עם הגיוס לצבא גובר באופן משמעותי הסיכון לאובדנות. אחד הגורמים לכך הוא הזמינוּת של הנשק. הפעלת נשק בצבא נעשית לאחר הכשרה מתאימה ועל־פי פקודות. כל הפעלת נשק שלא בסמכות נחשבת לשימוש אסור בנשק, או בשפה הצבאית ל"משחק בנשק". שימוש לא חוקי בנשק הוא עבֵרה צבאית פלילית, המעוגנת בסעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי. עבֵרת שימוש לא חוקי בנשק מתייחסת למגוון של מצבים - החל בהחזקת נשק או הפעלתו בניגוד להוראות הבטיחות, למשל, כיוון נשק לעבר אדם כאיום ממשי או כמשחק, ועד לירי בנשק שאינו תואם את הוראות הפתיחה באש. במקרה שבו מתעורר חשד שהמשחק בנשק מרמז על מצוקה נפשית, נלקח החייל לבדיקת קב"ן כדי להעריך את הסיכון האובדני. חייל שנמצא בסיכון אובדני מטופל על־ידי הגורמים המקצועיים על־פי המדיניות של מחלקת בריאות הנפש. ההתייחסות בציר הפיקודי־משמעתי (שיפוט וענישה) תידחה ברוב המקרים בשל חוסר הוודאות בנוגע לכוונה האובדנית של החייל. 

במאמר הזה נדון בהרחבה בשימוש בנשק כאמצעי תקשורת בין החייל לבין המערכת הצבאית במקרים שבהם אין כוונות אובדניות ותוצג המורכבות של ההתנהגות הזאת. בכל מקרה כזה מתחייבת התערבות יזומה וממוקדת כדי למגר הלך רוח ותרבות של שיח
אובדני באמצעות שימוש בנשק.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן