כיצד ייראה צה"ל בשנת 2048 לא ניתן לנבא, אך ניתן לשער שאותם יסודות ימשיכו לשרת אותו לנוכח אתגרי העתיד המשתנים
לוחמי חטיבת גבעתי במהלך תרגיל, 2012. יוזמה, נחישות ושמירה על טוהר הנשק יוסיפו להיות חלק ממהותו של צה"ל גם בעתיד (צילום: דו"ץ)

לוחמי חטיבת גבעתי במהלך תרגיל, 2012. יוזמה, נחישות ושמירה על טוהר הנשק יוסיפו להיות חלק ממהותו של צה"ל גם בעתיד (צילום: דו"ץ)

המנסה לצפות פני העתיד יבין במהרה כי יכולת החיזוי לעולם מוגבלת. עם זאת, ניתן להעריך כי אתגרי הביטחון הלאומי אליהם תידרש מדינת ישראל יהיו מורכבים לא פחות מאתגרי העבר. עוד ניתן לשער, כי צה"ל של המדינה בת המאה ימשיך להידרש ליכולות משוכללות: להון האנושי המשובח של צבא העם, לעליונות טכנולוגית ומודיעינית, לתפישות יציבות של הפעלת כוח ולאמצעי לחימה מתקדמים. מבט היסטורי על השתנות צבאות אחרים ידגים את הגורמים העיקריים לעיכוב השתנותם של צבאות באשר הם, וימחיש מדוע הם נזקקים לעיתים לכישלון על־מנת להתגבר על עיכובים אלה. ואולם, חקירה בעברו של צה"ל חושפת כיצד עם היווסדו נוצרו בו תכונות שעשויות דווקא לסייע מול אתגר ההשתנות הנדרשת.

במהלך מלחמת העולם השנייה, חשבו הצרפתים כי הלחימה העתידית מול האויב הנאצי תהיה דומה לזו שהייתה במלחמת העולם הראשונה - הגנתית וממושכת. לעומתם, השכיל הצבא הגרמני לנתח את כישלונות מלחמות העבר ופנה לתכנון קרב מודרני, התקפי וקצר. בעשותם כך, הצליחו הנאצים להביס את צבא צרפת. מאוחר יותר, חווה הצבא האמריקני קשיים בווייטנאם. ארצות־הברית העמידה את עוצמתה הקונבנציונלית, עתירת כוח האש והעוצמה האווירית, נגד אויב הלוחם על־פי עקרונות גרילה; כזה שאינו מתמודד ישירות מול עוצמת האויב, ובוחר את המקום והזמן הנכונים עבורו לעימות. חוסר ההצלחה של צבא ארצות־הברית במלחמה ארוכת השנים, נבע מקושי בהבנת אופי העימות והיעדר התאמה של הגדרת המשימות ושל אופן בניין הכוח והפעלתו.

יש סיבות נוספות, שאינן צבאיות, המובילות להשתנות צבאות. כך לדוגמה השתנה צה"ל בעקבות המשבר הכלכלי של שנות השמונים, שהאיץ את תהליך הקטנת הצבא באותו עשור. תהליך זה הואץ גם כתוצאה משינויים גיאו־פוליטיים, בכללם קריסת צבא עיראק במלחמת המפרץ ב־1991 ,שהובילה להיעלמות האיום מן החזית המזרחית לישראל. בנוסף, התפתחות הטכנולוגיה הובילה שינויים צבאיים במידה רבה. זאת על־ידי כניסת אמצעי לחימה המשנים את תפיסות הלחימה ואת אופן הפעלת הכוחות הצבאיים. לדוגמה, פיתוח מערכות ההגנה נגד נשק תלול־מסלול דוגמת מערכת "כיפת ברזל", שהובילו לפיתוח רכיב ההתגוננות בתפיסת הביטחון של ישראל. דוגמאות היסטוריות אלה, כמו גם שינוי שחל בצה"ל לאור לקחי מלחמות יום הכיפורים ומלחמות לבנון הראשונה והשנייה, מלמדות שצבאות מתקשים להתאים את עצמם לאתגרים מולם הם ניצבים, אלא אם הם חווים חוסר הצלחה המוביל לתהליך חשיבה עמוק. 

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן