מה מתפשט מהר יותר: וירוס הקורונה או פייק ניוז?

אל"ם (מיל') גילי שנהר , יועץ מיוחד בתחום homeland security בישראל ובחו"ל, רכז התוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל־אביב. משמש כמסביר פיקוד העורף לציבור בחירום 04.08.2020

במצבים של חירום שבהם יש אי ודאות ודאגה רבה של הציבור, מופצות ידיעות שקריות רבות ודיס־אינפורמציה. עלינו לפעול כבר היום לשיפור המודעות, ההבנה והחינוך של הציבור בתחום זה, ולהכין את הגופים הרלוונטיים להתמודדות עם האתגר

החל מסוף 2019 העולם מתמודד עם התפרצות וירוס החדש למדע, מסוג קורונה, המכונה COVID-19. בזמן כתיבת שורות אלו, אפריל 2020, האירוע טרם הוכל. ב־11 במרס 2020 הגדיר ארגון הבריאות העולמי על האירוע מגפה עולמית (פנדמיה), ומיום ליום נוספים חולים רבים בעולם.1

כבר בתחילת האירוע היו דיווחים רבים על דיס־אינפורמציה שהופצה בהודעות חדשות כזב (פייק ניוז), בעיקר באמצעות התקשורת החברתית במדינות רבות בעולם. הודעות אלו הן בעלות פוטנציאל נזק רב הן נפשי והן פיזי לנחשפים להודעות. במאמר זה נבחן את סוגי ההודעות שהופצו במהלך האירוע, נדון בסיבות המרכזיות להתפשטות ההודעות ונציג את עיקרי הדרכים שבהם התמודדו עמם במהלך האירוע.

הפחד בציבור, והפייק ניוז שמתדלקות אותו

תקשורת במצבי חירום ואסון היא כלי חשוב ביותר בסיוע לניהול האירוע. באירוע הקורונה, שבו מתמודד העולם עם אסון מורכב ועם חוסר ידיעה רב בנוגע לנגיף, להדבקה ולאפשרויות הטיפול, הכלי חשוב במיוחד. תקשורת במצבי חירום כוללת שימוש בתקשורת מסורתית וחברתית.2 מודלים רבים פורסמו לאורך השנים בתחום כמו: האמון המוחלט, תפיסת הסיכון, רעש מנטלי ועוד.3 המודלים מציגים כי במצבי דאגה מרובה ואי ודאות של הציבור, יש צורך בתיווך המציאות לאזרח ומתן מידע אמין, מהיר, עקבי ורלוונטי. היעדר מידע כזה ופגיעה באמון הציבור במערכות השלטוניות הרלוונטיות, יוצר קרקע פוריה ליצירת שמועות ולהפצת דיס־אינפורמציה. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גברייזוס, ציין כי שמועות ומידע שגוי יכולים להתפשט מהר יותר מהנגיף עצמו. הוא כינה את התופעה במושג  Infodemic - מגפת המידע.4

הקורונה גרמה לפחד רב בציבור, כך שלמרות שהסיכון למות בתאונות דרכים גדול מן הסיכון למות מהקורונה - נראה כי הציבור מפחד הרבה יותר מהאחרונה. ניתן לקחת כדוגמה את סין, המונה למעלה מ־1.4 מיליארד תושבים ושבה היו בשלב הראשון להתפרצות המגפה רוב הנחשפים והמתים מהווירוס בעולם. על־פי נתוני האו"ם, בכל שנה נהרגים בסין כ־250 אלף איש בתאונות דרכים.5 זאת בהשוואה  לכ־3,200 איש שמתו בסין כתוצאה מהקורונה עד כתיבת מאמר זה.6 טרם האירוע הציבור הרחב לא פחד לטוס ולטייל בסין, וזאת למרות היקף התמותה הגדול מתאונות דרכים במדינה. מיותר לציין את היחס כיום בנוגע לביקורים בסין. מצב זה ניתן להסבר מדעי על סמך מודל תפיסת הסיכון.

