פרק תשיעי: חזבאללה ולבנון — בצילה של המלחמה

פרוץ המהפכה בסוריה במרס 2011 נחת כרעם ביום בהיר על ראשו של חזבאללה, כמו גם על ראשם של פטרוניו בטהראן. אלו האחרונים היו משוכנעים אך כמה ימים קודם שאחזה האש בסוריה כי ״ציר ההתנגדות״ שאותו כוננה איראן לחופי הלבנט יחד עם דמשק ועם חזבאללה ולצד אלו חמאס כשותפה זוטרה, איתן ויציב יותר מאי פעם בעבר. נוכח הטלטלה שהיכתה בשבועות הראשונים של 2011 במרחב הערבי ובמצרים, אבן הראשה של המחנה הערבי הסוני המתון והפרו־מערבי, עלתה המחשבה כי עתידו של ציר זה עוד לפניו. ב־16 בפברואר 2011 קיים חזבאללה ברובע הדאחיה שבדרום בירות, את העצרת השנתית לזכר שלושת מנהיגיו ומפקדיו הבכירים שנהרגו בידי ישראל: ע׳אריב חרב (16 בפברואר 1984), עבאס אל־מֻסאוי (16 בפברואר 1992) ועמאד מֻע׳ניה (12 בפברואר 2008).

במרכזה של העצרת עמד נאומו של מזכ״ל הארגון, חסן נצראללה, ובו השתבח במהפכה שמוטטה כמה ימים קודם לכן את משטרו של הנשיא המצרי, חֻסני מֻבארּכ: ״ההשלכה המשמעותית ביותר הנודעת למהפכה במצרים היא בלא כל ספק על ישראל ועל אותה מערכת מדינית שהאמריקנים הקימו כאן באזור ומגיעה גם אלינו אל לבנון. שהרי את ׳יתומיו׳ של מֻבארּכ אפשר למצוא גם כאן בלבנון ובפלסטין.[...] עתה האזור נכנס לתקופה חדשה ואין לכן כל פלא שבנימין נתניהו, ראש ממשלתו של האויב, מדבר על רעידת אדמה שכמותה הם לא הכירו ולא ידעו מימיהם. הצדק כמובן עמו״.

את ההצגה בעצרת גנב ללא ספק סאמי שִהאב, איש הארגון שנמלט בעקבות פרוץ המהפכה במצרים מן הכלא המצרי שבו ריצה עונש של 15 שנות מאסר, ומשם עשה את דרכו הישר לבירות. שִהאב, ובשמו האמיתי מֻחמד יוסוף אחמד מנצור, היה איש יחידה 1800 של חזבאללה האחראית לגיוס, למימון ולהפעלה של מפגעים מטעמו של הארגון במדינות ערב הגובלות בישראל. הוא נשלח למצרים כדי להקים בה התארגנות של חזבאללה שכללה 49 חברים. ההתארגנות עסקה תחילה בהברחת אמל״ח לרצועת עזה, ומאוחר יותר באיסוף מידע על תיירים ישראלים במצרים כהכנה לפיגועים נגדם.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן