סביר להניח שרבים מלקחי מלחמת לבנון השלישית - אם וכאשר תפרוץ - יהיו דומים מאוד ללקחי מלחמת לבנון השנייה והראשונה. מדוע לא מצליח צה"ל ליישם כראוי את לקחי מלחמותיו
צילום: אתר צה"ל

צילום: אתר צה"ל

"לא כל מסקנה מאירוע ומתופעה צבאיים היא לקח".1

ביוני 2009 הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "צה"ל הפיק הרבה לקחים" ממלחמת לבנון השנייה "ויישם אותם".2 הקביעה הזאת מקובלת בסך הכול3 בציבור הרחב כמו גם בצה"ל4 ובזירה הציבורית.5 הנחת היסוד המגולמת באמירות כמו אלה היא שיש לקחים ברורים ומוסכמים, שכולם יודעים מהם, וכולם יודעים כיצד יש ליישמם. הלוואי שכך היה. יש לקחים שמלכתחילה לא היו מוסכמים, ואילו לקחים אחרים השתנו בצורה קיצונית עם השנים.6

כך, למשל,לקורא את עיתוני ארצנו יסולח אם יחשוב, לאור הפרסומים על הרפורמה המתרגשת לבוא על צה"ל, שהלקח העיקרי של המלחמה הוא שתפיסת ההפעלה המושמצת של צה"ל במלחמה הייתה מצוינת, הרעיונות שהובילו אותה היו נכונים ותקפים, ורק אי־הבנתה או אי־יישומה (או במילים פשוטות: ביצועי הכוחות בשטח) קילקלו אותה. אפשר שזהו המצב, אך כמה אנשים היו מוכנים להסכים בגלוי לטענה הזאת ב־2009, בתקופה שבה הצהיר ראש הממשלה כי צה”ל "הפיק הרבה לקחים ויישם אותם?" הבעיה אינה מקומית - של לקח פלוני מול לקח פלמוני.

השוואת לקחים שהופקו ממלחמת לבנון השנייה עם לקחים דומים מדי שהופקו ממלחמת לבנון השנייה עם לקחים דומים מדי שהופקו ממלחמות קודמות7 מראה כי תמיד מופקים לקחים, אך לא בהכרח הנכונים ;הלקחים שנלמדו לא תמיד מיושמים ;ואפילו ללקחים שנלמדו וגם יושמו יש לעיתים תאריך תפוגה מהיר למדי. במאמר מומחשות הבעיות האלה בעזרת לקחים טקטיים וטכנו־טקטיים בלבד. זאת מפני שהלקחים המערכתיים והאסטרטגיים בדרך כלל מסווגים מכדי שניתן יהיה לדון בהם בבמה נפוצה,8 מה גם שטבעם המופשט מקשה לדון בהם, והפקתם היא עניין למספר קטן של מפקדים ושל אנשי מטה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

הערות

  • הערך ”לקח צבאי” במילון למונחי צה”ל, תוה”ד, 1998

  • אמיר בוחבוט, "רה"מ: צה"ל התחזק מאז מלחמת לבנון ה־2", מעריב, 9 ביוני 2009, http://goo.gl/JH8YBJ

  • יש החולקים על כך. כך, למשל, ניצב (בדימוס) דן רונן טען במלאת חמש שנים למלחמה כי ”ישראל אינה ערוכה למלחמה נוספת בעורף. הלקחים לא הופקו... שקט בצפון נראה יותר כמו זה שממנו נהנה הנופל מקומה גבוהה. מסביב שקט. הנוף נפלא, הרוח נעימה בפנים, אבל ההתרסקות קרובה". וואלה, 15 ביולי 2011, http://goo.gl/18sBix 

  • כך, למשל, על דרך ההפלגה, לאחר מבצע ”עופרת יצוקה” קבע אלוף אבי מזרחי, אז מפקד זרוע היבשה, כי הפקנו את כל הלקחים ממלחמת לבנון השנייה ויישמנו אותם בשטח”, לכל הפחות בתחום מיגון הרק”ם. ערוץ 7 באינטרנט, 18 בפברואר 2009, http://goo.gl/f2nOZZ 

  • בדוגמה בולטת, בתקופת ”עופרת יצוקה” הצהיר השופט וינוגרד, יו”ר ועדת הבדיקה לנושא מלחמת לבנון השנייה, כי בתחום התקשורת הופקו לקחי מלחמת לבנון השנייה ויושמו בזמן ”עופרת יצוקה” Ynet, ב-28 בינואר 2009, http://goo.gl/f2nOZZ

  • כך, למשל, הגדיר זאת כתב ”מעריב” עמיר רפופורט בראיון עם אלוף גרשון הכהן לרגל 40 שנה למלחמת יום הכיפורים: "אם נבחן, למשל, את שמונה השנים האחרונות, אפשר לראות שעברו על צה”ל שלושה שינויים ענקיים: בשנת 2005 חולל הרמטכ”ל בזמנו, רא”ל דן חלוץ, שינוי ענק במבנה צה”ל, עצר אימונים ביבשה ועמד להקטין מאוד את מספר הטנקים. לעומת זאת, אחרי מלחמת לבנון השנייה בא אשכנזי שעשה הכול ההפך מחלוץ, וכעת הרמטכ”ל גנץ, בגיבוי שר הביטחון יעלון, חוזר במידה רבה לעקרונות של 2005 ושוב מצמצם". מעריב, 13 בספטמבר 2013 http://goo.gl/bJFqtu 

  • קיימים קשיים מובנים בהפקת לקחים ממלחמה בודדת. הקשיים האלה נובעים, בין היתר, מהיקפו המצומצם של מאגר המקרים שאותם ניתן לבחון, מהיעדר פרספקטיבה, מחוסר היכולת לבחון את התופעות שהתגלו לאורך זמן ומהזמן הנדרש למחקר היסטורי שיבחן ביסודיות את הקרבות.

  • תפיסת הביטחון של ישראל ומידת התאמתה למצב הנוכחי אכן נידונו פעמים רבות בבמות שונות. מחקר בצה”ל מנה לא פחות מ־25 דיונים, דו”חות ומסמכים רשמיים בין 1949 ל־1999 שהוקדשו לתפיסת הביטחון של ישראל (מסמך פנימי בצה”ל, 2013), וברורה הבעיה ביישום התפיסה של התרעה, הרתעה והכרעה” כלפי ארגון כמו חזבאללה, אולם אין דין תפיסת ביטחון כדין תפיסת הפעלה של צה”ל, שלא לדבר על רעיונות מערכתיים ועל תוכניות מבצעיות הנגזרות מהם.