הקשר בין אוטובוסים, טייסים ואנשי תקשוב

במהלך ההיסטוריה נתקלו צבאות בבעיית התקשורת והשליטה על כוחותיהם במהלך הקרב. השליטה אפשרה להפתיע את האויב, להבין בצורה טובה יותר את התקדמותו ולבצע שינוייםבהתאם לתמונת המצב. בעבר השתמשו צבאות בדגלים לשם השגת מטרה זאת, אך עם הזמן נוספו אמצעים חדשים - אמצעי התקשוב. מכשירי הקשר לדיבור הם אמצעי שליטה מרכזי בקרב הכוחות המתמרנים. תפעולם פשוט ונוח, והערך המוסף בשדה הקרב מובהק. ואולם, השליטה לא נעצרת רק בדיבור. היא ניכרת גם בהצגת מיקומי הכוחות בשטח, וביכולת "לסגור מעגלים" באופן מהיר בין המפקדות והכוחות השונים. לשם כך יש שורה ארוכה של מערכות המיועדות לכך: "משואה", "ענן המידע", "גלקסיה", "טירת האג"ם", "כדור בדולח", "כוכב זוהר" ועוד. המערכות פותחו בהשקעה כספית ניכרת, והצורך בהן אמיתי - הן מקנות ערך ביצירת שליטה, אולם ברוב המקרים תפעולם אינו פשוט. כלל אצבע טוב המתאר את מורכבות התפעול של מערכת שליטה הוא: ככל שמערכת עונה על בעיית שליטה בין כוחות מרוחקים יותר בעץ הציוות - כך תפעולה נוטה להיות מורכב יותר. המשואה היא מקרה בוחן טוב לאתגר, שכן היא מאפשרת להציג את מיקומי הכוחות בשטח - מה שמשדרג את יכולת השליטה. השילוב המנצח של "פשוט לתפעול ובעל ערך ביצירת שליטה", לא מתקיים במשואה כפי שמתקיים במכשירי הקשר לדיבור. אמנם יש ערך מוסף מובהק בשימוש במשואה, אולם תפעול המכשירים מחייב ידע והיכרות קודמת. ללא אלה - אנו עשויים להיתקל במכשול בתפעולה. מעל מערכות השליטה יש צורך במערכות לניהול וניטור תקלות - מערכות בקרה. גם כאן שורה ארוכה של מערכות המיועדות לכך: "אולימפוס", "נו"ב (ניטור ובקרה) טקטי", "נו"ב ספקטרום", "מב"ט ירוק" ועוד. כמות המערכות היא עדות לכך שהטכנולוגיה מתקדמת במהירות, וכך גם גודל הציפיות שלנו מהחיילים שאמונים על תפעול מערכות אלה. כיום, הידע המקצועי בתפעול אמצעים אלה מצוי ברובו במחלקות ובפלוגות התקשוב, אולם ה־ Bus Factor (מספר האנשים שצריכים "להיעלם" - get hit by a bus - על־מנת לגרום למערכת להפסיק להיות פעילה, עקב מחסור בכוח אדם בקיא ומיומן. במילים אחרות - אמת מידה של סיכון, הנובעת מחלוקת ידע לא טובה בין האנשים ביחידות) נמוך, ומרבית הידע קיים במסגרת התורה שבעל־פה. כאשר מדובר על חיילים סדירים - קל לשמור באופן יחסי על רמת תפעול בסיסית, ולחלק את הידע כך שה־ Bus Factor יהיה בעל ערך גבוה. כאשר מגיעים לעולם המילואים הדבר הופך מורכב יותר. המגע עם המערכות הופך להיות תדיר פחות, וזמינוּת מקורות הידע פחוּתה.

ניתן להקביל את הרמה המקצועית למצב חשבון הבנק של אדם: כפי שאותו אדם מקבל משכורת אחת לחודש, כך גם חייל הולך לאימון אחת לתקופה. בזמן האימון הוא לומד ומתמקצע, ועל כן נראה בגרף עלייה תלולה. לאחר מכן נראה ירידה מתונה ומתמשכת - פרפראזה לסכום הכסף שאותו אדם מבזבז במהלך החודש, ובהקבלה לאימון - הרמה המקצועית שנשחקת. זהו תהליך טבעי, אך בתור מפקדים עלינו למצות כל אימון כדי להעלות את הרמה המקצועית ככל שניתן. כיום, הניסיון לפתור את בעיית המקצועיות בחיל התקשוב מתמקד בעיקרו בהדרכות ובחלוקת פק"לים. ההדרכות מתרחשות אחת לשנה, לשנתיים ולעיתים אף לשלוש שנים. חייל מילואים המפסיד הדרכה עקב אי יכולת להגיע לשמ"פ, עלול לאבד את הקשר עם המערכות. ביחידות בשטח אנו רואים כי כמות האנשים שמצליחה לסגור פער טכנולוגי קטנה. חוסר ההצלחה לסגור את הפער גורם לחיילי המילואים להרגיש "אנלוגיים בעולם דיגיטלי". הטכנולוגיה מתקדמת במהירות והם לא מצליחים לעמוד בקצב. לכאורה, אין הבדל בין חייל תקשוב ובין חייל חי"ר. שניהם עשויים להשתמש באמל"ח שלהם אחת לשלוש שנים, ובהצלחה - לראיה חיילי חי"ר המפעילים M-16 . ואולם, השינויים באמל"ח קטנים. הידע שצבר החייל בשירותו הסדיר על האמל"ח מספיק לו על־מנת להתמודד בתפעולו במשך שנים רבות. באמצעי התקשוב אין הדבר כך: המערכות מתחלפות באופן תדיר, ותלויות פעמים רבות זו בזו. על כן ידע על מערכת אחת לרוב לא יהיה מספיק לתפעול אחרת. נוסף על כך, רוב החיילים שמגיעים למחלקות ולפלוגות התקשוב הם חיילים ללא ידע תקשובי המאפשר תפעול תקלות. רמת הידע שלהם נגזרת באופן ישיר מה־ Bus Factor של היחידות שמהן באו. יחידה עם Bus Factor נמוך - תכשיר חיילים עם רמת ידע נמוכה. מצד אחר, חייל התקשוב מנסה לייצר פק"לים לטובת העברת הידע. עבור כל רכיב תקשובי נוצר פק"ל על־ידי אנשים שונים, ללא מבנה סדור - דבר המקשה על יצירת שפה משותפת. ככל שהפק"ל קצר יותר וגודלו קטן יותר - כך הוא מצטייר כטוב יותר. אולי היה הדבר נכון עבור מכשירי הקשר לדיבור, אולם לא כך המקרה עבור מערכות מתקדמות. בעיה נוספת של פק"לים אלה היא תפוצתם - מעטים הם החיילים בסדיר או במילואים שברשותם פק"ל. לדוגמה, חייל מילואים נקרא לשמ"פ, ועם הגיעו מקבל משימה ללכת לעזור לאחד הצוותים בשטח בתפעול תקלה דחופה. הוא יוצא לדרך עם ציוד, הידע שצבר במהלך האימונים ופק"ל של המכשיר התקול שקיבל באחד מאימוניו בעבר ו"שרד" בדרך נס מעבר במכונת הכביסה. לאחר שהוא מגיע למקום הוא מנסה לתפעל את התקלה בכל האמצעים שיש ברשותו, ללא הצלחה. הוא לא מרים ידיים, ומנסה ליצור קשר עם דמות מקצועית ביחידה על־מנת שתוכל להדריך אותו, אך הגורם לא זמין. החייל שב בשנית לנסות בעצמו לפתור את הבעיה אך סט הכלים שברשותו לא השתנה - ולכן כך גם התוצאה. מקרה זה מעלה אוסף שאלות שעלינו לתת עליהן את הדעת: כיצד ניתן לשמר ידע בצורה מיטבית אצל חיילינו בסדיר ובמילואים לאורך זמן? איך משפרים את ה־ Bus Factor במערכות השונות? מהי הדרך המיטבית להעביר את הידע לחיילינו כך שיהיה זמין, קריא וברור? הדרך לעשות זאת היא על ידי הפיכת החיילים התקשוביים ל"טייסי תקשוב". כפי שטייסים עובדים עם ספר סד"פים (סדר פעולות) של מטוס על־מנת להמריא או לטפל בתקלה, כך גם אנחנו - חיילי התקשוב - צריכים לעבוד. יצירת ספר הפעלה תייצר שפה משותפת לכולם. אנו נלמד את החיילים לקרוא מתוך הספר, להבין ולבצע את הפעולות המתאימות - במילים אחרות נלמד את החיילים ללמוד לבד.1 ברגע שיחוו הצלחה בעצמם - הם לא יהיו תלויים עוד בדמות מקצועית על־מנת ללמוד. הרי לכל בעיה יש פתרון בספר. התוצאה תהיה דרך לשמר את הידע, כך שיהיה נהיר וזמין בכל עת, ויגרום לכך שה־ Bus Factor יעלה משמעותית.

ספר הפעלה צריך להתאים לכל יחידה בהתאם למערכות המצויות בה, ויכלול תוכן עניינים. התוכן עבור כל אמצעי/מערכת ייכתב באופן אחיד, יכלול הסבר כללי קצר על המערכת, סד"פ הפעלה ופתרון תקלות נפוצות. גודל הספר יתאים לגודל כיס הירך במדים, כך שנשיאתו תהיה נוחה ותתאים אותו לייעודו בצורה המיטבית. התוצאה בסוף הליך שכזה: חייל תקשוב המשתחרר משירות סדיר ומשובץ לשירות מילואים יגיע ליחידה בפעם הראשונה, יפגוש מערכות שלא בהכרח הכיר וספר הפעלה התואם את מערכות היחידה. הספר יינתן לחייל כחלק מתהליך ההתחיילות, ויוחזר לפני שחרורו מהשמ"פ. נחזור אל הדוגמה של אותו חייל שיצא לעזור לצוות בשטח בתקלה דחופה. החייל יצא לדרך עם ציוד, הידע שצבר במהלך האימונים וספר הפעלה המתאים ליחידה במקום פק"ל המכשיר התקול. אם נתקל בבעיה - יוכל לפתוח את הספר ולמצוא לעצמו את הפתרון. אם עדיין יחווה קושי - יוכל לדבר עם יתר חיילי היחידה, וללמוד יחד איתם את תחום הבעיה. לשני החיילים יהיה את אותו ספר הפעלה, ולכן בקלות יוכלו לפתוח באותו עמוד ולדבר באותה השפה.2 האם הטייס טוב יותר בביצוע משימתו מחייל תקשוב? אין לדעת מכיוון שנקודת הפתיחה אינה שווה - הרי לצדו של הטייס יש ספר תשובות צמוד כיצד לתפעל כל בעיה. בואו נהפוך את עצמנו לארגון לומד, כמו טייסים, מרמת חייל התקשוב.