עשתונות 11 - אומנות אופרטיבית קיברנטית

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן

תפיסתו של המרחב הקיברנטי במונחים של מרחב פעולה צבאי התפתחה מאד בעשור האחרון. תופעה חדשה זו הניעה התארגנות של מנגנוני מדינה וממסדים ביטחוניים ברחבי העולם. המהפכה הדיגיטלית לובשת שני פנים: האחד מתייחס למהלך הדיגיטליזציה כהשתנות הטומנת בחובה פוטנציאל חדש, מנקודת המבט של השגת יעדי הממסד; ואילו הפן השני מתייחס להופעת המרחב הקיברנטי כתווך חדש למימושן של אינטראקציות אסטרטגיות ואופרטיביות, כ'מגרש משחקים' חדש, המאפשר פעולה לשם השגת תכלית פוליטית. מדובר בשינוי סדרי עולם, המתבטא בטשטוש הגבולות בין מושגים מסורתיים, אשר באמצעותם נערכו הסדרות תבוניות בעניינים הצבאיים: טושטשו הגבולות בין 'מלחמה' ל'שלום', בין הממד הפיזי לווירטואלי, בין התחום הצבאי לאזרחי, בין הפרטי לציבורי ולבינלאומי, בין מאמץ מודיעיני איסופי לבין מאמץ מבצעי עיצובי, בין מהלך הגנתי למאמץ התקפי, בין תחרות למידה, מרוצי חימוש וזליגה של יכולות בין שחקנים מדינתיים ללא מדינתיים. בקרב המומחים, הן בארץ והן בעולם, מתקיים בירור אודות פוטנציאל ההשפעה של העוצמה הקיברנטית על קידום מטרות הביטחון הלאומי. ממד הסייבר נתפס כממד צבאי עצמאי או ככזה המשולב באחרים.

בעוד שתובנות אלו נשענות על בקיאות במאפיינים הטכניים והטקטיים של העולם הקיברנטי, הרי שניכר, כי בשלב זה, הבנתנו את הפוטנציאל המערכתי של העידן הקיברנטי עודנה דלה יחסית. מסמך זה נועד להניח נדבך ולבסס תאוריה אסטרטגית אודות היכולת הקיברנטית בתחום המערכתי. דר' דימה אדמסקי, הנע במסעותיו האינטלקטואלים במרחב הקיברנטי, במרחבי המהפכות בעניינים צבאיים ובעקבות ה'אחרות' הרוסית, מציע בחיבור זה תובנות הנובעות מחקירתו. באמצעותן, ניתן לברר את המורכבות הקוגניטיבית של העידן הדיגיטלי החדש, למקם אותה בהקשר התאורטי של לימודי האסטרטגיה ולהשתית עולם מושגים, שיאפשר לקיים דיון ביקורתי, שיטתי ובונה על אודות אומנות המערכה הקיברנטית. בחיבור זה יש ניסיון לקיים בירור עיוני אודות מקומו של ממד הסייבר ביחס למרחבי הפעולה הצבאיים המסורתיים, לאפיין את הייחודיות האסטרטגית ואת הטבע האופרטיבי של המרחב הקיברנטי כמרחב פעולה, להתבונן באופן שבו מדינות מגדירות מחדש את האסטרטגיות שלהן, בהקשרו של המרחב הקיברנטי, ולאתר אופנים חדשים של פעולה אסטרטגית, כפי שהם מומשגים לאחרונה וכפי שהם מתממשים.

היסטורית, בנוסף למרוצי חימוש, עודדה התהוותה של חדשנות צבאית תחרות למידה אגרסיבית בין קהילות אסטרטגיות שונות. החדשנות הקיברנטית ממחישה מגמה זו היטב, שכן במהלך העשור האחרון בוחנים פרקטיקנים ותאורטיקנים כיצד ניתן ליישב את העקרונות של המחשבה הצבאית הקלאסית בהקשר החדש, או מפתחים עולם מושגים ורעיונות חדש וייחודי להקשרה של החדשנות הנוכחית. גיליון זה של עשתונות מציע תובנות על אודות אומנות המערכה בתחום הקיברנטי, ומציג את המסע של המחשבה הצבאית הרוסית אל מרחב זה, כדרך ללמוד על עצמנו באמצעות העמדה של מחקר השוואתי. הניתוח המרתק של התפתחויות הממד הקיברנטי ברוסיה, ערש 'אומנות המערכה', מאפשר לנו ללמוד פרק בהלכות תפיסה מערכתית אסטרטגית מושרשת וקוהרנטית, המביאה לידי ביטוי גם את ה'אחרות' הרוסית ושורשיה. בנייר מונחת מסגרת מושגית וידע בדבר ניסיונם של ממסדים ביטחוניים לאמץ לעולמם את המהפכה הדיגיטלית ועל אודות המרחב הקיברנטי כתווך חדש למימושן של אינטארקציות אסטרטגיות. בכירים בקהילת הסייבר בישראל והעוסקים בסוגיית העוצמה הקיברנטית בהקשר רחב יותר של האסטרטגיה הישראלית, בוודאי ימצאו עניין בדברים.