הגנה אווירית על מדינת ישראל 2048

טיל ה"חץ". לא עוד הישענות בלעדית של כל מערכת נשק על משאביה המוגבלים, כי אם קישוריות מלאה וחכמה המביאה למקסימום את ניצול כל אבני היסוד של המערך

מאז מלחמת המפרץ הראשונה, ובפרט בעשור האחרון, פיתחה מערכת הביטחון בשיתוף ארצות־הברית ובהובלת התעשיות הביטחוניות יכולות מהמתקדמות בעולם בתחום ההגנה האווירית. מערכות ההגנה המפותחות בארץ - "כיפת ברזל", "שרביט קסמים", "חץ 2" ו"חץ 3" - מקנות למדינת ישראל יכולות יירוט של טילים ורקטות בכל הטווחים, ומספקות קשת רחבה של הגנה; החל מהגנה על יישוב קטן ועד להגנה ארצית הנסמכת על יכולות יירוט הרחק מגבולות המדינה.
גם האויב לא קופא על שמריו והאיום מצדו מתפתח בקצב מסחרר. לאחרונה אנו עדים למהפכה של ממש בכל הנוגע לטילי האויב, שהפכו למדויקים. "מהפכת הדיוק" מציבה אתגר חדש בפני מערך ההגנה האווירית, שנדרש מעתה לספק הגנה הרמטית על יעדים אסטרטגיים. בנוסף, השפעתן של מעצמות כמו סין ורוסיה על האמל"ח שמגיע למזרח התיכון, עלולה להביא לכדי הפתעות טכנולוגיות משמעותיות בעשורים הקרובים.
בהתבוננות קדימה, יעבור מערך ההגנה האווירית של מדינת ישראל מהפכה בתחום מיצוי המשאבים ויכולת העבודה הרב־שכבתית, המבוססת על לבנות היסוד שפותחו בעשורים האחרונים. עומק ההגנה יעבור שינוי מהגנה של "חומה" ל"מבצר", והתועלת המצרפית של הצבת כמה שכבות הגנה למול כל איום תבטיח הגנה איתנה הן לאזרחים בעורף והן לחיילים בחזית. פריצות דרך טכנולוגיות בתחום הלייזר ובתחומים נוספים יגדילו את מעטפת אמצעי ההגנה מיירוט קינטי בעזרת טילים נגד טילים, לאמצעים חדשים שיכולים לעמוד במשוואת העלויות למול האיום.
על אף שאיננו יודעים לתאר את המזרח־התיכון בעוד 30 שנה, יש להניח כי נהיה מוקפים באויבים המנסים לייצר מאזן אימה באמצעות האיום האווירי. משימתנו היא להמשיך ולפתח את מערך ההגנה האווירית של מדינת ישראל בסיוע השותף האמריקני, ובהסתמך על מיטב המוחות של מערכת הביטחון ושל התעשיות הביטחוניות הישראליות.

לקריאת המאמר המלא לחצו על ה־PDF