תפקידן של מִפקדות האוגדה בצה"ל הוא לתכנן, לפקד ולהוציא לפועל את תוכניות המבצעים של כוח המונה כמה חטיבות. הרעיון של מִפקדות כאלה - חלוקת הצבא למִפקדות משנה, או איגודן של יחידות קטנות במסגרת פיקודית רחבה יותר - הועלה כבר בשחר ההיסטוריה הצבאית. הוא נועד לאפשר תמרון נכון ונחרץ יותר בשדה הקרב, שיוביל בין היתר למיצוי מושכל יותר של הכוח. הפעלת הרמה האוגדתית הייתה נר לרגליו של צה"ל כמעט בכל מלחמות העבר. האוגדה הפכה עד מהרה לעוצבת היסוד - לגורם העיקרי, היוזם ומבצע מהלכים של בניין הכוח. במקביל שימשה מפקדתה גורם עיקרי לתכנון אופרטיבי ולפיקוד על הכוחות המתמרנים, המסייעים והתומכים בלחימה. האוגדה כעוצבת היסוד של הצבא פעלה ופיקדה כמעט על כל מלחמות ישראל מאז מלחמת העצמאות ועל המבצעים ביניהן. תכנונים ותרגילים אוגדתיים היו העוגן בפעילותו של צה"ל; נושא האוגדה היה הבסיס בלימוד במכללה הצבאית לפיקוד ומטה; רובם של מפקדי האוגדות, לא כל שכן קציני המטה שלהם, רכשו את עיקרי שיטת ההפעלה, ותרגלו את השליטה והבקרה ברמה האוגדתית במסגרת התרגילים במכללה לפיקוד ומטה.