אסטרטגיית הביטחון הלאומי של בחרֵין, ומשמעות ההסכם המתגבש למערכת הביטחון של ישראל

רס"ן (מיל') שי קיוויתי, מ"פ בחטיבה 7, בוגר תוכנית תלפיות ותוכנית לימודי מדיניות ציבורית בהרווארד17.09.2020

ההסכם עם בחרֵין טומן בחובו שיתופי פעולה אדירים, שבכוחם לחזק את ביטחון ישראל שנים קדימה, ובעיקר מהווה התפתחות חיובית ביותר במזרח התיכון, במיוחד במישור המאבק מול איראן

כל מי שמעוניין להבין את הדינמיקה של המזרח התיכון, חייב להתחיל בחלוקה של המזרח התיכון לשני הזרמים הבולטים באסלאם - השיעי והסוני - שנפרדו לפני מאות שנים ונמצאים עד היום במאבק עקוב מדם.1 בראש הזרמים עומדות שתיים - איראן וסעודיה - כאשר מדינות ערביות רבות מכילות אזרחים משני הזרמים, אבל מעטות המדינות שנמצאות בליבת המאבק האזורי כמו בחרֵין.2 ההסכם שנחתם בין ישראל ובחרֵין יכול לקדם באופן משמעותי את אסטרטגיית הביטחון הלאומי של בחרֵין, אבל גם כולל בתוכו פוטנציאל אדיר לצה"ל ולקהילת המודיעין הישראלית.

מיצרי הורמוז

מיצרי הורמוז

על מיקום גיאואסטרטגי ובריתות אזוריות וגלובליות

במשך שנים רבות נמצאת בחרֵין בלב המאבק הדתי בעולם האסלאמי, כאשר עד המאה ה־18 הייתה בכלל חלק מאיראן.3 בחרֵין, המדינה החמישית בצפיפותה בעולם, כוללת 1.7 מיליון אזרחים, שמעל 70% מהם מוסלמים, רובם שיעים.4 עם זאת, משפחת אל־חליפה השולטת באי משתייכת לזרם הסוני, כך שהמדינה בחרה בצד שכולל את סעודיה, האמירויות, מצרים ועוד. ב־1981 ניסה "החזית האסלאמית לשחרור בחרֵין", ארגון שיעי שנתמך על־ידי איראן, לבצע הפיכה, שנכשלה.5 על כן, בחרֵין עושה כל שביכולתה כדי להילחם בהשפעה האיראנית האזורית ובאסטרטגיית הגרורות שלה, שגורסת שיש לתמוך באוכלוסיות שיעיות במזרח התיכון כדי לבנות בסיסי השפעה שיעיים באזור כגון ארגון חזבאללה.

בחרֵין גם נמצאת במיקום גיאואסטרטגי קריטי.6 האי שולט על חלק נכבד ממיצרי הורמוז והמפרץ הפרסי, שמהווים את הציר שדרכו רוב מדינות המפרץ מייצאות נפט וסחורות אחרות לעולם. כמדינה קטנה שמוקפת באויבים גדולים, בחרֵין הבינה שהיא חייבת גיבוי של מעצמות חיצוניות כחלק אינהרנטי מאסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה, אחרת תיהפך לכלי במשחק הגיאופוליטי. (הדבר אופייני למדינות קטנות רבות כמו ישראל, טייוואן וסינגפור).7 התובנה של השליטים שהמדינה יכולה להיכבש במהירות, מובילה לתפיסת ביטחון שגורסת בצורך לשמור על צבא חזק, על מערך התראה מודיעיני אמין, ובד בבד לגבש מערכת בריתות אזורית.

נוסף על הבריתות שמקיימת בחרֵין עם העולם הסוני, היא שומרת על קשרים רבים עם ארצות־הברית. בבחרֵין נמצא הבסיס של הצי החמישי של ארצות־הברית, נוסף על פיקוד מרכז של הצי האמריקני.8 הבסיס, שהיה בשימוש הבריטים כבר במלחמת העולם השנייה, נמצא מאז 1971 בשליטה אמריקנית. ארצות־הברית השתמשה בבסיס רבות במסגרת המלחמה בעיראק, ומשתמשת בו כעת על־מנת לממש רבות ממטרותיה במזרח התיכון. שיתוף הפעולה בין בחרֵין והאמריקנים בתחומי ביטחון הדוק ביותר. כאנקדוטה, שר החוץ של בחרֵין היה חלק מהקמפיין של ג'ימי קרטר לנשיאות ארצות־הברית ב־1980. 9

