חזבאללה וה"ביצה הסורית"

יאיר ליברטל , מנהל מרכז המחקר והפיתוח של חברת שירותי מידע עסקי. בעל תואר שני בגישור ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת תל אביב 11.09.2016

הבנת תהליך קבלת ההחלטות של ארגון חזבאללה תסייע להבין את החלטותיו של הארגון בעבר, ולהבהיר את השיקולים שלו בדילמות המרכזיות העומדות בפניו בהווה ובעתיד הקרוב

בתקופה האחרונה חלו התפתחויות רבות במרחב הסורי ובמרחב הלבנוני לנוכח המערכה העקובה מדם בסוריה, שגבתה על-פי האומדנים האחרונים 500 אלף הרוגים, 1.9 מיליון פצועים ומיליוני פליטים בתוך סורי ומחוצה לה. לאחרונה ניכרת השפעתה של המעורבות הצבאית הרוסית המסיבית, והכוחות התומכים בבשאר אסד נוחלים הצלחות צבאיות ומצליחים להשיב לעצמם שטחים שאיבדו בשנים האחרונות לכוחות המורדים. במקביל ניכרת השפעת המעצמות האזוריות הן על סוריה והן על לבנון וניכר שהמרחב מהווה זירת התגוששות בין המדינות הסוניות המרכזיות (טורקיה וסעודיה) ואיראן.

לאחרונה החליטה סעודיה להפסיק את הסיוע הצבאי המשמעותי שלה לצבא לבנון לנוכח "חוסר הסולידריות" של המדינה. זוהי רק דוגמא אחת מני רבות להשלכות הדרמטיות של המלחמה בסוריה על לבנון: המעבר המסיבי של פליטים מסוריה ללבנון (כ-1.1 מיליון איש לפי אומדנים אחרונים) יוצר משבר הומניטרי וכלכלי שכן למדינה השסועה אין אמצעים להתמודד עם הגל האדיר הזה, שמהווה כחמישית מאוכלוסיית לבנון ומטיל עליה עוול כלכלי אדיר. הזרם הזה אף גורן לשינוי המאזן העדתי במדינה שכן אוכלוסיית הפליטים היא ברובה סונית. בנוסף סובלת המדינה מעלייה בפעולות הטרור של ארגונים סוניים המנסים לפגוע במוקדי כוח שיעיים בלבנון.

ניכר שהמאבק העדתי בין הסונים לשיעיים בלבנון צף ועולה על פני השטח. המתח העדתי הזה יחד עם המצב הכלכלי הנלווה אליו, יוצרים תנאים שמגבירים את הסיכוי למלחמת אזרחים פנים-לבנונית. הראיה לכך – בשנתיים האחרונות עלה מספרם של סכסוכי דמים שפרצו על רקע עדתי בלבנון; הזירות הבולטות הן טריפולי, צידון ובירות.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן