ספר : יחד ורק יחד ננצח: חטיבת גבעתי ב"צוק איתן"

ב־15 באוגוסט 2005 עזב אחרון חיילי צה"ל את רצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות של ממשלת ישראל. ואולם, עד מהרה נכזבו התקוות שהצעד החד־צדדי יביא לשלום וליציבות בגבול שבין ישראל והשטחים שפונו. מאז נאלץ צה"ל להתמודד שוב ושוב עם הטרור ההולך ומתעצם בעימותים מוגבלים.

בקיץ 2014, בעקבות חטיפתם של שלושת הנערים ורציחתם בגוש עציון, ובעקבות ירי בלתי פוסק, החליטה ממשלת ישראל על מבצע "צוק איתן".

"יחד, ורק יחד, ננצח!" מביא את סיפורה של חטיבת "גבעתי" במבצע. זהו סיפור של ניצחון במלחמה מסוג אחר. זהו סיפורה של חטיבה הנערכת למלחמה ומחפשת פתרונות טכנולוגיים ומבצעיים יצירתיים לאתגרים הנראים במבט ראשון בלתי ניתנים לפתרון. זהו סיפורה של חשיבה לא שגרתית, ולצידה אומץ לב ודבקות במטרה גם במחיר הכואב של אובדן חברים לנשק בדרך אל המטרה.

"יחד, ורק יחד, ננצח!" הוא סיפורם של אלפי לוחמים היוצאים לקרב כשהם מצוידים בפתרונות חדשניים מקוריים מחד גיסא, ובנשק "הסודי" והישן מאוד מאידך גיסא: הרעות, האמונה, ותחושת הביחד.

סיפור ניצחונה של החטיבה הוא סיפורם של הלוחמים, המפקדים, תומכי הלחימה ושל אנשים טובים באמצע הדרך שתרמו בדרכים שונות לניצחון הזה. זהו סוד ניצחונו של ה"יחד".

מתוך פרק י' – חטיפה: הקרב האחרון של החטיבה

אור ראשון עלה ביום שישי 1 באוגוסט 2014, יום הלחימה ה־15. היום התחיל באופן המעניק מקום רב לתקווה כי הכול הסתיים. שלוש הפסקות אש קודמות הופרו אמנם על-ידי החמאס, אך באותו בוקר היה הרבה מקום לאופטימיות כי הפעם היא תכובד. ההרס הנורא שהביא חמאס על יושבי עזה, כמו גם העובדה שהפעם הוא עצמו זה שהתחנן בפני המתווכים המצרים להפסקת האש, כל אלו הביאו לתקווה כי הפעם, את הפסקת האש הרביעית במהלך השבועיים האחרונים, יכבד הארגון. 

בשעה 08:00 נכנסת הפסקת האש לתוקפה. כלל הכוחות דיווחו שהגיעו לעמדות המתוכננות ועל כן הנחה מפקד החטיבה לנצור את האש כפי שתוכנן. המח"ט הכתיב הוראות אחרונות למפקדה ופרש לחטוף כמה שעות שינה בתוך מכולת הפיקוד שלו בפאתי מתחם ה"קדמית". הוא לא יספיק לישון מעבר לשלושים דקות עד שהאירועים יחזירו אותו בעל כורחו למוקד העשייה והפיקוד. כבמלחמות קודמות גם הפעם התרחשו תקריות אש בודדות בסמוך לכניסת הפסקת האש לתוקפה.

עם אור ראשון ניסו מחבלי חמאס לתקוף פעמיים בתוך 45 דקות את עמדות חיילי "פתן". ירי מכוון של טנק וירי נק"ל של הלוחמים סיימו את האירוע ללא נפגעים לכוחותינו. שני מחבלים נהרגו. לוחמי "צבר" ו"להב" פוצצו עם אור ראשון פיר שנחשף ביום האתמול. הם הספיקו לעשות זאת בטרם יחליפו אותם לוחמי "הבוקעים" בעמדותיהם. בעקבות רעם הפיצוץ נשמעה סדרת פיצוצי משנה ונראו הבזקים רבים אשר העידו כי בפיר הוסתרו מלכודים או תחמושת.

