צה"ל, כמו כל צבא בעולם, מורכב בעיקר משני מערכים האחראיים על תפקודו השוטף. כל צבא מודרני עומד על שתי רגליים: מערכי בניין הכוח ומערכי הפעלת הכוח. בצה"ל מתחלקת האחריות בין שתי הפונקציות האלה בין החילות והזרועות המופקדים בעיקר על פיתוח תורת הלחימה, ההצטיידות באמל"ח, הארגון והאימונים. החילות אחראים על הכשרתם של הלוחמים ותומכי הלחימה השונים: לדוגמה, חיל הרגלים, ובראשו קחצ"ר (קצין חי"ר וצנחנים ראשי) אחראי על הכשרת לוחמי הרגלים; חיל השריון, ובראשו קשנ"ר (קצין שריון ראשי) אחראי על הכשרת לוחמי השריון ועל הפעלת כלי הרכב המשוריינים העומדים לרשותם. מז"י (מִפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה) אחראית על שניהם וכן על יתר יחידות הדרג המסתער והדרג המסייע הלוחמים ביבשה (ההנדסה, התותחנים, והאיסוף הקרבי). במקביל עוסקת הרגל, או הזרוע השנייה, בהפעלת הכוח. הזרוע הזאת מורכבת מפירמידת פיקוד שבתחתיתה היחידות הבסיסיות מהמחלקה והפלוגה עד האוגדה, הגיס והפיקוד. המטכ"ל משמש כמִפקדת זרוע היבשה המפעילה אותו באמצעות הפיקודים המרחביים.