עבד א־לטיף א־זיאני, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ בטקס החתימה על ההסכם, 15 בספטמבר 2020

עבד א־לטיף א־זיאני, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ בטקס החתימה על ההסכם, 15 בספטמבר 2020

ההקשר הישראלי

ההסכם המתגבש בין בחרֵין וישראל טומן בחובו פוטנציאל ביטחוני ומודיעיני אדיר לשני הצדדים. היתרון הבולט ביותר הוא באספקט המודיעיני. מערך המודיעין הבחרייני אמנם אינו מפותח כמו זה של צה"ל, אולם הקרבה הגיאוגרפית לאיראן יוצרת הזדמנויות רבות בתחומי המודיעין הדיגיטלי (סיגינט), החזותי, והאנושי. מעבר לכך בחרֵין, שמשוועת לדעת טוב יותר מה קורה אצל אויבתה המושבעת, תשמח לקבל מידע מודיעיני מהחברה החדשה. בתמורה, ישראל מקבלת מדינה נוספת שמהווה חיץ ביטחוני בינה ובין איראן. לדוגמה, משלוח נשק ימי כגון אלה שנעצרו פעמים רבות לחופי עזה -10 יוכל להיעצר עוד במיצרי הורמוז, כאשר לא ניתן להכחיש בזירה הבין־לאומית שמקורו באיראן. מעבר לכך, ישראל לא תצטרך להגן על זכותה לעצור משלוחים מסוג זה, אם הם ייעצרו על־ידי כוחות בחריינים במפרץ הפרסי, באמצעות שימוש במודיעין ישראלי. כמו כן אם איראן תצטרך להתמקד באויביה הקרובים - כמות המשאבים שתוכל להפנות לאויביה הרחוקים תקטן. יתרה מכך, ההסכם יכול לחזק את זרועות הים והאוויר הישראליות. זרוע הים, ובפרט מערך הצוללות, יוכלו לקבל גישה פשוטה יותר למפרץ הורמוז ולמפרץ הפרסי, וכיסוי איסופי טוב יותר של הזירה האיראנית. עצם קיום הבסיס האמריקני של הצי החמישי בבחרֵין, שכולל מסלולי נחיתה ואמצעי תדלוק למטוסים מדגמים אמריקניים, מהווה גם הוא פוטנציאל לשיתוף פעולה עם זרוע האוויר הישראלית. שיתוף פעולה מסוג זה אמנם נראה רחוק יותר, אולם עם קצב השינוי במזרח התיכון לא מן הנמנע שבעתיד הלא רחוק נוכל לראות שיתופי פעולה ביטחוניים מובהקים.

ההסכם עם בחרֵין טומן בחובו שיתופי פעולה אדירים, שבכוחם לחזק את ביטחון ישראל שנים קדימה, ובעיקר מהווה התפתחות חיובית ביותר במזרח התיכון, במיוחד במישור המאבק מול איראן.

הערות

  • Sara Pruitt, "Islam’s Sunni-Shia Divide, explained", History, 31 July, 2019.

  • Dr Simon Mabon, "Bahrain: The epicentre of the Saudi-Iranian rivalry?", The Foreign Policy Centre, 12 November 2018.

  • Eric Andrew McCoy, Iranians in Bahrain and the United Arab Emirates: Migration, Minorities, and Identities in the Persian Gulf Arab States, Umi Dissertation Publishing, Proquest, 2008, p. 73.

  • https://worldpopulationreview.com/countries/bahrain-population

  • John Vinocur, "1981 Plot in Bahrain linked to Iranian", New York Times, 25 july 1982.

  • worldview.stratfor.com/region/middle-east-and-north-africa/bahrain

  • Zivile Marija Vaicekauskaite, "Security Strategies of small states in a changing world", Journal on Baltic Security, 29 December 2017.

  • www.cnic.navy.mil/regions/cnreurafcent/installations/nsa_bahrain.html

  • www.berlinglobal.org/index.php?bahrain

  • Ruth Eglash, Israel says it stopped Iranian arms shipment destined for Gaza Strip", The Washington Post, 5 March 2014.