לוחמי הפלוגה הרובאית של ההנדסה, שבו לשכונת אל־מעמר שבה נלחמו בתחילת המערכה, בכדי לנסות לגלות מנהרת תקיפה ארוכה שעליה הגיע מידע מודיעיני ושטרם נחשפה. כבר בשעות הבוקר האיר להם המזל. מתחת להריסות מבנה שפוצץ הם גילו את הכניסה למנהרה. במאמץ משותף הם הצליחו למפות אותה והתחילו לערום בתוכה למעלה ממאה מוקשים כבדים נגד טנקים, המונחים בנקודות הפיצול של המנהרה. יומיים לאחר מכן תהפוך גם מנהרה זו לגל חורבות הקורס אל מעמקי האדמה.

צוותים קטנים של הסיירת יוצאים עם שחר לסרוק את מתחם גזרת הגדס"ר, לא הרחק מקיבוץ ניר עוז ובפאתיה של רפיח, בכדי לנסות ולאתר מנהרות שמידע מודיעיני הצביע על קיומן באזור. המרחב כולו היה מכותר על־ידי גדוד הסיור ומצוי בשליטה טובה באש ובתצפית של החטיבה, אך יחד עם זאת טרם נסרק וטוהר. כחצי שעה מתחילת הפסקת האש, איתר אחד מהצוותים הסורקים בית ממולכד. במהלך הסיור, סביב השעה 09:00 זוהה תצפיתן. לא נפתחה עליו אש, והכוח בפיקוד רס"ן בניה שראל מפקד הסיירת, התפצל לשתי חוליות בנות שלושה לוחמים כל אחת, שאיגפו את אחת החממות והתקדמו לכיוון הדמות. למשך מספר דקות ניתק קשר העין בין שתי החוליות. רס"ן שראל התקדם עם הקשר שלו ליאל גדעוני ועם הדר גולדין, מפקד צוות שהצטרף לחפ"ק. מפקד צוות נוסף פנה עם שני לוחמים מעברה השני של החממה על מנת להגיע למבנה מכיוון נוסף.

בשעה 09:06 נפתחה במפתיע אש על החוליה ובה מפקד הסיירת בניה, סג"מ גולדין והקשר ליאל, על־ידי חוליית מחבלים שארבה להם במבנה בין החממות. האש נפתחה מטווח קצר מאוד ונמשכה מספר שניות. כתוצאה מהירי נפגעו כפי הנראה שלושתם, כבר במטח הראשון, פגיעות קטלניות. סגן איתן פונד, סגן מפקד הסיירת יחד עם הצוות המקביל של סגן יאיר, שמעו ברשת הקשר הגדודית את קולות הירי ופתחו בריצה עם צוות לוחמים מהסיירת למקום. הם הגיעו לזירה דקות ספורות לאחר מכן. יאיר ופונד איתרו במקום את גופותיהם של בניה ושל ליאל גדעוני הקשר. על גופתו של ליאל הייתה מוטלת גופת מחבל. אחד מהשלושה הצליח בכוחות אחרונים לחסלו אולי כשניסה לגרור אחד מהם לעבר המנהרה. יאיר פתח באש לכיוון הנסיגה המשוער של התוקפים ועבר במהירות עם אנשיו מבית לבית כשהוא מטהר אותם בצרורות קצרים וברימונים. הוא לא קיבל כל פקודה ולא ביקש הוראות. ברור היה לו לגמרי מה צריך לעשות וכיצד. במהלך הסריקות הוא גילה את הפיר ממנו כנראה הגיחו המחבלים ולשם נסוגו. הוא דיווח מיידית למפקד גדוד הסיור והדיווח הועבר למפקדת החטיבה ונרשם ביומן המבצעים בשעה 09:13.

במהלך הדקות הקרובות זרמו כוחות לאזור ועמם מפקד גדוד הסיור הדוהר במהירות למקום ואגב כך מנסה לכוון מסוק לאזור, כדי לקבל מעט יותר מידע על ציר הנסיגה המשוער של החוטפים [...] דיווח על החטיפה שודר לכל יחידות צוות הקרב החטיבתי ב-09:36. דקה לאחר מכן הוכרזה ברשת הקשר על־ידי רס"ן י' קצין האג"ם החטיבתי, מילת הקוד "חניבעל".