמשיך את תוכניתו, ולכל הפחות לדחות ולהפריע למימוש התוכנית. זאת, בלי לפתוח במלחמה בלבנון.
  • לחשוף את האינטרסים החיוניים הסודיים ביותר של חזבאללה, מה שיוביל לזעזוע ולערעור הארגון.
  • להרתיע את ממשלת לבנון מהמשך העצמת העין מתוכנית חזבאללה לדיוק טילים, ורצון להפנות אליה לחצים בין־לאומיים, בעיקר מארצות־הברית ומצרפת, שלהן אינטרסים רבים במדינה וקרבה לממשלת לבנון.
  • לצבור לישראל לגיטימציה פנימית ובין־לאומית לפעילות צבאית אפשרית, אם וכאשר לא יצליחו מבצעי ההשפעה לסכל את תוכנית חזבאללה.

המב"מ ככלי משלים למאמצי ההשפעה

בסך הכול ערכה ישראל שלושה מבצעי השפעה מרוכזים (ספטמבר 2018; אוגוסט 2019; ספטמבר 2020), שהם למעשה מבצע השפעה אחד גדול ומתמשך שמטרתו חשיפת מידע מודיעיני על תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה ושל אישים הקשורים אליה. ניתן לראות כי חזבאללה התאים את עצמו בעקבות מבצעי ההשפעה האלה (פינוי מתקנים והזזת מרכיבים ומכונות של התוכנית ליעדים אחרים). עם זאת, השינויים שביצע חזבאללה אינם מהותיים, והסתכמו בהעברת המתקנים והמחסנים לאזורים ולמיקומים אחרים. כלומר, המטרה הישראלית לא הושגה - היא אמנם עיכבה ושיבשה באופן מסוים את התוכנית, אך לא הצליחה לגרום לביטולה. חזבאללה לא הורתע מישראל, מהתגובות הפנים־לבנוניות או מהקהילה הבין־לאומית.

לנוכח תוצאות מאמצי ההשפעה, והנחישות של חזבאללה להמשיך במיזם דיוק הטילים, עולה השאלה בדבר שילוב עוצמה צבאית קונוונציונלית לצד מאמצי ההשפעה. הן לישראל והן לחזבאללה אין רצון לפתוח במלחמה בעת הזאת מסיבות רבות.14 ואולם, בישראל הגדירו את תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה קו אדום.15 משכך, ומשמאמצי ההשפעה אינם מצליחים לעצור את תוכנית חזבאללה, על ישראל לחשוב על דרך־פעולה אחרת. בהינתן שישראל אינה מעוניינת בפתיחת מלחמה, ובהינתן כי נדרש להפעיל עוצמה צבאית לצורך מימוש האינטרס הישראלי, יכולה ישראל לפעול נגד תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה במסגרת המב"מ - פעולות צבאיות כירורגיות וחשאיות נגד יעדים ואישים הקשורים לתוכנית בלבנון. אמנם, המב"ם כוללת גם מאמצים לא־קינטיים ובהם מאמצי השפעה, אולם עיקרה כאסטרטגיה צבאית הוא תקיפות צבאיות.

על־פי פרסומים בכלי תקשורת בין־לאומיים, ישראל כבר פעלה פעם אחת במתכונת זאת. באוגוסט 2019 תקף צה"ל מערבל פלנטרי (משמש לערבול חומרים המשמשים בתהליך ייצור דלק המוצק) ומכשיר בקרה לשליטה במערבל. המכשור הוסתר בתוך קופסה גדולה, תמימה למראה, בחצר בבירות, והיה בדרכו להתקנה במפעל קבע. בתקיפה הושמדה קופסת הבקרה, והמערבל נפגע - מה שעיכב באופן משמעותי את תוכנית חזבאללה.16

המלצות

ברי כי גם בפעילות במסגרת המב"ם יש סיכון לתגובה מחזבאללה, שעלולה להוביל לפתיחת מלחמה. חזבאללה כבר התחייב להגיב על פעילות ישראלית במסגרת המב"ם, לאחר התקיפה בבירות. ואולם, עד כה לא הצליח ארגון הטרור במשימתו, בזכות היערכות הגנתית ולוחמה פסיכולוגית של צה"ל.17

אם תוכנית דיוק הטילים עדיין לא הגיעה לרף הישראלי שמחייב פעולה צבאית - יש להמתין ולראות האם חזבאללה יצליח בסופו של דבר לממש את איומיו ולפגוע בישראל. בעוד שמצב כזה אינו רצוי, הרי שניתן לנצל אותו. ישראל יכולה להגיב, ובכך יש אפשרות לצמצם את הסיכוי לתגובה חוזרת מצד חזבאללה בשל רצונו להימנע ממלחמה כוללת. תקיפה כזאת  תהווה מסר הרתעתי לעתיד, במקרה שחזבאללה יחשוב להגיב על פעולות ישראליות חשאיות בהמשך.

לצד הפעילות הצבאית, חשוב שישראל תמשיך במסגרת מאמצי ההשפעה שלה. מאמצים אלה, גם אם אינם גורמים לתוצאה מושלמת, מעניקים לישראל לגיטימציה פנימית ובין־לאומית לפעילות צבאית אפשרית. במאמצים אלה יש משום אזהרה חוזרת ונשנית בעיקר לממשלת לבנון, לבל תמשיך בהסכמה שבשתיקה כלפי תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה. מאמצים אלה מפעילים לחצים בתוך החברה בלבנון על חזבאללה, ובכך גורמים לארגון הטרור לפעול באופן חשאי ומורכב יותר, וכתוצאה מכך תוכניתו מואטת ונגררת.

הערות

  • Richard Darilek, Daniel Gibran, Eric Larson, Brian Nichiporuk, Amy Richardson, Lowell Schwartz and Cathryn Thurston , Foundations of Effective Influence Operations: A Framework for Enhancing Army Capabilities, RAND Corporation, 2009, p. 2.

  • Anna Ahronheim, "Netanyahu outs Hezbollah's precision missile projects sites on U.N. stage", The Jerusalem Post, 28 September 2018.

  • שי רובין, "החלטנו להילחם בבריון של השכונה - איראן", ישראל דיפנס, 11 בינואר 2020.

  • Judah Ari Gross, "IDF releases photos of alleged Hezbollah missile sites near Beirut airport", The Times of Israel; 27 September 2018.

  • Judah Ari Gross, "'Watch out’: In tacit threat, IDF reveals details of Iran-Hezbollah missile plot", The Times of Israel; 29 August 2019.

  • Anna Ahronheim, "Hezbollah setting up precision missile site in Lebanon's Bekaa Valley", The Jerusalem Post, 4 September 2019.

  • Ben Caspit, "Hezbollah, Israel losing red lines", Al-Monitor, 4 September 2019.

  • איתמר אייכנר, יואב זיתון, ודניאל סלאמה, "נתניהו חשף: מאגר הנשק הסודי של חיזבאללה – ליד מתקני גז בבירות", וויינט, 29 בספטמבר 2020.

  • ניתוח צילומי וידאו מהכינוס התקשורתי של חזבאללה במתקן, ובו פירט צה"ל על מכונות וכלים שנראו בסרטון, ושלטענת צה"ל מיועדים לתוכנית דיוק הטילים.

  • יואב זיתון, "תיעוד חריג של צה"ל: מעקב מהאוויר אחר אתר ייצור הרקטות בבירות", וויינט, 2 באוקטובר 2020.

  • לילך שובל, "צילומים חושפים: כך פועל חיזבאללה לייצור רכיבי טילים מדויקים בלב בירות", ישראל היום, 29 בספטמבר 2020.

  • רובין, 11 בינואר 2020.

  • שם.

  • מבחינת חזבאללה: הרתעה ישראלית; מצב כלכלי קשה מאוד; המשך שיקום כוחותיו ומשאביו לאחר מעורבותו במלחמת האזרחים בסוריה; התמקדות בהמשך הטמעת וחיזוק גורמי חזבאללה במערכת הפוליטית בלבנון. מבחינת ישראל: באופן מסורתי, היא מקפידה להימנע ככל הניתן ממלחמות או מבצעים צבאיים, בשל הרצון להמשיך את פיתוח הכלכלה, הרווחה והטכנולוגיה במדינה.

  • לילך שובל, "נתניהו על מתקן ייצור הטילים המדויקים של חיזבאללה: 'היו מכוונים היישר לקריות'", ישראל היום, 3 בספטמבר 2020.

  • Richard Spencer, "Israeli drone attack targeted Iranian missile makers in Beirut", The Times, 28 August 2019.

  • איתי בלומנטל, דניאל סלאמה דניאל ואחיה ראב"ד; "עם 'דם' ותחבושות: תרגיל ההונאה של צה"ל בפינוי החיילים במסוק", וויינט, 2 בספטמבר 2019.