במהלך האירוע הופצו הרבה ידיעות שקריות, שלא פסחו גם על ישראל. ביום הבחירות לכנסת ה־23 בישראל בתחילת מרס 2020, נעשה מאמץ רב ללחימה בהודעות הכוזבות בנוגע לחולים בקורונה, מתוך חשש לפגיעה בהליך הבחירות התקין. מרב הידיעות הכוזבות בארץ ובעולם בפרט, הופצו באמצעות שימוש בפלטפורמות החברתיות השונות.

מניתוח ההודעות חדשות כזב ושמועות, ניתן לחלק את ההודעות שהופצו באירוע לכמה סוגות:

  • קונספירציה. תיאוריות רבות הופצו ברשתות בדגש על המקור לקורונה:7 ווירוס שפותח במעבדות במסגרת תוכנית לפיתוח נשק ביולוגי בסין; ארצות־הברית שחררה במתכוון את הנגיף; ההתפרצות באה בעקבות אכילת עטלפים.8 קונספירציות נוספות קשורות לפריסת טכנולוגית 5G - הדור הבא של הרשתות הסלולריות.9

  • היקף החולים, הנחשפים והמתים מהמגפה. מספרים רבים של הרוגים ונחשפים הופצו ברשתות ללא שום קשר הגיוני לאירוע, בעיקר בשלב הראשון של ההתפרצות. לעיתים צורפו לידיעות תמונות וסרטונים מזויפים של אנשי רפואה וכוחות הביטחון עם מיגון נשימתי שהתמוטטו, של אזרחים השוכבים ברחוב מתים שהועמסו על אמבולנסים ועל קברי המונים שנחפרו בסין.10

  • אמצעי הגנה אישיים, בדגש על מסכות המיגון. דיס־אינפורמציה רבה הופצה על יעילות המסכות, על סוגי המסכות ועל הצורך להשתמש בהם.

  • המענה הרפואי. מידע רב הופץ על דרכי התגוננות ומרפה מהמחלה. לדוגמה, המלצה לשתיית אקונומיקה, או אכילת שום כהגנה נגד הנגיף או לקחת ויטמין סי לצורך הגנה.11

פוסט שהופץ באתר ארגון הבריאות העולמי ובטוויטר "לדעת את העובדות".12

פוסט שהופץ באתר ארגון הבריאות העולמי ובטוויטר "לדעת את העובדות".12

  • חיסונים. הופץ מידע על כך שכבר יש חיסונים זמינים. 

  • היבטים כלכליים. פרסומים שקריים (לפני הביטול הרשמי) על השעיית האולימפיאדה ביפן, או המלצה כוזבת של משרד האוצר לצאת מהבורסה.

  • היבטים של שגרת חיים. פרסום שקרי על ביטול גורף של לימודים, או הפצת שמועות על סגירת כלל המשק. מדובר כמובן בדברים שפורסמו זמן רב לפני שהופעלו צעדים מסוג זה.

כלל המידע הכוזב שמגיע לאוכלוסייה במצב של חרדה, אי ודאות וחוסר אמון פוגע באוכלוסייה, בעיקר במדינת שנפגעו באופן מהותי מהאירוע, ומכאן חשיבות הנושא והצורך להתמודד עמו.

כיצד מתמודדים עם הודעות הכזב?

במהלך ההתפרצות ניתן היה לזהות בישראל ובחו"ל ניסיונות רבים להתמודדות עם הודעות הכזב, באמצעות הפעלת מגוון רחב של כלים במאמץ לנסות ולמזער את תופעת הדיס־אינפורמציה והשמועות, ולהגביר את הפצת המידע האמין והמבוקר. בניית אמון הציבור ושימורו לאורך זמן, היא היעד הראשון שממנו נגזרים הכלים שבהם נעשה שימוש במהלך ההתמודדות עם המגפה.13 התמודדות מערכתית עם מידע כוזב מפנה קשב, ומאפשרת למוסדות המוסמכים להעביר לציבור מידע אמין על הפעולות המעשיות שעליו לנקוט. פעולת ההסברה לציבור כוללת מתן הנחיות (עשה ואל תעשה), הדרכה (איך לעשות ולמה) ותמיכה בציבור.

מניתוח הפעולות שבוצעו ניתן להציג את הכלים הבאים שבהם נעשה שימוש:

  • מאמץ להפצת מידע אמין, מהיר, מדויק, רלוונטי ומתואם על ידי הגורמים הרשמיים, בדגש על ארגון הבריאות העולמי, משרדי הבריאות השונים ומנהיגים ברמות שונות. הפצת המידע הייתה באמצעות מסיבות עיתונאים יומיות, הודעות לעיתונות, שיתוף פעולה עם הכתבים ואמצעי תקשורת המרכזיים, הפצת מידע באתרי האינטרנט הרשמים ובמדיה החברתית ופתיחת מרכזי מידע.14

אתר CDC האמריקני, המרכז לבקרת מחלות מנגיש מידע לציבור האמריקני.[15]

אתר CDC האמריקני, המרכז לבקרת מחלות מנגיש מידע לציבור האמריקני.[15]

חינוך הציבור לצרוך מידע ממקורות רשמיים ומהימנים בלבד, ולא לשתף מידע שחשוד כלא אמין. העלאת המודעות של הציבור לכמויות העצומות של מידע כוזב המסתובב ברשתות והשפעתו עליהם, היא מרכיב חיוני בחינוך הציבור לספקנות בריאה, וחיפוש מידע אמין במקורות מוסמכים.

ניטור רציף של הרשתות החברתיות והאינטרנט במטרה לאתר מידע שקרי, וזאת על־מנת לכבות את השריפה כל עוד היא קטנה. עם זיהוי המידע, לפרסם לציבור הודעות בסגנון "זו השמועה וזו האמת". ארגון הבריאות העולמי פתח עמוד המוקדש להצגת מיתוסים ודיס־אינפורמציה, כשבצמוד לכל מיתוס - הוצגה האמת.16

הודעת משרד הבריאות לציבור בעקבות ניטור הרשת וזיהוי הודעת כזב

הודעת משרד הבריאות לציבור בעקבות ניטור הרשת וזיהוי הודעת כזב

  • חקיקה ואכיפה. בסין, בתאילנד ובמדינות נוספות עצרו אנשים שהיו חשודים בהפצת מידע שקרי ברשתות.17

  • שיתוף פעולה עם חברות הרשתות החברתיות הגדולות לאיתו הודעות שקריות ושמועות והסרתן מן הרשתות. מנכ"ל פייסבוק מרק צוקרברג כתב בפוסט ב־4 במרס 2020 "אם אתה מחפש מידע על הקורונה - נכוון אותך לארגון הבריאות העולמי או לרשות הבריאות המקומית שלך לקבלת המידע העדכני ביותר".18

פייסבוק מנגישה מידע מהימן לציבור לגבי COVID-19

פייסבוק מנגישה מידע מהימן לציבור לגבי COVID-19

  • שיתוף פעולה עם מדענים. זאת על־מנת לסייע בלחימה במידע שקרי באמצעות פרסום מידע מדעי מהימן.19 מידע מדעי מונגש לציבור מעורר תחושה של מעט יותר הבנה של המשימה מולה אני עומדים.

ניתן לראות שבמצבים של חירום שבהם יש אי ודאות ודאגה רבה של הציבור, מופצות ידיעות שקריות רבות ודיס־אינפורמציה. על כן עלינו לקחת בחשבון כי היקף אירועים אילו צפוי לגדול. עלינו לפעול כבר היום לשיפור המודעות, ההבנה והחינוך של הציבור בתחום זה, ולהכין את הגופים הרלוונטיים להתמודדות עם האתגר. על ספקיות הרשתות החברתיות המרכזיות לקחת גם כן אחריות, ולפעול במשותף ללחימה במידע השקרי המופץ באמצעות התוכנות שלהם. זאת על־מנת לשמור על חוסנו של הציבור, ולאפשר להתגבר על אירועי האסון הנוכחי ועל אירועי אסון לעתיד לבוא.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

* "מערכות עורף" הוא מיזם משותף ל"מערכות" - בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי ומפקדת פיקוד העורף. עורך ראשי: תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד. הדעות והתפיסות המובעות במאמרים מבטאות את דעתם האישית של הכותבים.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

הערות

  •  Coronavirus COVID-19 Global Cases, Johns Hopkins CSSE, March 2020. https://gisanddata.maps.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/bda7594740fd40299423467b48e9ecf6

  • Simon, T., Goldberg, A., & Adini, B. (2015). Socializing in emergencies—A review of the use of social media in emergency situations. International Journal of Information Management, 35(5), 609-619; Rubin, G. J., Chowdhury, A. K., & Amlôt, R. (2012). How to communicate with the public about chemical, biological, radiological, or nuclear terrorism: a systematic review of the literature. Biosecurity and bioterrorism: biodefense strategy, practice, and science, 10(4), 383-395.

  • Reynolds, B., & W. Seeger, M. (2005). Crisis and Emergency Risk Communication as an Integrative Model; Journal of Health Communication, 10(1), 43–55. https://doi.org/10.1080/10810730590904571Clayton, K., & Frey, B. B. (1997). Studies of mental “noise”. Nonlinear Dynamics, Psychology, and Life Sciences, 1(3), 173-180; Jones, A. M. (1989). A double‐hurdle model of cigarette consumption. Journal of applied econometrics, 4(1), 23-39; Covello, V. T., & McCallum, D. B. (1997). The determinants of trust and credibility in environmental risk communication: An empirical study. Risk analysis, 17(1), 43-54.

  • Coronavirus: UN health agency moves fast to tackle ‘infodemic’; Guterres warns against stigmatization. UN News. https://news.un.org/en/story/2020/02/1056672; WHO says fake coronavirus claims causing 'infodemic', BBC News, 13 February 2020.

  • Global Status Report On Road Safety 2018, World Health Organization. ISBN 978-92-4-156568-4

  •  Coronavirus COVID-19 Global Cases, Johns Hopkins CSSE, March 2020. https://gisanddata.maps.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/bda7594740fd40299423467b48e9ecf6

  • Experts debunk fringe theory linking China’s coronavirus to weapons research, The Washington Post, 29 January 2020.

  • Coronavirus outbreak sparks fake news, myths and misinformation, 7 News, 20 February 2020; Bat soup, dodgy cures and 'diseasology': the spread of coronavirus misinformation. The Guardian. https://www.theguardian.com/world/2020/jan/31/bat-soup-dodgy-cures-and-diseasology-the-spread-of-coronavirus-bunkum

  • The conspiracy linking 5G to coronavirus just will not die, CNN, April 8, 2020.

  • News literacy lessons: How a pandemic of misinformation about coronavirus has far outpaced the disease’s spread, The Washington Post, 5 February 2020; This is a 2014 photo of people participating in an art project in Frankfurt, Germany, AFP, 3 February 2020.

  • QAnon-ers’ Magic Cure for Coronavirus: Just Drink Bleach!, Daily Beast, 28 January 2020.

  • How social media platforms are fighting coronavirus misinformation, CBS, 11 February 2020;  Coronavirus disease (COVID-19) advice for the public: Myth busters. WHO. https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/advice-for-public/myth-busters.

  • World Health Organization (2020). Novel Coronavirus (‎2019-nCoV)‎: situation reports, 8-53 (Reports). World Health Organization.

  • Director-General's opening remarks at the media briefing on COVID-19, WHO, 5 March 2020.

  • Coronavirus Disease 2019 (COVID-19). CDC. https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/index.html.

  •  Coronavirus disease (COVID-19) advice for the public: Myth busters. WHO. https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/advice-for-public/myth-busters

  • China is arresting people for coronavirus fake news, ABACUS, 3 February 2020..

  • As coronavirus misinformation spreads on social media, Facebook removes posts, Reuters, 1 February 2020; Facebook, Google and Twitter crack down on fake coronavirus 'cures' and other misinformation. Business, 3 February 2020; Facebook will now take down posts that spread coronavirus misinformation, MIT Technology Review, 3 February 2020; Zuckerberg, M, An update on the steps we're taking to respond to the coronavirus. Retrieved  March 8, 2020.

  • Calisher, C., Carroll, D., Colwell, R., Corley, R. B., Daszak, P., Drosten, C., & Gorbalenya, A. (2020). Statement in support of the scientists, public health professionals, and medical professionals of China combatting COVID-19. The Lancet.‏